ערכים מתנגשים ובחירה בין חלופות: בסיס לגיבוש סדר יום מדיני בשאלה 'חינוך לכול או לכל אחד'?

כהן, י' (תשע"ד). ערכים מתנגשים ובחירה בין חלופות: בסיס לגיבוש סדר יום מדיני בשאלה 'חינוך לכול או לכל אחד'? בתוך: א', הרכבי ונ' מנדל-לוי, (עורכים), חינוך לכול – ולכל אחד במערכת החינוך בישראל (עמ' 26-17). ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

פרק זה בספר הוא הצעה לקובעי מדיניות לתת את הדעת על הדרך והמתודה שבאמצעותן יש להתייחס לקונפליקטים בין ערכים בכלל כמצע לקיומו של דיון מושכל גם בקונפליקט שבין חירות לבין שוויון ובין "מערכת חינוך לכל אחד" ל"מערכת חינוך לכול". הסוגיה המרכזית מתייחסת לשתי שאלות:

1. האם ערך החירות וערך השוויון ניתנים ליישוב במסגרת השקפת עולם אחת?

2. האם ערך החירות – כאשר מתייחסים אליו באופן עמוק – נגזר בעצם מהשקפת עולם שלמה שאינה עולה בקנה אחד עם ערך השוויון? אולי ערך החירות נעוץ בהשקפת עולם המקדשת את הביטוי העצמי האינדיווידואלי ואילו ערך השוויון נובע מהשקפת עולם הרואה את שיר האנושיות בסולידריות עם המדוכאים, הסובלים והחלשים ולא בביטוי העצמי?

מסגרת תיאורטית - הכותב דן בשתי השאלות בעזרת תובנות של שני הוגי דעות:

ישעיהו ברלין, שעסק רבות בפלורליזם של ערכים וקונפליקטים בין ערכים וניסח השקפת עולם העוסקת בפלורליות של ערכים, אפילו ערכי יסוד, שבאופן בלתי נמנע באים לידי התנגשות. ערכים ותכליות, גם אם כולם ראויים, יבואו באורח בלתי נמנע לידי קונפליקט. ריכוך של קונפליקטים מסוג אלה אפשרי ע"י חתירה לאיזון בין תביעות ופשרות הוגנות.

מיכאל רוזנק, שביקש להנהיר מה שנראה לו כדיאלקטיקה הקיימת במסורת היהודית בין מחויבות חד-משמעית למה שהוא מכנה "ערכים קיומיים" כמו כבוד האדם הנברא בצלם והתנגדות לכל סוגי האלילות, לבין ערכים שבהכרח באים לידי קונפליקט כגון שלום ואמת או צדק וחמלה. בסיטואציות שונות אין ברירה אלא להעדיף ערך אחד מהם על פני האחר. האם, שואל רוזנק, יש גם מקום לביטוי של "ערכים אישיים" או העדפות אישיות המבוססים על נאמנות עצמית, ולא רק ערכים חברתיים או תרבותיים, במסגרת המסורת היהודית?

הכותב דן בכל אחת מן הגישות בניסיון לקשור אותן למדיניות חינוכית ולהכרעות שעל קובעי מדיניות לקבל בהקשר זה.

לפרק המלא במסמך המסכם של הוועדה לנושא מערכת חינוך לכול – ולכל אחד