פריטים מאת: אדם ניר
מיון:
נמצאו 4 פריטים
פריטים מ- 1 ל-4
  • סיכום

    מטרת מאמר זה היא לנתח שני תהליכים מקבילים במערכת החינוך הישראלית: ראשית, הרעיון של אוטונומיה בית-ספרית, חקירת מקורותיו, השלכותיו הפדגוגיות והאפקטיביות שלו; ושנית, פיתוחו של החינוך הפרוגרסיבי הבולט בעיקר בתחום הקוגניטיבי של מיומנויות המאה ה-21, תוך התמקדות בטיפוח "ידע עמוק" ומיומנויות חשיבה של ילדים. כתב היד חוקר את "הגלים" השונים של פדגוגיות פרוגרסיביות שהתרחשו במערכת הבית-ספרית הישראלית במהלך השנים, תוך תיאור וניתוח התהליכים המאפיינים אותם. בהתבסס על פרספקטיבה היסטורית, המאמר מתאר באופן כרונולוגי את ההתפתחויות העיקריות הקשורות לאוטונומיה בית-ספרית וליוזמות מדיניות של מיומנויות המאה ה-21, בהתבסס על סקירת ספרות וניתוח מסמכי מדיניות (Nir, Adam; Ben-David, Adi; Bogler, Ronit; Inbar, Dan; Zohar, Anat, 2016).

  • סיכום

    בזירה חינוכית אידיאלית אחריותיות אמורה לבטא אוריינטציה תפקידית המשקפת יחס ישר בין הסמכות הנתונה בידיהם של אנשי החינוך לבין מידת נכונותם ומחויבותם העצמית לתת דין וחשבון על התרחשויות שונות הנובעות במישרין ובעקיפין ממכלול העשייה שלהם בתפקיד. לטענת המחברים את עיקר האמצעים והמאמצים הבירוקרטים יש להשקיע בקידום אוריינטציה מקצועית-מוסרית במערכת החינוך. מטרה זו יכולה להיות מושגת אם יושם דגש על פיתוח מקצועי של אנשי חינוך ועל שיפור מעמדו של איש החינוך, הן מבחינת סמכותו המקצועית והן מבחינת תנאי העסקתו. בד בבד, פיתוח האחריותיות המקצועית- מורית צריך להשתקף גם בהגדלת מידת האמון שהמנגנון הבירוקרטי מעניק לחברי הצוותים הפועלים בבתי הספר ולבוא לידי ביטוי בתהליכים ארגוניים שמערכות ארגוניות מקיימות. (אדם ניר ודן ענבר)

  • סיכום

    הניסיון להביא להעצמתם של בתי הספר הפועלים במערכת מרכוזית יוצר מתח בין הרצון להרחיב את האוטונומיה של בתי הספר, כאמצעי להגברת יעילותם, לבין רצונם של קברניטי המערכת החינוכית לשמר בהם מידה ראויה של שליטה ואגב כך גם את כוחם ומעמדם. טענתו היסודית של אדם ניר היא שמרכוז המופעל במדינה במשך שנים ארוכות, כחלק מתרבות שלטונית רחבה, יוצר מעין "הטבעה" המשפיעה על הלך הרוח ועל דפוסי החשיבה, המתבטאים בתוכניות פעולה ובמדיניות שמוגדרות ומיושמות בה. הטבעה זו זוכה לחיזוק באמצעות תהליכי הסוציאליזציה, מכוונת את הלך הרוח ומובילה למה שהמחבר מכנה ""מלכודת המרכוזיות". הסימפטום העיקרי בא לידי ביטוי במסרים סותרים – בתוכניות עצמן, או בשלב מתקדם יותר – בין תכניה המוצהרים של תכנית המדיניות לבין תהליכי היישום שלה.

  • סיכום

    הספרות המחקרית מלמדת כי תוכניות להתפתחות מקצועית המועברות תוך כדי עבודתם של המורים הם יעילות כאשר הן ארוכות טווח, ממוקדות בלמידת התלמידים וקשורות בצורה נכונה לתוכנית הלימודים. השערת המחקר של החוקרים הישראליים רונית בוגלר ואדם ניר הייתה שככל שהיקף השליטה של המורים על תהליכי ההתפתחות המקצועית שלהם רב יותר וככל שתוכניות ההתפתחות המקצועית קשורות לתרבות ההוראה בכיתה, כך גדולה יותר שביעות הרצון של המורה מתוכניות ההתפתחות המקצועית. הממצאים מוכיחים את ההשערה כי למורים חשוב כי תהליכי ההתפתחות המקצועית יהיו קשורים בצורה נכונה והולמת לצרכי ההוראה שלהם בכיתות וכי יוכלו להשפיע על כיווני ההתפתחות המקצועית בהתאם לצרכיהם והציפיות שלהם בביה"ס (Nir,-Adam-E; Bogler,-Ronit ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין