ניהול וסביבות למידה

המחברים מתארים פרויקט, שהתקיים בבית הספר היסודי עליזה ארבלי-דגניה שבטירת הכרמל. בפרויקט זה, תלמידים מכיתות ד' עד ו' הופכים למורים ומלמדים תלמידים מכיתות אחרות שיעורים במדעים, בחינוך חברתי וב"אזרחות דיגיטלית" (Sigal Ben Ameam, Magi Asyag, Yona Ben-Amran, 2013).

כאשר מביטים בעין צופיה והשוואתית בפעילויות מתוקשבות ויוזמות מקוונות של בתי ספר ומחוזות חינוך בארץ בעולם , ניכר מיד לעין מחוז הצפון של משרד החינוך בישראל . דומה כי מרבית בתי הספר במחוז הצפון נרתמו בכל מאודם להגשים את יעדי תכנית התקשוב הלאומית בישראל , לא רק מתוך אמונה בחשיבות התקשוב החינוכי לא גם מתוך גישה גמישה , קונסטרוקטיביסיטית ויצירתית .ביטוי נוסף להתקדמות התקשוב החינוכי במחוז הצפון הוא הפיתוח המושכל של מגוון משימות מעודדות אורינות דיגיטלית ללמידה עצמית. לא ניתן לחתום רשימה קצרה זו ללא ציון לשבח של יום העיון לרכזי תקשוב שנערך ב2 ליולי 2013 במחוז הצפון .

מאמרון מעניין של נעמי פורת הכותבת על נושא משמעותי ביותר להקניית מיומנויות מידע לתלמידים . "חייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, לדעתה ראשית יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות" ( נעמי פורת) .

המחקר הנוכחי, שאימץ את הפרדיגמה האיכותנית, נערך בשתי חטיבות ביניים בישראל. המחקר התמקד בדרך שבה המורים מעצבים ומעצבים מחדש את תפקידם ואת הזהויות המקצועיות שלהם בעת הוראה בכיתות של טכנולוגיית המידע המשלבות מחשבים 1:1 (Esty Doron, Ornit Spektor-Levy, 2013).

מאמר זה מציג סקירה שיטתית של הספרות שפורסמה בנושא קורסים מקוונים MOOC בשנים 2008-2012 (Liyanagunawardena, Tharindu Rekha, Andrew Alexandar Adams, and Shirley Ann Williams, 2013)

מאמר זה ניסה לברר קשר אפשרי בין מספר המנחים הסטודנטים (1, 2, ו-3 מנחים), האינטראקציות המקוונות, והחשיבה הביקורתית של מחנכים לכיתות k-12 שנרשמו לקורס מקוון שנלמד מהגישה הקונסטרוקטיבית.הניתוח הראה שהתקיים דיון רב יותר כאשר אף סטודנט לא הנחה מאשר כאשר שלושה סטודנטים הנחו קבוצה (Joan Thormann, Samuel Gable, Patricia Seferlis Fidalgo, George Blakeslee, 2013).

מחקר אורך זה בוחן כיצד מרצה אחת שינתה את פרקטיקת ההוראה שלה מהוראה פנים אל פנים להוראה באמצעות למידה מעורבת, בתחילה תוך שימוש במערכות לניהול למידה ולאחר מכן תוך שימוש באתרי רשתות חברתיות (Scott, Karen M., 2013) .

המאמר משווה את ההנעה בין קבוצות של לומדים שלמדו באמצעות קורס מקוון המבוסס על מערכת למידה מקוונת (e-learning) עם תמיכה של מכשירים ניידים וללא תמיכה של מכשירים אלה, בהתאמה (Chaiprasurt, Chantorn; Esichaikul, Vatcharaporn, 2013).

מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב טוען שציוצים בטוויטר יכולים לקדם למידה קבוצתית וניהול דיון, גם אם הם מכילים רק 140 תווים. למרות שהמחקר עסק בקשר שבין מורה לתלמידי תיכון, החוקרות סבורות כי הוא יכול לחולל מהפך גם במערכת ההשכלה הגבוהה ואף במקומות עבודה. מדובר במחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, הבוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים מתעלים את הטכנולוגיה של טוויטר לשימוש פדגוגי, כמו מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע. המחקר מראה גם כיצד נעשה בה שימוש לשימוש ארגוני כמו העברת תזכורות והודעות. ( אביב ברטלה ) .

המחקר הנוכחי נערך כדי למצוא את החסמים הניצבים בפני השימוש באינטרנט בתהליך של למידה מקוונת באירן. ניתוח הנתונים הראה שהגורמים החברתיים-תרבותיים, המבניים, החינוכיים, הכלכליים והחוקיים היוו את המכשולים הבולטים ביותר לשימוש בטכנולוגיית הרשת; כל גורם מכיל מספר מרכיבים המשפיעים בדרכם (Rabiee, A., Nazarian, Z., & Gharibshaeyan, R., 2013).

מחקר זה בחן כיצד קהילה מקוונת של מורים עסקה בהתפתחות מקצועית תוך שימוש בטכנולוגיות רשת שיתופיות (Web 2.0).קהילת המעשה הורכבה ממורים לשפה זרה עולמית (World Language, WL) תוך שימוש בפלטפורמת המיקרו-בלוגינג (microblogging), טוויטר (Wesely, P., 2013 ).

המאמר מתמקד בקורסים מקוונים ובאפשרות שהם יחליפו למידה פנים אל פנים. מחקר מצא כי סטודנטים שהשתתפו בקורסים מקוונים דיווחו על רמות נמוכות יותר של נוכחות המנחה (MURRAY, COREY, 2013).

מחקר זה תוכנן כדי להשיג הבנה לגבי ההתנסויות של הסטודנטים בשימוש בספרים האלקטרוניים ואת המשתנים המשפיעים על ההתנסויות שלהם, תפיסותיהם, ועמדותיהם כלפי הספרים האלקטרוניים (Baek, E., & Monaghan, J., 2013.)

סקירה אודות הכלים הדיגיטאליים הנפוצים ביותר בהוראה מתוקשבת בארה"ב. הסקירה מבוססת על סקרים וראיונות עם מרצים במכללות האמריקאיות המשולבים בתחומי ההוראה המתוקשבת והקורסים המקוונים בלמידה מרחוק . מבין הכלים הדיגיטאליים שנסקרו בסקירה זוכה למעמד הבכורה הכלי המתוקשב הנקרא Articulate Studio המאפשר פיתוח והקמת אתרי קורסים מתוקשבים עשירים ומגוונים . כלי דיגיטאלי נוסף הזוכה להצלחה הוא מחולל הקמת אתרי למידה מתוקשבים SmartBuilder שאינו דורש כל ידע טכני או תיכנותי. עוד כלי דיגיטאלי שימושי ויעיל לארגון מידע מתוקשב באינטרנט נקרא .LiveBinders.

שני מורים למתמטיקה בבית ספר תיכון שמשתמשים בלוחות אינטראקטיביים בכיתה רואיינו מדי שנה במשך שלוש שנים לגבי התפיסות שלהם את הטכנולוגיה. הממצאים ממחקר זה מצביעים על כך שלוחות אינטראקטיביים מספקים חלק מאותן תועלות שמספקים המון מחשבים וטכנולוגיות אחרות הזמינים בכיתות ACOT: הנעה מוגברת של התלמידים, הוראה דינמית יותר, ושיתוף פעולה רב יותר מצד המורה (Hall, J., Chamblee, G. & Slough, S, 2013.)

מדוח ה-OECD לשנים 2011-2010 עולה כי ישראל משקיעה 3,000 דולר פחות בכל תלמיד לשנה מממוצע הארגון, ושכר המורים נמוך מהממוצע. עם זאת, היא במקום ה-2 מבחינת שיעור הלומדים. הכיתות בישראל עדיין צפופות יותר, ההוצאה על כל תלמיד נמוכה יותר וגם מספר שעות ההוראה – כך עולה מדוח "Education at a Glance" לשנת 2013 שפרסם ארגון ה-OECD. מדובר בדוח שנתי שבוחן את מערכות החינוך ב-34 המדינות החברות בארגון וכן בכמה מדינות נוספות. הדוח, שנוגע לשנים 2011-2010, בוחן בין היתר את הקשרים בין ההשקעה בחינוך לבין רמת האבטלה, המשבר הכלכלי העולמי ועוד ( מיכל רשף) .

ג'יי הורוויץ כותב על השיקולים חינוכיים הנוגעים החלטת מחוז החינוך של לוס אנג'לס להקציב 30 מיליון דולר לרכישת מכשירי iPad לכל התלמידים של 47 בתי ספר במחוז. מדובר בשלב הראשון של פרויקט שבסופו של התהליך אמור לספק מכשירי טאבלט ל-655,000 תלמידים בבתי הספר בלוס אנג'לס. פרופסור לארי קובן , מומחה לשינוי בחינוך , טוען כי במשפט כי לא הגיוני להקציב כסף רב כל כך לפרויקט שהישגיו בכלל אינם בטוחים.

בכנס מיטל האחרון, יוני 2013, דובר רבות בשאלת היושרה של התלמיד (שיזף רפאלי, יובב עשת, גילה קורץ ואחרים). אפילו ישנו מוצר ישראלי חדש שנועד לגלות העתקות באופן אוטומטי (Originality). המרצים התלוננו שהתלמיד יכול לעשות בקלות העתק-הדבק מהרשת ישר לעבודה שלו, והיותר גרוע מזה הוא שהם אינם מבינים מדוע זה לא בסדר. שחר עוז, מומחה לתקשוב בחינוך ולהדרכה ממוחשבת, מציע כמה הצעות מועילות בתור דרכי התמודדות עם התופעה.

המחקר הנוכחי בחן ההשלכות של הטמעת החדשנות על האפקטיביות הבית ספרית בבתי ספר ניסויים (המתמקדים בפיתוח ויישום חדשנות חינוכית) לאחר תום חמש שנות ההטמעה. המחקר הוא חלוץ בתחומו, לראשונה בוצע בארץ מחקר כמותני הבוחן את המתרחשבבתי ספר שחוו הטמעת רפורמה בפרק זמן ארוך (5 שנים) לאחר סיום התהליך. ממצאי המחקר מרתקים ( אנית סומך, גלעד –חי) .

הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה (אברום רותם) .