ניהול וסביבות למידה

המאמר מתאר בהרחבה את התכנון והיישום של תכנית ייחודית לשינוי בבתי ספר יסודיים בארה"ב המבוססת על חיזוק אלמנטים רגשיים ואמפטיה במקביל לשינויים בדרכי ההוראה והלמידה . התכנית הייחודית המיושמת בכל בתי הספר של אוקלנד בארה"ב נקראת social-emotional learning (SEL) והיא נועדה לשפר את הרווחה הנפשית וביטחונם הרגשי של התלמידים בבתי הספר היסודיים במחוז החינוך ( 87 בתי ספר בהם לומדים 36 אלף תלמידים) . בתהליך היישום של הרפורמה הפדגוגית בבתי הספר נוטלים חלק 4400 מורים אותם מלווים צוותי ה תכנית SEL . כל המהלכים וההתערבויות מבוססים על הליך הנקרא Instructional Rounds , גישה שפותחה באוניברסיטת הרווארד (Vicki Zakrzewski ) .

בימים אלה עלה לאוויר העולם אתר מידע אנציקלופדי חינמי חדש מתהווה – אאוריקה. אאוריקה היא מעין משלים מתבקש לוויקיפדיה . היא פונה בעיקר לילדים בני 9-13 וגם לקטנטנים בני 4-8 אך גם לבני נוער ומבוגרים סקרנים. האתר משלב טכנולוגיה מתקדמת לצד חוויה של פעם . אפשר לדפדף באתר על פי מגוון רחב של קטגוריות נושאיות, אפשר גם לחפש , אפשר לשאול שאלות ואפשר גם לשמור ערכים ( יפה אהרוני) .

TED.Ed – פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור בקלות שיעור מותאם אישית סביבו – שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור תוכלו להפיץ באופן פומבי או פרטי, ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים ( אפרת מעטוף) .

מאמר זה בוחן האם קטעי הוידאו טובים יותר מאשר שימוש בסיכומי הרצאות ובמצגות בקורס מבוא מקוון במדע המדינה.הממצאים מראים שקטעי הוידאו הכוללים הרצאות אינם בהכרח הכלי הטוב ביותר להוראה עבור סטודנטים הלומדים בקורס מבוא (Evans, Heather, 2014).

ג'יי הורוויץ כותב על יוזמה חדשה של קורסרה – לערוך מפגשים פנים אל פנים של קבוצות לומדים בקורסים שלה. הצורך במפגשים כאלה כנראה עלה בעקבות מחקר שמצא שסטודנטים בקורסי MOOC שקיבלו עזרה לא מקוונת קיבלו ציונים גבוהים מאלה שלמדו דרך הרשת בלבד. כתבה חדשה של קלייטון כריסטנסן ומישל וייס שהתפרסמה בגלוב של בוסטון נותנת לנו הזדמנות נוספת לראות כיצד תופעת ה-MOOC מתרוקנת מתוכן, אבל בכל זאת ממשיכה לקבל כותרות כתופעה ייחודית שתשנה את החינוך.

מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

שיעורים היא פלטפורמה ישראלית המאפשרת לכל מורה/מוסד ליצור כיתה/בית ספר ווירטואלי. הפלטפורמה מחברת בין מורים לתלמידים ומאפשרת קיום שיעורים ומפגשים מקוונים ויצירת קהילות לימודיות המשתפות ידע וחומרי לימוד. מתאים לכל מי שרוצה ללמד וללמוד בעזרת הרשת (בתשלום או בחינם), באמצעות שיעורי וידאו מוקלטים או חיים, ולשתף, למכור או לקנות חומרי לימוד.

המחבר טוען כי הטאבלטים לא הצליחו לחדור להשכלה הגבוהה, מאחר והשימוש בטאבלט לא מתאים לעבודה בכיתה. מכשירי הטאבלט Xoomsהם פלטפורמות אלגנטיות לצפייה בסרטים ולגלישה בפייסבוק. אך בעוד הם מצטיינים בפעילויות של צריכת תוכן, הם לא מתאימים לפעילויות של יצירת תוכן מורכב. ומחקר ויצירת תוכן דרושים לעבודה בכיתה (Derrick Wlodarz, 2014).

