שימוש בפורטפוליו דיגיטאלי ע"י פרחי הוראה: ממצאי מחקר באוניברסיטה אמריקאית

 המאמר הנוכחי מתאר מחקר איכותני שמטרתו לבדוק כיצד מתמודדים פרחי הוראה עם תהליך יצירת פורטפוליו דיגיטאלי ומה הם מפיקים מהתהליך. המחקר נערך בקרב קבוצה של פרחי הוראה הלומדים בתכנית חמש שנתית להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית. המסלול מקנה תואר שני בהוראה והסטודנטים מתמחים בתחומי הדעת השונים.

סקירת ספרות
קיימים סוגים שונים של יישומי פורטפוליו בחינוך, כאשר חלקם משמש להדגמה וחלקם להערכה ואחרים משלבים את יכולת ההדגמה וההתנסות לצד יצירת הערכה אוטנטית (Shackelford, 1997). הפורטפוליו מאפשר לסטודנטים ולפרחי ההוראה להפנים תבונה מעמיקה יותר של התכנים תוך כדי ארגונם בתוך הפורטפוליו (Russell and Butcher 1997). פורטפוליו של מורים מייצג דרך משמעותית לתיעוד התפתחות שלבי ההוראה של המורה תוך כדי איסוף ממצאים לגבי דרך ההוראה, ההנחיה הפדגוגית, שיקולי הדעת הפדגוגיים לצד דוגמאות מייצגות של עבודת התלמידים. כל אלו יש בהם כדי לטפח אצל המורה המתחיל רפלקציה וכתיבה רפלקטיבית (Shulman, 1998, p. 37).

המחקרים שנערכו עד היום לגבי יישומי הפורטפוליו הדיגיטאלי בהכשרת מורים התמקדו בעיקר בעמדות של פרחי ההוראה לגבי השימוש שעשו בפורטפוליו. כך לדוגמא מחקרה החשוב של (Zidon (1996 אשר בדקה את עמדות פרחי ההוראה לגבי שימוש בפורטפוליו במהלך הכשרתם מצאה כי פרחי ההוראה צברו תובנה רבה לגבי הוראתם, אך ביקרו את חוסר ההנחיה שקיבלו ממורי המורים וביקשו שיציבו בפניהם אבני דרך ברורים במהלך התהליך.

מרבית המחקרים על ישום פורטפוליו מתמקדים בשאלת המחקר: כיצד ההערכה בשיטת הפורטפוליו מועילה לרפלקציה של פרחי ההוראה (Zeichner and Wray 2001 ). השימוש בפורטפוליו ממוחשב נמצא מועיל להכשרת מורים ע"י חוקרים שונים, כך לדוגמא, מצא ( Tuttle (1997 כי שימוש נכון בפורטפוליו דיגיטאלי מוסיף מימדים של קישוריות בין כל חלקי התנסות של פרי הוראה ותורם לזמינות של התכנים למשתמשים ולמורים המתחילים.  עם זאת, חוקרים אחרים מצאו כי לעתים פרחי ההוראה נוטים  להדגיש יתר על המידה את החלקים הטכנולוגים "הנוצצים" והגראפיים של הפורטפוליו על חשבון העומק הפדגוגי Lieberman and Rueter , 1988  ).  יש לא מעט מחקרים המוכיחים כי שימוש בפורטפוליו דיגיטאלי מגביר את תחושת השליטה של פרחי ההוראה ומחזק את ביטחונם המקצועי (Barrett, 1999, 2000; Capraro, 2003; Kilbane & Milman, 2003; McKinney, 1998; Milman, 1999, 2000; Norton-Meier, 2002; Wright, Stallworth, & Ray, 2002).

שיטת המחקר והמתודולוגיה
שיטת המחקר המחקר הנוכחי מבוסס על גישה איכותנית פרשנית תוך הארת המשמעויות הנובעות מדפוסי התנהגות ודפוסי אינטראקציות של הנחקרים אשר פעלו בהקשר חברתי שיש בו קשרים נרקמים. דפוסי הפעולות והעמדות נבדקו מנקודת המבט של הנחקרים ( Erickson , 1986 ). המסגרת התיאורטית של המחקר הנוכחי מבוססת על התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית ותרומתה להבנייה של הפורטפוליו הדיגיטאלי ע"י אנשי חינוך ופרחי הוראה  (Brooks & Brooks, 1993, 1999; Fosnot, 1989, 1996; Piaget, 1977; Vygotsky, 1962, 1978). המודל התיאורטי של Duffy and Cunningham , 1996  אומץ כמודל המוביל להבנייה הקונסטרוקטיביסיטית שעיקרו תמיכה בתהליך ההבנייה של  התיעוד במקום העברת הידע למשתתפים.

 איסוף הנתונים  התבסס על ראיונות ותצפיות בין כמה עשרות פרחי הוראה אשר השתתפו במחקר. כמו כן, תועד ותמולל במלואו יומן המחקר של החוקרת הראשית (אחת ממורי המורים בקורס אשר העבירה ההוראה בקורס באמצעות פורטפוליו דיגיטאלי) והוזן לבסיס הנתונים הממוחשב. פרחי ההוראה שלמדו בקורס נפגשו כל שבוע במשותף במעבדת מחשבים המצוידת היטב במחשבי מולטימדיה וציוד סריקה דיגיטאלי. כמו כן, הועמדו לרשותם של פרחי ההוראה תוכנות עזר להעלאת תכנים לאינטרנט.

 פרחי ההוראה למדו במסגרת הקורס גם את דרישות ההוראה של INTASC בארה"ב אשר פרסמו את מערכת הסטנדרטים להכשרת מורים (Darling-Hammond , 1992).
פרחי ההוראה למדו במסגרת מרכז המשאבים האוניברסיטאי את עקרונות בניית הפורטפוליו ואח"כ עברו למעבדת המחשבים כדי להפיק את הפורטפוליו באינטרנט.

ממצאים ומסקנות

למרבית פרחי ההוראה חסרים מיומנויות לפיתוח תכנים  דיגיטאליים ותיעוד ממוחשב באינטרנט ועל כן היה צורך להשקיע בהם רבות מבחינת ההדרכה הטכנולוגית. היקף ההדרכה הטכנולוגית דורש משאבים מרובים . פרחי ההוראה נדרשו לגבש שיקולי דעת פדגוגיים בבחירת החומרים המתאימים לפורטפוליו ובתכנון דרכי התצוגה והקישור בין שלבי ההוראה. מאחר וכולם היו בשנה הרביעית ללימודיהם היה הדבר אפשרי. לו היה פרחי ההוראה נחשפים לשימושי הפורטפוליו מוקדם יותר בלימודיהם ספק אם ניתן היה לעסוק בשיקולי דעת פדגוגיים בו-זמנית לפעולות הטכנולוגיות של בניית הפורטפוליו.

 מרבית פרחי ההוראה אינם מודעים למורכבות של בניית הפורטפוליו הדיגיטאלי והנטייה הראשונית שלהם היא לבנות את הפורטפוליו בצורה חד-ממדית ומקוצרת. במהלך ההנחיה של מורי המורים יש לחשוף אותם לעקרונות של מורכבות ההוראה כפי שצריכה לבוא לידי ביטוי בפורטפוליו הדיגיטאלי. העבודה השיתופית בקבוצת עמיתים (למרות שכל פורטפוליו פותח באופן אינדיבידואלי) תורמת רבות לחילופי ידע ולהעברת ידע בין המשתתפים ומומלצת כדרך להכשרה של פרחי ההוראה בתחום.

 אחד הממצאים המעניינים הלא צפויים הוא כי תהליך הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי חיזק את הזדהותם של פרחי ההוראה עם מקצוע ההוראה. עצם הניתוח של מצבי הוראה בעבר וסקירת התנסויות קודמות בהוראה לצורך בחירת המקרים חיזק את המוטיבציה של פרחי ההוראה לעסוק בתחומי ההוראה. בהקשר זה, תרם התהליך רבות לרפלקציה הביקורתית של פרחי ההוראה אשר הלכה והשתפרה עם סיום הפרויקט.

תוצאה נוספת של התהליך היה חיזוק ביטחונם המקצועי של פרחי ההוראה בכל הנוגע ליישומי מחשב בהוראה. מתברר כי שיכלול המיומנויות הטכנולוגיות שלהם תוך כדי העבודה על הפרויקט במעבדת המחשבים הביא לפתיחות רבה יותר שלהם לגבי שיטות הוראה ממוחשבות בכיתה והעניק להם ראייה מקצועית רחבה ומעמיקה יותר בתחום. החשיפה של פרחי ההוראה לתהליך ההפקה הממוחשב של הפורטפוליו  הופכת אותם  בסופו של דבר למורים טובים יותר בתחומי יישומי המחשב.

לסיכום, ממליצים עורכי המחקר לחזק את המחויבות של פרחי ההוראה להשקיע בפרויקט ובבניית הפורטפוליו כבר בתחילת הקורס כדי לעודד אותם וכדי למנוע תסכול בהמשך בגלל חוסר מיומנות טכנולוגית.  

References

Aschermann, J.R. (1999). Electronic portfolios: Why? What? How? (ERIC Document Reproduction Service No. ED432305)

Avraamidou, L., & Zembal-Saul, C. (2002). Exploring the influence of web-based portfolio development on learning to teach in elementary science. (ERIC Document Reproduction Services No. ED467271)

Barrett, H. (1999). Using technology to support alternative assessment and electronic portfolios. Retrieved January 18, 2000 from http://transition.alaska.edu/www/portfolios.html

Barrett, H. (2000, April). Create your own electronic portfolio. Learning & Leading with Technology, 27(7), 14-21.

Borko, H., Michalec, P., Timmons, M., & Siddle, J. (1997, November-December). Student teaching portfolios: A tool for promoting reflective practice. Journal of Teacher Education, 48(5) 345-357.

Brooks, J., & Brooks, M. (1993, 1999). In search of understanding: The case for constructivist classrooms. Alexandria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development.

Capraro, M. M. (2003). Electronic teaching portfolios: Technology skills + portfolio development =powerful preservice teachers. (ERIC Document Reproduction Service No. ED476367)

Campbell, D.M., Cignetti, P.M., Melenyzer, B.J., Nettles, D.H., & Wyman, R.M. (2001). How to develop a professional portfolio. (2nd ed.) Boston: Allyn & Bacon.

Chen, I. (2002). Experiencing, learning, and teaching of secondary business education in a virtual environment: The use of electronic portfolios as curriculum framework for a preservice course. (ERIC Document Reproduction Service No. ED466796)

Cole, D.J., Tomlin, J.A., Ryan, C. W., & Sutton, S. (1999). Linking technology and best practice: PRAXIS-based electronic portfolios. (ERIC Document Reproduction Service No. ED428054)

Cooper, J.M. (1997, September 7). Tenure & teaching. Education Week.
Retrieved from http://www.edweek.org

Davies, M.A., & Willis, E. (2001). Through the looking glass ... Preservice professional portfolios. Teacher Educator, 37(1), 27-36.

Darling-Hammond, L. (Ed.). (1992, September). Model standards for beginning teaching licensing and development: A resource for state dialogue. Interstate New Teacher Assessment and Support Consortium, Council of Chief State School Officers, Washington, DC.

Duffy, T.M., & Cunningham, D.J. (1996). Constructivism: Implications for the design and delivery of instruction. In D.H. Jonassen (Ed.), Handbook of research for educational communications and technology. New York: Simon & Schuster Macmillan.

Erickson, F. (1986). Qualitative methods in research on teaching. In M.C. Wittrock (Ed.), Handbook of research on teaching, (3rd ed., pp. 119-161).

FolioVIEWS. (1996). (Version 3.0) [Computer software]. Provo, UT: Folio Corporation.

Fosnot, C.T. (1989). Enquiring teachers enquiring learners: A constructivist approach to teaching. New York: Teachers College Press.

Fosnot, C.T. (Ed.). (1996). Constructivism: Theory, perspectives, and practice. New York: Teachers College Press.

Freidus, H. (1998). Mentoring portfolio development. In N. Lyons (Ed.), With portfolio in hand: Validating the new teacher professionalism (pp. 51-68). New York: Teachers College Press.

Gathercoal, P., Bryde, B.R., Mahler, J., Love, D., & McKean, G. (2002). Preservice teacher standards and the MAGNETIC CONNECTIONS electronic portfolio. (ERIC Document Reproduction Services No. ED466451)

Gatlin, L., & Jacob, S. (2002, Winter). Standards-based digital portfolios: A component of authentic assessment for preservice teachers. Action in Teacher Education, 23(4), 28-34.

Georgi, D., & Crowe, J. (1998, Winter). Digital portfolios: A confluence of portfolio assessment and technology. Teacher Education Quarterly, 25(1), 73-84.

Heath, M. (2002). Electronic portfolios for reflective self-assessment. Teacher Librarian, 30(1), 19-23.

International Society for Technology in Education. (1999). Will new teachers be prepared to teach in a Digital Age? A national survey on information technology in teacher education. Santa Monica, CA: Milken Exchange on Education Technology.

Jackson, D. (1998). Developing student generated computer portfolios. Paper presented at the ninth annual conference of the Society for Information Technology and Teacher Education, Washington, DC.

Kilbane, C.R., & Milman, N.B. (2003). The digital teaching portfolio handbook: A how-to guide for educators. Boston: Allyn & Bacon.

Lamson, S., Thomas, K.R., Aldrich, J., & King, A. (2001). Assessing preservice candidates' web-based electronic portfolios. (ERIC Document Reproduction Services No. ED458202)

Lennex, L. (1998). Digital portfolios in secondary grades preservice teacher education. Paper presented at the ninth annual conference of the Society for Information Technology and Teacher Education, Washington, DC.

Lieberman, D.A., & Rueter, J. (1997). The electronically augmented teaching portfolio. In P. Seldin (Ed.). The teaching portfolio: A practical guide to improved performance and promotion/tenure decisions, (2nd ed., pp. 47-57).

Loughran, J. & Corrigan, D. (1995). Teaching portfolios: A strategy for developing learning and teaching in preservice teacher education. Teaching and Teacher Education, 11, 565-577.

Lyons, N. (1998a). Portfolios and their consequences: Developing as a reflective practitioner. In Lyons, N. (Ed.), With portfolio in hand: Validating the new teacher professionalism (pp. 23-37). New York: Teachers College Press.

Lyons, N. (1998b). Reflection in teaching: Can it be developmental? A portfolio perspective. Teacher Education Quarterly, 25(1), 115-127.

McKinney, M. (1998, Winter). Preservice teachers' electronic portfolios: Integrating technology, self-assessment, and reflection. Teacher Education Quarterly, 25(1), 85-103.

Milman, N.B. (1999). Web-based electronic teaching portfolios for preservice teachers. Proceedings of the Society for Information Technology and Teacher Education. San Antonio, TX. Charlottesville, VA: Association for the Advancement of Computing in Education.

Milman, N.B. (2000, April). Electronic teaching portfolios and the development of reflection and technology competence in preservice teacher education students. Invited Panel Presentation presented at the American Educational Research Association Annual Meeting, New Orleans, LA.

