רוני ריינגולד
מיון:
10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • לינק

    המאמר עוסק בסוגיה מרכזית בפיתוח מקצועי של מורים, ומתמקד בהצגת התפיסה שלפיה רצף פיתוח פרופסיונאלי של מורים, למאמר שני חלקים. בחלקו הראשון הוא עוסק בהשתמעויות הנובעות מהצורך הבלתי מתפשר של מורים ללמוד ולהתפתח לאורך כל חייהם המקצועיים, ומציג מודל המראה את שלבי הרצף הנדרשים בתהליכי ההכשרה והפיתוח הפרופסיונאלי שלהם. השתמעויות אלה ברורות למדי ברמה הרטורית, אולם יישומן אינו דבר של מה בכך. בחלקו השני של המאמר מוצגים ממצאים מרכזיים מתוך מכלול ממצאי מחקר אמפירי, אשר שאלותיו נגזרו מסקירת הספרות והמודל, ונבדקו בקרב ממלאי תפקיד בכירים ברמות המטה וברמות האחראיות לביצוע וכן בקרב מורים. המאמר מציג בתמציתיות את עיקרי הפעילות המחקרית – העיונית ואמפירית – של הכותבים , שנערכה במסגרת רשת עמיתי מחקר של מכון מופ"ת בשנים תשס"ו- תשס"ח ( שלומית אבדור, רוני ריינגולד, דרורה כפיר).

  • לינק

    במסגרת מחקר אמפירי שערכו ד"ר מיכל היישריק וד"ר רוני ריינגולד בשנים תשס"ז-תשס"ח הם אספו התייחסויות מבכירי מערכת החינוך, הממונים על הכשרה ופיתוח פרופסיונאלי של מורים, וממורים בפועל לגבי הידע והמיומנויות שהמורה צריך המורה לרכוש בכל אחד משלבי הכשרתו. מלכתחילה הם אימצו במסגרת מחקר זה את התפיסה כי הכשרת המורים הראשונית והתפתחותם המקצועית במהלך העבודה – מן הראוי שיובנו כרצף אחד. מהראיונות שערכו עם נציגי חינוך בדרגים בכירים וכן בשאלון שהועבר ל -322 מורים הם ניסו לבחון את התייחסותם לתפיסה זו בכל הנוגע לפיזור נושאי למידה שונים לאורך הרצף. החוקרים התמקדו במאמר זה בתפיסת כל רכיבי הרצף יחד: הנקודות לאורך הרצף בהן רצוי לעסוק בנושאים שונים. לצד עמדה חיובית ותפיסה אוהדת את הרעיון, כי מורה הוא מי שלומד לאורך חייו וכי לכל שלב ברצף זה.

  • לינק

    בישראל מתחוללים בעשור האחרון שינויים מהותיים בקשר לתוכניות הליווי והתמיכה במורים מתחילים. האם זה מספיק? במהלך איסוף הנתונים במחקר של ד"ר רוני ריינגולד לא הסתפקו החוקרים בלימוד עמדותיהם של המרואיינים לגבי דמות המורה המתחיל והקשיים עמם הוא מתמודד, אלא ביקשו גם לעמוד על השקפותיהם לגבי האופן בו ניתן לשפר את תהליכי הקליטה והליווי. עפ"י המאמר " על המורה החדש להסתגל לאקלים הבית-ספרי במקביל להימצאותו בתהליכי התפתחות אישית, כאדם, המלווים את כניסתו לשדה ההוראה. אולם רבים מהמרואיינים מבקרים את היעדרותו או חלקיותו של תהליך קליטה בית-ספרי ממוסד. "תרבות הקליטה של מורה חדש בבתי הספר מאוד בעייתית. קליטה לא נכונה היא שמסבירה את הנשירה הגבוהה בחמש השנים הראשונות לעבודה". "כבר ברגע הכניסה אין להם תמיכה והכשרה למציאות בה הם נתקלים". "המורים החדשים פשוט נכנסים. אם יש במקרה בבית-ספר מבנה ארגוני של סיוע אז זה מצליח, אם לא – אז לא". "התמיכה בבית-הספר לא מספיקה, יש בתי ספר שהמורה המתחיל נפגש עם המנהל, מקבל מערכת ונזרק לנפשו". "כיום המורה המתחיל מוקף בזרות ובהתנכרות. אף אחד לא מתייחס אליו".

  • לינק

    המחקר הנוכחי נועד לבדוק אם ובאיזו מידה מורים בקורסים מקוונים מיישמים בפועל את התפיסות החדשות בנוגע ללמידה מקוונת, כפי שבא לידי ביטוי ברציונל, בבניית הקורס ובעיצוב משימות הלמידה. מטרת המחקר היא לספק תובנות ועדויות להיבטים הפרקטיים והיישומיים בלמידה מרחוק, באופן שיסייע לשיפור המעשה החינוכי. מדגם ההוראה כלל מאה אתרי קורסים מקוונים, שהתקיימו במסגרות השכלה גבוהה בארץ ובעולם, רובם בהכשרת מורים. לצורך איסוף הנתונים וניתוחם נבנה מחוון להערכת המתודה של ההוראה-למידה שהמורה משתמש בה באתר הקורס המקוון. ממצאי המחקר מלמדים על שימור הפרקטיקות הנהוגות בהוראה פרונטאלית, מבלי לנצל את הפוטנציאל הגלום בכלים הטכנולוגיים, בניגוד למומלץ בספרות המחקרית , בנוגע ליישום התובנות החדשות הקשורות בתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת ( עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד).

  • תקציר

    מאמר זה דן בממצאי מחקר שבחן מסלול לימודים ייחודי לתעודת הוראה ותכנית הלימודים הנלמדת במסגרתו. מסלול לימודים זה נפתח בשנת הלימודים תשנ"ח במכללה אקדמית לחינוך בדרום הארץ מתוך כוונה להעצים את אוכלוסיית המורים לעתיד במגזר הבדווי ועל ידי כך לקדם את האוכלוסייה הבדווית בכללותה ואת הדיאלוג ויחסי הגומלין בינה לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. תכנית הלימודים במסלול מתבססת על הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית, ועיקרון מרכזי שלה הוא הצורך לחזק את תחושת הדימוי העצמי של הסטודנטים באמצעות העמקת הידע על מורשת התרבותית האסלאמית והערבית לצד חיזוק הידע והמיומנויות האקדמיות. ממצאי המחקר נאספו באמצעות ניתוחי תוכן איכותניים פרשניים. ראשית, נבחנה מידת ההתאמה של תכנית הלימודים במסלול הבדווי/ערבי ללימודי תעודת הוראה לעקרונות הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית. שנית, נבחנו ההשקפות של אנשי סגל וסטודנטים שהשתתפו במסלול על מידת ההשפעה של הלימוד בתכנית על קיומם ועל איכותם של דיאלוגים עתידיים בין ערבים ליהודים בתוך הקמפוס ובחברה הישראלית ( רוני ריינגולד).

