סטודנטיות דרוזיות בבית ספר יהודי: ביטויי הוויית הזרות בהתנסות מעשית בהוראת אנגלית
חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית ירושלים
מחקר זה עוסק במאפייניו של תהליך לימוד הוראת אנגלית בהתנסות המעשית עבור סטודנטיות דרוזיות הזרות למערך ההתנסות, בהיותן בעלות רקע שונה מהאוכלוסייה בשני בתי הספר היסודיים שבהם הן התנסו. המחקר חושף את משמעותם של זרות ושוני כגורם מתערב בלימוד ההוראה של הסטודנטיות הדרוזיות. הוא ביקש לבדוק מה הם ביטויי הזרות שחוו הסטודנטיות וכיצד ניתן לאפיין את תהליך המעבר שלהן מסטודנטיות למורות בהתנסות המעשית. המחקר שואב משתי מסגרות תאורטיות: א. הוויית הזרות מנקודת מבטו של החווה אותה; ב. תהליך לימוד ההוראה בהתנסות המעשית בבית הספר בהיבט של סוציאליזציה להוראה בכלל ולהוראת שפה זרה בפרט.
המחקר הוא מחקר אורך איכותי; השתתפו בו שתי סטודנטיות דרוזיות בשנה ג' ושלוש מורות-מדריכות בשני בתי ספר יהודיים.
לפי ממצאי המחקר, תחושת הזרות של הסטודנטיות הדרוזיות באה לידי ביטוי במתח שבין מעמדן כסטודנטיות להוראת אנגלית לבין תפיסתן את מעמדן כדרוזיות ושונות בבית הספר היהודי. מעבר למתח הקיים בהתנסות המעשית בין הסטודנט והמורה ובין הסטודנט לבין בית הספר כמערכת ארגונית קיים כאן נדבך נוסף בהוויית הזרות - פרשנותן של הסטודנטיות לגבי מעמדן וקבלתן כדרוזיות וכשונות בעיני הצוות ובעיני המורות-המדריכות בבית הספר.
המחקר מצביע על צורך חיוני בהכללת הרקע התרבותי והחברתי של הסטודנט במערך השיקולים בתכנון ובבצוע ההתנסות בהוראה.