עליית חשיבות החינוך כמשאב לפיתוח אישי של הפרט וכמנוע לצמיחה כלכלית וחברתית של המדינה, לצד ההכרה הגוברת במקומם המרכזי של מורים בתהליכי החינוך, ממקדת את תשומת לבם של קובעי מדיניות חינוך במדינות רבות בהכשרת כוח ההוראה. השאיפה למצוא דרכים יעילות ומוצלחות להכשרת מורים נמצאת על סדר היום של חוקרי חינוך, של משרדי חינוך ושל גורמים במגזר השלישי זה כמה עשורים. בתוך תהליכי חיפוש אלה מופנה זרקור במיוחד אל הרכיב ההתנסותי בהכשרה – העבודה המעשית. כמו בפרופסיות רבות אחרות, יש לחלק זה של ההכשרה מקום מרכזי ומהותי, שכן הוא החוליה המקשרת שבין הלימודים לעולם העבודה, בין התאוריה למעשה, בין היות הסטודנט לומד להיותו מלמד (תמר אריאב).

אריאב, תמר. "משבר ההוראה : מקורות , תהליכים ופתרונות", בתוך: חיפוש גורלי: החברה בישראל מחפשת מורים טובים, מכון מופ"ת 2011. נקודות מבט לפתרונות משבר ההוראה בישראל. פרופסור תמר אריאב מציעה חמישה כיווני פעולה העשויים לסייע להתמודד עם משבר ההוראה ברמה המקומית בישראל. נוסח מלא של המאמר כפי שהתפרסם באסופת המאמרים משנת 2011 ( אריאב תמר) .

על אף השונות ביניהם, נתיבים החדשים בהכשרת מורים נתפסים כהכשרה "מסורתית", מאחר שהם ממוסדים )עונים על כל תנאי הבסיס שקבעה המל"ג(. על אף השונות בין ארבעת הנתיבים החלופיים, העומדים בתנאי הבסיס, הם נתפסים בעיני רבים כ"הכשרה מסורתית" מאחר שהם ממוסדים . לכן, השימוש במונח “הכשרה חלופית" מטעה, שכן ארבע החלופות קיימות כבר ומקודמות כדי להביא להוראה אוכלוסיות איכותיות ולתת להן הכשרה איכותית. אלה הדוגלים ב"הכשרה חלופית" קוראים תיגר על מכלול החלופות בהכשרה שאינן ממלאות את תנאי הבסיס ובעקבותיה השלמת לימודים תוך כדי עבודה כמורה מתחיל.הרצון להתמודד במהירות עם בעיית הירידה בהישגים הלימודיים ועם בעיית המחסור בכוח הוראה איכותי מציף את השיח על ההכשרה החלופית. אולם לא כל ניסיון המוגדר בארץ כ"חלופי" הוא אכן כזה. תוכניות המואצות לאקדמאים איכותיים במתמטיקה ובמדעים, הפועלות השנה בכמה אוניברסיטאות ובמכללות לחינוך, אינן חלופיות כלל וכלל, שכן הן עומדות בכל תנאי הבסיס הנדרשים! לעומת זאת, התכנית המואצת לאקדמאים איכותיים באנגלית, אשר פעלה בתשס"ט כניסוי באחדות מן המכללות לחינוך, אכן הייתה חלופית שכן היא לא עמדה בתנאי הבסיס שלפיו יש לסיים את ההכשרה טרום הכניסה. ( תמר אריאב).

לדעתה של פרופסור תמר אריאב , חיזוק מעמדו של המורה כרוך בין השאר במשיכת אנשים טובים למקצוע ההוראה, בשמירה עליהם במסגרת המקצוע ובפיתוח מקצועי שלהם. הוא גם קשור בתהליך ההכשרה שלהם וביישום ההמלצות של ועדת המתווים ("ועדת אריאב") להכשרת מורים . מאחר שההוראה אינה עוד מקצוע מגיל צעיר ועד הפנסיה, יש לפתוח אותה לקבוצות מועמדים מגוונות ובהתאם לכך ליישם את מסלולי ההכשרה האקדמיים השונים שמתאפשרים כיום באמצעות המתווים החדשים בהכשרה להוראה. חשיבה דינמית כזאת לצד מאמצים אמיתיים לשיפור המעמד הציבורי של המורים ותנאי עבודתם עשויים לרומם את איכות מערכת החינוך שלנו.

