שיח הגלובליזציה מעסיק רבים וביניהם אנשי חינוך המתקשים להשתלב במציאות הדינאמית של ימינו, שבויים בפרדיגמות קלאסיות שעיצבו את בית הספר. המורים – עמלם רב, שכרם דל, תנאי עבודתם בלתי הולמים, הוראתם נתפסת כחסרת השראה. הדיון הנמשך בפרדיגמות הפדגוגיות ההולמות את המציאות של ימינו אינו מביא בדרך כלל לשינוי בעבודת המורים. כאיש מקצוע , המורה הוא אדם בודד. הכיתה שבה הוא פועל סגורה ללא חלונות אל העולם. התלמיד- צרכן הידע הפעיל במציאות המידע המסחררת של הבית- צרכן ידע פסיבי בבית הספר. לנוכח הממדים הללו, ייבחנו הפרדיגמות של "המורה הטוב", "התלמיד הטוב" ו"בית הספר הטוב" ותוצע פרספקטיבה עתידית ההולמת מציאות זו . במורה הטוב מוצג כ"איש העולם הגדול", כמנחה, כמתווך וכמוביל תהליכי למידה, מדובר בשינוי תפיסתי של המורים את עצמם ואת תפקידם. בהתאם נדרשים אופקים חדשים למערכת הכשרת המורים. התלמיד הטוב מוצג כאישיות לומדת , אוטונומית ובעלת יכולת נווט במערכת תרבותית פתוחה ומקושרת. הדימוי המוביל בדיון הוא של " תרנגולת חופש" – אנו שואפים להכשיר לומדים שמרחב הלימוד שלהם הוא "העולם". בית הספר הטוב מוצג כתשתית המטפחת את שני אבות הטיפוס הללו, "מקום" שמאפשר הרפתקה של משמעויות וידע ששותפים לה אנשים צעירים ואנשים "צעירים ברוחם" , קרי מורים (משה שנר).

העולם המקוון, שבו כולם מחוברים לכולם (תקשורתיות) וכולם נגישים לידע שכולם מייצרים (נגישות), מעמיד בפני מערכות החינוך אתגר מערכתי שחורג מבעיית השליטה בכלים הטכניים שמציע המחשב. היכולת לכתוב במעבד תמלילים, להכין מצגת, לשלוח דואר אלקטרוני, לגלוש לאתרי אינטרנט – בכך לא מתמצה, כפי שנוטים לחשוב, האתגר המקצועי, שמעמיד העולם הנוכחי בפני המורים ובתי הספר. המיומנויות הטכניות הללו הן אבני בניין למציאות חדשה ובפני מי שרוכש שליטה בהן עומדת שאלה מהמדרגה השנייה: מה ייבנה מהן ולשם מה?האינטרנט כבר איתנו כשלושה עשורים. הוא חדר לכל תחומי חיינו ושינה את הדרך בה מתנהלות מערכות התקשורת, הכלכלה, התרבות והמדע, אולם לתחומי הפדגוגיה הוא חדר באופן מועט יחסית והשפיע מעט על דרכי עבודתם של המורים, דרכי הלמידה של התלמידים והתנהלות בתי הספר. גם הכשרת המורים העתידיים כמעט ולא השתנתה ( משה שנר ).