לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי,נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה מראים עידית אבני וד"ר אברום רותם את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו ( עידית אבני, דר' אברום רותם).

כמעט כל אחד מאתנו, וודאי מילדינו, מוצא עצמו עוסק ומצוי במדיה החברתית המקוונת. פאניקת הפייסבוק, שגוררת הכרזות והחלטות בשימוש בפייסבוק בחינוך, שאינן מעוגנות במציאות אלא בפחדים וחוסר הבנה וידיעה. מאמר זה בא לנסות לתקן זאת. במאמר מאיר עיניים זה מונים המחברים , ד"ר אברום רותם ועידית אבני, הנחות שגויות, שניתן להפריכן על סמך מחקרים, סקרים וממצאים אמפיריים מתוקפים ומוסמכים. נמצא שהרשת והמדיה החברתית אינן מוקד סכנות ופוגענות לילדינו, ובוודאי שלא יותר מכל סביבת חיים אחרת, ההפך. הילדים בפייסבוק מוגנים יותר מאשר ברחוב ובחצר בית הספר. התלמידים ברשת אינם זקוקים למשמרות אבטחה והגנה מידית, אלא, לחינוך נאות לשימוש נבון ובטוח בהם, להסברה, למודעות ולערנות מצד ההורים ומערכת החינוך במדיה חדשה ונרקמת לנגד עיננו מזה מספר שנים ספורות בלבד( אברום רותם ועידית אבני) .

מתוארת בזאת הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. המאמר מתחלק לשני חלקים: (1) תיאור האתגר ותיאור הגישות לנהלים לשימוש במדיה חברתית (2) מתווה הנוהל המוצע. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו (עידית אבני , אברום רותם ).

מאמר מעניין של ד"ר אברום רותם בבלוג שלו . לדעתו, ההנחה כי הילדים לומדים בעצמם מעצמם באמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוכחה כמוטעית . "הפתרון הוא בחינוך, בו המורה הוא במרכז. אך הפעם מורה מקצועי, שבאמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוא מזמן לתלמידים מסגרת לימודית של סיפוק סקרנות, ערוץ ליצירתיות, ליזמות, לצד הנחיה, דחיפה, עידוד בלתי פוסק, הובלה אם צריך, כשהטכנולוגיה מהווה פלטפורמה אידיאלית לשם כך. דברנו רבות על מורה מקוון כיוזם בהוראתו "קהילה מבנה ידע". קהילה לומדת בה במורה קונסטרקטור הלמידה, מנהל העבודה, כשהלמידה נעשית בדרך כלל על ידי התלמידים, בעצמם. אבל בנוכחות מלאה של המורה. הוא מתערב כשצריך, מנחה, ומתווה דרך מדויקת לאלה שאין בכוחם, עדיין, להתוות בעצמם, באחריות אישית אתה דרך. הטכנולוגיה פותחת צוהר ענק, מענה לסקרנות אמיתית, לעידוד ופיתוח אישיות, אך כשהמורה במרכז. מורה ששם את התלמיד במרכז העשייה, מנקודת מוצא של חוזק, מתוך עוצמה פנימית, וגיבוי חיצוני איתן של החברה כולה."

חלק גדול מבתי הספר כיום (שלהיי 2010), עומדים בפני צומת קבלת החלטות על רכש שירותים מקוונים תומכי ההוראה-למידה. הכוונה לשירותים שיתנו מענה למגמה ההולכת ורווחת של שילוב אוטנטי ושגור של סביבת הוראה-למידה מקוונת במהלך הלימודים במגוון תחומי התוכן.בחירת סוג מערכת או כלי ליישום פורטל חינוכי הינה האתגר המרכזי כיום של כל מנהל בית ספר. לשם כך מנהלי בית הספר נדרשים לקבלת החלטות שכרוכות בידע טכנולוגי פדגוגי מורכב, בעוד הם חסרים הכשרה וידע הולמים ומקיפים להתמודד עם אתגר זה, שמהווה תשתית קריטית להתנהלות מקוונת בשגרת חיי בית הספר ולהתפתחות החיונית של התרבות הדיגיטלית בו. במאמר תמצאו רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק לפורטל חינוכי בית ספרי, ומידת כיסוי הביצועים של כל כלי וכלי בא בעת מרכיבי יסוד של פורטל חינוכי בית ספרי, המוגדרים במאמר. מסקירת ההיצע הקיים והמפורט כאן, ניתן להבחין שאין מענה יחיד וכולל לצרכי הוראה-למידה עדכניים בבית הספר. בכל בחירה של כלי או מערכת יש לראות היכן יש מענה טוב, היכן מענה חלקי בלבד, והיכן אין מענה ( אברום רותם ועידית אבני ).

מדריך מועיל שכתב ד"ר אברום רותם לסביבת למידה מתוקשבת מסוג live@edu. מערכת live@edu היא סביבה מקוונת בעברית מלאה המאפשרת למורה , תלמיד, מנהל, והורה לנהל מידע אישי, הוראה ולמידה ברשת. השירות מתנהל כרשת חברתית מדף בית אישי אחד ("דף בית") בו ניתן לנהל את המידע והקשרים החברתיים במגוון כלים מתקדמים המאפשרים ניהול מידע אישי , חברתי וחינוכי. סביבת ה-Live@Edu פותחה על-ידי מיקרוסופט העולמית כמערכת להעצמת למידה ולתקשורת בין כל גורמי החינוך, התלמידים והוריהם. באמצעותה הופכת מערכת החינוך לקהילה לומדת שמעשירה את כל חבריה, מייעלת את תהליכי הלימוד ומניבה הישגים טובים יותר.

ד"ר אברום רותם כתב מאמרון מעניין על הדילמה של שילוב רשת חברתית מסוג פייסבוק בחינוך . האם באמת כדאי ליישם את הפייסבוק כ- "פייסבוק חינוכי"? התשובה היא: בעקרון כן. כי…. עקרון בו ההוראה והלמידה מתנהלת באמצעות רשת חברתית היא העתיד החינוכי. זו טענה די מבוהקת שהתגשמותה די ברורה. השאלה היא, האם הפייסבוק, כפי שהוא, או אף עם עדכונים כאלה או אחרים, מתאים למשימה – התשובה היא, מן הסתם לא. חבל על הזמן. "אנשי החינוך מחויבים לפעול בפייסבוק באמתלאות שונות, ולו רק כדי להבין את הסביבה בה מרבית ילדנו ונכדינו מצויים שם זה מכבר. זו חובה חינוכית אזרחית שיש למלא אותה. כך נוכל להפעיל כלי רשת ייעודיים לחינוך בהלימה טובה יותר לצרכי דרדקינו כך, שהם פחות יזדקקו לפייסבוק. סביבה שההיבטים והפעילויות בה חיוביים מאד, לצד השליליים מאד- מקום רועש, אלים, רדוד ומאיים עד בכי. כך נגרום שתלמידים ימצאו מבוקשם בכלים ייעודיים בחינוך, באיכות לא פחותה, אך בסביבה מוגנת יותר – "מרחב מוגן" תוך מתן מענה למרבית צרכי חברה ולמידה. כלים כאלה קיימים היום, ויש לשלב בהם עקרונות חברתיים חיוביים מהפייסבוק, אך לא להשתמש בפייסבוק ככלי הוראה ולמידה, כי כפי שהוא, הוא אינו הולם."

במאמר זה מוסברת תופעת המיקרובלוג (מסרים קצרים מוגבלים באורכם למספר קטן של תוים), ומהותו הטכנית, חברתית תרבותית. המיקרובלוג איננו אופנה חולפת, למרות הביקורת החריפה המוצדקת על התופעה החברתית-תקשורתית המלווה אותה. המיקרובלוג, ויישום "הציוצים" באמצעות היישום המוכר – טוויטר, ככלי לניהול מידע קבוצתי, ארגוני כמו גם חינוכי, הנו קפיצת מדרגה בניהול ארגון ובית ספר. השילוב של דיווחים קצרים על ידי חברי הקבוצה/ הארגון, המלווים במידע נוסף בהפניות למידע נוסף גם במדיות נוספות ("מיקרומדיה") על מדיית הטכסט כתוב, תוך שילוב הסלולר בעדכון באמצעות SMS – מהווים תופעה חדשה, יישומית ומרתקת בציפיות הקונקרטיות לחינוך איכותי יותר. שילוב "ציוצים"- דיווחים סדורים של הלומדים במהלך תהליך הלמידה, הנו התפתחות חשובה בשילוב הטכנולוגיות בחינוך אל עבר מורה מקוון, כתה מקוונת ובית ספר מקוון, שניתן ליישם כאן ועכשיו, בכלים חינמיים, לצד הפורטל הבית ספרי. יש לצפות שבעתיד הקרוב מאד, "ציוצים" ישולבו במהרה גם בכלי הניהול הארגוני-פדגוגי של הפורטלים החינוכיים, ובכך נתקדם עוד שלב חשוב אל עבר בית ספר מקוון, בו הלמידה הופכת לחלק מאורח החיים, במהלך כל שעות היממה ( אברום רותם).

עולם מדומה" – Virtual world ו- Second Life, הפכו לזמלול (Buzzword) בשיח הציבורי, כמו גם החינוכי, וזו העת להתמודד מקצועית בסוגיה, האם ואיך לשלב הוראה-למידה באמצעות עולמות מדומים במערכת החינוך. במאמר תאור העולם המדומה כמהות טכנולוגית-אנושית, עם הבהרות אודות הטרמינולוגיה והשיח בנושא זה, ומהות האפליקציה מרכזית המממשת עולמות מדומים – second life. בהמשך ניתן למצוא, דיון באפשרות של שילוב העולם המדומה כסביבת הוראה-למידה, ובחינת הדרישות המרכזיות של מוסד חינוכי לפעילות הוראה-למידה באמצעות עולמות מדומים. המסקנה היא שהפוטנציאל החינוכי הוא עצום ומבטיח, וכנראה זה יהיה פני החינוך המקוון בעתיד, אך לא בהווה. למרות שפע היישומים החינוכיים הנעשים כבר כעת בעולמות מדומים בחינוך הגבוה, מפורטים המכשולים המרכזיים העומדים בפני שימוש משמעותי בחינוך, והמסקנה היא שיחלפו עוד שנים לא מעטות, ועדכונים טכנולוגיים משמעותיים כדי שניתן יהיה באמת להשתמש בעולם מדומה לצורך הוראה-למידה.

במאמר מעניין על הטכנולוגיה החדשנית של שולחן ממוחשב סבור ד"ר אברום רותם כי לא מדובר במהפכה חינוכית . "שולחן חכם" יכול בהחלט להחליף משחקי חברה שהיו פעם על קרטון ועתה יהיו וירטואליים על שולחן מגע למספר משתתפים בו זמנית, אך להצהיר על זה כעל " דרך חדשה לעבודה שיתופית ולמידה שיתופית" (מתוך אתר Smart) זה נראה יומרה שיווקית ללא ביסוס יישומי של שטח דל באמצעים, עתיר באתגרים פדגוגיים משמעותיים לשילוב סביבה מקוונת בהוראה, למידה ובהתנהלות. "שולחן חכם" לא שם עדיין, ולא יהיה עוד זמן רב שם.עלות הסיפור (באתרים המעטים שהוא מוזכר) 7 עד 8 אלף דולר (כלומר עלות של לפחות 3 מחשבים אישיים).

במסגרת סדרת המאמרים אודות המורה המקוון, אפיונו, צרכיו המקצועיים וכלים לארגון עבודתו, מובא בזאת מתווה של הטכנולוגיה הדרושה כיום לשרת את צרכי בית הספר העדכני ובפרט את המורה והתלמיד המקוון. במשך שנים ספורות, באופן מעשי שנים אחרונות בלבד ( 2006 ואילך), הסביבה המקוונת לרשות בית הספר, המורה והלומד המקוון, עברה שדרוג משמעותי: השדרוג אינו רק בשכלול מערך מקוון של כלים – פתרונות כוללים למגוון צרכים הכלים המקוונים, עיצובם, קלות וגמישות הפעלתם, אלא במימוש בפועל של פרדיגמה טכנולוגית חדשה. הפרדיגמה החדשה מתמקדת במעטפת-על של שירותים וכלים מקוונים (המופעלים ברשת) להתנהלות מערכת חינוך, בית הספר, סגל ההוראה, הלומדים והקהילה, אך כל זאת בשים דגש מיוחד על סטנדרטיזציה של הכלים והמערכות, אמינות, ידידותיות וקלות הפעלה, וחשוב יותר – אינטראקטיביות מותאמת התנהגות בהלימה לרצונות, יכולת ובחירה אוטונומיים של כל משתמש. במאמר זה בוחן ד"ר אברום רותם מתווה צרכי בית הספר המעודכן, המורה המקוון בכתה והתלמיד המקוון והיישום הרצוי בסביבה מקוונת, באמצעות אפיון תפיסה טכנולוגית עדכנית, מערכת וכלים נדרשים ( אברום רותם).

