פדגוגיה המרוכזת בתלמיד בטורקיה: קונספטואליזציה, פרשנויות ופרקטיקות

בניגוד לכותרות הפוליטיות באמעי התקשורת באזורנו, התורכים מנסים ברצינות כבר שנים לבצע שידוד מערכות במערכות החינוך שלהם. עד כה היה קשה להעריך את עומק השינויים והרפורמות החינוכיות בתורכיה, אך המאמר הנוכחי עשוי להקנות לנו תובנות ראשונות על כך.

המטרה של מאמר זה היא לחקור את הרפורמות העכשוויות בתכנית הלימודים שנועדו לתמוך בפדגוגיה המרוכזת בתלמיד (student-centred pedagogy, ראשי תיבות: SCP) בבתי ספר יסודיים בטורקיה
.
על-ידי שימוש בגישת חקר מקרה, המאמר בוחן את ההשקפות של המורה לגבי SCP, לגבי הפרקטיקות בכיתה ולגבי האתגרים הנתפסים בתהליך היישום.
המחקר מדגיש חלק מהתוצאות הבלתי מכוונות של SCP בטורקיה (כגון: מעורבות יתר של ההורים בביצוע ומשימות מחקר) ודן במספר סוגיות שנראה כי הן מתערבות במאמצי המורים ליישם SCP.

תוצאות מחקר זה עולות בקנה אחד עם מחקרים דומים שנערכו בחלקים אחרים של העולם, ומהן עולה כי המורים בטורקיה מודאגים מהכשרת המורים העלובה, מהכיתות הגדולות, ממחסור בחומרי לימוד, ממערכת הבחינות, מהתנגדות מצד ההורים ומהיענות לא מתאימה מצד התלמידים.

המאמר מציע שבמקום להתמקד בבעייתיות של תהליך היישום בתורכיה ובמיוחד במורים, יש לכוון את המאמצים כדי לפתח וליישם גישות חלופיות מובנות יותר. בעת ששוקלים את הגישות הפדגוגיות המבטיחות שנמצאו במקום אחר, יש לקבל השראה מאנשי חינוך וממלומדים טורקיים כדי לפתח פדגוגיה שמגיבה יותר מבחינה תרבותית, שתתאים בצורה טובה יותר למציאות החברתית, הכלכלית והפוליטית של החברה הטורקית.