מורים והוראה

מרכז משאבי למידה שהקים ביה"ס הניסויי אורט "במעלה" לגבי המכלול של שיחה אישית בין מחנכים ותלמידים. בין הקבצים המצויים במרכז המשאבים של ביה"ס : איתור סגנונות למידה, השיחה האישית, השיחה האישית – חוברת עזר למורים, תדריך לשיח מחנך – ערי חינוך.

בעידן של מודעות גבוהה לחשיבות חווית הלמידה, עוסק פוסט חדש בגבולות המורכבים בין הנאה ללמידה. חשוב שכל הנוכחים בחדר (כולל המנחה) ייהנו ממפגש למידה, אך חשוב לא פחות לזהות את המצבים שבהם ההנאה משמשת לצורך בידור ולא לצורך למידה. הכותב ממליץ לנו לבדוק מה הלומדים שלנו עושים בזמן שהם נהנים, האם החוויה אפשרה חשיבה ולמידה, ומדוע למידה יכולה להיות מהנה גם כאשר לא מתכננים אותה.

מאמר זה יציג יוזמה של מנהלת מחוז דרום והמפקחת המחוזית במשרד החינוך יחד עם מרכז מנדל לפיתוח מנהיגות בנגב, שמטרתה פיתוח מנהיגות חינוכית של מפקחי משרד החינוך בתחום ההערכה. המפקח נדרש להתמודדות עם מורכבות התפקיד ועם הבניית זהותו כמנהיג המוביל את ניהול הביצועים של המסגרות החינוכיות שבאחריותו. לצורך מילוי תפקידו הוא נדרש לפיתוח ידע, כשרים ומיומנויות כדי להתמודד עם קשת התפקודים השונים לניהול ביצועים כ"מנחה", כ"בקר איכות – מעריך", כ"וסת" וכ"מאפשר" המקדם מיקוד במטרות, בתהליכים ובתוצאות מעודדות צמיחה ומצוינות ( סמדר בן אשר).

בחקר מקרה זה, המחברים חקרו קבוצה מהמרכז לאנימציה, סביבת הוראה להשכלה גבוהה שטיפחה בהצלחה יצירתיות קבוצתית ותוצאות למידה באמצעות למידה מבוססת בעיות. החוקרים שקלו את הפעולות ואת התרבות של הקהילה הזו שהיו קשורים להערכה, ואת האופן שבו הפרקטיקות שקשורות להערכה שיפרו את פתרון הבעיות היצירתי של חברי הקהילה. המחברים מתארים את פרקטיקות ההערכה שלהם בהקשר של העקרונות הנובעים מ"סטנדרטים להערכה של קהילות משותפות" (Joint Committees' Evaluation Standards), שהם סטנדרטים להערכה שבהם השתמשו מעריכים מקצועיים (West, Richard E., Williams, Greg S., and Williams, David D. , 2013).

למידה מאותגרת-בעיות היא שיטה קונסטרוקטיביסטית להוראה המתאימה לתנועת הרפורמה החינוכית של המדע כדי להגביר את האוריינות המדעית של כל האמריקאים. ככזו הוראה של למידה מאותגרת-בעיות היא נושא פופולרי במיוחד בסדנאות להתפתחות מקצועית שהוצעו למורים בסביבות למידה משניות. מחקר זה מציג חקר מקרה של ארבעה מורים שהשתתפו בסדנה בת שבוע של למידה מאותגרת-בעיות והכינו לאחר מכן מערך של פרקטיקת הכיתה של עם עקרונות קונסטרוקטיביסטיים (Pecore J. , 2013).

טמ"ה (טבלת מדידה והערכה) היא גישה רבת־פנים המהווה חלופה יעילה ומשמעותית לקביעת ערך מספרי בעבור מיומנויות, משכל, התקדמות והישגים. בבואם להעריך סטודנטים, יסתפקו רוב המורים במתן ציון מספרי; ואמנם, על פי רוב, ציון שכזה הוא כל שנדרש על ידי מוסדות החינוך. אלא שמורים רבים ומרבית הסטודנטים חשים בקיומו של פער מתסכל בין טבעו המצמצם של ציון מספרי פשוט לבין האופי המורכב של עבודת הסטודנט – מידת השקעתו, מאמציו והישגיו. אישית, נתקל כותב המאמר , ד"ר אשלי טוביאס בבעיה זו בעבודתו כמורה לתאטרון, כמדריך דרמה וכמכשיר מורים לתאטרון ולדרמה. את טמ"ה – חלופה למדידה ולהערכה – הוא פיתח בעקבות ניסיונו הרב בהוראה, בהכשרה ובהנחיה, ולנוכח ההבנה כי אין די בציון מספרי בודד, גבוה או נמוך ככל שיהיה, אלא יש צורך בראייה רחבה של התהליך (אשלי טוביאס) .

