מורים והוראה

המאמר בוחן את הבחינה ותהליך התיקון של "המודל של פרקטיקה הולמת" (Model of Appropriate Practice), מחוון הערכה לפרחי הוראה המבוסס על "מסגרת ההוראה" (Framework for Teaching) של שרלוט דניאלסון (Charlotte Danielson). המטרה הייתה לאשש את איכות המחוון. ניתוח גורמים שימש כדי לבחון את העקביות הפנימית וכדי לתקף אותו. הניתוח הניב מחוון הכולל 16 פריטים שהראה הערכות חזקות של מהימנות ושל תוקף על פני ארבעה תחומים של הוראה – הכנה ותכנון, סביבת הכיתה, הדרכה ותחומי אחריות מקצועיים. נידונה החשיבות של תהליך זה לשיפור ההוראה והכשרת המורים (Camille L. Bryant, Saoussan Maarouf, Jan Burcham, Deirdre Greer, 2016).

המחברים ביקשו לבחון כיצד מורים העורכים מחקר חינוכי הצליחו (או לא הצליחו) בחציית גבולות אפשריים בין קהילה אקדמית של חוקרי חינוך לבין קהילה של אנשי מקצוע בתחום החינוך, תוך כיוון לשיפור בפועל של הפרקטיקה המקצועית שלהם. כמעט כל המורים חוקרים דיווחו על אתגרים כתוצאה מהשתתפות בשתי קהילות מעשה. ככל שהפרויקטים שבהם השתתפו ענו על הצרכים או המטרות של בית הספר, כך חציית הגבולות בין קהילת החוקרים לבין קהילת המורים נראתה אפשרית יותר (Anouke Bakx, Arthur Bakker, Maaike Koopman, Douwe Beijaard, 2016).

תקציר מנהלים זה דן ברמת ההתמקצעות של מורים מקצועיים בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. משום שהוראת מקצועות בבתי ספר יסודיים אינה ברמה מספקת, סקרו מחברי התקציר ארבע מערכות חינוך מצטיינות על מנת להבין כיצד ניתן לשפר את רמת ההוראה בארצם. הדגשת חשיבות מומחיותם המקצועית של מורים על ידי מנהיגים חינוכיים רלוונטית לכל חלקי מערכת החינוך, החל מהכשרת המורים, דרך פיתוח תכנית הלימודים וחומרי הדרכת מורים ועד לדרישות מן התלמידים לפתח הבנה מעמיקה של החומרים המקצועיים.

מאמר זה מבקש לתרום לאתגר של הצגת הקולות המושתקים של קבוצות מודרות בחברה באמצעות קהילת חקר פילוסופית המורכבת בעיקר מילדים ואנשים צעירים. המאמר מציע מודל תיאורטי שנקרא "איפשור זהות" המציג את השלבים שבהם, תחת התפקיד המנחה שמגלמת קהילת החקר הפילוסופית, המטא-נרטיב ההגמוני של הזרם המרכזי בחברה מפנה מקום לזהות של חברי קבוצות הנמצאות בשוליים. המודל מבוסס על ההכרה בנרטיבים שונים בתוך רשת של נרטיבים משותפים שאינה מבכרת את המטא-נרטיב. המאמר מדווח על ההתנסויות של מתווכים ותלמידים ממגזרים חלשים ומודרים בחברה בשתי מדינות אשר השתתפותם בקהילות חקר פילוסופיות סיפקה להם לא רק "קול" אלא גם נוכחות וזהות (Arie Kizel, 2016).

דפוס חשיבה צומח מוגדר בצורה הטובה ביותר במחקרם ובעבודתם של קרול דווק (Carol Dweck), ג'ו בואלר (Jo Boaler) ואדוארדו בריסנו (Eduardo Briceno), כהכרה במוח כשריר אשר בעזרת תרגול, מאמץ וטיפוח, יכול להמשיך לצמוח ולהתפתח. כאשר אתה חושב על ממציא או על חדשן, בעבר או בהווה, אתה חושב על שמות תואר כמו יצירתי, מתמיד, סקרן, חסר פחד, נלהב. אך מחנכים יודעים שרוב התלמידים המופיעים לשיעור ביום הראשון ללימודים אינם מציגים איכויות אלה. המאמר מציע למחנכים מספר כלים מנטליים אשר יסייעו לתלמידיהם להפוך ל"מייקרים" (Jennifer Pierrat , 2016).

מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר של 14 מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי ספר יסודיים. בסיום השנה הראשונה, מחצית מהם שקלו מחדש את מחויבותם ארוכת הטווח להוראה. המחקר מצא שהמורים המתחילים שקלו לעזוב משום שהם נאבקו להיות המורים אשר חזו שיהיו. סיבה אחת לכך הייתה העדר התאמה בין התמיכות שהוצעו להם, לבין מה שדימו בנפשם לגבי הוראה טובה (Adoniou, Misty, 2016).

המחברים חקרו, בשני מחקרים, את השפעתם של בסיסי ידע שונים של מנחים על איכות ההסברים ההוראתיים שלהם. במחקר מספר 1, המחברים ביקשו מ-20 מורים למתמטיקה (בעלי ידע תוכן פדגוגי גבוה, אך ידע תוכן נמוך יותר) ומ-15 מתמטיקאים (בעלי ידע תוכן פדגוגי נמוך יותר, אך ידע תוכן גבוה) לספק לתלמידים הסבר לגבי בעיית קיצון (extremum problem). במחקר מספר 2, המחברים חקרו את האפקטיביות של הסברים שונים אלה. שמונים תלמידים קיבלו את ההסבר מוכוון-התהליך של המתמטיקאי, או את ההסבר מוכוון-התוצאה של המורה למתמטיקה, או שלא קיבלו הסבר ללמידה (Lachner, Andreas; Nuckles, Matthias , 2016).

מטרת המאמר הייתה לבחון כיצד ניתן לשנות גשטלט קיים, תפיסות והבנות על הוראה, למידה והערכה, שנוצרו בקרב מתכשרים להוראה בשנות היותם תלמידים בתהליך של "שוליתיות של תצפית", ולהבנות עמם, מתוך מודעות, סכמה חדשה או הבנות חדשות ומשמעותיות. הבחינה נעשתה באמצעות מודל תלת-ממדי של למידת מורים (Korthagen, 2010a) בפיסיקה, שכלל פרזנטציה של מחקר שנעשה על שימוש בכלי הקשור לתחום דעת זה (Morris, et al., 2012) (Force Concept Inventory). מסקנות הכותבים הן שניתן וחשוב לשנות אמונות ותפיסות נאיביות של מתכשרים כדי להובילם לבניית תפיסות מבוססות ומושכלות (Westrick, J.M., & Morris, G.A).

המחקר עסק באנשי חינוך וטיפול שעברו עם בני נוער במצבי סיכון. העובדים עצמם משתייכים לקבוצות מיעוט בחברה הישראלית, ועבודתם הייתה כרוכה בטיפול בבני נוער במצבי סיכון שמשתייכים גם הם לאותן קבוצות מיעוט. המחקר התמקד בקשר בין אסטרטגיית תרבות, סגנונות התמודדות ותפיסת סביבת עבודה בקרב עובדים אלה לבין תפיסת התפקיד ומידת השחיקה שהם חווים.הממצאים: (א) בהשוואה ליהודים ילידי הארץ והוותיקים, בני קבוצות מיעוט אינם חווים עוצמות גבוהות יותר של קושי בתפיסת התפקיד או בשחיקה; (ב) לא נמצא קשר גורף בין אסטרטגיות תרבות לקושי בתפיסת התפקיד ולשחיקה; (ג) דפוסי התמודדות ותפיסת סביבת העבודה הם המשמעותיים בניבוי תפיסת תפקיד ושחיקה; (ד) שני ממדי אסטרטגיית התרבות (הזדהות עם הרוב והזדהות עם המיעוט) נמצאו בלתי תלויים זה בזה (גתהון, רומי ויגיל, 2016).

במחקר איכותני זה, המחברים מתבוננים בתיווך ידע מפרספקטיבה בין-דורית של מורים. מחקר זה מנסה לתאר כיצד מורים תופסים עמיתים מדורות אחרים במונחים של דרישה לידע ואספקת ידע, וכיצד מתרחשים תהליכים של שיתוף בידע בין מורים מדורות שונים (Geeraerts, Kendra; Vanhoof, Jan; Van den Bossche, Piet, 2016).

