ניהול וסביבות למידה

מאמר זה מדווח על ההתנסויות של שני מרצים העובדים באוניברסיטת טסמניה (University of Tasmania), שנדרשו ללמד קורסים בחינוך בסביבה חוץ-כיתתית (outdoor education) ובחינוך לקיימות (sustainability education) באופן מקוון. תוך שימוש בגישת חקר מקרה (אוטו-)אתנוגרפית, המרצים רואיינו במטרתה לחקור את התפיסות, האתגרים, הדילמות האתיות, המתחים, ההזדמנויות וההתנסויות שלהם במרחב זה (Smith, H. A.; Dyment, J. E.; Hill, A.; Downing, J., 2016).

המחקר בחן את השימושיות של בלוגים לצורך הערכת ביצועים בעל-פה של לומדי אנגלית כשפה זרה וחקר את תגובותיהם כלפי שימוש בבלוגים ככלי למידה והערכה לביצועים בדיבור באנגלית. חמישים ואחד סטודנטים בקולג' השתתפו בפרויקט בלוגים לאורך סמסטר, וכל אחד מהם העלה חמישה פריטי שמע לבלוג האישי שלו. התוצאות מלמדות שהציונים בבלוגים של הדיבור שימשו כמנבא משמעותי עבור ביצועי הסטודנטים בהצגה בעל-פה. יתר על כן, יותר ממחצית מהמשתתפים התייחסו להתנסותם בבלוגים כחיובית (Hung, Shao-Ting Alan; Huang, Heng-Tsung Danny, 2016).

מחקר זה מספק סקירה ביקורתית מעודכנת של ספרות המחקר לגבי פייסבוק כסביבת למידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה בהתבסס על מאמרים שפורסמו בשנים 2012 עד 2015. המחקר מאמץ סיווג משופר של הקטגוריות שזוהו במחקר קודם, שהדגישו שלוש תכונות מזמינוּת (affordances) עיקריות של פייסבוק – ערבוב מידע ומשאבי למידה, הכלאה של מומחיות והרחבת הֶקשר הלמידה. המטרה היא לחקור באיזו מידה מחקרים המשתמשים בפייסבוק כסביבת למידה ניצלו תכונות אלה. ספרות המחקר נותחה גם בהתאם לשלושה סוגי שימוש חינוכי בפייסבוק – שימוש פורמלי במסגרות למידה פורמליות, שימוש בלתי פורמלי במסגרות למידה פורמליות ושימוש במסגרות למידה בלתי פורמליות – כדי להדגיש אם וכיצד תכונות המזמינוּת של פייסבוק נוצלו במסגרות למידה אלה (Manca, S.; Ranieri, M., 2016).

פרק זה חוקר כיצד טכנולוגיות דיגיטליות וחברתיות עשויות להשפיע על המסעות ההתפתחותיים של סטודנטים בקולג' בגילאים המסורתיים (22-18). הוא מספק הבחנות מושגיות חשובות וחוקר את היישום של התיאוריה ההתפתחותית של סטודנטים בקולג' במרחבים דיגיטליים יחד עם השלכות עבור פרקטיקה ומחקר (Brown, Paul Gordon, 2016).

המאמר חוקר את תהליך השינוי שמרצים באוניברסיטה צריכים לעבור כדי להיות בקיאים בגישות של למידה פתוחה (open education). בהתבסס על סקירת ספרות ועל ראיונות שנערכו עם מספר מומחים מובילים בתחום של משאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) ושל למידה פתוחה, המאמר מציע הגדרה מקורית ל"מרצה פתוח" המתחשבת בכל המרכיבים של עבודת המרצים: עיצוב למידה, משאבי הוראה, גישות פדגוגיות ושיטות להערכה של פעילויות המרצים (Nascimbeni, Fabio; Burgos, Daniel, 2016).

מאמר זה מזהה את הדרך שבה ניתן להשתמש בגרסה החינוכית של מיינקראפט (Minecraft Edu) כדי לתרום להוראה וללמידה של תלמידי תיכון באמצעות חקר מקרים מרובים. הגרסה החינוכית של מיינקראפט מזוהה ככלי מִשְׂחוּק המאפשר למשתמשים שלו ליצור ולהעריך פעילויות למידה מבוססות פרויקטים בתוך הֶקְשֵׁר כיתתי (Callaghan, Noelene, 2016).

השימוש במסך שני יכול להגביר עיבוד מידע ואת ההוצאה לפועל של משימות חיפוש במשך זמן נתון. במחקר זה, המחברים בחנו את השינוי בתשומת הלב של הלומד בין שני מסכים ומשימות משניות מבוקרות בסביבה של ריבוי משימות במדיה ואת השפעתה על תהליך הלמידה. בפרט, הם ניתחו כיצד ניתן לחקור אפקטים של למידה קוגניטיבית ורגשית בהתאם לתפקיד של סביבה זו. נערך ניסוי בין נבדקי עם 69 משתתפים (שימוש סימולטני לעומת שימוש עוקב במסך שני במונחים של משימות משניות פתוחות לעומת סגורות). הממצאים הראו שהיה שוני גדול יותר באפקטים של למידה רגשית מאשר באפקטים של למידה קוגניטיבית אצל משתתפים שהשתמשו במסך שני ( Shin, Dong-Hee; An, Hyeri; Kim, Jang Hyun, 2016).

