ניהול וסביבות למידה

הרשת החברתית חינוכית Edmodo , שפותחה במקור לבתי ספר וכיתות לימוד, הולכת ומתרחבת בהיקפי הפעילות שלה בארה"ב ובאוסטרליה. לרשת חינוכית בית –ספרית זו הפועלת על עקרונות דומים לאלו של טוויטר ( אבל לסביבה מוגדרת של כיתה או שכבת ביה"ס ) יש כבר 31 מיליון משתמשים . רשת Edmodo מאפשרת לשלב את עבודות התלמידים באינטראקציה מתוקשבת בין כל תלמידי הכיתה והמורים ולעקוב אחרי הכנת שיעורי הבית של התלמידים. בישראל אין עדיין פעילות של Edmodo , אבל במקביל החלה לפני שנתיים לפעול רשת חינוכית –חברתית ייעודית לבתי ספר יסודיים בשם "ניפגש" . הפעילות שלה מתרחבת וזוכה להצלחה בקרב המורים והתלמידים בישראל.

פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית מקוונת אינם דבר פשוט כלל ועיקר. תהליך הלמידה השיתופי הוא תהליך מורכב, הדורש תיאום ואיזון בין הלומדים השונים הלוקחים בו חלק. תהליך הלמידה השיתופי המקוון הוא מורכב עוד יותר, בהיותו מתבצע בדרך כלל מרחוק וללא נוכחותו המתמדת של המורה. מערך שיעור מקיף לקורס מקוון "הוראה מתוקשב" ( עמי סלנט) .

מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר שבחן את השאלה הבאה: "כיצד מורים מנוסים מתארים ומבינים את ההתנסויות שלהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות?" המחקר כוון למצוא איך זה להיות מורה בכיתה מקוונת.אחד מהנושאים שעלו מהניתוח –"סיוע בסביבה תובענית" נחקר במאמר זה כדי להעלות תובנות לגבי ההתנסויות של המשתתפים וחלק מהאתגרים שניצבו בפניהם בעת עידוד אינטראקציה בסביבה שבה מוגבל מתן המשוב (Sarah Cornelius, 2014).

Blendspace [או בעבר Edcanvas] הוא אתר צבעוני וחביב למדי, המאפשר לכם- המורים- ליצור מעין "לוח למידה" המרכז במקום אחד את כל התוכן הלימודי הדרוש לכם להעברת השיעור. תוכלו לבנות באמצעות האתר "מארז" לשיעור, אותו ניתן להפיץ לתלמידים שלכם ללמידה עצמאית או ללמד אותו בעצמכם

בשתיים מהכיתות בהם מלמד המורה אביב צמח מלמד הוא החליט לבדוק עם התלמידים אפשרות של ניהול "מחברת כיתתית מקוונת", " כלומר: התלמידים לא נדרשים להחזיק מחברת אישית, אלא שבכל שיעור מוטל על אחד מן התלמידים לסכם, לשלוח אלי במייל את הסיכום (מוקלד) ואני מעלה אותו לאתר משותף. לתלמיד המסכם ניתנת גם האפשרות שלא לכתוב כלל במהלך השיעור אלא לאתר סיכום איכותי ברשת, לוודא שהוא הולם את שלמדנו בכיתה – ולהשתמש בו" ( אביב צמח) .

ג'יי הורוויץ מציין שההתלהבות הגדולה מיכולתם של קורסי MOOC לחולל שינוי בהשכלה הגבוהה דעכה אך עדיין יש רבים הסבורים שהם מהווים פתרון זול וזמין לאוכלוסיות שאינן יכולות לשלם את המחירים הגבוהים של ההשכלה היום. ג'יי גם מסתייג מהמשמעות החדשה שניתנת לאחרונה לקורסי MOOC על ידי אוניברסיטת הרווארד המתכוונת לפתוח עבור בוגריה קורסי MOOC אקסקלוסיביים. דבר זה, על פי דבריו, מנוגד לעצם הגדרתם של קורסי MOOC שפירושם הוא קורסים מקוונים פתוחים וגדולים. זמינות הקורסים לכולם הוא אחד העקרונות המרכזיים של רעיון ה-MOOC, אבל הרעיון הולך לאיבוד כאשר מציעים קורסים רק לבוגרים.

מחקר זה בחן מיזם שיתופי עצמאי של כיתה שלמה הלומדת לתואר ב"טכנולוגיות למידה" במכון הטכנולוגי חולון ) 31 סטודנטים(, אשר מתנהל ללא כל התערבות או ידיעה של סגל ההוראה. במהלך הסמסטר הראשון ללימודי שנה א' יזם אחד הסטודנטים שיתוף חומרי למידה באמצעות הדרופבוקס וזאת בנוסף לפעילות המתוקשבת האינטנסיבית המתקיימת ממילא באמצעות אתרי הקורסים. לאחר תקופה קצרה הצטרפו כל הסטודנטיםבכיתה למיזם, והוא ממשיך לפעול בהצלחה עד היום ( בת – אל טולדנו לייבוביץ' ושירי מרדכי).

כל מי שעוסק בהוראה יודע, שככל שרמת השיח והאינטראקציה בכיתה גבוהה יותר כך גם הלמידה משמעותית יותר. בכנס צ'ייס 2014 שנערך ב-11.2, הציגו ד"ר דובי וייס ורינת שחף-ברזילאי מודל חדשני לקידום רמת השיח בכיתה באמצעות מערכת עת-הדעת. המודל נקרא "הצתת-אש" והוא פותח במהלך מחקר פעולה שיתופי שנערך בשיתוף משרד החינוך ופרופסור מנוחה בירנבוים.

מחקר זה עוסק בעמדות תלמידים כלפי קיום קשר מורה-תלמיד ברשתות חברתיות, וכיצד משפיע אופן השימוש ברשת החברתית על קשרים אלו (השפעה על הערכת המורה, מוטיבציה ללמידה וחשיפה אישית של התלמיד כלפי המורה . המחקר כלל סקר בקרב 76 תלמידים בכיתות ז'-יב', בעלי חשבון פעיל ברשת חברתית (פייסבוק), אשר מקיימים יחסי 'חברות' עם מוריהם בפייסבוק ( תאיר כהן , מור צחייק , רונן המר )

בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

תנועתו של שטיינר, האנתרופוסופיה, חיה ומתפתחת בעיקר בתחום החינוך ־ חינוך ולדורף. מי היה שטיינר? מה זה אנתרופוסופיה? מה זה חינוך ולדרוף? מבוא נבוכים . בהיותו בן ארבעים, החליט שטיינר לפרסם את רעיונותיו הרוחניים, רעיונות שעד אז ביטא בעקיפין בכתבים פילוסופיים ובביקורת על נושאי תרבות ואמנות בעיתונים. לצעד הזה היה מחיר: שטיינר הפך בעיני הקהילה המדעית והאקדמית ממדען, מבקר ספרות ומרצה מוערך ומבוקש לאיש רוח סהרורי. בעיני אחרים הפך שטיינר למורה רוחני נערץ ( גלעד גולדשמידט ) .

עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות תקשוב חינוכיות באינטרנט , מתפתחים במקביל גם כלים מתוקשבים חדשניים לניהול כיתה וירטואלית ולהעברת שיעורים סינכרוניים ( בזמן אמיתי) .ריכזנו כאן ברשימה כמה המלצות של אפרת מעטוף , עורכת הבלוג "כלים גדולים קטנים" ועוד המלצות מאנשי האוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, הוראה פעילה באמצעות כלים סינכרוניים מחייבת היכרות מוקדמת עם יתרונות וחסרונות ההעברה בכל אחד מן הכלים ברשימה. מורים בבתי ספר תיכוניים יעדיפו להשתמש במערכת AnyMeeting , בעוד מרצים במכללות ובאוניברסיטאות יעדיפו לעשות שימוש בתוכנת Blackboard Collaborate .

המאמר סוקר את תמונת הידע המחקרי לגבי למידה מבוססת סרטי וידאו. למרות התפתחות השילוב של וידאו בלמידה מתוקשבת עדיין ההבנה שלנו לגבי יעילות התחום היא מצומצמת. לכן , המאמר מבקש להעמיק את הידע בתחומי התכנון , השילוב הפדגוגי והפיתוח של סרטי וידאו בקורסים מקוונים ובהוראה מתוקשבת. המאמר מבקש להאיר במיוחד את חשיבות תחום ניתוח נתוני השימוש של סרטי הוידאו (analytics ) וחשיבותו לניתוח האינטראקציות של הלומדים בקורסים מקוונים מבוססי וידאו ( Michail Giannakos, Konstantinos Chorianopoulos, Marco Ronchetti, Peter Szegedi, Stephanie Teasley ).

השימוש ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות בחינוך נחקר במקומות שונים בעולם וברוב המקרים ממצאי המחקר מצביעים על תרומת הרשתות החברתיות ללמידה פעילה והנעה בלמידה . המחקר הנוכחי אשר התפרסם בכתב עת שפיט, נערך לפני שנתיים בנורבגיה בבית ספר תיכון בקרב אוכלוסיית תלמידים מעורבת מבחינה אתנית. ממצאי המחקר מוכיחים שוב כי שילוב רשת חברתית בלמידה בכיתה מאפשר לתלמידים מרחב שיתופי משלהם והנעה מוגברת יותר ללמידה במהלך לימודיהם בביה"ס ( Vלasb?, Kristin Beate ,Silseth, Kenneth ,Erstad, Ola ).

