אולז'ן גולדשטיין
מיון:
12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • תקציר

    המחקר בוחן גישות פדגוגיות בשימוש באתרי ויקי (wiki) בהוראה ובלמידה במכללות להכשרת מורים. הוא מתמקד בהנעה של מרצים להוראה מבוססת-ויקי; בסוגי קורסים; בשיטות הוראה; בהערכה; במבנה התוכן; במאפייני שיתוף פעולה בין סטודנטים ובתוצרי למידה; ובמעורבות של מרצים בתהליך הלמידה. המחקר מבוסס על ראיונות מובנים למחצה עם 11 מורי מורים משש מכללות לחינוך בישראל (Goldstein, Olzan; Peled, Yehuda, 2016).

  • לינק

    אף על פי ששילוב מחשבים במערכת החינוך החל בישראל לפני כ-30 שנים, השינויים המשמעותיים התרחשו החל משנת 1992 כאשר הפרויקט הלאומי "מחר 98'" הוקם על ידי "הוועדה לחינוך מדעי וטכנולוגי בישראל". למרות ההתקדמות המשמעותית שהושגה במכללות לחינוך, נמצא כי התכניות להכשרת מורים לא סיפקו לפרחי ההוראה את היכולות ואת המיומנויות המתאימות כדי ללמד בעזרת טכנולוגיה בכיתות. בשנת 2011, משרד החינוך השיק יוזמה לאומית של הפיכת הכשרת המורים כך שתענה על הדרישות של המאה ה-21, תוך שימת דגש על הצורך לפתח מיומנויות המתאימות למאה ה-21 (Olzan Goldstein, 2013).

  • לינק

    בחינת מערכות חינוך על-ידי מדינות רבות הביאו למסקנות על הצורך בשינוי מהותי בתרבות החינוך, במבנה הארגוני של בתי ספר ובמערכת החינוך כולה. המבנה הנוכחי יקר למדי ולא משיג את יעדי החינוך בעידן טכנולוגיות מידע. הגישה המתקיימת של הוראה משמרת את הצרכים שהיו רלוונטיים בעידן התעשייתי ומאופיינת על יד י"גזרה שווה לכולם" (one size for all ) הרואה בבית ספר ארגון הממוקד בהוראה (רובה פרונטאלית) בה מועבר הידע מהמורה לתלמיד. לפי הגישה המבוקשת בעידן טכנולוגיות מידע תפקידה של ההוראה לאפשר למגוון לומדים לעצב את הידע שלהם ולפתח את כישרונותיהם בדרכים אפקטיביות ועוצמתיות. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. הרצאתן המרתקת של ד"ר ציפי זלקוביץ וד"ר אולז'ן גולדשטיין בכנס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים , מכון מופ"ת , אפריל 2011 ) .

  • לינק

    המחקר בחן מרכיבי הכשרה להוראה מתוקשבת בארבע מכללות לחינוך מהמתקדמות בתחום. האסטרטגיה המוצלחת להכשרה להוראה מתוקשבתנשענת על המרכיבים הבאים: רכישת חוויות למידה תוך חשיפה לדגמים מגוונים של הוראה מתוקשבת, מיומנויות בתכנון לימודים והתנסות בהוראהמתוקשבת, מיומנויות השימוש בכלים מתוקשבים ועמדות חיוביות כלפי שילוב התקשוב בהוראה ( ISTE-2002-2008 ). יישום ההכשרה מותנה בנגישות הסטודנטים למחשבים ואינטרנט וזמינות התמיכה הטכנית. במחקר השתתפו 1143 סטודנטים וארבעה רכזי תקשוב. הנתונים נאספובאמצעות שאלון לסטודנטים, ראיונות עם רכזי תקשוב וניתוח תכניות לימודים. נמצא כי התנאים הנחוצים להכשרה להוראה מתוקשבת מתקיימים במכללות: רוב הסטודנטים מגיעים מיומנים בשימוש בכלים בסיסיים; לרובם עמדות חיוביות; מחשבים, אינטרנט ותמיכה טכנית זמינים להם. בהתייחס להיבטים הפדגוגיים של ההכשרה נמצא כי סטודנטים נחשפים ברוב הקורסים לדגמים מסורתיים של שילוב תקשוב (חיפוש באינטרנט, התכתבות בדוא"ל, הצגת עבודות באמצעים דיגיטליים). דגמים מתקדמים המשלבים משימות של למידה שיתופית, חקר, הוראה סינכרונית ולמידה מרחוק נמצאו כנדירים. המשימות של תכנון לימודים בסביבה מתוקשבת משולבות בקורסים בודדים והיקף התנסות הסטודנטים בהוראת שיעורים מתוקשבים מועט מאוד. בתקופה אחרונה מצטמצם היקף הקורסים הנועדים להכשרה להוראה מתוקשבת בעקבות אילוצי המתווה החדש של המועצה להשכלה גבוהה. תמונת המצב הנוכחית של הכשרה להוראה מתוקשבת מעוררת צורך לבחון מחדש את היעדים של הכשרת מורים בעידן טכנולוגיות המידע ודרכי המימוש שלהם (אולז'ן גולדשטיין ועמיתים) .

  • לינק

    במוקד המחקר של ד"ר אולז'ן גולדשטיין מצוי הקורס "תקשוב בחינוך" במכללת קיי , הקיים יותר מ15 שנה, שנה ב' של סטודנטים במכללת קיי המתמחים בחינוך מיוחד. מטרת המחקר : לבחון את התהליך שסטודנטים להוראה עוברים במהלך הכשרתם להוראה מתוקשבת. כיצד השתנו במהלך הקורס עמדות הסטודנטים לגבי ההתנסות בהוראה משלבת תקשוב? הסיבות לקשיי הסטודנטים , מהו המפתח להצלחה? רק בעקבות התנסות ושימוש בבלוג לימודי בקורס הבינו הסטודנטים את הפוטנציאל של כלים פתוחים להוראה מתוקשבת. שאלת המחקר: מה מידת המסוגלות של הסטודנטים להוראה בשילוב תקשוב בסוף הקורס ? שני שליש מהסטודנטים – כן , שליש- לא . מסקנות : חשוב לשתף פעולה בין מדריך פדגוגי ומורה למחשבים , חשוב לפתח מחוון הערכה של התנסות , בחירת ביה"ס שמצויד היטב במחשבים , המשך התנסות בהוראה בשילוב תקשוב בשנה ג' .

  • לינק

    בסקירה של ד"ר אולז'ן גולדשטיין נסקרים הנושאים הבאים: דרכי הכשרת הסטודנטים להוראה מתוקשבת במוסדות להכשרת מורים, הוראת דרכי שילוב טכנולוגיות מידע במסגרת קורס דידקטיקה, התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? מהן התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? באיזה מידה הם מיישמים את הנלמד במסגרת ההכשרה? למידה בקורסי תוכן כלליים שמשלבים סביבות למידה מתוקשבות, שלבים במעבר להוראה מתוקשבת, מודל הפצת החדשנות של רוג'רס, המודל של אימוץ מבוסס עניין (Concerns Based Adoption Model – CBAM), המודל של שרי – הרחבה של מודל רוג'רס, שילוב טכנולוגיות מידע בהוראה על ידי פרחי ההוראה במסגרת ההתנסות שלהם, אמונות ועמדות הסטודנטים כלפי הוראה מתוקשבת, שילוב בלוגים בהוראה, הרציונל ותיאוריות הלמידה העומדים מאחורי השילוב של בלוגים בהוראה, מחקר על שימוש בבלוג בחינוך הגבוה (ד"ר אולז'ן גולדשטיין ) .

  • סיכום

    במחקר זה נבחנו מאפיינים של נוכחות הוראה בשלבים שונים של התפתחות קהילה מקוונת של מורי מורים. נעשה שימוש במחקר משולב מתודות: איכותי וכמותי, וניתוח הממצאים נשען בין השאר על 234 הודעות של מנחות הסדנא. הממצאים מלמדים שסמני הארגון בהודעות המנחות בלטו בשלב עיצוב הקבוצה, שלב שדרש קביעת נהלים ונורמות עבודה, תכני פעילות, מסגרות להצגת המשימות ולניהול הדיונים המקוונים. ככל שהקבוצה התקדמה בשלבי התפתחותה כך פחתו סמני הארגון בתוך הודעות המנחות וגברו סמני התוכן, כולל העלאת נושאי דיון חדשים, הצגת שאלות, הפנייה למקורות מידע, הבטחת ההבנה, מיקוד/הרחבה של נושאי הדיון, שיחזור והתייחסות תוכנית לדברי האחר, שיתוף בניסיון האישי של המנחות וסיכומי הדיונים. הסמנים הרגשיים-חברתיים בלטו בכל שלבי הפעילות המקוונת, וביטאו את תפיסת המנחות לגבי החשיבות של יצירת סביבת למידה בטוחה ומזמינה, המעודדת, מאשרת ומחזקת את התרומה של המשתתפים לפעילות הלמידה המשותפת, ומדגישה התייחסות רגשית ומכילה של האחר ותרומתו ללמידה (אולז'ן גולדשטיין, קוזמינסקי לאה)

  • תקציר

    ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05

  • סיכום

    המחקר מדגים ומנתח את "שיחנט"-מסגרת מקוונת של קהילת מורי מורים הלומדים במשותף, במשך שנת לימודים. מטרות המחקר היו בחינת המרכיבים שקידמו קבוצה של מורי מורים לקראת יצירה של קהילה לומדת וחקר של אפיוני השיח המקוון של קבוצת מורי המורים ושל תרומתו ללמידה. נעשה מעקב מתועד אחר הפעילות המקוונת של הקהילה, ראיונות עם מנחי הפעילות וניתוח המכתבים שהגיעו לפורום. נמצא כי שליש מההיגדים בשיח עסקו בשיתוף אחרים במידע, ושני שליש עסקו בניתוח ביקורתי של המידע. כמו כן אותרו שלושה תפקידי מרכזיים של מנחי השיח המקוון: מנהיג אינטלקטואלי, מארגן השיח ומדריך בטכנולוגיית המחשוב והתקשוב. המחברים ממליצים לראות בנוכחות החברתית ממד מרכזי בפיתוח הקהילה הלומדת, לתת לו מקום מרכזי בשיח של מנחי הדיון ולעודד את קיומו בשיח של חברי הקהילה, להשתמש במנגנון לאיתור השתתפות-צופה של הנכנסים לפורום אך אינם כותבים בו, כדי שמנחי הפורום יתוודעו לעניין שמגלים המשתתפים בדיונים, וכן לאפשר גם למשתתפים להנחות בפועל את דיוני הפורום. (מחברים: לאה קוזמינסקי, אולז'ן גולדשטיין וסימקה מרגה)

  • לינק

    מצגת שהוצגה ע"י ד"ר אולז'ן גולדשטיין במסגרת הרצאתה בכנס גולשים באינטרנט 5, יוני 2004, מכון מופ"ת

  • לינק

    המאמר מציג ממצאים ראשוניים של מחקר העוסק בהעדפות של סטודנטים (הלומדים בשתי מכללות, לחינוך ולטכנולוגיה) לסגנונות למידה שונים, ובהשתמעויות של הממצאים הללו עבור מרצים וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. (אולז'ן גולדשטיין, בבי טורניאנסקי, חנה בלאו)

  • מאמר מלא

    המאמר מתאר ממצאי מחקר של קורסים מתוקשבים במסגרות אקדמיות, בישראל ובעולם. מטרות המחקר הן לאתר מאפיינים עיקריים של הוראה בסביבה מתוקשבת במסגרת קורסים מתוקשבים כגון: מרכיבים, דרכי הוראה והערכה, דרכי תקשורת, רווחים וקשיים, יתרונות וחולשות מנקודות ראותם של המרצה והסטודנטים. המחקר מתבסס על מקורות מידע בספרות ובאינטרנט. (אולז'ן גולדשטיין)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין