תהליכי ההוראה של מורים עתידיים למדעים בעלי רמות שונות של אמונה במסוגלות עצמית לגבי הוראת המדעים

Saka, Mehpare; Bayram, Hale; Kabapinar, Filiz. "The Teaching Processes of Prospective Science Teachers with Different Levels of Science-Teaching Self-Efficacy Belief", Educational Sciences: Theory & Practice, Jun2016, Vol. 16 Issue 3, p915-941.

המושג של מסוגלות עצמית, שהינו משתנה חשוב בתהליך ההוראה, והאופן שבו הוא משתקף בהוראה זוכים לאחרונה להיות במוקד תשומת הלב. עקב כך, מחקר זה עוסק בקשר בין אמונות לגבי מסוגלות עצמית בהוראת מדעים של מורים עתידיים למדעים לבין פרקטיקות ההוראה שלהם. הוא נערך בקרב ארבעה מורים עתידיים למדעים בשנת הלימודים האחרונה שלהם באוניברסיטה ציבורית.

המחברים עקבו אחר תהליכי ההוראה של המורים העתידיים למדעים, אשר לכולם היו רמות שונות של אמונות לגבי מסוגלות עצמית להוראת המדעים, תוך שימוש בחקר מקרה, שיטת מחקר איכותנית. תצפיות, ראיונות ומסמכים שימשו ככלים לאיסוף נתונים. הנתונים שהושגו נותחו באמצעות שיטת ניתוח התוכן.

לפי הממצאים, אף על-פי שהמורים העתידיים למדעים אובחנו כבעלי רמות שונות של אמונה לגבי מסוגלות עצמית, הם הסכימו שהגישה ממוקדת התלמיד התאימה יותר לתלמידים, בייחוד במונחים של תהליך ההוראה. אולם, הם שיקפו זאת בצורה שונה בפרקטיקות שלהם.

בניגוד לציפייה, אושש באופן כללי שמורים בעלי רמות גבוהות של מסוגלות עצמית עשויים להוציא לפועל את פרקטיקות ההוראה שלהם ביעילות פחותה יותר במצבים מסוימים, בעוד שמורים בעלי רמה נמוכה של מסוגלות עצמית עשויים להוציא לפועל את פרקטיקות ההוראה שלהם ביעילות רבה יותר.

קישור למאמר המלא באנגלית

ראו גם:

ההשפעה של התפתחות מקצועית המבוססת על שולייתיות קוגניטיבית על תחושת מסוגלות-עצמית של מורה למדעים, הנעה, כיול ידע ותפיסות של הוראה בדרך החקר