ניהול וסביבות למידה

המטרה של מחקר זה היא לדווח על התוצאות ממחקר השוואתי שנערך בשנים 2008-2009 לגבי השימושיות של שתי פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מקוונת וקורסים מקוונים, פלטפורמת ה Moodle לעומת פלטפורמת BlackBoard. בתחילת כל סמסטר, המשתתפים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות כדי להתנסות בזמנים שונים בפלטפורמות המתוקשבות השונות ללמידה מקוונת וקורסים מקוונים. התוצאות הראו שפלטפורמת ה-Moodle הייתה מועדפת בכל היחידות שבהן השתמשו במהלך הקורסים (Zafer Unal; Aslihan Unal, 2014).

מאמר זה מנתח דוגמאות ספציפיות של השתתפות מאסיבית שנבעה מהתרבות הדיגיטלית והלמידה המקוונת באמצעות קורס MOOC מאוניברסיטת אדינבורו בשותפות עם קורסרה (Coursera). המאמר משתמש בתוכן שנוצר על ידי הסטודנטים, בסטטיסטיקות של המשתמשים, ובנתוני סקר כדי לבחון את ההשלכות ואת ההתנסויות של השתתפות בפעילות חינוכית הכוללת עשרות אלפים של משתתפים (Jeremy Knox , 2014).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את התפיסות של תלמידים ושל מורים בבית הספר היסודי לגבי שימוש בלוח ממוחשב חכם (Interactive Whiteboards) בהוראת אנגלית. ששה מורים לאנגלית מבית ספר ציבורי ו-614 תלמידים בכיתות ה ו-ו' מ- Yangmei Township, שבמחוז Taoyuan בצפון טייוואן השתתפו במחקר, שכלל מערך מחקר בשיטות מעורבות. תוצאות המחקר ציינו שהשליטה של המורה במיומנויות הטכניות של הלוח הממוחשב החכם ובידע המקצועי לגבי השגת יעדי ההוראה קבעו את השימוש האפקטיבי בלוח הממוחשב החכם, האינטראקציה בין התלמידים והמורים גדלה דרך השימוש בלוח ממוחשב חכם בפעילויות בכיתה, ולתלמידים היו עמדות חיוביות לגבי הלוח הממוחשב החכם שהגביר את מעורבותם ואת הריכוז שלהם בכיתה (Yang, J.Y. & Teng, Y.W. ,2014).

שני מחקרים נערכו כדי לבחון מה תלמידי תואר ראשון עושים במחשבים הניידים שלהם במהלך השיעור ובאיזו מידה התנהגות השימוש במחשב הנייד מקושרת להצלחה אקדמית. התוצאות הראו שניתן לקבץ מחדש את ההתנהגויות של שימוש במחשבים הניידים לשני ממדים: שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור ושימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור קושרה באופן משמעותי לרמות נמוכות יותר של הישג אקדמי בדיווח עצמי ולשביעות רצון. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור קושרה באופן חיובי עם שביעות רצון אקדמית. התוצאות ממחקר מספר 2 הראו שהתנהגויות שימוש במחשב הנייד שלא היו קשורות לשיעור קושרו באופן צפוי לממוצע ציונים נמוך יותר בסמסטר (Gaudreau, Patrick, Miranda, Dave and Gareau, Alexandre, 20145)

המחקר הנוכחי העריך את השפעתה של תוספת של משחק סימולציה עם פיגום מושגי חיצוני, המציג מצגות של ידע פורמלי, על היכולת של הלומדים לפתור בעיות בעקבות המשחק, ועל התפיסות של הלומדים לגבי למידה, שטף והנאה מהמשחק. המשתתפים שהיו בגיל ממוצע של 10 שנים, הוקצו רנדומלית לשלושה תנאי ניסוי: תנאי של "למידה ומשחק" שהציג ראשית את הפיגום ולאחר מכן את המשחק, תנאי של "משחק ולמידה", ותנאי של "משחק בלבד". אף על פי שלא נמצאו הישגים משמעותיים בפתרון בעיות בעקבות ההתערבות, התלמידים שלמדו עם הפיגום החיצוני לפני המשחק ביצעו באופן משמעותי טוב יותר בהערכה של פתרון בעיות לאחר המשחק. הוספת הפיגום החיצוני (תמיכה חיצונית) לפני המשחק הפחיתה את הלמידה הנתפסת של התלמידים (Barzilai, Sarit and Blau, Ina, 2014).

מחקר זה בחן את השימוש באתרי רשתות חברתיות כאמצעי לביסוס סביבה מקוונת א-סינכרונית עבור שימוש בכיתה באתר רשת חברתית הנקרא Ning במהלך פרויקט לימודי קיץ, שנערך במכללה לחינוך באנגליה. הפרויקט התמקד במיוחד בפרקטיקת שפה בלתי פורמלית בעת שימוש באתרי רשתות חברתיות. המחקר מצא שהשימוש ב-Ning הגביר את הלכידות של הקבוצה ושהלומדים התחילו עבודה בקבוצות שונות ברגע ש- Ning הוצגה (Toetenel, Lisette , 2014).

מתברר כי קורסים מקוונים רחבי היקף מסוג MOOC היו קיימים והיו פעילים עוד לפני הקורסים המקוונים האקדמאיים מסוג MOOC ( שאותם הניפה לראשונה בעולם האקדמי פרופסור דפנה קולר הישראלית) . זכות הראשונים לפיתוח קורסים מקוונים מסוג MOOC שמורה לחברה בינלאומית אשר בסיסה באירלנד בשם ALISON , הפועלת כבר מעל 7 שנים בשוק הבינלאומי ומכוונת בעיקר לקורסים מקוונים בתחומי ההכשרה המקצועית . במגזין פורבס האחרון מתפרסם ראיון מעניין עם Mike Feerick , מנכ"ל החברה , על הלקחים והניסיון שהם צברו מהפעלת קורסים מקוונים רחבי היקף ( MOOC ) לתחומי ההכשרה המקצועית וההנדסאות. הקורסים של ALISON מוצעים בכל העולם , במיוחד במדינות המזרח התיכון .

מאמר זה מתאר מחקר של "פרויקט הפיכת הלמידה לניידת" (Making Learning Mobile Project) המתעד כיצד ארבעה מורים לכיתה ה ותלמידיהם השתמשו בטאבלטים שניתנו להם הן בכיתה והן בבית ברגע שהסתיים יום הלימודים. המחקר מצא כי אף על פי ש-56% בלבד מהתלמידים אמרו שהם חזו את השימוש בטאבלט עבור מחקר באינטרנט לפני המחקר , נמצא כי 93% מהתלמידים השתמשו בטאבלט לצורכי מחקר באינטרנט. בנוסף, בעוד ששה אחוזים בלבד מהתלמידים חשבו שהם עשויים להשתמש בטאבלט כדי ליצור סרטי וידאו, נמצא כי 39% מהתלמידים השלימו פרויקטים של סרטי וידאו. שימושים נפוצים אחרים בטאבלט כללו עבודה על פרויקט, משחקים לימודיים, שיעורי בית, בדיקת ציונים, יצירת קשר עם מורים ותלמידי הכיתה, קבלת תזכורות, וארגון שיעורי הבית (Katrina Schwartz , 2013).

ישנם שירותי ענן המאפשרים בנוסף לשירותי האחסון גם את האפשרות לשתף אנשים נוספים בעבודה על אותו מסמך. השאלה העולה באופן מיידי היא: האם לא פשוט יותר לשלוח את המסמך בדוא"ל? אנו רואים שתי סיבות עיקריות שלא להשתמש בדוא"ל לצורך שיתוף. סיבה אחת היא שלא תמיד יש לכל אחד אותן התוכנות או את אותן הגרסאות. (מיקרוסופט אופיס ידוע לשמצה בכל הנוגע לתיאום בין גרסות שונות של התוכנה.) הסיבה השנייה לשתף מסמכים בענן היא שבהחלפת מסמכים בדוא"ל נשאר שביל ארוך של גרסאות שונות; הולכים לאיבוד בין שלל המסמכים. מי שינה מה מתי? מה הגרסה הנוכחית? לכו תדעו – או לכו תשתמשו באחד משירותי שיתוף מסמכים ותראו תמונות מצב עדכני בכל עת הנתון ( נכתב ע"י אהבה כהן, ספרנית בספרייה המרכזית של המכללה האקדמית בית ברל ודוקטורנטית בלימודי מידע באוניברסיטת בר אילן) .

