קהילות ידע מקצועיות עברו בשנים האחרונות מפורומים לפלטפורמות של רשתות חברתיות. מחקר זה בוחן קהילת ידע מקצועית בישראל שחבריה עוסקים, מתעניינים או לומדים בתחום טכנולוגיות בחינוך / טכנולוגיות מידע ומשתמשים בפלטפורמה של טוויטר על מנת להתחבר לדומים להם. פעילותם של 42 אנשי מקצוע ו 296- קשרים שנוצרו ביניהם בטוויטר עד אוקטובר 2011 נבדקה למידת ההשקעה בקהילה (ההשתתפות באמצעות ציוצים והקשבה.

תמי נויטל , המידענית של האוניברסיטה הפתוחה, מדווחת על כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב ביוני 2010. כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב היה יום ארוך וגדוש שבמהלכו הוצג השימוש בוויקי במסגרות אקדמיות (הוראה, מחקר ושת"פ בין-אוניברסיטאי) ובבתי ספר בישראל. המושב הראשון הוקדש לעדכונים בנושאי ויקיפדיה. המושב השני עסק בשימוש בויקי באקדמיה ובלימודים אקדמיים והוצגו בו הן מחקרים והן שימושי ויקי בהוראה ומחקר. המושב השלישי עסק בשימוש בוויקי במערכת החינוך בארץ. המושב הרביעי עסק בשימוש בוויקי ככלי לשתוף פעולה בי"ל בין חוקרים והציגו בו ד"ר דפנה רבן ומיכאל קונג'ה מאוניברסיטת חיפה ואור מנדלסון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב שימוש בוויקי כפלטפורמה לשיתוף מידע וידע בקהילות חוקרים ואנשי אקדמיה.

אחד המרכיבים החשובים בסביבת למידה מתוקשבת הוא האינטראקציה בין מרצים וסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן: עקרונות ויישום" הנלמד במסגרת התואר השני בחינוך, ניהלו הסטודנטים בלוגים אישיים במקביל לפעילות באתר הקורס, ב-ויקי ועוד. אחד ההיבטים המעניינים של הבלוגוספירה הוא השיתוף והדיאלוג שיכול להיווצר בין המשתתפים באופנים שונים (למשל תגובות על פוסטים או התיחסות בבלוג אחד לרשומה בבלוג אחר). לתגובות חשיבות רבה ליצירת מוטיבציה להמשך הכתיבה בבלוג. מה מניע קוראים להגיב על רשומה? האם ניתן לעודד אינטראקציה בסביבת בלוגים?אינה בלאו ונילי מור מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה (צוות ההוראה בקורס) ותמי נויטל (שה"ם) בדקו סוגיה זו והציגו את הממצאים בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר 2009 ברמת גן במכללת שנקר.

הדו"ח השנתי השישי של ה-Horizon Project (שיתוף פעולה בין Educause וה-New Media Consortium) הוא פרי עבודתם של חוקרים, פרקטיקנים ומומחים בתחומי טכנולוגיות, חינוך, למידה ארגונית ועוד מרחבי העולם. מטרת הפרויקט לאתר טכנולוגיות חדישות שלא נמצאות עדיין בשימוש נרחב במוסדות ההשכלה הגבוהה, לבחור מתוכן (בתהליך ניפוי ודיון שיתופי המתועד בוויקי של הפרויקט) שש טכנולוגיות שסביר להניח שיכנסו לשימוש רווח בטווח של חמש השנים הקרובות ולהציג טכנולוגיות אלה תוך התייחסות לרמת הפיתוח והשימושים האפשריים בהן במוסדות אקדמיים. בדו"ח הנוכחי, שהופץ ב-20 בינואר 2009, מוצגות שש הקטגוריות הטכנולוגיות שנבחרו על-ידי המומחים של פרויקט הורייזן, והן מוצגות כאן לפי טווחי הטמעה של שנה עד חמש שנים ( תמי נויטל) .

טוויטר, שירות מיקרו-בלוגינג או העברת מסרים קצרים, זכה באחרונה לתשומת לב רבה בתקשורת בהקשרים של העברת חדשות בזמן אמת (המהומות באיראן, נחיתת האונס של מטוס בנהר ההאדסון, רעידת אדמה בסין ועוד). אולם שירות מקוון זה, ואתרים נלווים שצמחו סביבו ומרחיבים את יכולותיו, מאפשר שיתוף מידע ובניית רשתות חברתיות בתחומים מקצועיים מגוּונים, וביניהם הוראה ומחקר. סקירה קצרה זו תיוחד לשימושי טוויטר בהקשרים אקדמיים( תמי נויטל) .

כנס EDEN 2006 ANNUAL CONFERENCE בוינה עמד בסימן הדיון ב- E-Competences. בהגדרה, פיתוח e-competence מוגדר כפיתוח יכולות אישיות בשימוש יצירתי ב- Information Communication Technology. בהקשר של ההוראה האקדמית משולבת התקשוב הכוונה היא לכך שמרצים יבינו מה השפעתה האפשרית של הטכנולוגיה על תהליכי העבודה העיקריים שלהם, יחוו זאת בעצמם ויהיו מסוגלים לבחור באופן מושכל את האסטרטגיות הנכונות לשלב טכנולוגיה בהוראה (מכאן ברור שהבחירה הזו צריכה להתבסס על שיקולים פדגוגיים, חברתיים – כמו הכרת הסטודנטים – לצד ההבנה הטכנולוגית). בתחומים אחרים יש לכך ביטוי בהטמעת טכנולוגיות בתהליכי עבודה בחברות מסחריות, תהליכי ניהול ידע בקהילות מקצועיות, חברתיות ואחרות, שימוש בטכנולוגיה לצרכי למידה עצמית (תמי נויטל)

דיון מוקלט באנגלית אודות המצב הנוכחי של טכנולוגיית עצמי הלמידה בחינוך , גורמים להצלחה או כשלון של מאגרים מבוססי עצמי למידה, תגובת המשתמשים והמפתחים, בעייתיות של שימוש חוזר ועוד. המשתתפים הם מומחים מוכרים העוסקים בתחום מספר שנים, ביניהם דייויד וויילי שאף כתב את אחד מספרי היסוד בתחום (מיטל- משאבי מידע ללמידה מתוקשבת , עלון מס' 26 , יוני 2005) .