ניהול וסביבות למידה

פרופסור חנן יניב , מומחה ללמידה מתוקשבת וסביבות למידה מתקדמות, מציע דגם פדגוגי -עקרוני של פעילות מאתגרת בכיתה באמצעות סמארטפונים, הוא מאמין שסוג כזה של פעילות בכיתה או בבית הספר, שאיננו הנחתה שרירותית מלמעלה, יביא לתובנות תרבותיות וערכיות אצל התלמידים (והמורים, אולי) באופן שבו כללי השימוש בסמארטפונים ובטבלטים ייושמו מתוך שותפות ולא מתוך כניעה והתמרמרות. ההשלכות על ההתפתחות הערכית של הקהילה הן ברורות.

קיצו של החופש הגדול מבשר על תחילת הלימודים, אך קדמה לו תקופת “החזרה ללימודים” בה רוכשים את הציוד הנדרש לבית הספר, עפרונות, מחברות, קלמרים ו…טאבלטים. בתקופת החזרה ללימודים, יצרניות מחשבי הלוח בארצות הברית הביאו את מחירי הטאבלטים לשפל חסר תקדים, במטרה להתחרות על ליבו של ההורה. HP, אמזון ומיקרוסופט, השילו כולן בין עשרות למאות דולרים ממחירם של הטאבלטים, במטרה להפוך אותם לאפשרות קורצת (ניב ליליאן והראל שטנשטיין ).

חברת TinyTap עושה שימוש מדהים בפלטפורמה המתוקשבת שלה ומאפשרת למורים ותלמידים ליצור משחקים חינוכיים ברמה גבוהה, בקלות ובמהירות (3 דקות ויש לכם משחק). היישום מותאם למכשירי טאבלט ניידים מסוג אייפד. החברה הינה ישראלית, והמייסד שלה חבר בקבוצה שהקים שחר עוז בפייסבוק המתמחה בכך.

באוניברסיטה הפתוחה משיקים עתה קורסי MOOC -Massive Open Online Courses פתוחים ברשת בחינם לכל, במספר שפות. בפיתוח הקורסים המקוונים נעשו מאמצים רבים בשני כיווני פעולה עיקריים : פיתוח והתאמת פלטפורמות מתוקשבות יעילות ושיתופיות ללמידה מקוונת פתוחה ופיתוח חומרי למידה מרתקים ומאתגרים עבור הקורסים המקוונים מסוג MOOC . ה"מוקים" (MOOC ) של האוניברסיטה הפתוחה מתבססים על טכנולוגיות המאפשרות לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם סטודנטים מרחבי העולם.

מאמר זה דן במודל של צוות תמיכה בלמידה מקוונת (e-learning) כחלק מאסטרטגיה חדשה של למידה מקוונת בהשכלה העל-תיכונית(Cochrane, Thomas; Black, Becca; Lee, Michelle; Narayan, Vickel and Verswijvelen Miranda, 2013).

מחקר זה בוחן את האינטראקציות של הסטודנט בקהילת למידה המבוססת על בלוג בקורס באוניברסיטה. בנוסף, מחקר זה בוחן את הדינמיקות של אינטראקציות קבוצתיות בסביבות אינדיבידואליות מבוססות בלוג בהשוואה לפעילויות לימודיות מבוססות wiki שיתופי. קהילת למידה של 56 סטודנטים לתואר שני כתבה בלוגים פרטניים וסיכומים קבוצתיים שבועיים תוך שימוש בסביבת wiki. התוצאות מראות שבחירת הסוג המתאים של תוכן הפוסט (כלומר, שיתוף בהתנסויות יותר מאשר מתן מידע, קריאה באופן מפורש למתן משוב, ומתן תגובות של הבלוגר עצמו) הגדיל את האינטראקציה של הסטודנטים העמיתים בבלוג (Blau, Ina, Mor, Nili and Neuthal, Tami, 2013).

מחקר זה בחן את האפקטיביות של שימשו בקבוצת פייסבוק כדי להגביר את הידע של סטודנטים להוראה לגבי נושאי ליבה בטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בחן את השימוש של הסטודנטים להוראה בפייסבוק, את השימוש שלהם בקבוצת הפייסבוק הקשורה לקורס, את הרגלי ההשתתפות שלהם בקבוצה, ואת התפיסות שלהם לגבי שימוש בפייסבוק למטרות חינוכיות. התוצאות חשפו עלייה ניכרת בהישגיות כפי שנמדדה על ידי הציונים במבחנים המקדימים ובמבחנים שלאחר מכן (O’Bannon, Blanche W., Beard, Jeffrey L. and Britt, Virginia G', 2013).

המאמר בוחן את התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון, תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון מנותח תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. (Weyant L., 2013) .

לאור החשיבות של למידה-מקוונת מבוססת וידאו ניתן כיום לנצל כלים פתוחים חדשניים שפותחו לאחרונה ע"י חברת גוגל. מוצר מתוקשב של גוגל פלוס שעשוי להשתלב נהדר במסגרת גוגל קהילות – הוא גוגל Hangoouts (או זולות בתרגום העברי). כך תוכלו לקיים שיחות וידאו קבוצתיות במסגרת הקהילה. בעת יצירת קהילה, תוכלו לבחור אם הקהילה הנה ציבורית (שחשופה ופתוחה לעיני כל) או פרטית ואז היא תהיה גלויה רק למי שיקבל הזמנה אליה. כך תוכלו ליצור קבוצת עבודה נהדרת שאף מאפשרת לכם להיפגש אונליין במסגרת הזולות ואף מאפשרת לכם להיפגש אופליין באמצעות ממשק אירועים שהושק אף הוא לאחרונה בגוגל פלוס ( אנידור חקק).

מסדרונות עם פינות ישיבה ללמידה עצמית, בית-ספר ללא גדרות שהספרייה בו פתוחה עד הלילה, כיתות בקומה השישית וקולטנים סולריים על הגג – בתי-הספר החדשים מיישרים קו עם הגישות האדריכליות והחינוכיות העדכניות ( מירב מורן) .

ברשימה זו סוקר ד"ר אלי מירון (מומחה מוביל בישראל בתחומי ניהול ידע ומודיעין עסקי, מרצה באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בקצרה שימושים של פייסבוק בלמידה, מתאר את ההתנסות בשימוש בפייסבוק באוניברסיטת בן גוריון , מסביר את השיקולים בבחירת סוג הקבוצה, כולל הדרכה טכנית מפורטת לכל המעוניינים ביישום פייסבוק בלמידה אקדמית.

מאגר המידע ERIC , מאגר המידע הממוחשב הראשון בעולם (1966) עובר בימים אלו שוב טלטלה ע"י משרד החינוך האמריקאי אשר הקים את המאגר עוד באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת. בסקירה המפורטת מוצגים השינויים העיקריים במאגר ERIC וגם החסרונות והיתרונות ( עמי סלנט )

דוגמא למערכת מתוקשבת שמבוססת על YouTube ומאפשרת להבנות שאלות בתוך המערכת. "חמצן" , פותח על ידי נטלי אורבך ועידן בן ארי , במסגרת פרויקט גמר, 2012, בהנחיית פרופ' מיקי רונן ומר דן כהן-וקס.

יותר ויותר מורים בעולם עוברים בשנה האחרונה לשימוש בקהילות המתוקשבות של רשת גוגל פלוס. הסיבה העיקרית לשימוש במנגנון הקהילות (communities) של גוגל פלוס הוא קלות השימוש בהן כמרחבי הוראה ולמידה נפרדים שאינם חשופים לכיווני תנועה ולזרימת המידע שמצויים בפייסבוק. המורים מחפשים מרחבי למידה והוראה, קהילות מתוקשבות ויעילות אשר בהם התלמידים מנותקים מחבריהם בפייסבוק.

סקירה מועילה לגבי היערכות ללמידה מתוקשבת באמצעות האינטרנט. כמה המלצות ותובנות למורים הנדרשים ללמד בסביבה מתוקשבת המחייבת גישות אלטרנטיביות להוראה וליצירת אקלים כיתה מתאים .(Sylvia Guinan , תרגום, עריכה ותוספות מינוריות: אפרת מעטוף, אוגוסט 2013 ).

החל משנת הלימודים הקרובה כל מנהל בית ספר שירצה להפוך את בית הספר שלו לחדשני ומיוחד יוכל לפנות ל"מנטור" – מנהל בית ספר אחר שכבר עשה זאת. דו"ח חדש של משרד החינוך חושף את בתי הספר החדשניים בישראל ולראשונה הופך אותם למרכזי הפצה – שיאפשרו להרחיב את מעגל החדשנות לבתי ספר נוספים. החדשנות נוגעת לתחומים שונים דוגמת מוסיקה, חינוך מדברי, בית ספר שהוא גן משחקים, כיתות תלת־גיליות, שילוב חילונים־דתיים, שיעורים במצלמה ומיקרופון ועוד. בדו"ח כ־40 מרכזי הפצה מתוך כ־150 בתי ספר וגני ילדים ניסויים בכל המגזרים ובכל המחוזות (יעל ברנובסקי).

כשבאים להעריך אתר לימודי יש להתייחס לשלושה ממדים עיקריים: ממד תיאורי, ממד פדגוגי ומימד תוכן. ממדים אלה כוללים בתוכם תתי נושאים. במסגרת הקורס עיצוב סביבות למידה מתוקשבות במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה נתבקשה הסטודנטית לתואר שני חגית צחור ע"י המרצה ד"ר אתי כוכבי לבחור אתר לימודי ולנתח אותו ( חגית צחור ) .

הספר שנכתב על ידי חילי טרופר מביא את החיבור האישי בין בית ספר התיכון "ברנקו וייס" ברמלה, בית ספר שהפך תוך חמש שנים מתיכון כושל וחסר תלמידים לתיכון עם רשימת המתנה וגאווה מעצם ההשתייכות אליו, בית ספר לנוער בסיכון בדרגות הקיצוניות ביותר שקיימות, צעירים שהתפיידו מכל המסגרות החינוכיות האחרות, תלמידים עניים עם בעיות משפחתיות וסביבתיות ענקיות, בעיות מהסוג שרבים מאתנו אינם מסוגלים בכלל להעלות על הדעת ולהתמודד ברמת המחשבה על קיום תנאי חיים כאלה, לבין מנהלו באותן שנות שינוי-חילי טרופר, צוותו החינוכי המסור וחדור מוטיבציה שפועל בתחושת שליחות, התלמידים שהחיים ניפצו להם את החלומות וכל מי שנקלע מסביב לתהליך ההעצמה החינוכי המדהים הזה ( סתיו מיכאלי ).

פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- סבורה שיר שוורץ כי "מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך" (שיר שוורץ ).

מאמר זה מתמקד באינטראקציה הבינאישית בתהליך הלמידה השיתופית . המחברים חוקרים את "הגורמים האינטראקטיביים", שלהנחתם עשויים להשפיע על האינטראקציה של הסטודנטים, ואז מעריכים את המצב הנוכחי של "הגורמים האינטראקטיביים" בפורום הדיון ומזהים את החולשות של האינטראקציה שלו, ולבסוף מציעים אסטרטגיות המתייחסות לחולשות. (Moxi, S. , 2013).