ניהול וסביבות למידה

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההישגים האפשריים של סביבות לימודיות שונות ואת המגבלות של סביבות לימודיות אלה. במסגרת המחקר נבדקה את מידת האפקטיביות של סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה (סל"ע) וסביבה לימודית מסורתית בהשגת סוגים שונים של מטרות לימודיות, קונסטרוקטיביסטיות ומסורתיות בחינוך מתמטי. מממצאי מחקר זה עולה, כי כל אחד משני הסוגים של הסביבות הלימודיות יעיל יותר בהשגת המטרות הלימודיות המייחדות אותו. נמצא, כי סל"ע יעילה מאד בהשגת מטרות לימודיות קונסטרוקטיביסטיות, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. בהקשר למטרות לימודיות מסורתיות, נמצא כי לסביבה לימודית מסורתית אפקטיביות שווה בהשגת מטרות לימודיות מסורתיות, בהשוואה לסל"ע ( יגאל רוזן ) .

במסגרת הקורס "טכנולוגיה ולמידה" שהוא קורס תשתית בלימודי התואר השני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, לומדים הסטודנטים על גישת הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת. כדי לאפשר לסטודנטים לחוות את חווית הלמידה השיתופית המתוקשבת ולא רק ללמוד עליה מספרים, נבנתה מטלה שיתופית מתוקשבת בסביבת wiki (להלן ויקיאופ) לה קראו בשם: "ויקי-ממ"ן". סביבת ויקי היא סביבה המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על מסמך משותף. בשונה מפורום בו הסטודנטים יכולים לשלוח הודעות למאגר משותף ולקרוא הודעות שנשלחו ע"י אחרים כשאלה מוצגים ברצף אחד אחרי השני, כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף מתוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים. המטלה שניתנה לסטודנטים הינה בניה משותפת של מאגר מונחים של הקורס. הסטודנטים מתבקשים להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות ולבצע שיפורים בהגדרות קיימות. במחקר שמלווה את הניסוי, נבדקה אפקטיביות הלמידה וההוראה בסביבת ויקיאופ, תוך שימוש במידע שנאגר בשרת הויקי ובשאלון שיועבר בין הסטודנטים בסוף הקורס ובקבוצת מיקוד שתערוך רפלקציה על תהליך הלמידה בקורס (חגית טל ועדנה טל)

סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. הרעיונות החדשים הנרקמים כיום לגבי סביבות למידה ממוחשבות מסוג PLE מצדדים יותר מכל בתוכן שיתופי בסביבת הלמידה הממוחשבת אותו מעדכנים הן הלומדים והן המורה/מרצה. מדובר על פעילות דינאמית יותר של הלומדים היכולים להתבטא בחופשיות בסביבת הלמידה המשולבת. תפיסת ה-PLE מנסה ליצור מימשק לסביבה לימודית דיגיטאלית הממזגת בצורה מעניינת תחומי עניין אישיים ותחומי ידע מקצועיים, לרבות תהליכי למידה פורמאליים עם תהליכי למידה לא פורמאליים. (עמי סלנט)

מחקר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים ביחס לשילוב טכנולוגיות מידע בלמידה בכיתות ד-ו, ובהבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. כמו כן בוחן המחקר זיקות בין תפיסות התלמידים לבין דפוסי השינויים של מוריהם. המחקר נשען על ההנחה כי "קולות" התלמידים חסרים במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר וכי יש להתייחס במחקר לא רק לתהליכים שחווים המורים אלא גם להתייחסותם של תלמידים ובעיקר לזיקה שבין השניים. המחקר עושה שימוש במתודולוגיה איכותית וכמותית, נערך בבית-ספר אחד וכולל 6 מורות ו-164תלמידים. הממצאים העיקריים מצביעים שכמעט בכל הכיתות התלמידים משקפים עקרונות קונסטרוקטיביסטיים ביחס ללמידה בסביבה עתירת-טכנולוגיה. הם מדגישים בעיקר את הערך של אותנטיות מטלות הלמידה, את משמעות השיח בתהליך הלמידה הדיאלוגי-חברתי, ואת התרומה שיש להתפתחותם הקוגניטיבית האישית כתוצאה מתהליכי הלמידה הללו. הממצאים מצביעים על שלוש התייחסויות של תלמידים ללמידה בסביבות עתירות-טכנולוגיה: למידה מטכנולוגיות מידע, למידה על טכנולוגיות מידע ולמידה עם טכנולוגיות מידע; סיווג הנערך גם על ידי חוקרים בתחום. עוד מעלה המחקר את אופיין של התפיסות החינוכיות של המורים ביחס ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה, את ההיבט הרב-ממדי של תפיסותיהם, ואת מורכבות הזיקות בין התייחסות התלמידים ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה לבין תהליכי ההוראה והלמידה בכיתותיהם והתפיסות החינוכיות של מוריהם.

חיבור זה בודק את השיתוף בידע בקבוצות קטנות. העבודה נשענת על מספר תיאוריות בתחומי מערכות המידע ובתחומים חברתיים אשר שולבו למודל אחד מורחב. מודל זה הוא בסיס לסדרת הניסויים אשר יש לעשות כדי להשלים אותו כדי לבחון את המודל בחרנו להשתמש בשתי שיטות מחקר, האחת ניסוי על-ידי משחק הדמיה והשנייה תצפית בלתי מתערבת. בעקבות עבודה זו נמצאו השפעות רבות שיש למבנה על השיתוף במידע: מצאנו אישוש אמפירי לחשיבות של השיתוף בידע בקבוצה המנהלת שרשרת תספוקת; מצאנו שכאשר אין מחלקים תפקידי תקשורת בין חברי הקבוצה, חברי הקבוצה עושים את החלוקה בעצמם ומייעלים מאוד את השרשרת. כאשר כופים על הקבוצה מבנה, משפיעים על אופי התקשורת ועל חלוקת הכוח והריכוזיות בקבוצה. כוח וריכוזיות משפיעים ישירות על מידת השיתוף בידע. נמצא כי המבנה משפיע על דרכי התקשורת ודרכי התקשורת קובעות את המבנה (גלעד רביד)

במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי השימוש בתוכנת מסרים מיידים (Instant Messaging) משפר באופן משמעותי את הלמידה השיתופית בהוראת אנגלית כשפה זרה שנייה (ESL). השימוש בתוכנת המסרים המיידים (Yahoo Messenger) נוסה בקרב לומדים בוגרים שלמדו אנגלית כשפה זרה שנייה בשנים 2003-2004. הלומדים באמצעות תוכנת המסרים המיידים נתנו הרבה יותר משובים מתקנים לעמיתיהם בהשוואה ללומדים בקבוצת הלמידה הרגילה (קבוצת הביקורת). המחקר תומכים בהשערת המחקר כי ניתן להשיג שיתוף פעולה מעמיק יותר ואינטראקציות מרובות יותר בהוראת אנגלית באמצעות תוכנת מסרים מיידים (Sotillo, S)

המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

מטרתו של המחקר הנוכחי לבחון את ההשערה שתנאים מוקדמים של אינטראקציה, הקיימים בין הסטודנטים לפני תחילת הקורס, משפיעים על אופן השימוש של סביבות למידה הנתמכות מחשב. המחקר הנוכחי בחן את שימוש במערכת קושייה במדגם של 412 סטודנטים הלומדים בשלושה קורסים שונים במכללה אקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן. בהסתמך על תיאוריה של רשתות חברתיות, נבדקה ההשערה שיימצא קשר בין חוזק הקשרים בקרב סטודנטים לבין סוג הידע המועבר ואיכותו, כך שככל הקשרים חזקים יותר נכונותו של הפרט לשתף בידע סטודנטים אחרים יהיה גבוהה יותר. במחקר נמצא שסטודנטים שונים זה מזה במספר הפעמים שנכנסו לסביבת הלמידה ובכמות הזמן ששהו בה. כמו כן, נמצא שקיימות שלוש קבוצות של סטודנטים: סטודנטים שכלל לא נכנסו למערכת, סטודנטים שנכנסו אך לא תרמו וסטודנטים שהיו פעילים מאד בשיתוף יידע לאחרים. במחקר נמצא תמיכה חלקית להשערה של המחקר; לא נמצא קשר בין חוזק הקשרים החברתיים הקיימים בין סטודנטים לכמות ואיכות הידע שהועברה בסביבת הלמידה המקוונת. לעומת זאת קשרים אלה נמצאו חשובים בסוג ובכמות הידע שהועברו במפגשים פנים אל פנים (מיכל שמיר, גוסטבו מש, שיזף רפאלי)

פורומים מתוקשבים סינכרוניים וא-סינכרוניים מהווים כלי עבודה ולמידה מהותיים, המאפשרים "מעגל התפתחות הידע" – ברמה האישית, הצוותית, והארגונית. יש צורך בהכשרה ממוקדת, השמה דגש על ידע ומיומנויות נדרשים, בכדי לעשות שימוש נכון ומובנה בכלי עבודה אלו, אשר בדרך כלל השימוש בהם אינטואיטיבי ופחות מתוכנן ומובנה. במאמר להלן, יוצג קורס מתוקשב ייחודי שמטרתו הייתה הכשרת חברי סגל בכיר לשילוב פורומים מתוקשבים, בעבודת הצוותים אותם הם מובילים. בהבניית הקורס שולבו בצורה מתוכננת מפגשים פנים אל פנים, קבוצות דיון א-סינכרוניות מובנות, ובמקביל שיח סינכרוני של משתתפי קבוצת הדיון בחדרי צ'אט ייעודיים שהוגדרו עבור כל קבוצה. תהליך ההכשרה היה מובנה ממספר מוקדים מרכזיים: א. למידה תיאורטית ויישומית בנושא פורומים, קבוצות דיון וצ'אטים. ב. התנסות של כל אחד ממשתתפי הקורס בהנחיית קבוצת דיון, ממוקדת תוכן משימה ותוצר, תוך דגש על הפגנת נוכחות חברתית, נוכחות הוראתית – תכנית ונוכחות רפלקטיבית. ג. התנסות בשיח סינכרוני ובניהולו, תוך שימוש בקבוצת הדיון הא- סינכרונית לתכנון והתארגנות לקראתו.ד. תהליכים רפלקטיביים מובנים לצורך המשגת התובנות מההתנסות ומהלמידה על תהליכי הנחיה בפורומים, על השוואה בין ערוצי דיון, ועל תפקידי המנחה. ה. הבניה יישומית של מערך עבודה – הדרכה עתידי המשלב בצורה מושכלת פורומים מתוקשבים. התהליכים שהתרחשו במהלך הלמידה בקורס, מדגימים את התפתחות ההתמקצעות של המשתתפים כמנחי פרומים ואת הדיאלוג השיתופי והרפלקטיבי בין המשתתפים ביחס לתפקודם כמנחים וכמשתתפים בפורומים מתוקשבים (נועה באומן, עינת איגר)

המחקר בחן חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב של מורים למדע וטכנולוגיה בבית-הספר היסודי. לצורך המחקר נבחרו עשרה מורים, שידוע כי הם משלבים את המחשב כחלק בלתי נפרד בתהליכי הוראה ולמידה. הפעילות המתוקשבת של כל מורה נבחנה בארבעה תחומים מרכזיים: מאפייני זמן ומרחב, תפקיד המורה, תפקיד התלמיד ותוכנית הלימודים. בכל תחום הוגדרו שלוש רמות של חדשנות: רמת הטמעה, המתארת מצב התחלתי של שילוב התקשוב; שלב מעבר, שבו התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות; ורמת התמרה, שבה חל שינוי מהותי באופן ההוראה של המורה. שתי השאלות המרכזיות שנבחנו במחקר: (א) האם וכיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי הוראתם של המורים? (ב) האם יש שונות בין רמות החדשנות בכל תחום אצל כל מורה, וכן בין רמות החדשנות בין המורים? מממצאי המחקר עולה, שבכל התחומים רוב המורים נמצאו בשלב המעבר ומעלה, אם כי אופן שילוב התקשוב שלהם שונה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטות ההערכה. מכאן שהתלמיד זוכה לתפקידים חדשים ולסמכויות נרחבות יותר, ללמידה מגוונת יותר וכן לשיטות הערכה חדשות. תחומים שהושפעו מן התקשוב קצת פחות הם יחסי מורה-תלמידים ושיטות ההוראה. שני התחומים שהושפעו במידה המועטה ביותר הם המרחב הפיסי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן, שהמבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב, וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתופי פעולה בין מורים. השוואה בין רמות החדשנות בתחומים השונים מגלה, כי רמת החדשנות של כל מורה באופן כללי הומוגנית למדי. גם השונות בין רמות החדשנות בין המורים נמוכה, כלומר המורים דומים זה לזה מבחינת רמת החדשנות שלהם (גלית בן-צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

מטרת המחקר לבדוק האם יש קשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות ועמדות של סטודנטים במכללה כלפי למידה בפורום מתוקשב. 29 סטודנטים לתקשורת וקולנוע במכללה השתתפו בפורום כחלק מחובות הקורס המתוקשב. נערך ניתוח תוכן של הודעות הסטודנטים בפורום עפ"י שלושת המימדים המטאקוגניטיבים של פלאבל: אישיות, משימה ואסטרטגיה. פעילות הסטודנטים נמדדה לפי מספר ההודעות ששלח כל סטודנט לפורום במהלך הקורס. התוצאות מצביעות על הבדלים מובהקים בכל אחד מממדי המטאקוגניציה: אישיות, משימה ואסטרטגיה, בין סטודנטים בעלי עמדות חיוביות כלפי למידה בפורום לבעלי עמדות שליליות. כמו כן נמצאו הבדלים מטאקוגניטיבים מובהקים בין סטודנטים שהשתתפותם בפורום גבוהה לבין סטודנטים שרמת פעילותם נמוכה. בבדיקת הקשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות בפורום ועמדות כלפי פורום מקוון, נמצא קשר חיובי מובהק בין שלושתם: סטודנטים בעלי עמדות חיוביות יותר שרמת פעילותם בפורום רבה יותר הם גם בעלי חשיבה מטאקוגניטיבית ברמה גבוהה יותר (ריקי רימור, רבקה ודמני, ענית רוזנר)

בעבודה זו נאספו ונותחו המניעים להשתתף או להימנע מלהשתתף במפגשי הלימוד במרכז הלימוד ובפורום שבאתר הקורס כפי שאלו הוצגו על ידי 100 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. בחינת הסיבות על פני שני צירים תיאורטיים מרכזיים מניע אישי-קוגניטיבי לעומת מניע חברתי-רגשי מראה כי בשתי סביבות הלמידה המניע העיקרי להשתתף או להימנע מכך הוא מניע אישי-קוגניטיבי. יחד עם זאת, בחינת היחס בין כמות הסיבות מכל סוג בכל סביבה ומשקלן, שנמדדו על ידי ייחוס עצמי, לימדו על הבדלים בתפיסה הפסיכולוגית של שתי סביבות אלו. בניגוד לדיווחים בספרות נראה כי הפורום נתפס כסביבה בה משקלם של שיקולים חברתיים-רגשיים נמוך בהשוואה לכיתה המסורתית (אבנר כספי, ערן חיות, קלי ספורטה, אסי שצ'ופק)

בעבודה זו בחרה יעל פרי עזאני לבחון שנית מהן העדפותיהם של תלמידים בימינו באשר לתכונות המרכיבות פרופיל של מורה טוב. השערותיה במחקר זה היו : א. כי קיים משקל רב למאפייני מנהיגות בין המאפיינים אשר תלמידים מייחסים למורה טובב. כי קיים שוני בין המשקל שמייחסים תלמידים למאפיינים מנהיגותיים לבין המשקל שמייחסים מבוגרים למאפיינים מנהיגותיים.במחקר זה נמצא, בהתאם להשערה, כי התלמידים מעניקים באופן מובהק משקל רב למאפיינים המנהיגותיים כפי שבא לביטוי במיוחד בתשובותיהם לשאלון 8 המאפיינים.

המאמר מתאר פרויקט בו עובדים סטודנטים פרטנית עם ילדים בכתה ו' כשלכל צוות חיה. המפגש עם בעלי החיים מרגש ומאפשר העלאת תכנים רגשיים ולמידה הנובעת מהענות לצרכי החיה ומניסיון לתת משמעות להתנהגותה. העזרות בצילום מאפשרת תיעוד שבעזרתו ניתן לחזק חוויות של הצלחה, לשחזר התפתחות, למקד התבוננות ולמידה, לעודד דיון ורפלקציה ולרכוש מיומנויות בצילום. הצילום הדיגיטלי מאפשר תהליך יעיל ומשוכלל של תיעוד והנצחה וויזואלית של מפגשים עם בעלי חיים. הצילום הדיגיטלי מאפשר לצלם ולראות תוצאות מידיות במחיר אפסי כמעט, ולכן יכולה המצלמה לשמש כלי רב עוצמה בפרויקטים מעין אלו שתוארו במאמר. באמצעות הצילום אפשר גם לשכלל מיומנויות והתנהגויות. כמו כן מתאפשרת הזמנה לביטוי אישי ולעשייה יצירתית, שכן הצילום נחשב היום לאחד מהמדיומים האמנותיים רבי העצמה. (מיכל מוטרו, עדה סוידובסקי)

קבוצות-דיון הן כלי א-סינכרוני מרכזי שהשימוש בו הולך ומתרחב לצורך הכשרת מורים ולצורך הוראה וחינוך בית-ספריים. על אף שכלי זה נוצר בראשית שנות ה-90, מתברר כי השימוש בו, ע"י מורי מורים במוסדות להכשרת מורים וע"י מורים בבתי-ספר, הוא אינטואיטיבי למדי. במקום להוות קרש-קפיצה לפדגוגיה עדכנית, עיקר השימוש בקבוצות-דיון בישראל הוא בגישה פרונטלית. בנוסף לכך מנוצלות רק מעט מתוך המגוון הרחב של האפשרויות הגלומות בכלי זה, שבאמצעותו ניתן להפוך את ההוראה לדיאלוגית, מגוונת, משתפת ובעלת אפקטיביות גבוהה. מטרת המאמר להציע בסיס תפיסתי להפעלתן הנכונה של קבוצות-דיון תוך שימוש בחומר התיאורטי הנרחב הקיים בתחום זה בעולם, ולהציע מגוון של אפשרויות ליישום תובנות אלה במסגרת הכשרת מורים. (אהוד רביב)

באתר הבית של מכון מופ"ת ניתן למצוא תכנים חשובים ורלבנטיים למורי המורים והסטודנטים להוראה: א. "דפים", כתב עת אקדמי המרכזי הקיים בארץ בנושא הכשרת מורים. לאחרונה הושק ארכיון של מאמרים בטקסט מלא, החל מגיליון מס' 36. ב. איגרות רשות המחקר: יעדי הרשות להגדיל את בסיס הידע בתחום הכשרת המורים ולהרחיב ולהעמיק את הפעילות המחקרית הנעשית בקרב אנשי הסגל במוסדות ההכשרה. ניתן לעיין בחומרי "שבילי מחקר" בטקסט מלא החל מאיגרת מס' 5. ג. תיעוד תוצרים של מדור פורומים (מרכזי מסלולים, מרכזי תחומי דעת ובעלי תפקידים אחרים): באתר תיעוד של ניירות עמדה, סיכומי פעילות והצעות לתכניות. ד. צוותי חשיבה במכון מופ"ת: תיעוד פרוטוקולים וסיכומי פעילויות.

המאמר מציג חקר מקרה של חטיבת הביניים על שם בן צבי בפ"ת. המחקר התבצע תוך שימוש בתורת המערכות הכללית כמסגרת תיאורטית. תורת המערכות אפשרה לבחון את בית הספר כמערכת דינאמית, המקיימת יחסי גומלין עם סביבתה. פתיחת הגבולות והרחבת קשרי הגומלין (בעקבות דיואי) מקבלים משמעות מיוחדת, וכל השינויים הארגוניים והקוריקולריים מייצרים מודל מרתק, הראוי ללמידה וליישום. גישת המערכות מאפשרת להתבונן במערכת החינוכית מנקודת מבט כוללת. הגישה יעילה במיוחד בניתוח של הכנסת שינויים בארגון, מכיוון שהיא מדגישה את חשיבותה של ההתייחסות לכל הרכיבים במערכת ואת ראייתה בשלמותה. במסגרת מחקר זה נבחרה תורת המערכות כמתאימה ביותר לחקירת המבנה הארגוני של בית הספר ולהכנסת הניסוי לתוכו (שני שולזינגר)

המסגרות המקובלות כיום לדיווח על טכנולוגיות חינוך מתמקדות, בדרך-כלל, בתיאור "סיפורי הצלחה" של הפעלתן בשטח. פחות מדי מושקע בתיעוד הידע שנרכש תוך כדי תהליך העיצוב, ידע שעשוי היה לעזור למעצבי טכנולוגיות חינוך אחרות. נוסף לכך, חסרים כלים שיאפשרו גישה שיטתית למגוון דוגמאות הממחישות את האופן שבו תיאוריות למידה מתורגמות למרכיבי עיצוב. בשנתיים האחרונות פותח באינטרנט פרויקט שמטרתו בניית מאגר מידע של עקרונות עיצוב. קהל היעד שלו, וכן גם אלו שתורמים את המידע, נמנה עם קהילת אנשי חינוך העוסקים בעיצוב, פיתוח והפעלה של טכנולוגיות חינוך, על-מנת לקדם את התחום הן ברמה האקדמית/מחקרית והן ברמה המעשית. המאגר מאפשר למעצבי טכנולוגיות חינוך לפרסם את רעיונותיהם וניסיונם, ולקשור אותם לרעיונות ולניסיון של מעצבים אחרים, תוך שימוש באבני בניין של "עקרונות עיצוב" ו"מרכיבי עיצוב". (יעל קלי)

אחת הסוגיות החשובות בלמידה מתוקשבת היא החלוקה לצוותי עבודה או צוותי מטלות. חשוב להרכיב את צוות המטלה בצורה מגוונת והטרוגנית וזאת כדי לטפח רמות גבוהות יותר של אינטראקציה והתמדה. שיתוף פעולה נכון ואפקטיבי בלמידה מתוקשבת מושג כאשר הרכב צוותי הלומדים אינו אחיד אלא מגוון. עקרון זה נכון ללמידה רגילה, פנים אל פנים, ובוודאי גם ללמידה מתוקשבת. למרצים בקורסים מתוקשבים כמו למורים בכיתה המסורתית יש נטייה ראשונית להרכיב צוותים הומוגניים בלמידה מתוקשבת, ויש לכך השפעה שלילית על התוצאות ועל העברת הידע. לכן, מומלץ מאד בתכנון הלמידה המתוקשבת להרכיב צוותים מגוונים ושונים של סטודנטים באופן שהאינטראקציה בין הלומדים תהיה גבוהה יותר (Susan Smith Nash)

המלצות לגבי המבנה והרכיבים של אתר קורס מקוון – חלקי או מלא – שכדאי שיופיעו אצלך כמרצה. המודל התגבש לאחר ניסיון מצטבר של 6 שנים בהוראה מקוונת, וכמובן – איך לא? – כולל תובנות חשובות ובקשות שנאספו מן הלומדים עצמם. לפניכם במאמר מתודולוגי זה פירוט ההמלצות לרכיבים, והשיקולים הפדגוגיים שנלווים אליהם. הרכיבים שפורטו במאמר הם המלצה למסגרת של קורס אקדמי מקוון ברשת שעשויים לשדרג את אתר הקורס שלכם. בסיס המחשבה שעמד מאחריהם הוא של תועלת אתר הקורס, הן למרצה והן ללומדים (ליאת בדיחי-אייל)