ניהול וסביבות למידה

לעתים הראייה של מורה הנמצא "בחזית" והמלמד בביה"ס בסביבה מתוקשבת יכולה לתרום לנו לא פחות מאשר הראייה של גורמי המטה, הפיקוח או החוקרים במכללות ובאוניברסיטאות , שאינם מתמודדים יום יום ושעה שעה בכיתה בביה"ס. לכן הבאנו תקציר של המאמרון האחרון של המורה מארק גליסון המלמד בביה"ס יסודי באוסטרליה . מארק הוא מורה מוערך במערכת החינוך האוסטרלית הנחשבת כמתקדמת יותר מבחינת תהליכי התקשוב החינוכי בהשוואה למדינות המערב (Mark Gleeson) .

אסתי דורון , מדריכת תקשוב בחנוך מדווחת בבלוג שלה על התנסות חיובית עם תוכנת Socrative . " הסטודנטיות היו קשובות, דרוכות, ושתפו פעולה באופן מלא. Socrative מאפשרת להפוך את האייפון או כל סמרטפון אחר למצביעון בכיתה וכך לאסוף תשובות בזמן אמת. כל קול של תלמיד נחשב ונספר. לכל תלמיד יש זכות הצבעה. שלבתי את השימוש בתוכנה כמשוב שנתנו לי הסטודנטיות על ההרצאה שהעברתי להן כחלק מההדגמה של נושא העברת מצגת בכיתה. את השאלות בניתי בעברית, מראש, והתשובות נאספו תוך כדי ההרצאה" ( אסתי דורון ) .

לאחרונה חקר את הנושא של אנימציה וקוגניציה, ריצ'רד וייסמן, פרופסור בריטי לפסיכולוגיה. במסגרת המחקר, עבד פרופ' וייסמן עם אנדרו פארק, האנימטור המהולל של RSA . אנדרו נטל כדקה וחצי מתוך הרצאה מצולמת של וייסמן, לא נגע בפס הקול, אך החליף את "הראש המדבר" באנימציה בסגנון "היד המציירת" – יד המציירת במהירות על המסך דימויים חזותיים המאיירים את ההרצאה ( עידו אמין) .

המהפכה מתקרבת להשכלת הגבוהה האמריקאית, מהפכה שתסחף את המודל העסקי המיושן ותגביר את כניסתם של מתחרים חדשים.במהלך העשור הבא, ייאבקו מוסדות בארה"ב ובמדינות אחרות עם סקטורים בשלים של השכלה גבוהה כדי להצדיק את הערך ואת העלות של תכנית לתואר בקמפוס כאשר סטודנטים יכולים להינות מאותו תוכן ומחוויית הלימוד בכיתה ממנחה מקוון הנמצא בעיר אחרת או מעבר לאוקיינוס(Bruce Guile and David Teece, 2013).

בשנים האחרונות פותחה במכון גורלניק של רשת אורט גישה אחרת להוראה/למידה, גישת הדיאלוג המתמיד. גישה זו נוסתה במספר פרויקטים המובלים על ידי מכון גורלניק כמו לב"מ, הדיאלוג המתמיד ואקד"מ והוכיחה את יעילותה (ראה באתר "עיונים"). גישה זו מעניקה למורים כלים שימושיים ביותר בהוראה בכיתה, ובמיוחד בהעברת השעות הפרטניות במסגרת הרפורמה "עוז לתמורה", תוך פיתוח תודעת האחריות האישית הן של התלמיד והן של המורה ( דורית סוזין דוידוב, דבורה הרפז ).

ניסיון בינלאומי מראה שחינוך באיכות גבוהה הוא תוצאה של מנהיגות פדגוגית טובה יחד עם דגש מערכתי על טיפוח ותמיכה במנהיגי בתי ספר. אך למרות כל המאמצים להביא לשיפור, מעט מקומות בארצות הברית מצאו דרך קוהרנטית לפיתוח מנהיגי בתי ספר דגולים. כיצד מדינות אחרות, בייחוד מדינות שעולות על ארצות הברית במבחנים בינלאומיים של הישגי התלמידים, מתמודדות עם זה? מה יכולים מחנכים אמריקניים ללמוד שעשוי לחדד את ההבנה שלהם ולהאיץ את מאמציהם? ( Stewart, V) .

המחברת מתייחסת למאמרה של רות קלארק (Ruth Clark), "למה משחקים לא מלמדים". המחברת, מומחית לפיתוח משחקי מחשב וסביבות אינטראקטיביות , מסבירה להלן מדוע היא אינה מסכימה עם דבריה של ד"ר קלארק (Sharon Boller, 2012).

לאחרונה נוסף תפריט "תוספים" בדרייב שהופך את העבודה ביישומי גוגל לאטרקטיבית עוד יותר. באמצעות תפריט זה ניתן להוסיף תכונות לתמלילן. יש להיכנס לתפריט התוספות, להוריד את התוספים הנבחרים ולגשת אליהם באמצעות התפריט. אז הנה ארבעה מהם ( מירב אסף ).

תהליך בניית משחק בשם: Family Village. המשחק מדמה פיתוח וניהול עיר במרחב אקולוגי עם דגש על דמויות היסטוריות ממעגלי המשפחה / סביבה של המשחק עצמו. משחק זה מדגיש את הרלוונטיות של הלומד ברמה האישית: העיר צריכה להיות שלמה והמשחק בה חייב להיות יעיל אחרת התוצרים יהיו נמוכים יותר. התנהלות כזו מגבירה את הסקרנות הקוגניטיבית ( אלה פלג) .

אחרי האיסור על מורים להיות חברים של תלמידיהם בפייסבוק, מוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שמשחררות מעט את החבל. בחוזר מנכ"ל שיופץ בקרוב, מודיע המשרד כי הוא מעודד פתיחת קבוצות משותפות למורים ותלמידים ברשת החברתית, אולם האיסור על חברות ישירה של המורים עם התלמידים עומד עדיין בעינו ( מיכל רשף ) .

בימים אלה עלה לרשת אתר חדש, "פרזנטציה בריבוע", מבית "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים ומט"ח. האתר פותח במטרה לאפשר למורים במקצועות לימוד שונים לנהל שיעורים פרונטליים דינמיים חווייתיים ומאתגרים, באמצעות מצגות אינטראקטיביות. המצגות מציגות שיטת הוראה חדשנית – שיטה המאפשרת ליהנות מיתרונות ההוראה הפרונטלית ומיתרונות הלמידה האינטראקטיבית גם יחד. בעוד שפעילויות אינטראקטיביות מבוססות בדרך כלל על עבודתו של תלמיד יחיד מול מסך המחשב, הפעילויות האינטראקטיביות במצגות באתר מתבצעות פרונטלית, בשיתוף כל תלמידי הכיתה. כדי להפוך את השיעור לאפקטיבי יותר, המורה הוא שמנתב את התקשורת בין המסך לבין התלמידים ( אילנה כהן) .

כלי יעיל וחדשני לארגון מידעני של הסימניות שלכם או מקורות מידע שיש להם כתובת אינטרנט מזהה קבועה (URL ). היישום בנוי כלוח סיווגים וירטואלי בתוכו מציבים ומסווגים את הסימניות . מאפשר בניית כמה וכמה לוחות סיווגים. השימוש בו מאד ידידותי ומאד אינטואטיבי . מגדירים קטוגריה של נושא ואח"כ ניתן להציב בתוכה את הקישור בליווי הסבר קצר או תיאור פריט המידע. ניתן למקם בקלות את הקישור במיקומים שונים בלוח האינטרנטי. ניתן לכתוב ערכים וסיווגים בעברית .

אביב צמח , מטובי המורים המתוקשבים בישראל , כתב סקירה מועילה על כלים דיגיטאליים מתקדמים שיש בהם כדי להשביח את ההוראה והלמידה המתוקשבת בבתי הספר. מבין ההמלצות שלו ראויה במיוחד ההמלצה לגבי חיפוש מידע במתכונת שיתופית באמצעות כלי דיגיטאלי שיתופי בשם SearchTeam ( אביב צמח) .

רותי סלומון , אחת המובילות בישראל בפיתוח ובהטמעת סביבות מתוקשבות מסוג MOODLE כותבת על הרצאתו של מרטין דוגיאמאס , מייסד הפלטפורמה והארכיטקט שלה , בעקבות הכנס בפברואר 2013 . היא מדגישה במאמרון שלה כי ישנם שלבים בהטמעת ה-Moodle שהם חוזרים על עצמם ( רותי סלומון ) .

קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמה "עוז לתמורה" שבמסגרתה מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמה מזמנת ( חדוה טרגר ) .

המאמר מספק אסטרטגיות לגבי האופן שבו מורים יכולים לנצל טכנולוגיות חינוכיות קיימות באינטרנט ללא קשר להיכרות שלהם עם מחשבים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לפיתוח וטיפול באתר אינטרנט כיתתי המספק לתלמידים משאבים חינוכיים כגון חומרי מקורות, דפי מידע והודעות. אסטרטגיות ראויות לציון אחרות כוללות צמצום שימוש בנייר כדי לקדם את השימוש בקוראים אלקטרוניים (e-readers), שימוש בקודי QR (quick-response codes) כדי לספק גישה למשאבים ועבודות תלמידים, ועידוד מחקר מקוון. בסוף המאמר מפורטות גם אסטרטגיות של שימוש בסקרין-קסטים (screencasts), ופרסום בבלוגים ( Mike Dappolone ) .

המנהלים נמצאים בעמדה פרדוקסלית. מחד גיסא, הם נקראים לעשות שימוש באסטרטגיות מבוססות מחקר כדי לשפר את הישגי התלמידים. מאידך גיסא, הם נדרשים יותר ויותר למיקרו-ניהול (micromanage) של מורים באמצעות תצפיות בכיתות ועיסוק בהערכה אינטנסיבית. מחברי המאמר מצביעים על כך ששתי עמדו אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה. למעשה, המחקר מראה שהערכת מורים, יחד עם פרקטיקות מחייבות רבות אחרות, לא שיפרה את ההוראה או הלמידה. אם מנהלים מעוניינים לשפר את הישגי התלמידים, במקום להתמקד בבחינה אישית של ההוראה, הם חייבים להתמקד בניתוח הקולקטיבי של העדויות בנוגע ללמידת התלמידים ( DuFour, R., & Mattos, M ) .

מנוע החיפוש מתואם אישית של גוגל הוא כלי עזר לחיפוש מידע באופן שהחיפוש ייערך רק באתרים/בלוגים/פורמים שאנו נרצה ונגדיר מראש . "באותו חשבון בגוגל ניתן לבנות כמה מנועים מותאמים אישית שרוצים, כל מנוע ניתן למקד אותו בחיפוש באתרים שונים" . מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל הוא מנוע חיפוש מיוחד שאתם יכולים לייצר בעצמכם באמצעות כמה הגדרות פשוטות. המנוע מאפשר לחפש במספר קבוע וידוע מראש של מקורות וכמו כן לעצב את הצבעים של עמודי התוצאות כרצונכם ( עמי סלנט) .

מחקר זה ניסה ליצור סביבות למידה תומכות מבחינה רגשית על ידי הוספת משוב רגשי באמצעות רמזים מהבעת פנים או הבעה קולית. שני מערכים ניסויים למחצה נערכו כדי לחקור את ההשפעה שיש למשוב רגשי שמיעתי וחזותי על ההוראה לילדים בגיל בית הספר היחס לנוכחות החברתית הנתפסת שלהם, ההנעה הפנימית שלהם, והביצוע במהלך תהליך הלמידה (Tung, Fang-Wu, 2013).

הסקר הגדול ביותר שנערך בקרב פרופסורים שלימדו קורסים מקוונים רבי-משתתפים מסוג MOOC, מראה שהתהליך גוזל זמן, אולם לפי המנחים, הוא לעתים קרובות מוצלח. רבים מאלה שענו על הסקר הרגישו שהקורסים המקוונים הללו שניתנים בחינם צריכים להיות משולבים במערכת המסורתית של תארים ונקודות זכות. שני שליש מהנשאלים האמינו שהקורסים האקדמיים המתוקשבים מסוג MOOC מוזילים את העלות של קבלת התואר במוסדות, והרוב המכריע מאמין שקורסים מקוונים בחינם יהפכו את הלימודים בקולג' לפחות יקרים בכלל (Steve Kolowich, 2013).