האגף להכשרת עו״ה, בתמיכה משמעותית של מנהלי מינהל עו״ה, גילה נגר ואיל רם, מנסה זה שנים מספר לקדם הנהגת תהליכי מיון שיטתיים ומבוקרים בכלי מיון תקפים ועל ידי אנשים שהוכשרו לכך, למבקשים להתקבל ללימודי הוראה. חרף הקשיים הקונספטואליים, הארגוניים והתקציביים הצלחנו בשנים האחרונות לקיים תהליכי מיון קפדניים למועמדים ללימודים בכמה תכניות. אנו מבקשים להפיק תובנות מההתנסות בתהליך המיון: לבחון את האפקטיביות של המיון, ללמוד על השימוש הנעשה בממצאים בקבלת ההחלטות במכללה, לאתר קשיים בהפעלה בקנה מידה רחב ועוד (נח גרינפלד).

מיומנות הדיבור בציבור הינה בעלת חשיבות רבה, עד כדי תפיסה כי היא זהה בחשיבותה למיומנויות יסוד אחרות כגון קריאה וכתיבה. המיומנות כוללת בתוכה מגוון מרכיבים הנוגעים: לארגון המסר המועבר, בדגש על שמירת רציפות התוכן, לרטוריקה ולשימוש מיטבי בשפת הגוף בעת העמידה מול קהל, וכן מרכיבים הנוגעים ליכולת להתאים את הדיבור להקשר, לזמן המוקצב ולקהל היעד. מיומנות זו, על שלל מרכיביה, ניתנת לרכישה, חיזוק ופיתוח על ידי תהליכי הקנייה ותרגול. במחקר זה ביקשנו לבחון את האפשרות להביא לשיפור ברמת מיומנות הדיבור בציבור וכן את מידת יציבותו של השיפור לאורך זמן, כל זאת תוך הקניית המיומנות ותרגולה במסגרת מערכת החינוך הפורמאלית הרגילה, ללא שימוש במשאבים מיוחדים ועל ידי מורה שאינו מומחה לתחום הדיבור בציבור (אורי שטרנברג).

יוזמה חדשנית של משרד החינוך שמטרתה לפתח מנהיגות מורים בבתי ספר החלה לפעול השנה. ד"ר ניר מיכאלי, ממוביליה: "המטרה הסופית או הכוללת של היוזמה הזאת היא לחולל שינוי בתרבות הפרופסיונלית של אנשי ההוראה בישראל" (אריה דיין).

הסקירה של לימור ליבוביץ מתמקדת בהרצאתו של עורך הצילומים בנשיונל גיאוגרפיק דיוויד גריפין (How photography connects us – David Griffin): "דיוויד מציג את הרעיון שהתצלום מעורר אצל הצופה רגש, מפני שזהו מנגנון אנושי המתעד מצבים מיוחדים ומשמר בזיכרון את ה'תמונה' שלהם. אם נסתכל על התצלומים שמביא לנו דיוויד בסרטון- נראה שהתצלומים שהוא מביא הם הטובים ביותר בכל הזמנים של הנשיונל גיאוגרפיק. דיוויד הוא מומחה בנושא זה. רוב האוכלוסיה אינה מומחית בצילום, אבל חלקה יודע להעריך איכות צילומית. עד כמה אנחנו במערכת החינוך בוחרים דווקא תצלומי מופת? כדי לדבר על נושאים כמו- הסטוריה, גיאוגרפיה, חברה, כלכלה, מדע ועוד.." (לימור ליבוביץ).

רפורמת האחריותיות של בתי הספר, הנחשבת לאחת הרפורמות השנויות במחלוקת והמשמעותיות ביותר מבין הרפורמות העכשוויות, החלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. במסגרת רפורמה זו, בתי הספר זוכים לתמריצים ולסנקציות בהתבסס על הישגי התלמידים מתוך הנחה שהדבר יביא לשיפור בביצועיהם. מאמר זה מתאר מחקר, שבחן, אם רפורמת האחריותיות בבתי הספר (קביעת סטנדרטים, הערכה לפי סטנדרטים ושימוש בתמריצים/סנקציות) משפיעה על יכולתם לשמר את המורים העובדים בהם. כן בחן המחקר את השפעתם של תנאי העבודה של המורים, באופן ספציפי איכות מנהיגות בית הספר, כמות המשאבים בכיתה, התמיכה הניתנת למורים ורמת הסגל הכללית על ההחלטה אם לעזוב את המקצוע. לבסוף, המחקר ביקש לבחון אם דרגת האוטונומיה של מורים בכיתה משפיעה על היחס שבין מידת האחריותיות שלהם והחלטתם לעזוב את המקצוע (Ingersoll, R., Merrill, L., & May, H).