על סמך סקירה זו , שנכתבה ע"י ד"ר אברום רותם ואינגריד מסיקה , ומקורות רבים אחרים, נמצא שהמסקנה המרכזית היא שאין בשימוש עם לוח לבן אינטראקטיבי שינוי משמעותי ("טרנסופרמציה") בדיאלוג הכיתתי ובפדגוגיה הבסיסית של ההוראה, אך יש בהחלט שינויים משמעותיים לטובה בהיבטים באקלים ההוראה והלמידה בכתה. יש תמיד לזכור שהחלק המשמעותי של הלוח הלבן בכתה, משנה באופן עקבי את גישת המורה והשימוש שלו בהוראה באמצעות סביבת הוראה מקוונת. התנהלות זו כוללת שימוש באתר (בית ספרי בדרך כלל) לשם ניהול למידה והוראה מקוונת, המשנה באופן משמעותי את סגנונות הלמידה של התלמידים, מקרבת אותם על פעילויות לימודיות משמעותיות, ומעניקה מיומנויות לימודיות באופן טוב יותר מאשר בלמידה מסורתית.

על רקע של התפתחות טכנולוגית מואצת המלווה באי-בהירות ובהיסוס מצד מערכת החינוך בהטמעת טכנולוגיה עדכנית בהוראה ובלמידה בבתי הספר, מציע הספר לקראת בית ספר מקוון לאנשי חינוך דיון תיאורטי ומעשי-יישומי בשילוב סביבה מקוונת בהוראה ובלמידה. הספר נתמך על התיאוריה, על הידע הנצבר ברחבי העולם ועל הניסיון רב-השנים של המחברים בתחום זה. הוא משלב תאוריה לצד מעשה: בצד התיאורטי מפורטים רציונל ותיאוריות חינוכיות מרכזיות התומכות בשילוב סביבת למידה מקוונת בהוראה ובלמידה, כולל החידושים בכלים המקוונים השיתופיים של ה-Web 2.0; בצד המעשי מוצגים דרכי היישום של סביבת למידה מקוונת בבתי הספר – החל מעצמי למידה, מטלות לימודיות מקוונות, דרך אתרים וסביבות למידה מקוונת המלווים למידת נושאי תוכן, וכלה באתר בית ספר. כמו כן הספר עוסק בהיערכות לקראת בית ספר מקוון, בדיון מקיף בסוגיית הערכת ממדי הוראה ולמידה מקוונים ובסוגיית שמירת זכויות יוצרים וזכויות הפרט, כפי שזו משתקפת בסביבה מקוונת בחינוך בכלל ובאתרי בתי ספר בפרט.

תובנות חשובות ומעניינות מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון" . בתי ספר רבים מתלבטים כיום כיצד לפתח בצורה מיטבית וייחודית את אתר בית הספר באינטרנט . מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד ( לקראת בית ספר מקוון ) בחרנו כמה היבטים חשובים אשר לדעתנו יש בהם כדי להנחות את בתי הספר בפיתוח האתר שלהם באינטרנט . באמצעות האתר הופך בית הספר למרכז חיוני בחיי הלומד. חשוב שמטרות האתר הבית ספרי תהיינה משוחררות מהתניה של הגברת איכות ההוראה והישגי התלמידים. אתגר זה אינו שייך , וודאי שאינו תנאי , לקיומו של אתר ולשימוש בסביבת למידה מקוונת.

מהפרק העוסק באתר האינטרנט של ביה"ס ודרכי ניצולו הנכונים ניתן להפיק תובנות רבות. הפרק התפרסם במסגרת ספרם החדש והחשוב של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון. אתר נושא לימודי ואתר מקצוע מתנהלים הן בסביבה פתוחה והן במרחבי הלמידה הסגורים לקבוצות למידה ייעודיות . לביצוע כל מרחב ( נושא או מקצוע ) ממליצים ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד על "תבנית בסיס" ( שאותה ניתן ליישם עם הקמת המרחב המקוון) , "תבנית מתקדמת" ( שמתעצבת עם הזמן על פי זמינות המשאבים והעמקת השימוש בה) וסדרת מרכיבים נוספת: "סביבת עזר" לאתר , דף ייחודי לכל מקצוע/נושא ומאגר חומרים.