מורים והוראה
-
לינק
אחד הפתרונות שמתגבשים בכיתות מתוקשבות בזמן האחרון הוא לעבוד על "מקצב" של שיעור: פרקי זמן מוקצבים ומגודרים מראש, שבהם המורה מבקשת מהתלמידים למלא מטלות קטנות במהלך השיעור ובודקת אותם תוך כדי. מטלות כאלה יכולות להיות לדו' להגדיר מושג , בעזרת חיפוש ברשת, או לפתור איזושהי בעיה בכוחות עצמם, ורק אח"כ לתת את הפתרון לכיתה. המורה יכולה למשל, לומר לתלמידים שיש להם 5 דקות לבצע משימה. בזמן הזה היא עוברת ביניהם ובוחנת מה הם עושים, עוזרת למתקשים ומאפשרת חשיבה אישית. בתום הזמן המוקצב היא מרכזת שוב את התלמידים, בודקת מה עשו וממשיכה. כשבונים את השיעור מאינטרוולים כאלה, השיעור הופך להיות קצבי ומאד מאתגר. הוא גם מאפשר שליטה ושחרור שליטה לסירוגין, בהתאם להחלטת המורה ( אסתי דורון ) .
-
לינק
הוראה-למידה והערכה רב-ממדית מספקות מענה מעניין ומאתגר להטרוגניות התלמידים ול"ריבוי האינטליגנציות" בכיתה (גרדנר, 1996; Lazear, 1999). גישה זו נוסתה במסגרת מחקר זה, בקרב תלמידי תיכון שלמדו בקבוצות באמצעות מטלות ביצוע אותנטיות, ושהוערכו באמצעות דף תצפית ומחוון. פרופיל הביצוע האישי, הקבוצתי והכיתתי שהורכב (מיפוי מפורט על שליטה במיומנויות) שימש לשיפור ולעיצוב המשך ההוראה-למידה.מטרת המחקר היא לבחון את תפיסות התלמידים שהוערכו באסטרטגיה זו: עמדותיהם כלפיה; יתרונותיה וחסרונותיה בעיניהם; תגובותיהם להערכת המורה ודרך ההערכה המועדפת עליהם (וליצקר מרים)
-
לינק
-
לינק
-
לינק
מטרת מחקר זה היא לבחון איך היבטים מסוימים מבין הסטנדרטים של ביצוע (NBPTS) באים לידי ביטוי בהוראתה של מורה מצטיינת למתמטיקה והם: האם המורה משתמשת בכישורי הוראה כלליים בכיתה הטרגונית ואם כן מה הם? האם המורה יודעת איך להעביר את הנושא הנלמד בכיתה הטרגונית? אם כן, כיצד משתקף הדבר בהתנהגויותיה או באסטרטגיית ההפעלה שלה בכיתה? המחקר נערך בכיתה הטרוגנית שבה התלמידים לומדים בקבוצות הטרוגניות בנות 4-5 תלמידים כל אחת. (נעמה עדין)
-
לינק
מצגת שהוצגה בכינוס ה- 11 של הארגון לקידום החינוך המתמטי בישראל , 2004 . סעיפים עיקריים : הצורך בהבנה ולא רק דקלום עובדות וביצוע פרוצדורות חישוביות .פעולות שננקטות ע"י המורה כדי להבטיח אופן למידה זה . דרך ההוראה של המורה : חושפת את הילדים למגוון של בעיות ומשימות ברמות חשיבה וביצוע שונות מדגישה מאמץ ודרכי פתרון .מתמקדת בלמידה ובהבנה מדגישה הנמקה מעודדת שיתוף פעולה ושיתוף באסטרטגיות . כל הבעיות הדגישו את משמעות האחוז כחלק מכמות וחלק משלם . המצגת מסבירה מה עושים ואיך ממחישים את ההבנה של אחוזים .