מאמר זה חוקר את השימוש בספרים אלקטרוניים במונחים של שביעות הרצון של הלומד, השימושיות, הכוונה ההתנהגותית והאפקטיביות של הלמידה. בהתבסס על הגישה של תיאוריית הפעילות, מחקר זה מפתח מודל מחקר כדי להבין את העמדות של הלומד כלפי הספרים האלקטרוניים בשני גדלים פיזיים: 10 ו-7. התוצאות מציעות שגודל המסך יכול להשפיע על המסוגלות העצמית הנתפסת של הלומדים בשימוש בספרים אלקטרוניים שגודל המסך שלהם הוא 7 ו-10 (Shu-Sheng Liaw & Hsiu-Mei Huang, 2014).

המאמר בוחן את השימוש בקורסים מקוונים פתוחים והמוניים (MOOCs) בהתפתחות מקצועית של מורים ממערכת הגן ועד כיתה י"ב (Lokey-Vega, Anissa, 2014).

פרויקט מחקר חדש בשיתוף "קדימה מדע" ומשרד החינוך בישראל . בפרויקט זה תלמידים מישראל, ארה"ב ומקסיקו עובדים בקבוצות של ארבעה תלמידים (שניים מישראל ושניים מארה"ב או ממקסיקו) למשך שמונה שבועות על פתרון בעיה מורכבת בתחום המדעים. כל צוות נדרש לחקור את המתרחש בסביבה אקולוגית בשם Animalia. התלמידים מראיינים את תושבי הסביבה ועובדי המפעל שבשטח Animalia, מנתחים דוחות מדעיים אודות מוטציות גנטיות של בעלי החיים שבסביבה, לוקחים דגימות מים ואדמה וקוראים חומרי רקע דיגיטליים. לכל חבר צוות תחום אחריות ייעודי (למשל, מדען מים או מדען תעשייה) וגישה למקורות מידע רלוונטיים לתחומו. על מנת להבין את הסיבות למתרחש בסביבה, עליהם לשתף פעולה באופן אפקטיבי באמצעות Google Docs המשולבים בסביבת העבודה Pearson OpenClass, קבוצות דיון ומפגשי Skype. במשימה המסכמת על כל צוות להציג תמונה אינטגרטיבית של הסיבות אשר גרמו להתרחשויות המוזרות ב-Animalia ( יגאל רוזן) .

מאמר זה דן בהערות של נשיא אגודת האוניברסיטאות האמריקאיות הממעיטות בערכו של תחום הלימוד מרחוק על כל היבטיו, אשר בודאי משפיעות על קבלת ההחלטות של חברי המועצה העולמית העליונה GLC שחברים בה, נשיאי אוניברסיטאות, נציגי תאגידים וחברות של ספקי תמיכה מסיבית לפתיחת וניהול קורסים מקוונים. למסקנות שלהם יש השפעה על גישת והתייחסות הציבור להתנסות הלימודית החדשה הזאת (Jon Baggaley).

התכנית של חברת גוגל להיכנס לתחומי ניהול הלמידה המתוקשבת ( LMS ) אינה מעידה בהכרח על חדשנות פדגוגית אלא על אסטרטגיה ותיקה של גוגל לקרב את המורים בבתי הספר לכלים וליישומים של גוגל. המערכת החדשה (עדיין בפיתוח) של גוגל תאפשר למורים לנהל את מטלות הלמידה באמצעות מערכת מקוונת ידידותית באינטרנט , לנהל מסמכים רלבנטיים ללמידה ולהוראה באמצעות גוגל דרייב ולעקוב אחר ביצוע המשימות של התלמידים .

תיקתק היא רשת חברתית-לימודית המיועדת לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בישראל. הפלטפורמה החינמית מאפשרת לתלמידים טובים לעזור לחבריהם על ידי העלאת פתרונות לשאלות (המופיעות בספרי הלימוד) במקצו?ות הלימוד שהם חזקים בהם. התלמידים הנעזרים בפתרון עוקבים אחר הדרך של הפותר ויכולים להגיב ולקבל הסברים נוספים. כל פותר מקבל כוכבים המציינים את מידת מיומנותו, אמינותו ותרומתו לקהילה ( אפרת מעטוף).

חברת סטילקייס, מומחית בעלת שם עולמי בייצור סביבות עבודה, בנתה את מתחם כיתות העתיד על סמך מחקרים רבים אותם אספה לאורך השנים. במתחם הייחודי ממוקמות כיתות חדשניות וטכנולוגיות, בהן ניתן לשבור את אספקט הזמן והמרחב המיושנים. "הכיתה הקלאסית", טוען פרופסור עמר, "עם שיעורי הבית וכדומה אינה תואמת את מה שהילדים אחר כך פוגשים בחוץ. הסביבה שפיתחנו יוצרת תחושת אי וודאות, וגורמת לילד למצוא את הדרך והכיוון בעצמו".

לימור ליבוביץ , כותבת על צורת למידה שהולכת וצוברת תאוצה- למידה מבוססת פרויקטים- כאחת הצורות המותאמות לעידן הלמידה המשמעותית במאה ה-21. היא מביאה במאמרון שלה כמה דוגמאות בתיכון בסן דייגו- בו תוכלו לצפות בתלמידים ומוריהם מממשים את התאוריה שהוסברה בסרטון הראשון ( לימור ליבוביץ)

מורה אמריקאי אשר שימש כנסיין ליישום "משקפי גוגל" בכיתה מדווח על הניסוי של הוראה מתוקשבת בעזרת "משקפי גוגל" (Google Glass ) ועל התובנות מההתנסות. המורה Courtney Pepe לימד בכיתה שכל התלמידים היו מצוידים בטאבלטים מסוג iPad. המסקנות הראשונות של המורה הנסיין היו ש"למשקפי גוגל" יש יתרון פדגוגי רק כאשר המורה מוכן לוותר על שליטה מלאה בכיתה . השימוש ב"משקפי גוגל" ע"י המורה בכיתה מתוקשבת מאפשר למורה לעקוב באופן אינטגרטיבי על פעילות יישומי ה- iPad של התלמידים , אך הערך המוסף הוא לא בהכרח בטכנולוגיות הקיימות אלא כאשר מיישמים טכנולוגיה של Augmented Reality בלמידה .

מאמר זה מתאר מחקר שניסה להעריך את השילוב של ויקי (Wikis) ככלי לימודי להשגה מוצלחת של יעדי למידה בקורס בספרות ושפה לכיתה ה'.התוצאות הדגישו את התפקיד המשמעותי של המחנך כמו גם את החשיבות של תכנון ומבנה השיעור והפעילויות (Eteokleous, Nikleia, Ktoridou, Despo, and Orphanou, Maria, 2014).

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו להתפתחות מועילה בתחומי התקשוב החינוכי והיא כניסת יישומים של WordPress לתחום הלמידה המקוונת . ג'יי הורוויץ מתייחס ל"תוסף שהופך אתר WordPress ל-LMS שבאמצעותו אפשר ללמד ולנהל קורסים מקוונים," בהחלט מרשים (אם כי, כמובן, ג'יי הורוויץ בדעה שהדגש על "ניהול" קורסים במקום על העצמת הלמידה העצמית הוא טעות")

שאלת המחקר של החוקרים הייתה האם הרשת החברתית פייסבוק יכולה לשמש כמעטפת ללמידה מתוקשבת מסוג LMS עבור פרחי הוראה באוניברסיטה . המחקר נערך בפקולטה לחינוך של אוניברסיטה בתורכיה (Adnan MenderesUniversity ) . הקורסים בתחומי הפדגוגיה נלמדו במקביל באמצעות שתי פלטפורמות מתוקשבות . קבוצה אחת של פרחי הוראה למדה את תכני הקורס באמצעות מערכת LMS מסוג Adobe Connect והקבוצה השנייה למדה באמצעות קבוצה בפייסבוק. ממצאי המחקר מצאו כי לא היו הבדלים סטטיסטיים בין שתי הקבוצות מבחינת ההישגים והמעורבות בלמידה . במילים אחרות , לשימוש בפלטפורמה של LMS בקורסים מקוונים בהכשרת מורים אין יתרון בהשוואה לערוצים דיגיטליים אחרים כגון הפייסבוק ( Arabacioglu, Taner . AKAR-VURAL, Ruken).