הדוח מתאר מגמות וטכנולוגיות שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים. הדוח משנת 2014 הוא ה-11 בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות. על פי הערכות הדוח לשנת 2014 ההתפתחויות הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן….( יפה אהרוני) .

תובנות מעניינות של רותי סלומון בבלוג המרתק שלה. כותבת רותי סלומון : "השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעת במערכת הכריזה יצירות קלאסיות"…"התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר לילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת."

מאמר זה מכוון להבהרת האופי וחשיבות הזרימה של תהליכים התנהגותיים אצל תלמידים בסביבות לימוד וירטואליות/מקוונות. עד עכשיו, הוצע ונבחן, מודל זרימה אינטגרלי בסביבות למידה מקוונות. החלק הנסיוני של המחקר, מתבסס על טכניקות מדידה איכותיות וכמותיות. בראשונות מבוסס על שבעה ראיונות עומק שנערכו על ידי מומחים מתחום סביבות למידה מקוונות, בשתי קבוצות נפרדות ( Esteban-Millat, Irene Mart?nez-L?pez, Francisco J. Huertas-Garc?a, Rub?n ).

במחקר הנוכחי דווח על השימוש בויקי ככלי דידקטי מקוון כדי ליישם למידה מבוססת פרויקט בהשכלה הגבוהה.המחקר נערך בתכניות להכשרת מורים באוניברסיטה. במהלך הפעילויות המקוונות, המשתתפים פיתחו פרויקטים בינתחומיים עבור עבודה בשיתוף פעולה בבית הספר היסודי בקבוצות קטנות בסביבה וירטואלית של ויקי בתוך פלטפורמת Moodle. מדעים היו במרכז הפרויקטים ופעלו כמרכז מארגן למציאת קישורים עם דיסציפלינות אחרות. המחברים פיתחו שלושה מכשירים כדי למדוד הן את התהליכים והן את התוצאות של הפעילויות המקוונות (M Biasutti, H EL-Deghaidy , 2014).

סקירה יעילה אודות תרומתם של קורסים מקוונים מסוג MOCC בהתבסס על כמה וכמה מחקרים שנערכו לאחרונה . לאור העובדה כי 95% מהנרשמים לקורסים מקוונים מסוג MOOC אינם מסיימים את הקורסים נראה כי הפוטנציאל של קורסי MOOC אינו בהכרח לסטודנטים הנדרשים ללמוד באופן פורמאלי באוניברסיטאות ובמכללות אלא יותר ללומדים מבוגרים סקרניים שיש להם כבר תואר ראשון או שני . הקורסים המתוקשבים המסורתיים באוניברסיטאות ובמכללות מצליחים יותר ביצירת מעורבות ומחויבות אצל הסטודנטים בהשוואה לקורסי ה MOOC עתירי התהילה . נראה כי ההישג העיקרי של קורסי הMOOC הוא בהרחבה של ההשכלה הגבוהה לציבור מחוץ לקמפוסים (Gail Krovitz).

התפיסה הבית ספרית ב"איריסים" מבוססת על האמונה שכל אחד מתלמידי בית הספר יכול להצליח! מתוך כך הגישה החינוכית-פדגוגית בבית הספר מאפשרת לכל הלומדים הזדמנות שווה, ומטפחת הצלחות והישגים בקרב התלמידים. תפקיד ביה"ס הוא למצוא את הכלים ואת הדרך אל ליבו של כל תלמיד. תלמידי שכבת ה' עסקו בנושא הגיאוגרפי – צפון הארץ. לאחר שלמדו את אזור מישור החוף באופן ממוקד ויומיומי, בחרה כל קבוצת תלמידים לחקור באופן שיתופי באמצעות כלי גוגל =גוגל דוקס את אחד מאזורי המשנה בצפון הארץ: הגליל העליון, הגליל התחתון, הכרמל והגלבוע, חמשת עמקי הצפון, מישור החוף הצפוני הגולן והחרמון. התלמידים רכשו כלים לחקירת הנושא משלב שאילת השאלות, דרך איסוף המידע, מיזוגו והבנייתו לראשי פרקים ועד שלב הערכת התוצר. בתיווך המורה עבודתם קרמה עור וגידים והפכה לעבודה משמעותית, אותה היו צריכים להפיץ בקרב תלמידי ביה"ס והוריהם. את הפצת הידע עשו באמצעות כלים דיגטאליים מגוונים: ספרים דיגטאליים, מצגות שיתופיות, תמונות אינטראקטיביות פוסטרים דיגטאליים ועוד . לאורך כל הערב הילדים קבלו משוב מידי מהוריהם, משוב שניתן באמצעות הפלאפון כאשר ההורים סרקו ברקוד והגיעו לטופס גוגל דוקס.