בשיח הציבורי מיוחסת חשיבות רבה להישגי תלמידי ישראל במבחנים בין לאומיים כמו PISA, אך לא בטוח שבצדק. הישגים גבוהים במבחנים אלה אינם מנבאים בהכרח עתיד כלכלי טוב יותר למדינה, מלאים מגבלות מתודולוגיות ואחרות המונעות מהם לתת הערכה מדויקת של תוצאות החינוך לטווח רחוק ובהן את יכולתה לטפח כישורי חיים ועבודה כגון ערכים, חדשנות ויצירתיות. מבחן בודק רק חלק קטן מהידע הנלמד בנקודת זמן נתונה, ומוגבל למקצועות מסוימים שנבחרו (לרוב קריאה, מתמטיקה ומדעים).

המטרה של מאמר זה היא לחקור את התרומה של קורס הכשרת מורים בפועל למתמטיקה למורי בית הספר היסודי (כיתות א'-ו') בישראל. ממצאי המחקר מבהירים כי מחנכים המלמדים מתמטיקה בבית הספר היסודי ונכחו בקורס הם לרוב נשים בשנות הארבעים שלהן, בעלות תואר ראשון בחינוך ותעודת הסמכה ללימוד מתמטיקה, עם 13 שנות ניסיון בהוראה בממוצע. המורים שהשתתפו בקורס ציינו את רצונם להעשיר את הידע הדידקטי שלהם כדי לרכוש כלים מגוונים להוראת מתמטיקה עבור כלל אוכלוסיית התלמידים, גם עבור תלמידים מחוננים וגם עבור תלמידים עם לקויות למידה (Mishal, Adina; Patkin, Dorit, 2016).

במאמר מוצג מיזם מחקרי שאיתגר את הגישה הנקוטה בהכשרת מורים להוראת טיפול במשמעת וניהול כיתה המתבססת על הקניית כישורים ותכנים רלוונטיים. הטיעון המרכזי הוא שיש קשר בין זהות אישית ומקצועית של מורה לבין דרכי ניהול כיתה וטיפול בבעיות משמעת. לכן, חיוני שבתוכניות ההכשרה ישולב היבט זה בקורסים לניהול כיתה. על המחקר – אוכלוסייה: 16 מורים מתחילים בשנה ראשונה מרמות בי"ס שונות. כלי המחקר: ראיונות בני שעה וחצי בגישה של סיפורי חיים. ניתוח: ניתוחי תוכן וקידוד היגדים בגישת תיאוריה הצומחת מן השדה. ניתוח התוכן של הראיונות העלה שלוש תימות שנותנות ביטוי למחשבה שיש קשר בין מאפייני זהות לבין ניהול כיתה ובעיות משמעת: א) שאיפה להיראות כ"סוג מסוים של מורה" ע"י התלמידים, ב) שאיפה לתפוס את עצמם כסוג מסוים של אדם ומורה, ג) קונפליקט בין זהות לבין פעולה/ עשיה אפקטיבית (Daryl Dugas).

מחקר מראה, שמתן משוב הוא אחת מאסטרטגיות ההוראה האפקטיביות ביותר לשיפור ביצועי תלמידים ולצמצום פערים בהישגים לימודיים. למרבה הצער, לא הרבה תלמידים מוכנים לקבל משוב. אחת הסיבות לכך היא נטייה סלקטיבית שיש לתלמידים, כמו לכולנו, לאתר משוב חיובי, שמשיא את הדימוי העצמי. כך, תלמידים יטו לדחות הערות שליליות. ממילא גם שני סוגים אלה של משוב אינם מיידעים את התלמיד באשר לפעולות שהם צריכים לעשות בעתיד. המאמר מציע שלוש דרכים לסייע למורים במתן משוב שייקלט על-ידי התלמידים (John Hattie, Douglas Fisher and Nancy Frey).

במאמר זה, המחבר מסביר כי ההנאה של המורה מההוראה היא המפתח להוראה איכותית ואחד מהמרכיבים לבניית סביבת למידה טובה יותר.המחבר טוען כי ניתן לבנות סביבת למידה טובה יותר באמצעות מתן אמון מצד המערכת בדרך העבודה של המנהלים ושל המורים. הוא טוען כי מורים מצוינים מוצאים מה שעובד עבורם ועבור תלמידיהם, ומיישמים אותו (Jonathan Eckert, 2016).