פילוסוף וספורטאי: מיתולוגיה חינוכית ב"אליאנס"
שורק, י' (2016). פילוסוף וספורטאי: מיתולוגיה חינוכית ב"אליאנס". הד החינוך, צ"א(1), 73-70.
ד"ר יצחק רם הוא מרצה במכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן במכון וינגייט. את הדוקטורט שלו כתב בהנחייתו של פרופסור שמואל שקולניקוב. "נולדתי ביפו אבל גדלתי ברמת אביב. את רוב חיי ביליתי בבית ספר 'אליאנס'. ארבע שנים כתלמיד, 42 שנים כמורה לחינוך גופני".
"מורה זה אחד שבנשמתו בוער הצורך לתת. להעניק. חייב שיהיה אכפת לו מהזולת. מורה זה אחד שרוצה לראות את הילדים מתקדמים. כשאתה מגיע בסוף היום הביתה אתה שואל את עצמך 'הרווחתי את לחמי ביושר או לא הרווחתי את לחמי ביושר?' 'מה לימדתי היום?' זה המבחן שלך. ואז אתה יכול ליישר מבט אל המראה בגאווה. אתה יכול להגיד 'הרווחתי את לחמי'. אני מרוויח את חלקת עולמי הקטנה ביושר, באמינות, בצדק. לא יכול לסבול חיפוף. גם כשהייתי ספורטאי עשיתי את זה. בריצות החברה היו מקצרים. אני אף פעם לא קיצרתי. תמיד עד הקצה. אני לא יודע מאיפה זה בא. הצורך הזה לעשות את הדברים בסדר".
"אני מגדיר את עצמי כפריק של חינוך גופני. אני מאמין באמונה שלמה שחינוך גופני, אם הוא מופק כהלכה, אם מורים אותו כהלכה ומתייחסים אליו ברצינות, הוא המקצוע החשוב ביותר בבית הספר...זה הומניזם. אולי המושג הכי חשוב בפילוסופיה של החינוך בעת החדשה. מקורו בתקופת הרנסנס, והפירוש המילולי הפשטני שלו זה 'בא מן האדם וחוזר אל האדם'...מוזיקה [האמנויות ומדעי הרוח] וגימנסטיקה אלה שני עמודי התמך של החינוך המרכזי היווני הקלאסי, שנשכחו קצת בימי הביניים....ברנסנס, בהומניזם, החזירו את החינוך הגופני משום שהבינו שאדם הוא לא רק רוח, הוא גם גוף. אדם הוא יחידה פסיכו־פיזית שבה גוף ונפש משפיעים ומושפעים אהדדי. חינוך שמוותר על הגוף הוא חינוך מוגבל".
"...הספורט מקורו בחינוך הגופני. בעידן המודרני התהפכו היוצרות. האב נהיה לבֵּן, כלומר החינוך הגופני נתפס בטעות כצאצא של הספורט, למרות שמבחינה היסטורית זה הפוך. הספורט נולד מחינוך גופני. אדם השתתף בפעילויות ספורטיביות כחלק מטקסים שליוו אותו לאורך חייו. אנחנו לומדים את זה מהומרוס...את המסר הזה צריך לשנן: התחרות הספורטיבית נועדה להביא אותי למיטבי. להוציא ממני את המקסימום שבי. המיטב שבי יכול להתבטא רק בתחרות עם האחר. זו הסיבה שעליי לכבד אותו, מפני שהוא אפשר לי להוציא את מיטבי. לכן אני חייב להיות אדם. להיות בין אדם לחברו. להיות בן אדם. לחברו".
ראו גם: