מורים והוראה

ביקורת ספרו של Chris Watkins "ניהול הכיתה במתכונת של קהילות לומדות". המטרה העיקרית של הספר ליצור השראה אצל המורים לטיפוח מודלים של קהילות למודות בכיתת הלימוד תוך כדי חשיפה של אסטרטגיות הוראה הנדרשות לשם כך. הספר מציג בחלקו הראשון ממצאים מחקריים על חשיבות הפעלת התלמידים כקהילות לומדות והמשך דן במבנה, ארגון ודרכי הפעולה נדרשים לשם כך. כמו כן, כולל הספר פרקים חשובים, מהותיים ונחוצים על חשיבות הרפלקציה של המורה לגבי תהליכי ניהול כיתה באמצעות קבוצות למידה ורפלקציה משותפת של כמה מורים היכולים להתארגן להתנסות כזו. נקודת המוצא של הספר היא שיש להעצים את המורים בכיתה על מנת שיוכלו להפעיל ללא חשש וללא אילוצים את התלמידים בכיתה כקהילות למידה. הספר מדגיש יותר את הרציונאל הפדגוגי והקונספטואלי של ניהול הכיתה כקהילות למידה ופחות מתמקד בהיבטים המעשיים שעליו המורה לנקוט, אך בכך איכותו הגבוהה.

המחקר של ד"ר שוש מלאת הוא מחקר מעקב מהסוג של "חקר מקרים" שהתחקה אחר תהליכי ההתנהגות והחשיבה של מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטאות ומורים מתחילים בוגרי מכללה בשנה הראשונה לעבודתם. חלק מהמורים המתחילים השתתפו בפרויקט ליווי בקליטה (פרויקט תמיכה במורים מתחילים מטעם המוסד המכשיר, כולל הנחייה מלווה). מטרת המחקר הייתה לחשוף את התמורות בתפקודו של המורה המתחיל. המחקר נערך בשיטה האיכותית. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים וראיונות רפלקטיביים. (שוש מלאת)

המאמר מעלה שיקולי דעת הקיימים בעיצובם של מארגנים גרפיים המייצגים דיון תלמודי, וכן מעלה קריטריונים להערכה של מארגנים גראפיים קיימים. (יעקב אמיד)

המאמר מבוסס על מחקר, שנעשה על ידי בשלושה גני ילדים. בכל גן בחרה הגננת מעשייה שונה והורתה אותה במסגרת של שני מפגשים: בגן חובה – נלמדה המעשייה לכלוכית', בגן שבו גילאי גן חובה וטרום חובה נלמדה המעשייה הזאב ושבעת הגדיים', ובגן שגילאי ילדיו שלוש-ארבע נלמד כיפה אדומה'. (אריאלה קרסני)

במחקר שנערך צוות חוקרים מהמכללה לחינוך ע"ש קיי ואוניברסיטת בו גוריון בנגב (המחלקה לחינוך) במטרה לבדוק מה חושבים פרחי הוראה על תבחיני ההערכה של מולטימדיה, על המעריך הרצוי ועל דרכי ההערכה של מצגות מולטימדיה המופקות על-ידי תלמידים כחלק מהתהליך הלימודי. (אילנה ברקאי, אלכסנדר גד, אלי קוזמינסקי)

במחקרה של הפרופסור לפסיכולוגיה ולחינוך סוזאן אנגל נטען כי יש לשנות את האופן שבו מודדים את ההצלחה של הילדים בבית הספר. מאחר ושיטת המדידה הנוכחית באמצעות מבחנים אינה יכולה לחזות את התכונות החיוניות להצלחה ואינה מעודדת הוראה טובה. "למעשה, חלק מהמחקרים מראים שהשימוש הנוכחי שלנו (הכוונה לארה"ב) במבחנים מגן על מורים רעים על-ידי הסתרת חוסר המיומנויות שלהם מאחורי מטרות צרות ותסריטים נוקשים". המאפיין הבולט ביותר של המבחנים המתוקננים הוא שהם יעילים-קל להעביר את המבחן ולתת לו ציון. אפשר לארגן מפעל אן עסק ביעילות, אבל בתי ספר אינם מפעלים. בתי ספר הם קהילות המוקדשות לסיוע לילדינו לגדול להיות אנשים שמחים ובעלי ידע. על כן, לבטח אפשר לערוך הערכות יותר מתחשבות ויותר שימושיות. מדוע לא למדוד את הדברים שחשובים באמת? ( Susan Engel).

דוגמאות מייצגות ומועילות של מחוונים להערכת מטלות ביצוע. המחוונים לוקטו ועובדו על ידי נוסינוביץ רחל, ורדה דודי. המסמך כולל דוגמאות של סוגי המחוונים הבאים: קריטריונים להערכת עבודה עיונית – כללי, מחוון כללי לעבודה עיונית, דגם , כרזה , כתבה עיתונאית המבוססת על חקירה, משחק , מצגת מחשב, מפת מושגים וכו' .

מקבץ קריטיריונים המכסה את כל הגורמים שיש לקחת בחשבון בהערכה של תוכניות לימודים במתמטיקה מבוסס של מסמכי הסטנדרטים של NCTM ועל נסיון הכותבים כמורים וקוראים בחינוך המתמטי. (Jamal Bernhard, Melissa Mellissinos Lernhard, Rose Miranda-Decker)

המאמר מציע מודל משמעותי להערכת קורסים מתוקשבים ולמידה מקוונת באמצעות מודל הערכה מעניין בשם Concentric Support Model. מודל הערכה זה מזהה 46 יסודות של תמיכה בקורסים מתוקשבים תוך הדגמת הזיקה שלהם ל-7 תחומי פעילות. רשימת היסודות יש בה כדי להוות רשימת תיוג להערכה לצורך תכנון והערכה של קורסים מתוקשבים איכותיים. עפ"י מודל Concentric Support Model, האלמנטים של תמיכה נדרשת בקורס מקוון הם מגוונים למדי והם מדגישים מעגלי תמיכה מצד הפקולטה, תמיכה פרטנית בסטודנטים עצמם, יסודות של תכנים בקורס, ייצוגי מערכות הניהול הממוחשבות, תמיכה טכנית, הדרכה פנימית, תמיכה קבוצתית ועוד. לצורך תיקוף מודל הערכה זה מפורטים בטבלה האלמנטים והקריטריונים השונים עפ"י משקלים רצויים לשקלול מרכיבי ההערכה. המודל גובש ע"י ד"ר Elizabeth Osika, מאוניברסיטת שיקאגו.

המאמר דן במה שנקרא הלמדנות (scholarship) בהוראה ובלמידה, בהיסטוריה של התופעה, בהגדרות המדויקות של "למדנות","הוראה" ו"למידה" ובסטנדרטים מתודולוגיים וטכניים לניהול מחקרים מוצלחים בתחום. המאמר מתחיל בסיפור יהודי על מסע ממינסק לפינסק המשמש איור לדיון כולו. שולמן מדבר על שלוש הצדקות רחבות לטובת קידום השקעה רצינית בהוראה ובלמידה כפעילויות למדניות: פרופסיונליזם, פרוגרמטיזם ומדיניות (Shulman, L.S.)

אסטרטגיה היא הרכב של מיומנויות המכוונות למטרה מסוימת. אסטרטגיות למידה קשורות לאספקטים הקוגניטיביים ולפיתוח המודעות המטה-קוגניטיבית של התלמיד. סקירת ספרות של עיקרי המומחים הקוגנטיביים לאסטרטגיות למידה. (כרמית שלו, כרמית סלמון)

מטרת המחקר: לתאר ולנתח את מאפייני ההנחיה הפדגוגית ואת מערכת היחסים בין מנחים פדגוגיים לבין מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטה ומורים מתחילים בוגרי מכללה, בפרוייקט ליווי בקליטה.נמצאו שלושה דפוסי הנחייה: דפוס קבוצתי לבוגרי האוניברסיטה, דפוס יחידני ודפוס משולב לבוגרי מכללה. בשלושת הדפוסים נחשף גוף ידע "אותנטי" אחיד וכן מבנה היררכי של מרכיבי ההנחיה: טכניקות הוראה, פעילויות הדרכה ותהליכי העצמה. (שוש מלאת)

מטרות המחקר : תיאור וניתוח השינויים שחלו בעקבות פרוייקט הליווי בתוכניות הלימודים במוסדות להכשרה להוראה , ובדיקת הגורמים התורמים לשינויים אלו . הממצאים מעידים על שינויים רבים בתוכניות הלימודים שחלו בעקבות פרויקט הליווי ב-33 המוסדות להכשרת מורים בישראל. נמצא מתאם גבוה ומובהק בין משך קיום הפרויקט במוסד לבין הוספת קורסים והוספת נושאים בקורסים קיימים .מספר שנות הקיום הפרויקט מקושר באופן החזק ביותר לסך השעות למדפ"ים ולמספר המדפ"ים בפרויקט . ככל שעולה מספר שנות קיום הפרויקט במוסד , כן גדלה התשומה הכספית של המוסד בפרויקט הליווי. (יעל קציר, רחל פסטרנק)

רשמיו של מורה לאנגלית משנתו הראשונה בבית ספר (חטיבת ביניים). המאמר מונה את הקשיים, דרכי ההתמודדות וההדרכה הפדגוגית שניתנה למורה (דויד סגל).

מטרת המאמר לבחון את יכולת התלמידים לפתח ולהעריך טענות במהלך שיעור מדעים בבית ספר תיכון. המחקר מתמקד באבחנה בין “Doing Science” (ללמוד מדעים) לבין “Doing the Lesson” (להעביר את השיעור). במחקר השתתפו תלמידי כיתה ט' הלומדים בבית ספר תיכון בספרד, אשר עבדו בקבוצות במהלך שש פגישות לימוד ובמהלכן הם נצפו והוקלטו בוידאו וברשמקול. במחקר זה עוצבו יחידות הלימוד ופעילויות סביב נושא של פתרון בעיות, במטרה ליצור דיונים. יש לציין כי, בכיתות לימוד בספרד האינטראקציה בין התלמידים הינה מועטה וישנן מעט הזדמנויות לפתרון בעיות או לדון בנושאים מדעיים (M.Pilar Jimenez-Alexandre, Anxela Bugallo Rodriguez, Richard A.Dusch)

בעזרת למידת חקר ניתן לפתח מיומנויות חשיבה (minds on), וכן מיומנויות של עשייה והתנסות (hands on). המאמר מציג בצורה שיטתית את מאפייני תהליך החקר הדינמי: לתהליך החקר הדינמי אין כיווניות אחת ברורה מראש, אלא, מהלך המשתנה תוך כדי תהליך, תוך בדיקה מתמדת של מהימנות התהליך. תהליך החקר הדינמי מאופיין ע"י המאפיינים המפורטים בטבלה במאמר. בעזרת הרפלקציה בוחן התלמיד את חשיבתו ואת שיטת החשיבה שלו באופן ביקורתי, כדי לשנותן וליצור חשיבה ושיטת חשיבה מחודשת טובות יותר. נמצא כי כלי, בעל יכולת שיחזור של תהליך הלמידה עשוי לאפשר רפלקציה איכותית. תיעוד של תהליך חקר דינמי בעזרת כלים אלה, עשוי לסייע מאוד לביצוע שיחזור של תהליך החקר ובכך לסייע לביצוע ידידותי של רפלקציה על תהליך החקר (מיכל ציון)

