במבט לאחור, לאחר כ- 20 שנה לפחות של מחשוב במערכת החינוך ניתן לראות שתי מגמות הכרוכות זו בזו: שינוי התפיסה החינוכית ושינוי הטכנולוגיה, שהגיעו לידי בשלות מסוימת באמצע שנות העשור הראשון של המאה הנוכחית עד לכדי "מפץ גדול", בו ניתן לממש הוראה ולמידה בסביבה מקוונת באמצעות פורטל חינוכי בית ספרי. לדעת המחברים השינוי הטכנולוגי היום יש בו כדי לאפשר שילוב גורף של למידה שיתופית אוטנטית לצד למידה אישית משמעותית, ברשת קהילת ידע קטנה ברמת כתה/בית-ספר כהמשך של ההוראה והלמידה המוכרים כיום, גם אלה בסביבה מקוונת. הפורטל החינוכי העתידי, שניתן ליישמו כבר מעתה, הנו מעטפת שירותים ומידע חינמיים במהותם, ושיתופיים במהותם שניתנים לכל דורש, זאת לשם מימוש פדגוגיה עדכני ( אברום רותם ומשה חיימוביץ)

הוויקי שייך למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת Web 2.0. הכלי מאפשר יצירת מידע שיתופי, בשיתופיות עם קבוצת משתמשים המונים אחד עד אינסוף. הוויקי הוא כלי שצפוי לחולל מהפכה של ממש בהוראה ובלמידה, כי זו פעם ראשונה שניתן לומר בביטחון שהכללת השיתופיות בלמידה איננה קלישאה של כנסים ומאמרים בחינוך, אלא מציאות הקורמת עור וגידים לעיננו ממש. הוויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה לעריכה, להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו. המאמר מציג בהרחבה דרכים לשימוש בוויקי להוראה – שרטוט ראשוני בהצגת הנושא (אברום רותם)

ד"ר אברום רותם מציע מודל הפעלה של "מורה מקוון בכתה" אשר יפעל באתר בית ספר פעיל לצורך ההוראה והלמידה. הלומדים מתנהלים באתר בית ספר, בסביבה מקוונת, לצרכי הלמידה שלהם, לפחות בחלקה. המורים מתנהלים באתר בית הספר, בסביבה המקוונת לצרכי ההוראה שלהם הפדגוגית וגם הארגונית. אין מדובר באתר אידיאלי, "פורטל חינוכי" כזה או אחר, אלא באתר נגיש ונח לתפעול, שהקמתו, תפעולו ואחזקתו הן חלק בלתי נפרד מהוויה שגרתית של התנהלות מקוונת של כל מורה המלמד בסביבה מקוונת, שניתן ליישם כיום בכל בית ספר. המורה מלווה את השיעור במהלכו, ומחוץ לשיעור, בעבודת בית/ מטלות להפעלת הלומדים בחומרים ועזרי למידה בסביבה המקוונת שהוא עצמו אחראי לה, משתמש בה ומזין אותה. השיעור מתנהל בכתה, בסביבת הוראה מקוונת, בה אין הכרח שהלומדים מול מחשב.

למעלה מ- 15 שנה מצויים ברשת אתרים בית ספריים, אך במרבית בתי הספר האתר אינו משתלב באופן מעשי במערך הארגוני-פדגוגי של בית הספר. בהרצאה, שהועברה במסגרת כנס מו"ח 2007, אופיינה סביבת למידה מקוונת מההיבט הארגוני ומההיבט הפדגוגי של בית הספר, הוצג רציונל לאתר בית ספר ולאפיון שלוו. זאת על רקע אתגרי מערכת החינוך המודרנית, וההיבטים התיאורטיים של מימוש סביבת למידה. האתר המוצע יאופיין במרחבים מקוונים הפתוחים לקהל הרחב, ובמרחבים סגורים לקבוצות למידה, למורים ולתלמידים. כמו כן הוצגו מאפיינים של ארגז כלים מקוונים אותם ניתן יהיה לשלב בחלקים השונים של האתר, ומבנה אתר רצוי, הממלא תפקיד של סביבת למידה מקוונת ומשקף את פעילות בית הספר ברבדים הארגוני ים והפדגוגיים השונים (אברום רותם, ענת אוסטר-לוינץ)

הגישה של מודל המגאלית גורסת, שכל פעילות לימודית, אם היא מטלה או עיסוק לימודי רחב יותר, כוללת מרכיבים רבים, ואינה מכילה מרכיבים לימודיים אחרים. אין טעם איפה לתת תפריט של "הרצוי", אלא מהויות יסוד, שמהם נבנית הפעילות. בנוסף, כל פעילות לימודית מכילה מספר מרכיבי יסוד, שללא זאת אינה פעילות לימודית, מבלי להתייחס לאיכות הפדגוגית ומורכבותה: הוראות, מידע והגדרת תוצר. מכאן שניתן לאפיין מרכיבי בסיס הכרחיים, וניתן גם לדרגם על פי איכות פדגוגית. מעבר לכך, ישנם מרכיבים לא חיוניים, אך הם מיתרים את הפעילות הלימודית לקבוצת איכות רצויה. הצגת הפעילות כמגאלית הכוונה היא להצגת עמודי יסוד, שאין בינהם עדיפות מה חשוב יותר או פחות, ומעליהם אבני חיפוי של ממדים רצויים נוספים, לא הכרחיים, שגם להם אין דרגת חשיבות / איכות שונה. המודל המגאליתי איננו חלוקה למרכיבים, אלא למהויות פדגוגיות מרכזיות, המאפיינים את הפעילות, מורכבותה ואיכותה, ומהם נגזר שלל מרכיבים פדגוגיים ואחרים (אברום רותם)

כלים ופרויקטים חינוכיים ליצירת למידה שיתופית באתר של ד"ר אברום רותם. בסקירה מוזכרים הכלים והפרויקטים הבאים בישראל: מערכת שיתופון (המכון הטכנולוגי חולון שמפותח בראשות פרופסור מיקי רונן), מערכת קושיה (אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שיזף רפאלי), ווויקי (דוגמא של קורס הכשרת מנהיגות חינוכית בתקשוב, מחוז חיפה)

חלק משמעותי מהשינוי בשימוש בסביבה מקוונת לצרכי למידה, הוא הקלות בה ניתן, לערוך, להפיק, לשדר ולהפיץ. טכנולוגיות אלה, הנגישות כיום לכל אחד, והשימוש בהם הולך וגדל במהירות, הופכות את העיתונות, הרדיו ואף הטלוויזיה לחלק קטן בלבד מהמידע שיהפוך מצוי ברשת. טכנולוגיה זו חודרת במהירות גם לכתה. כבר כיום ישנם פעילויות חינוכיות רבות, המתממשות באמצעות שידורפוד- Podcast. שידורפוד הוא כתבה/ קובץ קול מושמע ברשת, ומחליף את ה- Web-Radio, כאפשרות זולה ליצור שידורי רדיו ברשת, המכילים כתבות, כשההיבט הפדגוגי הוא תכנון, תחקיר, כתיבה וביצוע של כתבה מושמעת ומשודרת לקהל מאזינים מבית הספר וההורים. כלי זה הופך לאחד מעמודי התווך של הפקת תוצרים של למידה אישית, קבוצתית ושיתופית באמצעות סביבה מקוונת, כמו גם שעורים של מורים לצרכי למידה והעשרה, כשהם משובצים באתרי הכתה (אברום רותם ויהודה פלד)

מטלה לימודית מקוונת היא סוגה [=ז'אנר] של חומרי למידה והוראה, שיש להקפיד על הרכבה, כמו בכל סוגה אחרת. "מטלה לימודית מקוונת" עוסקת בנושא צר וממוקד, ומשך הפעילות בה מתוכננת למספר שעורים לכל היותר. הדגש הוא על "מטלה" ולאו דווקא על "פעילות", מתוך הבנה שזו מטלה שעל התלמידים לעשות ולהגיש תוצר כלשהו. המאמר מציג את העקרונות להבניית המטלה הלימודית המקוונת (רותם אברום).

מטלה מקוונת היא חלק ממערך המטלות הלימודיות המלוות את התלמיד במהלך למידתו. מטרת חלק זה היא לתת תחושה לתלמיד "מה יצא לי מזה", ומעבר לכך, פעילות שתבהיר הן לתלמיד והן למורה שיבחן את התוצר מאוחר יותר, מה התלמיד השיג ובאיזה עומק. במילים אחרות, אינדיקציה כלשהי שאכן, ובאיזה מידה, מטרת המטלה הושגה. ניתן לעשות זאת על ידי עימות התלמיד עם מטרת המטלה שמופיעה בראש המטלה. לא מאיים כמובן, אלא ידידותי עם חיוך. למשל, אזכור קצר של המטרה (סיכום המטלה), ובקשה להתייחסות למטרה, האם הבין / השיג, או משהו בסגנון: "בדוק את עצמך" – מספר שאלות פשוטות, עם תשובות לא מורכבות המסכמות למעשה את המטלה. ניתן גם משהו בסגנון: "למדתי כאן ש…" ועוד. (אברום רותם)

המאמר המעניין דן בסוגיית המרתו של המורה למורה עדכני ברוח הקדמה הטכנולוגית ובהשלכות הדמוגרפיות על המרה זו. המאמר מתאר 3 טיפוסי מורים : מורה שאינו מקוון , מורה מקוון 1.0 ומורה מקוון 2.0 – זאת במקביל ל-3 דורות מורים: דור הבייבי-בום , דור ה-X , ודור IY , עם הפילוג המספרי שלהם באוכלוסיית המורים הישראלית . לצד זה מתואר הצורך הדחוף בשינוי משמעותי במערכת החינוך בכל הקשור בשיטות ההוראה ההולמות את העדן הפוסט-מודרני ויישומן האפשרי באמצעות טכנולוגיה עדכנית עם כלי הדור השני של האינטרנט. המחברים של המאמר הנוכחי מציעים לבנות מערך ציפיות דיפרנציאלי מהמורים בהתאם לדורותיהם , ובהתאמה לכך להוביל/להטמיע מערך הכשרה דיפרנציאלי , תוך התמקדות בראשי חץ, ובקהל יעד ממגזרי ציבור המורים המאופיינים ומסומנים במאמר הנוכחי ( רותם, אברום , עידית אבני ) .