במהלך העשור האחרון, מספר התכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 בבתי הספר עלה בהתמדה. למרות הצמיחה של תכניות אלה, קיימת הסכמה מועטה לגבי תרומתן לתוצרי למידה משופרים. מאמר זה סוקר 65 מאמרי מחקר ו-31 עבודות דוקטורט אשר ראו אור מינואר 2001 עד מאי 2015 על מנת לבחון את השפעתן של תכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 על הוראה ולמידה החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון (Binbin Zheng, Mark Warschauer, Chin-Hsi Lin and Chi Chang, 2016).

המטרה של מאמר זה היא לתאר ולנתח את ההתפתחות של אוטונומיה בית-ספרית, מנהיגות בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית באנגליה במהלך ארבעים השנים האחרונות. הוא מספק תמונה ראשונית עבור המחקר הבין-לאומי הרחב יותר אודות אוטונומיה בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית. נערכה סקירת ספרות ראשונית, כולל ניתוח של מסמכי מדיניות. נערכו גם ראיונות ותצפיות עם משתתפים בתכנית מקצועית ניסיונית עבור מנהיגים בית-ספריים המבקשים לפתח את תכנית הלימודים הבית-ספרית שלהם (Greany, Toby; Waterhouse, Joanne, 2016).

שחקנים בכלכלה הדיגיטלית מסתמכים באופן הולך וגובר על איסוף או העברת נתונים אישיים בקנה מידה גדול. הואיל ונתונים דיגיטליים עשויים להתמיד ולהיות ללא גבול, על חוקרי למידה מקוונת לייעץ לאנשים לעשות שימוש קונסטרוקטיבי בנתונים מקוונים ולחשוף את הנתונים בזהירות. אולם, מעט מחקרים הראו שסוגיות ההגנה על נתונים מהוות דאגות ייחודיות בפרקטיקות של למידה מקוונת. בהסתמך על סקירת ספרות שיטתית, מאמר זה בוחן סוגיות של הגנה על נתונים אישיים הקשורות לעיצוב הוראה וללמידה מקוונת. המחברים מעוניינים להבין את הסוגיות הקשורות להגנה על נתונים מקוונים שמנחים או מעצבי הוראה נתקלים בהן מאשר לשוב ולומר שמשתמשים חייבים להיות מודעים למאפיינים האינפורמטיביים והמתמידים של נתונים מקוונים (Chou, Hui-Lien; Chen, Chao-Hsiu, 2016).

המחברים טוענים כי מורים המקצים פרויקטים מדעיים לתלמידים, מבחינים שהתלמידים משתמשים במידה רבה באינטרנט, מה שמוביל למאמרים הכוללים מקורות רבים יותר של נתונים ושל ספרות. אף על פי שהתלמידים מפיקים תועלת מהעלייה בנגישות לידע, הם לא למדו לנתח באופן ביקורתי את המהימנות ואת האמינות של מה שהם קוראים. המחברים מרגישים שיש צורך בהתחשבות בתכנון המחקר וביצוג/ניתוח הנתונים שיש להציג בצורות השונות של הכשרת מורים, וכתוצאה מכך בכיתות למדעים לגילאי גן ועד סיום תיכון, אם הם מעוניינים שתלמידיהם והציבור הרחב יבנו את הטיעונים שהם רואים, קוראים ושומעים (Norman G. Lederman and Judith S. Lederman, 2016).

מחקר זה בוחן את הטרנספורמציה של דינמיקות כיתתיות שהתחוללה בעקבות השימוש בטאבלטים למטרות חינוכיות. הבסיס האמפירי של מחקר זה הוגדר על ידי פרויקט "בית הספר החכם של סמסונג" שפותח על ידי חברת סמסונג ועל ידי משרד החינוך הספרדי במהלך שנת הלימודים 2015-2014, שבו סופקו טאבלטים למורים ולתלמידי כיתות ה'-ו' מ-15 בתי ספר יסודיים בספרד (Suarez-Guerrero, Cristobal and Lloret-Catala, Carmen and Mengual-Andres, Santiago , 2016).

המרכז האמריקאי הלאומי לחינוך וכלכלה סיכם מחקרים רבים שנערכו במשך 25 שנה על מערכות החינוך הטובות בעולם, במטרה לזהות את האסטרטגיות שבהן השתמשו מדינות שהישגיהן החינוכיים טובים מהישגי ארה"ב. תקוות עורכי הדו"ח היא שמעצבי מדיניות החינוך בארה"ב יוכלו להשתמש בממצאים כדי לשפר את ביצועי מערכת החינוך במדינתם. מן הסתם, גם קובעי מדיניות חינוכיים בישראל יוכלו למצוא עניין ותועלת בדו"ח ובתשע האסטרטגיות המצליחות שהוא מונה:

מצגות, מקרנים, לוחות חכמים, מחשבי PC, מחשבים ניידים, מערכות ניהול למידה- כל אלו לא יהיו ברשימת טכנולוגיות הלמידה של העשור הבא. כך, על פי סקר סגלי הוראה בנושא טכנולוגיות למידה במוסדות להשכלה גבוהה. במקומם יגיעו טכנולוגיות תלת-מימד, מובייל בכיתה, טאבלטים ושירותי ענן (מתודיקה).

קיים צורך הולך וגובר במורים מקוונים מוסמכים כדי ללמד את האוכלוסייה המתרחבת של התלמידים המקוונים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12). על מנת לענות על צורך זה, יש לספק למורים הזדמנויות למידה לרכישת סוגים ספציפיים של ידע ושל מיומנויות הנחוצים כדי ללמד באופן מקוון. בסקירה שיטתית זו של הספרות, המחברים עושים שימוש במסגרת המושגית של "ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי" (TPACK) כדי לקבץ את סוגי הידע והמיומנויות הדרושים כדי ללמד באופן מקוון וכדי לבחון הן את המידה שבה תכניות קיימות מתייחסות לאלמנטים אלה, הן את המידה שבה אלמנטים אלה מבוססים על מחקר אמפירי (Moore-Adams, Brianne L.; Jones, W. Monty; Cohen, Jonathan, 2016).

ד"ר יפה אהרוני מספקת מידע רב ערך על מנוע חיפוש לסילבוסים בחינוך הגבוה: "למרות התגברות המגמה לגלות תובנות ממגוון חומרים מחקריים מקוונים, עדיין הסילבוסים שהם סוג חשוב של מסמך אקדמי נותרו מאחור. כך היה עד ינואר 2016 כאשר מדעני נתונים, סוציולוגים וחוקרים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק השיקו את Open Syllabus Explorer – כלי שכורה מידע מסילבוסים ומאפשר למשתמש לחפש במידע זה" (יפה אהרוני).

בימים האחרונים הוצג בארה"ב מנוע חיפוש חדשני למחשב האישי המסוגל לאחזר ביעילות גבוהה את כל המידע האישי שלכם שנשמר במחשב האישי ובאפליקציות השונות שלכם. מנוע החיפוש החדשני Atlas Recall מחפש בו-זמנית בכל הקבצים שלכם, הדוא"ל, המוסיקה וכל סוג מידע אחר שאגרתם אי פעם. מדובר על מנוע חיפוש עם אלגוריתם ייחודי היודע לקשור בין כל סוגי המידע שלכם במחשב האישי ולהציג על פי רלוונטיות ואינטגרציה (עמי סלנט).

המילה אנציקלופדיה נשמעת לכם משעממת? אל דאגה. כשהכל מקוון וחופשי, אנציקלופדיות יכולות להפוך לזירת אקשן, פרסום דעות קיצוניות ומלחמות אגו סוערות. ככל שענייננו אתר ויקיפדיה העברית, המיזם הוויקיפדי נסמך על קונספט פשוט, לפיו, כל אדם באשר הוא מוזמן להעלות תכנים לאתר ולייצר בכך מידע. לפיכך, בפועל מהווים ערכי ויקיפדיה בעברית סינתזה של מידע המועלה בידי משתמשים רבים. דרך עיצוב התכנים בוויקיפדיה מושתתת על מדיניות סדורה ואולם נראה, כי בשל היבנות ויקיפדיה על יצירה קולקטיבית, לא אחת מתעוררות מחלוקות באשר לתכנים(עמי סלנט).

בחסות המדיניות הניאו-ליברלית, הורים צוברים השפעה בבתי הספר. בעקבות מושג השדה של פייר בורדייה (Pierre Bourdieu), המחברות בחנו את השקפותיהם של מורים כלפי הורים ואת בעלותם על הון נשי, חברתי ותרבותי בבתי ספר יהודיים וערביים בישראל. 959 מורים מ-51 בתי ספר שנבחרו באקראי מילאו שאלון. הממצאים חשפו שמורים יהודים וערבים מנהלים יחסים שונים עם הורים הכוללים חוסר מעורבות, איום ושיתוף פעולה. תפיסותיהם של מורים יהודים לגבי הורים קשורות לבעלותם על סוגים שונים של הון, בעוד שמורים ערבים סומכים על ההון החברתי שלהם. הממצאים תואמים לממדים של אינדיבידואליזם-קולקטיביזם ולמעמדם החברתי של מורים (Addi-Raccah, Audrey; Grinshtain, Yael, 2016).

פלטפורמות של מדיה חברתית כמו פייסבוק הן דבר שבשגרה ברחבי החברה. אולם, בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה סביבות רשת כאלה נמצאות עדיין בשלב ההתפתחותי. מאמר זה מתאר ודן בנתונים של חקר מקרה מדף הפייסבוק של סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה. המאמר מציג סקירה כללית של ספרות המחקר הנוגעת למדיה חברתית בהשכלה הגבוהה ובוחן כיצד סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה עשה שימוש בפייסבוק כדי לסייע בבניית קהילה אקדמית (Callaghan, George; Fribbance, Ian, 2016).