  • סיכום

    הרמייה באקדמיה בכלל ותופעת הפלגיאריזם בפרט התקיימו עוד בטרם התחוללה המהפכה הטכנולוגית, אולם כמות הידע העצומה המצויה ברשת ואשר נגישה בלחיצת מקש הפכה את המעשה לתופעה, שהוצמד לה השם מגפה. תופעה זו נוגעת ללב הלמידה האקדמית – החקירה והכתיבה העצמיות – ולסוגיות חברתיות, חוקיות ומוסריות. כאשר בסטודנטים להוראה עסקינן – מורים לעתיד ומחנכיו העתידיים של דור האזרחים הבא של המדינה – השתמעויותיה של התופעה מתעצמות, וכך מתעצם גם הצורך להיאבק בה. מאמר זה דן במודעות של ציבור הסטודנטים הלומדים במכללה אקדמית לחינוך למושג "זכויות יוצרים". כיצד מודעות זו מעצבת את תפיסתם בנושא העתקה בכלל ועל העתקה מהרשת בפרט. במאמר אנו מציגים ומנתחים ממצאי מחקר שערכנו על עמדות של סטודנטים כלפי אופנים ומקורות שונים של העתקה. מצאנו כי עמדותיהם של הסטודנטים כלפי הורדה מלאה של קבצים ללא מתן קרדיטציה לכותב שלילית יותר מעמדותיהם כלפי הורדה של קבצים ושכתובם ללא מתן קרדיטציה לכותב וכלפי גזירה והדבקה של קבצים ללא מתן קרדיטציה. מדרג זה של עמדות מתקיים לגבי כלל מקורות ההעתקה (ספר, רשת וחבר). העתקה על פי חוק היא פגיעה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני, ויש בה ממד פלילי, ואולם ממצאינו מלמדים כי הסטודנט אינו רואה בהעתקה עניין פלילי, אלא רק בלתי מוסרי, ולכן יש לפעול כדי לשנות תפיסה נורמטיבית זו. לדעתנו, יש לבנות קוד אתי שיטמיע בקרב חברי הארגון (סטודנטים ומרצים ) את עקרונות ההתנהלות הראויים, וכל זאת כדי ליצור סביבת עבודה אקדמית בעלת דפוסי התנהלות מוסריים ( לאה ברץ, רוני ריינגולד).

  • סיכום

    המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר. בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת (לאה ברץ, רוני ריינגולד)

  • לינק

    מאמר זה דן בזיקה שבין תמיכת מנחה בקורס וירטואלי ובין חשיבה מטאקוגנטיבית של הלומדים בסביבת למידה וירטואלית. במאמר מתואר ומנותח קורס ייחודי בנושא דמוקרטיה ורב-תרבותיות אשר נלמד במסגרת תוכנית לימודי תעודת הוראה למורים באחת האוניברסיטאות בישראל. הממצאים מעידים על קשר חיובי מובהק בין תמיכות מרצה וחשיבה מטאקוגניטיבית של הסטודנטים. חשיבות הממצאים עולה במיוחד לגבי בהכשרת מורים, שכן מצופה שהסטודנטים יסתייעו בחשיבה המטאקוגנטיבית שרכשו בקורס בתפקודם כמורים בכיתותיהם ויהוו בעצמם מנחים המעודדים תהליכי חשיבה מטאקוגנטיבית במהלך ההוראה בכלל, והוראה מרחוק בפרט (ענת קלעי, רוני ריינגולד, ריקי רימור)

  • סיכום

    אחת התרומות המרכזיות של העבודה הנוכחית, היא בזיהוי הפער הקיים בין התיאוריה, העמדות ותפיסות התפקיד של המורה המקוון, כפי שמדווח בספרות המקצועית, לבין היישום בפועל של תפקיד המורה המקוון. פער זה מונע את מימוש המתודה החדשנית של האי-לרנינג ומימוש הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות התקשוב. כדי שההוראה המקוונת תצליח, המורים ובכללם המרצים בהשכלה גבוהה, צריכים לגשר בין חידושי הטכנולוגיה לבין המתודה החדשנית של הלמידה מרחוק. המורים צריכים להבין שמתודת האי-לרנינג אין פירושה שימוש בטכנולוגיות בלבד, אלא ניצולן הנכון לקידום הלמידה ברוח הפדגוגיה החדשה. מניתוח ממצאי המחקר הנוגעים לרמת ההנחיה בקורסים המקוונים, נראה בבירור, כי בניגוד לרמות הידע והיישום הגבוהות יחסית המוצבות במטרות הקורס והנדרשות במשימות הלמידה – בפועל המורה מנחה בעיקר ל"מה" צריך לעשות, אין כמעט הנחיה ל"איך" לבצע את המשימה וכמעט ולא קיימת הנחיה לתהליכים מטא-קוגניטיביים. (עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד)

  • תקציר

    מחקר זה דן בפולמוס שהתחולל באקדמיה האמריקנית ברבע האחרון של המאה ה-20 על אודות תכנים תרבותיים וערכיים שיש להקנות בתכניות לימודי החובה ב"חינוך כללי" לתלמידי התואר הראשון. (רוני ריינגולד)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין