מורים והוראה

כולנו יודעים לפתוח PowerPoint ולהראות שם כמה שקפים, אבל כדי לבנות מצגת טובה צריך עוד כמה כלים. המאמר הנוכחי סוקר את הנקודות שעליכם לתת עליהן את הדעת לפני כתיבת המצגת ובמהלכה. 1. איך יודעים למקד מהו הנושא של המצגת ומי קהל היעד? 2.כמה שקופיות להכין? 3.איך מכינים ראשי פרקים למצגת ולמה זה חשוב? 4. באיזה סגנון כתיבה להשתמש במצגת ואיך לכתוב אותה? 5. איך לעצב את התוכן במצגת? 6. איך כדאי לעצב את המצגת מבחינה גרפית? מאמר מועיל שכתבה שלומית הברון, מומחית לניהול תוכן הכולל גם ביבליוגרפיה מועילה.

שיטת הוראה ייחודית בשם GIVES ) Games Inhibit Violence – Educational Scheme), שיטה העושה שימוש במישחקים למיניהם לעיצוב ההתנהגות, לוויסות אקלים הכיתה ובית-הספר ולשיפור משמעותי של התנהגות תלמידים. כל זאת תוך מתן תמיכה מרבית למורה, לתלמידים הסובלים מהאלימות ואף לתלמידים האלימים עצמם. (פנינה קנטי, בעז שולרוף)

מאמר זה מציג אינטגרציה של ארבעה מחקרים שנעשו על-ידי חוקרים שונים בשיטות מחקר שונות, במוסדות שונים, ועל אוכלוסיות שונות של מורים. מחקרים אלה הגיעו למסקנות דומות לגבי ממדי על, לגבי טכניקות ואסטרטגיות של הוראה יעילה באוניברסיטה, וגם לגבי המאפיינים של מורים מצטיינים. סיכום המאמר מציג רשימת ממדים ואסטרטגיות של הוראה יעילה ושל אופן השימוש בהם על-ידי מורים מצטיינים. (נירה חטיבה)

האיפיונים העיקריים של הפורטפוליו בקורס הסבת אקדמאיים להוראה לחינוך המיוחד, מכללת סמינר הקיבוצים. פירוט דגימת העבודות עפ"י הקריטריונים העיקריים להערכת איכות העבודה של המתכשרים להוראה בחינוך המיוחד. (פנינה שפי)

הפרויקטים והפעילויות זוכים לפופולריות רבה בקרב המורים, ונהנים מגיבוי של תיאוריות הגורסות, כי גיוון המטלות, המשימות והשיטות עושה את הלימוד נעים יותר וקל יותר לזכירה. אבל, הפעילויות והתכנים המסורתיים של השיעור נדחסים ונקצצים. הפרוייקטים והפעילויות זוללים זמן ברעבתנות. כדי לפנות להם מקום יש לכווץ את הזמן המוקצב לקריאה, כתיבה, הקשבה, דיאלוג ביקורתי וחקירה מונחית. הלימוד הרציני עובר למושב האחורי.איזון הוא מילת המפתח בחינוך. לפעמים צריכים המורים להפעיל את התלמידים ולפעמים עליהם לשמש להם כמומחים וכמורי דרך. פעילויות ופרויקטים עולים יפה אם הם מותאמים לתלמיד, מעודדים את הצמיחה האינטלקטואלית בדרכים שהתלמיד אינו מודע להן, ומתבססים על ידע שמעניק למשימה עומק ותוכן עם השלמתה. ברירה, ארגון, מיקוד, הצגה, תרגול, ביקורת עמודי התווך של תכנית הלימודים כל אלה צריכים להילקח בחשבון (Gillbert T. Sewall)

הסקירה שנכתבה על ידי נוסינוביץ, ר. & דודי, ו. (2000). מפרטת בהרחבה את הנושאים הבאים : מה הן מטלות ביצוע ? מאפייני מטלות הביצוע, יתרונות וחסרונות השימוש במטלות ביצוע, דוגמאות עוגן למטלות ביצוע, דרכי עבודה להגדרת מטרות ההוראה וגיבוש מטלות הביצוע , שלבי תכנון העבודה גם תהליך החשיבה לגבי דרך הערכתה. שתי הדוגמאות הספציפיות המובאות בסיום הסקירה כוללות דף המטלה לתלמיד , דף למורה, כולל הצעה לקריטריונים למחוון הערכה וגם דף שאלות רפלקציה לתלמיד . הסקירה השיטתית נכתבה על ידי צוות מומחים של המרכז להוראת המדעים בירושלים , האוניברסיטה העברית, 2000.

שיטות הוראה חלופיות ומחקרים על תוכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית. הסקירה כוללת 3 חלקים: הגדרת המושגים "הטרוגניות" ו"כיתה הטרוגנית", מאפייניה של השונוּת בין התלמידים, וסקירת ספרות על שיטות התערבות בחטיבות הביניים בישראל. (יצחק קשתי, אטל פרידמן, טלי בן-יהודה, אירית אלרועי, איילה שקולניק, מיכל שמש)

המטרות המרכזיות של המחקר היו לבדוק ידע מתמטי תכני של פרחי הוראה ושל מורים הן לגבי ביצוע הליכים (ידע "מה") והן לגבי היכולת להסבירם (ידע "מדוע"). מטרה נוספת הייתה לבדוק עד כמה מורים מכירים תפיסות אופייניות של תלמידים (ידע "מה"), מקורות אפשריים לתפיסות אלה (ידע "מדוע"), ואם הם משתמשים בידע שלהם לגבי תפיסות תלמידים בתכנון ההוראה. התמקדתי בנושא הספציפי של מספרים רציונליים אי שליליים התופס מקום רחב בהוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי. בניתוח הידע השתמשתי במסגרת תאורטית שפותחה על ידי פישביין (Fischbein, 1993), לפיה לכל פעילות מתמטית שלושה היבטים מרכזיים: ההיבט האלגוריתמי, ההיבט הפורמלי וההיבט האינטואיטיבי (רונית קליין).

מורים עושים רבות לשיפור ההוראה שלהם: משתתפים בהשתלמויות מקצועיות, מקבלים רעיונות, מתייעצים עם מפקחים, מנהלים ועמיתים, מקשיבים לתלמידיהם, מתלבטים בשלבי התכנון ביחס לתכנים חדשים ולדרכי הוראה נוספות המתאימות ללומדים ועוד כהנה וכהנה. מאמר זה עוסק במהלך אחד מני רבים לשיפור ההוראה – העלאת ה"אני מאמין" המקצועי למודעות. המאמר יבהיר את המושג "אני מאמין" מקצועי ומשמעותו בהוראה, יעסוק בגורמים המקשים על מימושו ויציע דרכים להעלותו למודעות, וכל זאת כדי לגשר בינו לבין הגורמים המקשים על מימושו ולבדיקתו מול גורמים אלו. (לאה שובל, נעה נאבל)

דיון במהות השאלות של ילדים. השאלות יוצרות "תרבות שאלות". השאלה כמקור לפילוסופיית חיים. מקור השאלה כתופעה גנטית נתונה מלידה, תוכן וריבוי השאלות מושפע מן הסביבה. משטרים דיקטטוריים מדכאים שאלות, בעוד שמשטרים דמוקרטיים מעודדים שאלות. קיימים אתרי שאלות שונים עבור הילדים, וקיים משטר שאלות בכל אתר ואתר. השאלות מעשירות את התודעה ואת הידע של הילדים. (גדעון לוין)

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תפיסות המורים והמנהלים באשר למידת חשיבותם של האינדיקטורים החינוכיים השונים להערכה של בית-הספר, הן לצורך הוכחת איכותו – הערכה מסכמת והן לצורך שיפורו – הערכה מעצבת; ואת הקשר בין תפיסות אלה לתפיסת תפקיד המורה והמנהל. במסגרת המחקר נבדקו השאלות האלה: 1. האם קיים הבדל בין מורים לבין מנהלים במידת החשיבות שהם מייחסים לאינדיקטורים החינוכיים השונים בהערכת בית-הספר? 2. האם קיים הבדל במידת החשיבות שמייחסים מורים ומנהלים לאינדיקטורים חינוכיים בהערכה של בית-הספר כשמטרת ההערכה היא מסכמת (הוכחת איכותו של בית-הספר) לעומת הערכה מעצבת (שיפור בית-הספר)? 3. האם קיים קשר בין תפיסות התפקיד של מורים ומנהלים ובין מידת החשיבות שהם מייחסים לאינדיקטורים החינוכיים בהערכת בית הספר? (אטל פרידמן)

סקירה קצרה המחדדת את ההבדלים בחינוך בין סטנדרטים של תוכן ובין סטנדרטים של ביצוע. בסקירה נכללים גם המושגים עוגנים, אימון מעריכים, והערכה באמצעות תלקיט (פורטפוליו)

מטרת המחקר: לבדוק את השפעת החלוקה על פי דובר יליד על תפיסות פדגוגיות של מורים לאנגלית כשפה זרה בישראל.ממצאי המחקר מראים שאין לסווג מורים על פי משתנה בודד, ותומכים במודלים תלוי-הקשר להוראת שפות. בנוסף מציעים ממצאי המחקר מבנה יישומי למושג דובר השפות היליד בתחום הוראת השפות. כמו כן מצביעים ממצאי המחקר על הטרוגניות בקרב שתי קבוצות המורים, ובכך מרחיבים את הדיון בסוגיית הדובר היליד בהוראת שפות לתת-קבוצות בתוך אוכלוסיית המורים הדוברים ילידים ושאינם דוברים ילידים. (עפרה ענבר)

מחוון הינו כלי ציינון המארגן קריטריונים למשימה, ובמילים אחרות: "מה נלקח בחשבון, מה קובע בציון". המחוון הוא שורה של קריטריונים שלאורם נבחנת המשימה: ( ו) מטרת המשימה (2) מאפייני המשימה מצאה או חלקיה וכיצד הם מסייעים לה להשיג את מטרותיה (3) יתרונות וחסרונות במשימה (4) הקשר של המשימה לדברים אחרים בעבר בהווה ובעתיד. המחוון יכול לכלול קריטריונים הקשורים לסגנון ההגשה ולאפקטיביות שלה, למבנה המשימות הכתובות ולאיכות המשימה עצמה. כ קריטריון ניתן למדידה בדרגות שונות של איכות: ממצוין לגרוע, וכך ניתו לבחון את המשימה לדרגותיה השונות. (מט"ח)

הצגת היתרונות של שיטת ההוראה הדיאלוגית באמצעות משא ומתן כיתתי. שיטה זו, אם היא מופעלת בדרך האופטימלית, מאפשרת לתלמידים לדון בתפיסותיהם, בתפיסות חבריהם ובתפיסות שהמורה או הספר מציגים בפניהם בצורה ספקנית וביקורתית. התלמידים נדרשים לאמץ מושג או הסבר, רק אם הם מבינים את משמעותו ומסכימים שהוא מתאר את מצב העניינים בצורה הטובה ביותר. הדיון הדיאלוגי, הכיתתי או הקבוצתי, הם האמצעי המומלץ לבירור רעיונות, לשאילת שאלות, להטלת ספקות ולהגעה למשמעות משותפת (תמי יחיאלי).

ביקורת ספרו של Chris Watkins "ניהול הכיתה במתכונת של קהילות לומדות". המטרה העיקרית של הספר ליצור השראה אצל המורים לטיפוח מודלים של קהילות למודות בכיתת הלימוד תוך כדי חשיפה של אסטרטגיות הוראה הנדרשות לשם כך. הספר מציג בחלקו הראשון ממצאים מחקריים על חשיבות הפעלת התלמידים כקהילות לומדות והמשך דן במבנה, ארגון ודרכי הפעולה נדרשים לשם כך. כמו כן, כולל הספר פרקים חשובים, מהותיים ונחוצים על חשיבות הרפלקציה של המורה לגבי תהליכי ניהול כיתה באמצעות קבוצות למידה ורפלקציה משותפת של כמה מורים היכולים להתארגן להתנסות כזו. נקודת המוצא של הספר היא שיש להעצים את המורים בכיתה על מנת שיוכלו להפעיל ללא חשש וללא אילוצים את התלמידים בכיתה כקהילות למידה. הספר מדגיש יותר את הרציונאל הפדגוגי והקונספטואלי של ניהול הכיתה כקהילות למידה ופחות מתמקד בהיבטים המעשיים שעליו המורה לנקוט, אך בכך איכותו הגבוהה.

המחקר של ד"ר שוש מלאת הוא מחקר מעקב מהסוג של "חקר מקרים" שהתחקה אחר תהליכי ההתנהגות והחשיבה של מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטאות ומורים מתחילים בוגרי מכללה בשנה הראשונה לעבודתם. חלק מהמורים המתחילים השתתפו בפרויקט ליווי בקליטה (פרויקט תמיכה במורים מתחילים מטעם המוסד המכשיר, כולל הנחייה מלווה). מטרת המחקר הייתה לחשוף את התמורות בתפקודו של המורה המתחיל. המחקר נערך בשיטה האיכותית. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים וראיונות רפלקטיביים. (שוש מלאת)

המאמר מעלה שיקולי דעת הקיימים בעיצובם של מארגנים גרפיים המייצגים דיון תלמודי, וכן מעלה קריטריונים להערכה של מארגנים גראפיים קיימים. (יעקב אמיד)

המאמר מבוסס על מחקר, שנעשה על ידי בשלושה גני ילדים. בכל גן בחרה הגננת מעשייה שונה והורתה אותה במסגרת של שני מפגשים: בגן חובה – נלמדה המעשייה לכלוכית', בגן שבו גילאי גן חובה וטרום חובה נלמדה המעשייה הזאב ושבעת הגדיים', ובגן שגילאי ילדיו שלוש-ארבע נלמד כיפה אדומה'. (אריאלה קרסני)

במחקר שנערך צוות חוקרים מהמכללה לחינוך ע"ש קיי ואוניברסיטת בו גוריון בנגב (המחלקה לחינוך) במטרה לבדוק מה חושבים פרחי הוראה על תבחיני ההערכה של מולטימדיה, על המעריך הרצוי ועל דרכי ההערכה של מצגות מולטימדיה המופקות על-ידי תלמידים כחלק מהתהליך הלימודי. (אילנה ברקאי, אלכסנדר גד, אלי קוזמינסקי)