פילוסופיה עם ילדים, קו העוני ורגישות פילוסופית-חברתית

קיזל, אריה (2014). "פילוסופיה עם ילדים, קו העוני ורגישות פילוסופית-חברתית". עיונים בחינוך, גיליון 11 – 12, עמ' 147 – 166

פילוסופיה עם ילדים, כדרך חיים וכמתודה חינוכית, מבדילה את עצמה מהוראת הפילוסופיה בבתי הספר ומלימודי הפילוסופיה האקדמיים.

בעוד שהוראת הפילוסופיה בבתי הספר מתמקדת, בעיקר בבתי ספר תיכוניים, בלימודי תולדות הפילוסופיה והרעיונות הפילוסופיים לאורך ההיסטוריה האנושית, רואה את עצמה פילוסופיה עם ילדים (ופילוסופיה לילדים) כאפשרות לדרך חיים של שאילת שאלות קיומיות, מגיל צעיר, על אודות עצמנו, על עולמנו ועל הסובב אותנו.

בניגוד ללימודי פילוסופיה אקדמיים, שבהם הלומדים הינם משקיפים פאסיביים על הרעיונות הפילוסופיים, פילוסופיה עם ילדים מבקשת להעניק מקום ומרחב לעשייה פילוסופית אקטיבית אשר תהפוך את האדם הצעיר לבעל מיומנויות לחשיבה רחבה וביקורתית, במיוחד סביב שאלות על אודות קיומו בעולם ולאו דווקא על אודות התחום הדיסציפלינרי אשר בית הספר סבור כי הוא חייב לדעת (Mohr-Lone, 2012a).

פילוסופיה עם ילדים מפתחת לפיכך רגישות פילוסופית אצל ילדים (Mohr-Lone, 2012b) ומבקשת לראות בשאלה מרחב חי, נושם ומבעבע של חיים תוך יצירת תנאים שיאפשרו יצירתיות, אכפתיות ודאגה.

מאמר זה מבקש להצביע על כך שילדים צעירים יכולים לפתח רגישות פילוסופית-חברתית באמצעות קהילת חקר פילוסופית (Community of Philosophical Inquiry) סביב סוגיות הקשורות בעוני, בקו העוני ובמעמד אנשים מוחלשים בחברה.

בחלקו הראשון של המאמר יוצגו המסגרת הפילוסופית שבמסגרתה מתנהלים דיונים שכאלה בין ילדים והרקע ההיסטורי שלה כמתודה הנהוגה ברחבי העולם.

בחלקו השני יוצגו טקסטים נבחרים מתוך המפגשים הפילוסופיים אשר בהם דנו ילדים בנושאים חברתיים וכלכליים, ובחלקו השלישי יוצע ניתוח נרטיבי של השיח הפילוסופי שיתרום להרחבת הדיון על אודות הקשר בין פילוסופיה עם ילדים, לבין האופן שבו ילדים מבנים בכוחות עצמם רגישות פילוסופית שעשויה להתפתח לרגישות פילוסופית-חברתית.

ראו גם:

"החיים ממשיכים אפילו אם יש מצבה": פילוסופיה עם ילדים ומתבגרים באתרי זיכרון וירטואליים