טוב שבוטלו המבחנים הבעייתיים, אבל איך נצליח בכל זאת להעריך הישגים? רועי פולקמן מציע תכנית דומה לזו שהפעיל בירושלים, שעיקרה: מיקוד בביה"ס כיחידת המדידה, ולא בתלמיד. איך אפשר לייצר מדידה יעילה בלי לגלוש לשטחיות? רועי פולקמן מצביע על "עץ הערכים" של עיריית ירושלים – כלי להערכת בתי ספר במערכת החינוך בבירה. זהו כלי חדשני ומתקדם, שנוצר מחזונו של ראש העיר ניר ברקת, שהתבסס על הרפורמה במערכת החינוך שנערכה בעיר ניו יורק בעשור הקודם, בהובלת ראש מחלקת החינוך בעירייה, ג'ואל קליין ( רועי פולקמן ).

לקראת התחלת שנת הלימודים תשע"ד כדאי לאמץ את המלצותיה של אחת המורות הטובות יותר בארה"ב הגב' Pernille Ripp המלמדת בביה"ס יסודי בוויסקונסין . Pernille Ripp כותבת בבלוג המרתק שלה כי מורים צריכים להיות מינימליסטיים בגישה שלהם למתן שיעורי בית כי הוכח כבר גם במחקר החינוכי כי עודף שיעורי בית לא תורמים להבנה או להישגים של התלמידים ( למידע נוסף ראו התובנות של Alfie Kohn ) . במאמרון שלה מציעה המורה 10 צעדים שיעזרו לכם כמורים לגבש תפיסה פדגוגית ראויה יותר למתן שיעורי בית לתלמידים ( Pernille Ripp ).

המחקר שופך אור על הדרכים שבהן מורים תופסים את טובת התלמידים שלהם. ההנחה היא שטובת הילד היא זו שצריכה להנחות כל החלטה באשר לחינוכו והיא קשורה תמיד לערכים ולאידיאלים באשר לחינוך טוב. למורים יש רעיונות שונים לגבי חינוך טוב והדבר מתבטא בפדגוגיה ובתפיסת טובת התלמיד ( Van Kan, C., Ponte, P., & Verloop, N) .

מחקר זה מתמקד בנקודות מבט של פרחי הוראה בהתיחס להיבט איך התהליך של השלמת הערכת הביצועים של מורים בקליפורניה Performance Assessment for California Teachers (PACT), השפיעה עליהם מבחינה אקדמית, אישית ומקצועית. נקודות מבט של פרחי הוראה נרכשו תוך שימוש בכלי עבודה לביצוע סקרים המורכב משאלות פתוחות. בנוסף לכך, רמות הביטחון העצמי, המשתייך גם הוא, למשימת הערכת המרכיבים של PACT כמו,תכנון, תכניות לימוד, הוראה, הערכה, רפלקציה, ושפה אקדמית, PACT ( Okhremtchouk, I., Newell, P., & Rosa, R).

למידה בקבוצות קטנות נתפסת לרוב כחלופה להוראה ללמידה בכיתה גדולה. היא מבטיחה למידה איכותית – פעילה, שיתופית ושוויונית. אך פירוק מליאת הכיתה לקבוצות קטנות אינו מבטיח למידה איכותית. קבוצות קטנות הן תנאי הכרחי ללמידה איכותית, אך לא תנאי מספיק. איכות הלמידה תלויה במה שקורה בקבוצה עצמה. מה שקורה בקבוצה עצמה הוא דיבור; איכות הלמידה הקבוצתית תלויה באיכות הדיבור שמתרחש בה. שיח קבוצתי איכותי אינו מתרחש מאליו; הוא דורש הרבה השקעה של המורה. תפקיד המורה בהבניה של למידה בקבוצות קטנות תובעני אף יותר מתפקידו כמורה בכיתה גדולה ( מאיה בוזו־שוורץ ויפה בניה ) .

כמרצה בקורס סמסטריאלי בנושר "חלופות בהערכה" במכללה להכשרת סטודנטים להוראת מתמטיקה התלבטה מחברת המאמר בנוגע לדרך ההערכה של הישגי הסטודנטים בקורס. היא הרגישה צורך אמיתי לבנות מודל להערכה בקורס שיקיף היבטים שונים הנוגעים למהות ההערכה (בירנבוים, 1998) ושיאפשר לתת מענה לפחות לחלק מהגורמים המעכבים שילוב חלופות בהערכה. על רקע זה בנתה מחברת המאמר משימת הערכה מסכמת, שנשאה אופי של מבחן ובחנה בשלביה השונים היבטים שונים של חלופות בהערכה בהקשר להוראת מתמטיקה ( אורלי גוטליב ).