במאמר זה מציגה פרופסור תמר אריאב תמונת-על של המצב כיום בהכשרת מורים בארץ ובעולם. מטרת המאמר היא להאיר את הסוגיות המרכזיות בהכשרת המורים ולעמוד על דרכי ההתמודדות עמן כיום. טענתה המרכזית של פרופסור תמר אריאב היא שריבוי הבעיות בנושא זה ומורכבותן מקשים על מציאת פתרון: מצד אחד, הפתרונות המקיפים מסובכים ויקרים. מצד אחר , הפתרונות הפשטניים והמהירים חסרי סיכוי לחולל שינוי משמעותי ואף עלולים להזיק. את המערבולת שאליה נקלעה הכשרת המורים בארץ ובעולם מניעים של כוחות , אשר יחדיו מכבידים על מציאת דרך לשיפור ממשי ובר קיימא.

ההיתר לפתח ולהפעיל תכניות לימודים לתואר שני במכללות לחינוך חייב כל מוסד המבקש לעלות על עגלת ההזדמנויות הזו לשדרג את מעמדו ואת העבודה הנעשית בו, לאגם כוחות, לגייס כוחות נוספים, למפות תחומים, לחשוב ולדון, להתווכח, לתכנן ולהתעדכן. פעילות זו שיפרה את כל העשייה במכללה, ולא רק את התחום הצר של לימודי התואר השני.דרישת המועצה להשכלה גבוהה, שבלימודי התואר השני ייקחו חלק רק מורים בעלי תואר שלישי ודרגת מרצה לפחות, כשרובם נדרשו לדרגת מרצה בכיר ומעלה, חייבה את מורי המכללות לבצע פעולות אקדמיות, שיקדמו אותם בדרגה, ואת המכללות לאפשר להם זאת. כל אלה חייבו היערכות פנימית מחודשת. ומכללות רבות נענו לאתגר. כניסתן של המכללות האקדמיות לחינוך למהלכים של פיתוח מקצועי באמצעות תכניות לימודים לקראת תואר שני ( ואולי בעתיד גם באמצעות תכניות מתקדמות נוספות ) יכולה לסייע להסדרת הפיתוח המקצועי של המורים בישראל ולשדרוגו. הניסיון שמורים צוברים במהלך עבודתם יעובד ויתועל באורח מקצועי ומסודר לקראת יעדים שיקבע לעצמו כל מורה, ולקראת יעדים שהמערכת ובתי הספר יבקשו לקדם. המכללות האקדמיות לחינוך אמונות על הידע ועל המומחיות לבצע מטלה חשובה זו יותר מכל גוף אחר, וניתן לראות בלימודי התואר השני את ראש הגשר לריכוז לימודי הפיתוח המקצועי של המורים כולו במוסדות אקדמיים המתמחים בחינוך ובהוראה ( כפיר דרורה, אריאב ,תמר).

במושב זה הציגו שני חברי ועדת אריאב (2006), פרופ' תמר אריאב ופרופ' שלמה בק את המתווה החדש של הכשרת מורים. בחלק הראשון תוארו הרקע וההקשר מהם צמח המתווה להכשרת מורים עד לאישור המועצה להשכלה גבוהה. תוארו עקרונות מנחים ומטרות המתווה, והוסברה חשיבות ההמלצות והשלכותיהן. בחלק השני של המושב הועלו שאלות תיאורטיות לגבי חדשנותו של המתווה: האם הינו 'עוד מאותו דבר' או האם הוא מייצג שינוי פרדיגמאטי. נטען כי ניתן לבחון את המתווה משתי נקודות ראות: הראשונה המעוגנת בשאלה 'האם והיש צורך שמורה ידע ויהיה מסוגל לעשות?' השניה, המתמקדת בשאלה "'מה צריך המורה להיות?'

מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורות והגננות החונכות במערך שותפות ה- PDS בין בתי הספר והגנים בקדימה-צורן לבין המסלולים הבאים במכללה האקדמית בית ברל: הגיל הרך, היסודי, חינוך מיוחד ואנגלית. מקומם המרכזי של החונכות במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. נראה כי יש חשיבות רבה להבין מה חושבות ומרגישות החונכות בתפקידן וכיצד ניתן לשפר את תפקודן כחונכות. הבנה זו חשובה לא רק לצרכי ההכשרה של הסטודנטים אלא גם לצרכי קידום ההוראה והלמידה בתוך בתי הספר והגנים. במיוחד חשוב להבין את תפיסת תפקיד החונכת ב- PDS במובחן מהתנסות מסורתית, כיוון שהספרות המחקרית בנושא זה עדיין מעטה (אריאב תמר, היוש טלי ופרייטג אילנה).

דוח זה הינו הערכה מעצבת של מערך שותפות ה- PDS בין שלושה מסלולים במכללת בית ברל (הגיל הרך, היסודי וחינוך מיוחד) לבין ארבעה בתי הספר היסודיים ומספר גנים ביישוב קדימה-צורן. ההערכה ממוקדת בתהליכים שהתרחשו בעיקר בסמסטר ב', לאחר שנעשו מהלכים ליישום דוח הביניים, ובתוצרים השנתיים. שאלות ההערכה עסקו בשינויים שחלו בקרב השותפים לגבי תפיסת ה-PDS ומטרותיו, אספקטים שונים הנוגעים לביצוע ולהתנהלות מערך השותפות בסמסטר ב' (בתוך המכללה ובשדה), ובתפוקות מערך השותפות: שביעות רצון, תרומה לכל שותף, תרומה לבתי הספר ולמכללה והשגת המטרות. אחת הבעיות המרכזיות שדוח זה מצביע עליהן — שהדבק הפנים-מכללתי בביה"ס לחינוך עדיין לא היה חזק מספיק בתשס"ה כדי לאפשר שותפות PDS רבת מסלולים — תלויה אך ורק בעבודה של הצוותים בתוך המכללה ומהווה, להערכת החוקרות, תנאי הכרחי למימוש יעיל של השותפות בהמשך הדרך. סוגיה מרכזית נוספת בהפעלה קשורה לעמימות בהגדרת תפקידים במערך השותפות: מי אחראי על מה, למי פונים באיזה עניין, מי מדווח למי וכד'. תפקיד ראש המרכז לתכנון לימודים לא הוגדר כלל למרות מרכזיותו הרבה (תמר אריאב, טלי היוש, אירית מירו).

האקדמיזציה של הכשרת המורים בישראל היתה מהלך חלקי שלא מוצה במלואו. לדעת כפיר ואריאב הבעיה נעוצה בהכשרה למקצוע ההוראה, באופן בלתי תלוי בסוג המוסד שבו היא ניתנת – הפרופסיה היא זו שמתקשה לגייס סטודנטים בעלי אפיונים רצויים.השערתן היא כי הפונים להכשרה להוראה כיום נופלים בכישוריהם מאלה שפנו אליה בראשית שנות התשעים: הממצאים מראים כי פרופיל המועמדים להוראה מבחינת משתני הכניסה המצביעים על יכולת אקדמית לא השתפר ורובם עדיין תופסים את המקצוע באופן צר ולא פרופסיונלי.המהלכים הנעשים על מנת לקדם את הפרופסיונליזציה של מורים, נופלים בחלקם קרבן לקיצוץ תקציבי, כאשר במקביל ישנה עלייה של "כוח חדש": מוסדות חרדיים לא אקדמיים, אשר הכפילו את מספרם פי ארבעה בין תש"ן לתשס"א. המחברות מזהירות כי בעתיד, כאשר יחסרו מורים לבתי הספר הממלכתיים, יגויסו אליהם בעלי תעודת הוראה מן המגזר החרדי והערבי או יגויסו אנשים חסרי הכשרה להוראה. (דרורה כפיר ותמר אריאב)

מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורים החונכים במערך שותפות ה- PDS עם המסלול העל יסודי במכללה. מקומם המרכזי של המורים החונכים במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של ה- PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים? בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. שאלות ההערכה היו:1. מהן תפיסות המורים החונכים לגבי תפקידם והתפתחותם המקצועית במערך השותפות לאורך השנים תשס"א-תשס"ה? 2. מהי תפיסת המורים החונכים את התפקיד הרצוי (היבט קונצפטואלי) והתפקיד המצוי (היבט יישומי-מעשי) שלהם? 3. מהם הגורמים המעצבים את תפיסת התפקיד של המורים החונכים? 4. כיצד תופסים המורים החונכים את הקשיים בתפקידם, מצד אחד, ואת הרווחים והתרומות שיש להם בתפקיד זה, מצד שני? אילו מהלכים עשויים להגביר את תחושת התרומה המקצועית והאישית של המורים החונכים במערך השותפות? מחקר ההערכה נכתב ע"י ד"ר אריאב תמר וד"ר דליה עמנואל ממכלת בית ברל.