בדידות היא תחושה בלתי נעימה המלווה בתחושה של ריקנות, ניכור, מצוקה נפשית, דכאון וחרדה. החיים בצל לקות הלמידה כוללים היבטים טרגיים של תחושת שונות וניכור, אך בד בבד עשויים לכלול גם חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר הנוכחי, מתמקד הפסיכולוג פלג דור חיים בבדידותם של ילדים בעלי לקות למידה. מספר על נסיונם של אייל וליאור להתמודד עם שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים אותם הם חווה עקב לקות הלמידה שלהם. דור חיים משתף בעבודתיו הטיפולית ומרחיב על האופן שבו ביקש לסייע לילדים להתמודד עם תחושת הבדידות ( פלג דור חיים).

לקות למידה בתוך בית הספר כרוכה בכאב, באכזבה ובבלבול והיא מאתגרת שוב ושוב את עבודתינו בפרקטיקה הטיפולית והחינוכית. ניתן להבין לקות למידה גם כנובעת מתוך מערכת היחסים שבין הילד לבין המסגרת החינוכית שבתוכה הוא לומד. לטענתי, הקושי המיוחד של בתי ספר בעבודתם עם בעלי לקויות למידה אינו מחויב מציאות והוא נובע לרוב מתפיסות מוטעות לגבי מערכת היחסים שבין התקין לבין הלקוי. במאמר זה ארצה לטעון שהתקין והלקוי מבנים זה את זה, מקדמים האחד את קיומו של השני ומקיימים ביניהם תלות הדדית. אבסס טענה זו, על ידי כך שאאתגר ארבע הנחות יסוד המנחות את בית הספר במפגשו עם ילדים בעלי לקות למידה ( פלג דור חיים) .

עיקר ההתייחסות של אנשי המקצוע ללקויות למידה כיום נוגע להקשר הבית ספרי. הבנת לקות הלמידה מתוך פרדיגמה קונסטרוקטיביסטית, כתלויה בהקשר חברתי, היסטורי וטכנולוגי, מבקשת לראות בבעלי לקות למידה אנשים שכישוריהם אינם חופפים אמנם את דרישות המערכת החינוכית, אולם במערכות אחרות הם עשויים לגלות הצלחה מרובה – אלמלא התיוג של לקות הלמידה כליקוי הפוגע בדימוי העצמי ( פלג דור חיים ).

במאמר הנוכחי מתייחס פלג דור-חיים לשאלות כגון מה זו קבוצה, כיצד הקבוצה משפיע עלינו כפרטים, ואילו תהליכים עוברים על קבוצות. נוסף על כך, הוא מציג את החשיבות של הבנת עולם הקבוצות לעבודת הפסיכולוג בבית הספר. ראשית תובא סקירה תיאורטית קצרה על עולם הקבוצות ועל הדינאמיקה החברתית של הכיתה; לאחר מכן יוצגו דוגמאות מעבודתו של הכותב, פסיכולוג חינוכי, להמחשת גישתו התיאורטית של אלפרד ביון ויישומה בבית הספר כמכלול. לבסוף יוצעו אפשרויות להתערבות מתוך פרספקטיבה קבוצתית.

המאמר הנוכחי מציג זווית נרטיבית של התערבות פסיכולוגית במערכת החינוך, הנוגע לקשר שבין בית הספר לפרט. מנקודת מבט נרטיבית, ההקשר, המקום והזמן הם שמעצבים את הייחודי בפעולת האדם ובקבוצתו החברתית. לשם המחשה תוצג התערבות מערכתית בית ספרית המבוססת על התערבות בתצורת השיח המתנהלת בין הסגל החינוכי ובין תלמידי בית הספר. הנרטיב השונה של כל אחד מהמספרים מוּנע ממפגש בין הסיפורים השונים, ומקשה על יצירת שיח משותף הנושא עמו תובנות ומהלכים לשיפור המצב הקיים. בשיחות המשותפות עם כל הנוכחים ועם יונתן בנפרד בנינו סיפור חדש שכלל פרשנויות (ל'מציאות מסדר שני') נכונות יותר למציאות, להבנת הנרטיב של האחר וליצירת פתח לשינוי בעלילה בעתיד. יחד פיתחנו את הדמויות בתוך הסיפור, העלמנו את התפקידים הדיכוטומיים שכללו 'רעים' ו'טובים', ובנינו עולם נרטיבי משותף בעל הרבה רצון טוב ואכפתיות בתוך הכאב והתסכול הקיימים ( דור חיים, פלג).

לואיס קרול מתאר בספרו 'מבעד למראה' מפגש בין אליס לבין דמויות שונות ומשונות, כאשר היא נקלעת לבדה לעולם לא מוכר בעל מנהגים זרים וחוקים אחרים. סקרנותה מובילה אותה לחקור ולהכיר את העולם הזר הזה אשר מלהיב ומפחיד אותה בו זמנית, ובו היא נמצאת מאד לבדה. הסיפור של אליס הוא סיפורם של כל ילד וילדה במאבק שלהם להתבגרות ולצמיחה. זה גם סיפורו של הילד במפגשו עם בית הספר ובהפיכתו ל"תלמיד". ה"תלמיד" מתמודד עם דרישות מסביבתו, עם הציפייה ממנו ללמוד ולהתפתח, ועם ניסיון מתמיד להפיג את בדידותו דרך מציאת בני אדם אחרים שיבינו אותו, ויעניקו לו תחושה שהוא מובן ושייך. מעבר לכול, ה'תלמיד' מתמודד עם החיפוש אחר זהות אישית ואותנטית שתלווה אותו בדרך להתבגרותו ( פלג דור חיים ).