שביעות רצון מתכנית ההכשרה במכללת אורנים ותרומת ההכשרה להשתלבות הבוגרים בעבודה

מחקר הערכה שבוצע במסגרת היחידה למחקר והערכה במכללת אורנים
המקור נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת

המחקר התמקד ב-271 בוגרי מכללת אורנים בשנים 1996-2002. קבוצה זו הושוותה, בחלק מההיבטים,  ל-253 סטודנטים בפועל (שנה ד', 2002), שענו על שאלונים.

מטרת המחקר היתה לבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה הפדגוגית, הדידקטית והמעשית בקרב הסטודנטים המתכשרים למקצועות ההוראה.
כמו כן החוקרים ניסו לבחון את מידת שילובם של הבוגרים בעיסוק ההוראה ותרומת המכללה להצלחתם כפרופסיונלים.

עיקרי ממצאים ומסקנות:

הן הבוגרים והן הסטודנטים בפועל הם בעיקר נשים ויהודים.

ניכרת ירידה בהשכלת אבות הסטודנטים הערבים בהשוואה לבוגרי אורנים משנים קודמות. כמו כן ניכרת ירידה בשנים האחרונות עלייה בשיעור הסטודנטים העירוניים היהודים, ועלייה בשיעור הסטודנטים הכפריים מהמגזר הערבי.

בהשוואה לפי חטיבות לימוד, ניכרת לאחרונה עלייה בשיעור הסטודנטים הערבים, בעיקר בחטיבות המדעים ומח"ר.

בקרב הורי סטודנטים ובוגרים בחטיבת המדעים וו"ה יש יותר ילידי אירופה-אמריקה ואילו בחטיבת מח"ר ומדעי הרוח ועל-יסודי יש יותר הורים ילידי ארצות אסיה-אפריקה.

כשני שלישים מהבוגרים וסטודנטים בשנה ד' מדרגים עצמם ברמת ציונים של 85 ומעלה.

המרצים מגלים "רוחב לב" גדול במתן ציונים לפרחי הוראה אם כי בחטיבת המדעים הציונים פחות "אינפלציוניים" באופן מובהק.

הסטודנטים חשו כי רכשו יותר כישורי חיים בתחומים השונים – חוץ מאנגלית – בהשוואה לבוגרים.

שביעות הרצון מנושאי הלימוד שנבחרו, מיחס המורים, מיכולת ההתמודדות שלהם עם קשיים בזמן הלימודים, מהעניין בלימודים, מהאפשרות לתת משוב למורים ומרמת הלימודים, היתה גבוהה יותר, באופן כללי, בקרב הבוגרים, בהשוואה לסטודנטים. רק שביעות הרצון מהיחסים בין סטודנטים לבין עצמם היתה גבוהה יותר בקרב תלמידי שנה ד'.

בשתי הקבוצות ניכר כי המאפיינים המרכזיים של תקופת הלימודים קשורים בהעשרה אינטלקטואלית והשקעה בעתיד. עם זאת, הבדל מרכזי קשור בתחום החברתי - בוגרי אורנים חשו במהלך הלימודים מפגשים חברתיים מעניינים בשיעור כמעט כפול מזה של הסטודנטים.

קיימת שביעות רצון גבוהה, הן שלה בוגרים והן של הסטודנטים, מתשתיות הידע שרכשו במהלך הכשרתם, בתכני ההתמחות, בתחום הפדגוגי ובתחום הדידקטי. הבוגרים חשו כי הם שולטים יותר בתכני ההתמחות (דבר הנובע כנראה גם מניסיונם בשטח), ולעומת זאת חשו הסטודנטים כי רכשו יותר ידע בתחום הפדגוגי.

ההבדלים המרכזיים בין בוגרים לסטודנטים, בהקשר להכשרתם לחינוך והוראה, ניכרים בכך שתלמידי שנה ד' חשו כי ההכשרה סייעה להם יותר בגיבוש תפיסת מקצועם כמורים, בהכשרתם לעבודה עם לקויי למידה, היכרות עם מאפיינים פסיכולוגיים של קהל היעד ומודעות לכללי אתיקה מקצועית. לעומתם חשו הבוגרים, כי ההכשרה סייעה בידם להתמודד עם בעיות משמעת וסטייה חברתית.

שביעות הרצון מתכנית ההכשרה לפי חטיבות לימוד נבדקה רק בקרב בוגרי אורנים:

ניכרת שביעות רצונם הגבוהה במיוחד של בוגרי מדעי הרוח ועל-יסודי, בהשוואה לאחרים, לגבי תרומת הלימודים באורנים לשיפור יכולת הביטוי שלהם בכתב, יכולת ההתבטאות בפני ציבור ולגבי יכולת שימוש בדואר האלקטרוני.

את אי שביעות הרצון הגבוהה ביותר ממרבית מאפייני תקופת הלימודים באורנים הביעו בוגרי חטיבת המדעים.

מרבית (80%) מהבוגרים מועסקים כיום בהוראה, ללא הבדל בין החטיבות השונות. מרביתם רואים את העיסוק בהוראה הולם את כישוריהם. ככל שטווח השנים גדל כך יורדת נכונות הבוגרים לעסוק בהוראה בעתיד.

מעטים מהבוגרים ימליצו לילדיהם לבחור במקצוע ההוראה. עם זאת, מעל מחציתם היו בוחרים שנית במקצוע (בעיקר בקרב בוגרי מדעי הרוח ועל-יסודי ומדעים וחו"ה)

מסתבר שככל שחולפות השנים מסיום ההכשרה באורנים, עולה הנכונות להמליץ על המכללה בצורה משמעותית. הסברים לנכונות זו קשורים בעיקר בתפיסה חיובית של מאפייני תקופת הלימודים.