המטרה העיקרית המחקר הנוכחי הייתה לעמוד על טיבו של הקשר בין השליטה בידע הלשוני והבנת טקסטים כתובים בשפה העברית לאורך שנות ההתבגרות. כך, לבדוק את התפתחות הידע הלשוני בתחומים האופייניים לרכישה הלשון המאוחרת, את התגבשות היכולת להבין טקסטים כתובים ואת הקשרים ההדדיים שבין שני תחומים אלה. מטרה חשובה בהקשר הזה הייתה להעשיר את הידע על צורות בדיקת הבנת הנקרא, לבחון כיצד מתפתחת היכולת לענות על סוגי שאלות שונים ואיך הם משפיעים על ההבנה, וכן לבחון את ההבדלים בידע הלשוני בין קוראים ברמות שונות של הבנת טקסטים. מטרה נוספת הייתה לבחון אם קיים שוני התפתחותי בין הבנת טקסטים נרטיביים להבנת טקסטים עיוניים, שאלה שגם היא עדיין לא נחקרה, לא בעברית ולא בשפות אחרות. נבדקו 99 ילדים הלומדים בבתי ספר במרכז הארץ בכתות רגילות: כתה ד' (גיל 9-10), כתה ז' (גיל 12-13), וכתה י"א (גיל 16-17), ו-12 מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. אצל הילדים שנבדקו לא אובחנו ליקויי למידה, קריאה או לקויי למידה בכלל ( דפנה קפלן).

הבנת הנקרא הוא אחד הכישורים החשובים ביותר שילדים צריכים לרכוש בשנות בית הספר. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את הקשר בין מידת הקריאה של ספרים, מחד גיסא, וקריאת עיתוני נוער וזמן התכתבות בצ'ט, מאידך גיסא לבין רכישת ידע לשוני (מורפולוגי ותחבירי) והבנת הנקרא בקרב ילדים דוברי עברית. נמצא, שככל שהילד קורא יותר ספרים הוא בעל ידע לשוני טוב יותר ומבין טוב יותר את הנקרא. עוד נמצא, שמבחן סטנוביץ תורם תרומה ייחודית מעבר לגיל להסבר השונות בין הקוראים בהבנת טקסטים ובידע לשוני, כלומר, קשר בין מידת הקריאה לבין הבנת הנקרא וידע לשוני. ואולם מצאנו גם מתאם שלילי בין קריאת עיתוני נוער להבנת טקסטים, וכן בין התכתבות בצ'ט לרמת הידע הלשוני ( דפנה קפלן ודורית רביד) .