מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)