ההתפתחות בתחומי ההערכה האותנטית בעולם החינוך הניעה את Jon Mueller מארה"ב לרכז בצורה שיטתית סקירות רקע בנושא. כדאי להכיר את האוסף מתודי באינטרנט בנושאי הערכה אותנטית שפיתח Jon Mueller כמבוא לנושא מתפתח זה ולהכרת יסודותיו. אוסף הסקירות וההסברים המקושר בהיפרטקסט כולל תיאור הנדבכים העיקריים של ההערכה האותנטית , הערכה של מטלות אותנטיות, סטנדרטים להערכה אותנטית , הערכת תיקי עבודות ( פורטפוליו) ועוד דוגמאות מתחומי ההערכה האותנטית. כמו כן , הורחבה היריעה של הנושא עם מקורות מידע נוספים חשובים בתחומי ההערכה האותנטית .

המונח "הוראה על-פי נושאים" (thematic teaching), המקביל, לדעת המחברת, למונח "הוראה בין-תחומית", מתייחס לתכניות, שתכנים משולבים בהן מדיסציפלינות שונות, ולתוצאות הלימודיות שלהן, המתייחסות לתחום הקוגניטיבי ולתחום הריגושי (אפקטיבי) במשולב. הוראה בין-תחומית היא דרך הוראה, המתייחסת להיבטים השונים של נושא מסוים. המאמר עוסק במאפיינים של ההוראה הבין-תחומית, ביתרונותיה ובדרך הרצויה לארגון של ההוראה בדרך זאת בבית-הספר היסודי. המאמר מציג את יתרונות ההוראה הבין-תחומית ומסביר מדוע כדאי ללמד בגישה הבין-תחומית בבית-הספר היסודי? (נעמי וקס)

הרעיון שעל בתי ספר לפעול כקהיליות הוא רעיון שכיח בקרב העוסקים בחינוך. עם זאת ראוי לציין שמשמעותו של רעיון זה משתנה בעיני אנשים שונים. בחינוך השימוש במונח קהילייה נושא משמעויות שונות ובהן למשל, הקהילייה כתיאור מקום גיאוגרפי, הקהילייה במשמעות של העולם הציבורי או הפוליטי של בית הספר, הקהילייה כקבוצת אנשים בעלי ערכים משותפים או הקהילייה במשמעות של האיכות הקוהרנטית של בית הספר עצמו . המאמר ממשיג את הרעיון של קהיליות חינוכיות באמצעות מיפוי של מטפורות שהדגישו עבודה מוצלחת במסגרת קהיליות כאלה על בסיס סקירה של מאמרים וספרים. ניתוח הספרות המחקרית החל בקידוד הלשון המופיעה בחומר על פי דימויים, תימות ו"רעיונות גדולים" שעלו מדברי הכותבים. מתוך עיון בדיונים ובתיאורים של קהיליות בית ספריות עלו מטאפורות שהתמיינו לכמה ממדים של התופעה הנחקרת.( Beck, L.G. (1999).

ניהול שיעור באמצעות שאלות ותשובות היא דרך שכיחה ושבלונית להוראה. במתכונת זו מנסים לכאורה המורה והתלמידים להגיע להבנה משותפת של הבעיה הלימודית. המורה הוא זה שמציג את השאלות, מספק את התשובות, מחליט מי ידבר, שוקל אם התשובה טובה ומעריך את הבנתו ואת ידיעותיו של התלמיד בפני חבריו. מרבית התשובות נמצאות בידי המורה, ועל הילדים לנחש אותן. השאלות סגורות ומאפשרות מגוון מצומצם של תשובות. עפ"י רוב רק התלמידים החזקים משתתפים. לעומת זאת, כאשר הדגש הוא על שמיעת דעות והחלפת רעיונות, כמעט כל התשובות מתקבלות, וגם התלמידים החלשים משתתפים. דווקא אז התלמידים החזקים פחות מתבלטים. עם זאת גם כאשר למראית עין כל תשובה מתקבלת, יש מורים שאינם מצליחים להסתיר לאיזו תשובה הם מצפים ומי שמאכזב אותם, מקבל על כך איתות ברור ( אליעזר יריב).