במאמר זה, המחברת חוקרת את ההתנסויות של מורים בארבעה בתי ספר תיכוניים בלונדון שהשתתפו בקהילות למידה למורים, שהוגדרו כפגישות שבהן הלמידה המקצועית נתמכה כאשר הם למדו על הערכה עבור למידה (Assessment for Learning (AfL)). הטענה לגבי קהילות אלה היא שהן מובילות לשיפורים בהוראה ובלמידה, במקום שבו דבקים בעקרונות התכנון הבאים: במקום שבו המנהיגים מכבדים ומעריכים את הצורך שזוהה על ידי המשתתפים כבעל חשיבות עבורם; הם מבוססי בית ספר וחיוניים לפעולות של בית הספר; יש שיתוף פעולה בין המורים; ויש תשומה מתוך בית הספר ומעבר לכך כדי לתמוך בלמידה התיאורטית והמעשית של המורים (Hargreaves, E. , 2013).

בסרטון של הרצאת טום ווג'ק בTED , Tom Wujec: 3 ways the brain creates meaning תוכלו לראות את היתרונות של הצגת מולטימדיה ברמת הלומד היחיד וברמת קבוצה של לומדים המשתפים פעולה בחשיבה משותפת.ה"סוד" של הלמידה המשמעותית (ותקשורת) הוא בנייה של מודלים מנטליים.מודל זה ייבנה באמצעות שלושה אזורים בקוגניציה (שיוצרים את אפקט ("אה הה"… הבנתי), אשר מקבלים מידע מהקליפה הוויזואלית של המוח. (עיבוד לעברית ע"י לימור ליבוביץ בבלוג המועיל שלה) .

למרות שתהליך הלמידה המרכזי מתבצע על ידי התלמיד, קיימים מרכיבים בחינוך ובלמידה שהמענה להם עדיין ניתן בצורה הטובה ביותר על ידי הופעתו האישי של המורה לפני תלמידיו או במלים אחרות – ההצגה שהמורה עושה לפני תלמידיו. אחד מהם הוא הגירוי ללמידה. הופעה מרשימה של מורה בתחילת לימודו של נושא כלשהו יכולה להשפיע כאן רבות, ואולי אף להכריע, לגבי המוטיבציה ולגבי הרצינות והיסודיות בהם יתייחסו התלמידים אל הלמידה בהמשך ( יורם אורעד) .

מחבר הפוסט , מטובי המורים באוסטרליה, משתף את מחשבותיו אודות שימוש בטקסטים חזותיים בכיתות כיום. באמצעות גרפיקה מצוירת ואינטראקטיבית הוא מציג 13 סיבות לשימוש באינפוגרפיקה (או טקסטים חזותיים באופן כללי). המחבר מדגיש כי אינו מעניין להפחית בחשיבות הקריאה. יחד עם זאת, חינוך לאוריינות נשלט לדעתו על ידי המילה הכתובה, ובמידה פחותה יותר על ידי המילה המדוברת ( Mark Gleeson ) .

ההערכה נדרשת בעת הזאת להיות חלק בלתי נפרד מתרבות הארגון בבית הספר. הצורך הגובר בהערכה בבית הספר והדרישה שזו תהיה טבועה בתרבות הארגונית שלו מעלים את השאלות מהי "הערכה" ומהי "תרבות ארגונית של הערכה". מטרתו של מאמר זה היא לנסות להשיב לשאלות אלו, להציג את ההערכה המעצבת (בכיתה) ולהצביע על הדרכים להטמעתה בתרבות הארגונית של בית הספר ( פרידמן , יצחק) .

מחקר זה עסק בהערכת הגישה החינוכית של בית הספר הדמוקרטי-הפתוח ״כנף״ בצפון הארץ מנקודת המבט של בוגריו. אוכלוסיית המחקר מנתה 78 בוגרים של בית הספר אשר סיימו את לימודיהם בשנים 2007-1995, וגודל המדגם הנו 30 מתוכם. ההערכה התבססה על גישת המחקר המשולבת (Mixed method) וכללה כלים כמותיים ואיכותניים. כלי המחקר אשר נעשה בו שימוש הוא שאלון, אשר כלל שאלות הנוגעות לשירות הצבאי או הלאומי, שאלות על לימודי המשך, על תעסוקה ועל תפיסה אישית ( עירית ששון . ורסנו-מור כרם).

ישראל אימצה את המבחנים הבין-לאומיים והפכה אותם לסטנדרטים בהצהרות ובמעשה. במאמר שלהלן יוצגו השינויים שחלו במדיניות, בתכניות הלימודים ובמיצ״ב במדעים לאור המבחנים הבין-לאומיים והקשיים וההזדמנויות שמזמנים מבחנים אלה למערכת החינוך ( אביבה קליגר) .

מחקר זה בדק את תפיסתם של המורים המתמחים בכל הנוגע לכלי החדש להערכת מורים 2010 . כלי זה, שנבנה בשיתוף משרד החינוך וראמ"ה, בנוי כמחוון וכולל תיאורים התנהגותיים בארבעה מדדי – על: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית, תחום הדעת, תהליכים לימודיים וחינוכיים ושותפות בקהילה. הערכתו של המורה נקבעת על פי רמת ביצועו בכל אחד מארבעת ממדי – העל הנ"ל, לפי שלוש רמות ביצוע שונות ( סוזי לויאן . שרה זמיר) .