סקירת ביקורת על הספר "מוחות מקוונים: הוראה באופן אפקטיבי עם טכנולוגיה"
מחברת הספר: Michelle D. Miller
Burke , Q. (2015, April 27). Review of the book Minds Online: Teaching Effectively with Technology. Teachers College Record. Retrieved May 4, 2015.
מחבר סקירת הביקורת: Quinn Burke
סקירת הביקורת סוכמה מאנגלית בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת
המאמר סוקר את הספר "מוחות מקוונים: הוראה באופן אפקטיבי עם טכנולוגיה" (Minds Online: Teaching Effectively with Technology), שנכתב על ידי מישל מילר (Miller), פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת צפון אריזונה, ומנהלת בשיתוף של "יוזמת הלמידה בשנה הראשונה" (First Year Learning Initiative).
הספר "מוחות מקוונים" מכוון בעיקר למורים המלמדים ברמת המכללות והתארים המתקדמים, אך פונה גם לכל מי שמתעניין באופן שבו ההשכלה הגבוהה השתנתה בעידן הדיגיטלי ובמה שהחינוך המקוון יכול ולא יכול להציע.
הספר כולל תשעה פרקים המחולקים לשלושה חלקים. פרקים אחד עד שלוש מבססים את מה שאנו יודעים ואת מה שאנו לא יודעים לגבי למידה מקוונת.
פרק שלוש, שכותרתו "הפסיכולוגיה של המחשוב" ומובנה במונחים של "מיתוס, עובדות ותוצאות", בוחן חלק מהטענות הנפוצות לגבי חיווט אנושי מחדש (ההנחה כי מחשבים שינו באופן בלתי הפיך את הדרך שבה אנו חושבים, מתערים בחברה ומבינים את עצמנו).
הפרק מראה כי הממצאים עבור טענות אלה חסרים יכולת הכללה אמיתית ולעתים קרובות מסתמכים על הוכחה אנקדוטית הרואה באינטראקציה המבוססת על הרשת כמושיעה את ההשכלה או כקץ ההשכלה כפי שאנו מכירים אותה.
הספר "מוחות מקוונים" מצטט באופן בולט נתונים שפורסמו על ידי מחלקת החינוך של ארה"ב, שמימנה ניתוח-על של מחקרים ניסויים רבים המציעים כי למידה מקוונת יכולה להיות מעט יותר מוצלחת מלמידה פנים אל פנים בהינתן נסיבות מסוימות.
מהן נסיבות אלה? החלק השני מצביע על שלושה תחומים חיוניים של קוגניציה במונחים של תהליך ההוראה והלמידה: קשב, זיכרון וחשיבה.
פרקים ארבע עד שש בספר מתמקדים בכל אחד משלושת המונחים הללו, ראשית בהסבר לגבי מה המחקר בתחום הפסיכולוגיה/נוירופסיכולוגיה אומר לנו לגבי כל נושא, ולאחר מכן מיישמים תיאוריות וממצאים אלה לגבי מה הלמידה המקוונת עשויה להציע באופן ייחודי להשכלה הגבוהה.
יש להודות כי הפרקטיקות הטובות ביותר המובאות כאן אינן גילויים מהפכניים: לשמור על לוח זמנים עקבי לגבי העבודה והבחינות בקורס מקוון, לתת משוב אוטומטי כאשר זה אפשרי, ולהשתמש בלמידה מבוססת בעיות לצורך שיפור המעורבות של העמיתים וסינתזה של התוכן.
רוב ההשתמעויות הללו מייצגות נקודות שכל מורה המלמד שני סמסטרים באופן מקוון יוכל להסביר. הגילוי של "מוחות מקוונים" הוא שעל ידי חיבור בין הפרקטיקות הטובות ביותר הללו למחקר קוגניטיבי בפועל לגבי קשב, זיכרון וחשיבה, אנו יכולים ליצור בסיס ידע יציב שבאופן מסורתי הופץ מפה לאוזן בלבד במעגלים של החינוך המקוון.
החלק השלישי והאחרון של "מוחות מקוונים" לוקח את רשימת הפרקטיקות הטובות ביותר ומיישם אותן לפיתוח בפועל של קורס מקוון. כלומר, הפרק מסביר את השילוב של מולטימדיה בעבודת הקורס, מספק טיפים לגבי האופן שבו ניתן לעורר את ההנעה של הסטודנט ולשמר אותה, ומפרט מפת דרכים לגבי האופן שבו יש לתכנן קורס מעין זה דרך יעדי למידה, פעילויות והערכות.
בעוד הפרק לגבי הנעה מעבד מחדש רבות מהפרקטיקות הטובות ביותר שכבר נמנו בחלק הקודם, בכללותו חלק זה מצליח לקרב את הקורא לקראת האתגר בפועל של עיצוב הקורס. הפרק האחרון מציע אף סילבוס לדוגמא המדגים באופן יוצא מן הכלל כי העיצוב של קורס מקוון עוסק באותה מידה בתקשורת ובציפיות המאורגנות בדייקנות כשם שהוא עוסק בהעברת חומר הלימוד.