שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי. העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך? הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע (משכית, דיצה ואלקה יפה).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים של קבוצת העניין "חקר הטקסט והשיח", המתנהלת במכון מופ"ת כדי לתרום לבניית קבוצות עניין בכלל, ובמכון מופ"ת, בפרט. קבוצת העניין "חקר הטקסט והשיח" הינה אחת מבין מספר קבוצות עניין בתחום המחקר האיכותני המתנהלות במכון מופ"ת ומיועדות לחוקרים המתעניינים בגישות המחקר האיכותני. למעשה, היא מהווה קהילת שיח מקצועית, הקיימת כבר תשע שנים. מטרתה העיקרית המוצהרת של הקבוצה: להתמקד בתהליכי הפקת משמעות מטקסט ומשיח. מטרה נוספת: לקדם את המחקרים של המשתתפים בה. חלק מחברי הקבוצה הם חוקרים הנמצאים בקבוצה מתחילת פעולתה בשנת 2001. כמו כן, קיימים חברים המשתתפים בה לאורך שנה אחת בלבד. במסגרת מטרת המחקר שצוינה, נערך חקר המקרה הנוכחי, שיצא להסביר את התהליכים המתקיימים בקבוצת העניין "חקר הטקסט והשיח", ללמוד על התרומה האפשרית של הקבוצה למשתתפים בה, לחשוף את מנגנון הלמידה של החברים בקבוצה ולחקור את תפקידה של המנחה מנקודת מבטם. חקר מקרה ייחודי זה, עשוי לחשוף תהליכים שיש בהם כדי להביא להבנת תהליכים בקבוצות אחרות ובמקרים נוספים.

הרציונל שבבסיס המחקר של היומנים הרפלקטיביים נשען על ההנחה, ששנת ההתמחות מספקת למורה המתחיל מסגרת לימודית, שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד בעצמו תוך כדי התנסות בתנאי אמת את המהויות המעוגנות בעולם ההוראה. מטרות המחקר היו לחשוף את הנושאים המטרידים מתמחים, כפי שהם עולים מהתיעוד העצמי שלהם, ולבדוק כיצד ההוראה נתפסת בעיניהם. אוכלוסיית המחקר כללה 50 מתמחים להוראה שהשתתפו בסדנת התמחות אחת לשבוע. המחקר התבסס על ניתוח יומנים אישיים פתוחים של מתמחים, שנכתבו במהלך שנת ההתמחות, כחלק בלתי נפרד מדרישות הקורס. ביומנים אלו מתוארים אירועים נבחרים שהם חווים במהלך שנת עבודתם הראשונה. בניתוח תוכן, שבוצע בעיקרו בהתאם לשלב הקידוד הפתוח, בלטה כבר בקריאה הראשונה של היומנים החזרה על נושאים אחדים הקרובים ללבם של המתמחים. במאמר מובאים הממצאים העיקריים העולים מניתוח היומנים בשילוב עם דיון בהשתמעויות העולות מהנושאים המעסיקים את המתמחים. מצוטט מדגם חלקי ממכלול הנושאים שהעלו המתמחים, והוא נבחר על פי מידת שכיחותו ביומנים. הנושאים מוצגים בארבע קטגוריות: יומנו של מתמחה – הכתיבה הרפלקטיבית ותרומתה; להיכנס להתמחות – חששות וקשיים; להיות למתמחה – היבטים מעולם ההתמחות; שנת ההתמחות:סיפור אישי של התפתחות מקצועית ( דיצה משכית , אלקה יפה).

בשנת תש"ס הוחלה חובת התמחות בהוראה על ידי אגף ההכשרה לעובדי הוראה במשרד החינוך. ההתמחות כוללת שני מרכיבים עיקריים: הערכה ותמיכה. המחקר המוצע מתמקד בתבחיני הערכה שהובלטו בידי מתמחים במהלך כתיבתם בדוחות משוב לאורך שנת ההתמחות. תבחינים אלו עוצבו במשרד החינוך, והם מתייחסים לתפקודים מרכזיים של המורה המתמחה. הממצאים מראים כי מגוון של תכנים עולים בצורה ספונטנית וחופשית אצל המתמחים בסיטואציה מיוחדת זו של כתיבה אישית על עבודתם במסגרת סדנה מתוקשבת. מסתבר כי התימות המובילות הן אותם הקריטריונים המתמקדים במודעות האישית המקצועית. תימות אלו מופיעות יותר מהתימות הקשורות באופן ישיר במיומנויות הוראה ותפקוד בכיתה. (אלקה יפה, דיצה משכית)

אתר חממ"א הוא חדר מורים וירטואלי באינטרנט, שהתפתח במשך חמש שנים במסגרת הצוותים המתוקשבים של מכון מופ"ת. צוות הפיתוח כלל חברות משלוש מכללות: אורנים; בית ברל וקיי. בתשס"ד הועבר האתר לגף הסטאז' האחראי בפועל לאוכלוסיית היעד של המתמחים בהוראה במשרד החינוך. (בבי טורניאנסקי, אלקה יפה, זהבה שלם)