ד"ר אריה קיזל, החוקר את הנושא ומרצה עליו, אומר כי "מערכת החינוך הישראלית צריכה להכניס את תחום פילוסופיה עם ילדים כפי שמקובל בכל העולם כחלק מעידוד מיומנויות החשיבה הביקורתית, החשיבה היצירתית והחשיבה לאכפתיות ודאגה". תחום הפילוסופיה לילדים ופילוסופיה עם ילדים הוא תחום חינוכי המפותח ברחבי העולם , כמעט בכל מדינות העולם, למעט ישראל . במהלך השנתיים האחרונות הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה מניפה את דגל הפילוסופיה עם ילדים .

אפרת מעטוף מציגה בבלוג המועיל שלה שני כלים ליצירת שאלת סקר בודדת, אשר אינם דורשים רישום. הראשון הוא Yarp, כלי המאפשר יצירת שאלת סקר בפורמט של בחירה תשובה אחת מבין שתיים, הכלי השני הוא Flisti , כלי זה מאפשר הזנת שאלה, ציון מספר אפשרויות תשובה (בלתי מוגבלות),משלוח קישור למענה או הטמעת הסקר באתר.

פרויקט התכתבות המקשר בין תלמידים ברחבי העולם יכול להשתלב בשיעורי חינוך, תרבות ישראל, שפה (הבעה/אנגלית) ועוד, והוא אינו מצריך השקעת משאבים, מעבר להקצאת מספר שיעורים לאורך השנה. כמובן, שכאשר מדברים כיום על התכתבות, הכוונה היא אינה בהכרח לכתיבה באמצעות עט ונייר…. אלא בעיקר לשיח ווירטואלי העושה שימוש בכלים כגון דוא"ל, סקייפ, הנגאאוט, פייסבוק וכו'. מדובר למעשה ברשת עולמית של בתי ספר תאומים (Global School Twinning Network), יוזמת הסוכנות היהודית. במסגרת הפרויקט מתקיים חיבור בין כ-600 בתי ספר יהודים בארץ ובעולם, הכוללים כ-40,000 תלמידים מגיל גן ועד לתיכון וכ-1500 מורים מהארץ והעולם היהודי. השתתפות בפרויקט מאפשרת לתלמידי כיתה ישראלית ליצור קשר עם קבוצת תלמידים יהודיים בתפוצות. הקשר יתבצע באמצעות מפגש ווירטואלי – ווידאו, שיחת אודיו, צ'ט, פורום וכו' וכן באמצעות חילופי תוצרים וקיום פרויקטים משותפים ( אפרת מעטוף) .

אחת ההתפתחויות המשמעותיות יותר בתחומי החינוך המתוקשב הם בתי הספר התיכוניים הוירטואליים הפועלים בישראל ובעולם . כאן מדובר בשינוי פדגוגי מהותי , שינוי פרדיגמה של כל תהליך ההוראה-למידה ( לא רק כלים מתוקשבים , אלא גם אינטראקציה אחרת בין הלומד לבין המורה/מנחה) והסקירה המועילה של רחל לוין וענת קדם על תיכון הוירטואלי של מט"ח מוסיפה לנו מידע והבנה לגבי תהליכי הלמידה , ההוראה וההערכה במיזם מתוקשב משמעותי זה ( רחל לוין וענת קדם).

תלמידים רבים כבר חיים במציאות של עולם דיגיטלי ותכנים דיגיטליים, והגבלת והלמידה לסביבת לימוד מסורתית המבוססת על ספרי לימוד עשויה לצמצם את ההתעניינות והסקרנות הטבעית שלהם . ולכן , החל להתפתח מושג הIU , המוכר כיום כ- INTEGRATED UNIT , מדובר על תפיסה דינאמית יותר להכנת חומרי הלמידה לצורך הפעלת התלמידים. הסקירה כוללת רציונל פדגוגי , שיקולי תכנון ופיתוח של יחידות לימוד מתוקשבות , מחקרים , כלים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות וכן דגמים ודוגמאות של יחידות לימוד מתוקשבות ( עמי סלנט) .

הם נכנסים לכיתה באמצע שיעורים, מתקשרים למורים בשעות הערב ומאיימים עליהם, נכנסים לחדר המנהל בצעקות, שולחים אי־מיילים ללשכת שר החינוך, ולעולם אינם מודים בטעויות של ילדיהם • יותר ויותר הורים בישראל חוצים את הגבול שבין מעורבות מבורכת להתערבות בוטה ( יניב משיח) .

הצעדים שנקט המו"ל המדעי הגדול בעולם Elsevier כנגד מרצה וחוקר בשם Guy Leonard אשר העלה מאמרים מדעיים שלו ברשת החוקרים הבינלאומית Academia.edu הסב את תשומת לב העולם המדעים לפוטנציאל של רשתות המחקר הבינלאומית כמקור מידע מעודכן .בסקירה ניתן לקרוא על : הרקע להתפתחות רשתות החוקרים הבינלאומיות , הפוטנציאל המידע של רשת החוקרים הבינלאומית Academia.eduקהילות מחקר-הרשתות הפעילות כיום בעולם ( עמי סלנט) .

מיזם מסקרן שגם לישראל יש מה ללמוד ממנו. מיליוני תלמידים מגיל הגן ועד תיכון במדינות רבות בארה"ב לומדים תכנות במסגרת "שעה של קוד," קמפיין ארצי אומץ על ידי הנשיא אובמה ומציע הדרכות ללא תשלום במיזם של מייסדי פייסבוק ומיקרוסופט. שעה של תכנות מציעה שיעורים בתכנות בסיסי שמכוונים לכל קבוצת גיל, להפעלה במגוון של מכשירים, מטבלטים למחשבים שולחניים ( Lyndsey Layton)

המחבר מתייחס לאופן שבו האפליקציות והטאבלטים יכולים לסייע למורים לעודד את התלמידים הפחות בטוחים בעצמם בכיתתם. הוא טוען כי ייתכן והטאבלטים מציעים חלופות עבור המורים ותלמידיהם.הוא נותן דוגמאות לשימשו בחומרי קורס מבוסס שימוש בטאבלט, שבאמצעותו כל תלמיד יכול להקשיב בעצמו לשיעור מספר פעמים, להאזין לשיעור ולקרוא את הטקסט במקביל וגם אפשרות של עבודה לפי פרויקט. המחבר מסכם כי שימוש אפקטיבי בטאבלט יכול לסייע למורים להתגבר על הקושי של הוראת כיתות שבהן תלמידים בעלי רמות שונות של יכולת (Shaun Wilden, 2013).

יש יתרונות רבים למורה האנגלית בבית הספר. הראשון – היוקרה היחסית לה זוכה המקצוע. לצד המתמטיקה נתפסת האנגלית כמקצוע נחוץ וחיוני. מכאן גם שבאופן יחסי המוטיבציה של התלמידים להצליח בתחום זה גבוהה. השני – האפשרויות לשלב טכנולוגיה בכיתה הן רבות, שכן אתרי אינטרנט רבים, חלקם אטרקטיביים במיוחד למורה, פועלים בשפה האנגלית. הכותב מביא דוגמה טובה ליתרון אחרון זה מבחינת ההפעלה הפעילה והקונסרקטיביסיטית של התלמידים בכיתתו ( דרור אלנר) .

השינויים העיקריים בשנים האחרונות בסביבה מתוקשבת זו של מסעות וירטואליים באים לידי ביטוי בשני כיוונים חדשניים : א. הלומד עצמו מתמודד עם יצירה והבנייה של טיול וירטואלי . ב. בשנתיים האחרונות התפתחו כלים מתוקשבים חדשניים ליצירת סביבה מתוקשבת מסוג טיול וירטואלי או סיור וירטואלי . בסקירה הנוכחית ניסינו לרכז מקורות מידע מועילים על הפעלת לומדים בסביבה מתוקשבת כזו ועל כלים מתוקשבים אפשריים. הבאנו דוגמאות של טיולים וירטואליים בבתי ספר בארץ וגם דוגמאות של סיורים וירטואליים שהוכנו בחו"ל לטובת תלמידים ומורים בעולם. כאמור ( עמי סלנט) .