Mokhtari, K., Yellin, D., Bull, K., & Montgomery. D. (1996, September-October). Portfolio assessment in teacher education: Impact on preservice teachers' knowledge and attitudes. Journal of Teacher Education, 47(4), 245-262.

National Council for Accreditation of Teacher Education. (1997). Technology and the new professional teacher: Preparing for the 21st century classroom. Washington, DC: Author.

Norton-Meier, L.A. (2003). To efoliate or not to efoliate? The rise of the electronic teaching portfolio in teacher education. Journal of Adolescent & Adult Literacy, 46(6), 516-518.

Perkins, D.N. (1992). Technology meets constructivism: Do they make a marriage? In T.M. Duffy & D.H. Jonassen (Eds.), Constructivism and the technology of instruction. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.

Piaget, J. (1977). The development of thought: Equilibration of cognitive structures. New York: Viking.

Polonoli, K. (2000). Defining the role of the digital portfolio in teacher education. (ERIC Document Reproduction Service No. ED447806)

Read, D., & Cafolla, R. (1997). Multimedia portfolios for preservice teachers: From theory to practice. Paper presented at the eighth annual conference of the Society for Information Technology and Teacher Education, Orlando, FL.

Reis, N.K., & Villaume, S.K. (2002). The benefits, tensions, and visions of portfolios as a wide-scale assessment for teacher education. Action in Teacher Education, 23(4), 10-17.

Russell, J.D., & Butcher, C.S. (1997). Using portfolios in technology courses. Paper presented at the eighth annual conference of the Society for Information Technology and Teacher Education, Orlando, FL.

Shackelford, R.L. (1997, May/June). Student portfolios: A process/product learning and assessment strategy. The Technology Teacher, 55(8), 31-36.

Shulman, L. (1998). Teacher portfolios: A theoretical activity. In N. Lyons (Ed.), With portfolio in hand: Validating the new teacher professionalism (pp. 23-37). New York: Teachers College Press.

Stroble, E. (1995). Portfolio pedagogy: Assembled evidence and unintended consequences. Teacher Education, 7 (2), 97-102.

Thomas, K.R., Lamson, S.L., & King, A.K. (2001). Training teacher candidates to create web-based electronic professional portfolios. (ERIC Document Reproduction Service No. ED458191)

Tuttle, H.G. (1997, January/February). Electronic portfolios. Multimedia Schools, 33-37.

Vygotsky, L. (1962). Thought and language. Cambridge, MA: MIT Press.

Vygotsky, L. (1978). Mind in society. Cambridge, MA: Harvard University Press.

Wade, R., & Yarbrough, D. (1996). Portfolios: A tool for reflective thinking in teacher education? Teaching and Teacher Education, 12, 63-79.

Williams, S.C., Davis, M.L., Metcalf, D., & Covington, V.M. (2003). The evolution of a process portfolio as an assessment system in a teacher education program. Current Issues in Education [Online], 6(1). Retrieved January 18, 2004 from http://cie.ed.asu.edu/volume6/number 1

Willis, E.M., & Davies, M.A. (2002, Winter). Promise and practice of professional portfolios. Action in Teacher Education, 23(4), 18-27.

Wolf, K., & Dietz, M. (1998, Winter). Teaching portfolios: Purposes and possibilities. Teacher Education Quarterly, 25(1), 9-22.

Wray, S. (2001). The impact of using teaching portfolios on student teachers' professional development. Paper presented at the American Educational Research Association Annual Meeting, Seattle, WA.

Wright, V.H., Stallworth, J.B., & Ray, B. (2002). Challenges of electronic portfolios: Student perceptions and experiences. Journal of Technology and Teacher Education, 10(1), 49-61.

Zeichner, K., & Wray, S. (2001). The teaching portfolio in US teacher education programs: What we know and what we need to know. Teaching & Teacher Education, 17(5), 613-21.

Zidon, M. (1996, Spring). Portfolios in preservice teacher education: What the students say. Action in Teacher Education, 18(1), 59-70.