-
לינק
אירוע מתמטי מאופיין בכך שבמרכזו עומדת סוגיה אקטואלית בתחום החינוך המתמטי המציבה, על פי רוב, בעיה, דילמה, עימות, קיטוב או מתח כלשהו. בכל אירוע תלמיד שואל שאלה או אומר אמירה ועל המורה להגיב לדברי התלמיד. אירועים מתמטיים המשולבים במהלך ההוראה בכיתה תורמים הן לגיוון ההוראה והן להשבחתה. ניתן לשלב אירועים מתמטיים כפתיחה לנושא מסוים כדי לבדוק את הידע של התלמידים. ניתן לשלב אירועים מתמטיים במהלך נושא לימודי כדי למנועי תפיסות מוטעות וכדי לשרש תפיסות כאלה. ניתן לשלב אירועים מתמטיים בסיום נושא כדי לבדוק כיצד התלמידים מבינים פן מסוים בנושא לאחר הלימוד. ניתן גם לשלב אירועים מתמטיים לנושא הנלמד בכיתה כדי לחזור על חומר שלמדו קודם וכדי לעורר דיון מתמטי. (צביה מרקוביץ)
-
לינק
מטרת המחקר הייתה בחינת השינוי קְדַם-אַחַר (pre-post) בכושרי שאלת שאלות, פתרון בעיות והמשגת מושגי בסיס, בהקשרם למטה-קוגניציה, באמצעות פיתוח מכוון של כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר אצל מורים משתלמים בקורס קיץ ייחודי במסגרת הכשרת מורים למדע. תוצאות המחקר מחזקות ותומכות בפיתוח ויישום של קורסי פיתוח מקצועי, מקדמי כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר למורי מדע, וכן בפיתוח ויישום של אסטרטגיות הוראה והערכת HOCS במערכת החינוך על כל רמותיה. כל זאת – תוך פיתוח מכוּון של יכולות הרפלקציה והמטה-קוגניציה של הלומדים (אורי צולר, מרי לו, פמלה אבדר ומיגן ריורדן)
-
לינק
-
לינק
מצגת מעניינת ומאתגרת של הדר נץ ממכללת אורנים העוסקת בשיח כיתתי. המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מאפייני השיח הכיתתי, דיאלוג ולמידה, הרצף השכיח בשיח הכיתתי, ז'אנרים של שיח כיתתי. הדיאלוג בכיתה הוא במקרים רבים מדומה, המורה גורמת לתלמידים להאמין כי מתקיים דיון נושאי בעוד שהלכה למעשה התלמידים מוערכים על בסיס של יחסים בין-אישיים והתנהגות. ממחקרים המצוטטים במצגת נמצא כי דיאלוג לכאורה ומונולוג בתחפושת דיאלוג נמצאו כז'אנרים הדומיננטיים. במצגת מובאים דוגמאות למונולוג בתחפושת דיאלוג, כיצד מורים יכולים לעצור את אינרציית המונולוג ולעודד דיאלוג?
-
לינק
-
לינק
למה מינוס כפול מינוס שווה פלוס? היבטים דידקטיים – כיצד בוחרים דרכים להצדיק ולשכנע. ההיבטים הדידקטיים בבחירת דרכים להוראת כפל במספרים מכוונים, שישכנעו את התלמיד ויצדיקו את פעולת החשבון במספרים מכוונים. חשיבות הדיון: מתן מענה לשאלות כיצד יש לפעול כאשר הדרך התוך-מתמטית שנבחרה לא הובנה ע"י התלמיד? האם לא כדאי להכיר גם אמצעי המחשה כלשהו, מודל חוץ-מתמטי אותו ניתן ל"שלוף" בעת הצורך, כזה שיצדיק את הפעולות החשבוניות על המספרים המכוונים? ואם כן, מה הקריטריונים לבחירת מודל כזה. (יהודית בר-תקווה)
-
לינק
-
סיכום
המחקר בוחן את תהלך ההתפתחות המקצועית של מורי מורים למתמטיקה במהלך סדנת השתלמות חמש שנתית שנערכה בצפון הארץ (במסגרת פרוייקט מח"ר 98). מטרותהמחקר היו: א. לנתח ולהבין את תהליך התפתחות והתגבשות הידע המקצועי של המורים למתמטיקה כחברי הקהילה הלומדת. ב. לבחון את מידת הישימות של המודל התיאורטי המשולב של המחקר בהקשר ספציפי של ההשתלמות. במרוצת הזמן הלכה והתחזקה ההנחיה של קבוצת המורות המנחות (תמי ורחל) אשר ליוו מקרוב את המורות למתמטיקה הרגילות (רחל וחנה) וסייעו להן לארגן בעצמן סדנה למורים למתמטיקה ולמלא תוך כדי כך את התפקיד של מורי מורים למתמטיקה. מסימני ההיכר של הפרויקט היה חילופי הידע בין המורים הותיקים בסדנאות ובין המורים שהצטרפו למסגרת ההשתלמות (Zaslavsky , Orit. Roza Leikin).
-
סיכום
יומני למידה נועדו לתעד את הרפלקסיות של התלמידים על חומר הלימוד ותהליך הלמידה שלהם. על פי תורתו של ויגוצקי הרפלקסיה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את המחשבות ואינה רק המללה שלהם אלא הבנייה שלהן (שריג 1997). היומן מספק ראיות בעלות ערך הערכתי רב. אפשר להעריך באמצעותו את איכות הידע של הלומדים וכן את כשירותם הרפלקטיבית התיעוד ביומן מאפשר ללמוד על האסטרטגיות המטה-קוגניטיביות שהפעילו הלומדים במהלך הלמידה, על הקשיים שבהם נתקלו ועל האופן שבו התגברו עליהם, על הרגשתם לגבי המטלה, על החלקים שהיו קלים עבורם וכדומה. יומני למידה משרתים איפה שתי מטרות: למידה והערכה. במסך "מסמכים" אפשר לראות קטע מיומן למידה של תלמיד ואת תגובת המורה וכן דוגמאות לרפלקסיות של תלמידים בעקבות עבודה על מטלת ביצוע בתנ"ך. במסך "קטעי ווידאו" אפשר לצפות בתלמידה המספרת על רפלקסיה שעשתה (בירנבוים, מ', יועד, צ', כ"ץ, ש' וקימרון, ה')
-
לינק
חינוך צריך לעסוק בשיפור חשיבה, בתפיסתה הרחבה ביותר. לאחרונה מתייחסים לחינוך במונחים של הוראה לשם חשיבה. הבעיה של מונחים אלו, שהם נשמעים כאמירות רטוריות חלולות, כי, מחנכים רבים מניחים שתכנית הלימודים הקיימת כבר עוסקת בחשיבה. ניתן לשפר חשיבה (Thinking) , שהיא פעולה מנטלית מכל סוג: דיאלוג פנימי, דמיון, חלימה (Dreaming), הסקת מסקנות, תהייה (ondering) וכו'. (Splitter Laurance J)
-
מאמר מלא
פעילות לתלמידים הבנויה כמשפט ציבורי בו מציגות את עמדותיהן מספר קבוצות בעלות אינטרסים שונים בנושא הצבת כלובי דגים במפרץ אילת. דוגמא לדיון בסוגיות אקטואליות בעלות הקשר ביולוגי. מובאת כאן הצעה לטיפול בנושא זה מהיבטים שונים. רעיון זה יכול להיות מיושם בטיפול בסוגיות אחרות כמו השתלות, הנדסה גנטית בצמחים ובייצורים אחרים, זיהום חופים, יעוץ גנטי – של מי המידע? כביש חוצה ישראל וכדומה. הפעילות מתאימה כפעילות סיכום לנושא אקולוגיה או לכלל התלמידים שלמדו אקולוגיה (אפרת לינק).
-
סיכום
המאמר עוסק במדיניות החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בקשר שבין המחוזות לבין בתי הספר והמורים. החוקרות ניסו לבדוק עד כמה היערכות המחוז ומבנהו משפיעים על ההוראה בבתי הספר ועל ההתפתחות המקצועית של המורים בו בדגש על מורים מתחילים. המאמר המערכתי בחן את האופי הארגוני ואת התפישות החינוכיות של שני מחוזות שונים ואת והשפעתם על בתי הספר. המחברות טוענות שהמחוזות עשויים לשמש כמכשירי מורים. המטלות שהם נותנים למורים המתחילים, המשאבים שהם מספקים, סביבות הלמידה שהם יוצרים, כלי ההערכה שהם מתכננים והשיחות שהם מעוררים עשויים להשפיע על מורים מתחילים כשהם באים ללמוד על הוראת שפות ועל הוראה באופן כללי. (Grossman, P., Thompson, C)
-
לינק
-
סיכום
כותב המאמר מדווח על סדנה מעשית שהעביר למורים מנוסים במסגרת ביה"ס לחינוך של אוניברסיטת בר אילן. מורים מנוסים אלו מתחומי דעת שונים, למדו במסגרת לימודי תואר שני. מטרה הסדנה המעשית הייתה לחשוף אותם לעבודתם של מורי מורים במטרה לעודד אותם להפנים אצלם בגישה קוגניטיבית את האסטרטגיות של מורי מורים. הציפיות היו, שבסיום הקורס, הם יהיו מסוגלים לבצע בעצמם תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בבית ספרם המקורי ממנו הגיעו. המטרה הייתה להפנים אצל המורים המנוסים את החשיבה החינוכית הכרוכה בפיתוח פדגוגי מקצועי של מורים. כל תהליך הפיתוח של המורים התבסס על שימוש מושכל בקבוצת דיון אסינכרונית באינטרנט אשר אפשרה אינטראקציה בין המנחה/מרצה והמורים הלומדים ( Holzer Elie ).