ניתוח הקשר בין נשירת תלמידים לבין התמכרות לאינטרנט

Tomaszek, k. & Muchacka-Cymerman, A. (2020). Examining the relationship between student school burnout and problematic internet use. Educational Sciences: Theory & Practice, 20, 2, 16-31

● התמכרות לאינטרנט עלולה להשפיע, באופן עקיף, על נשירתם של תלמידי תיכון

● אובדן עניין בבית הספר, מאיסה בלימודים ובשיעורי בית, דחק חברתי ולחץ הורי מוגזם – דוחפים תלמידים להשתמש באינטרנט באופן כפייתי

● משתמשי אינטרנט כרוניים סובלים יותר משחיקה ונשירה מהלימודים, ואף נמצאים בקבוצת סיכון לסבול בעתיד מבעיות בריאותיות ומאי-השתלבות באקדמיה

● בכדי להפחית את התמכרות התלמידים לאינטרנט, יש להטמיע בבתי ספר תוכניות מונעות, להציע קורסי העשרה וחוגים בשעות אחר הצהרים ולערב חברים, מורים, אחים והורים – במצבו של התלמיד המכור

● גורמים נוספים שיכולים להגן על נערים מהתמכרות לאינטרנט הינם: טיפוח תחביבים, התמסרות לענף ספורט, השקעה בלימודים (הכנת שיעורים, למידה למבחנים והשתתפות בשיעורים) וביצוע מטלות העשרה (למידת נושאים חדשים ומעורבות במיזמים חינוכיים, קהילתיים, חברתיים ומדעיים)

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

שימוש בעייתי באינטרנט בקרב תלמידי בית הספר היסודי: שכיחות וגורמי סיכון

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של קורבנוּת ברשת ותוצאות חינוכיות עבור מתבגרים

שיעור משתמשי האינטרנט הכפייתיים בקרב כלל אוכלוסיית העולם הולך וגדל מדי שנה, וההערכה היא שכ-6% מאוכלוסיית העולם מכורים לאינטרנט, כאשר בגילאי 12-29 אחוז המכורים עומד על 15% באירופה ו-27% במדינות אסיאתיות מפותחות (Fumero et al., 2018).

הגם שמחקרים רבים בחנו התמכרות לאינטרנט בקרב ילדים, מעט ידוע על התמכרות לאינטרנט כמנבא של נשירה מלימודים. מחקר זה חתר לנתח את הקשרים הבעייתיים שבין צריכת אינטרנט לבין שחיקה ונשירה מבית הספר בקרב תלמידי תיכון, תוך התייחסות להבדלים מגדריים, הישגים לימודיים, טיב היחסים עם ההורים, המורים והחברים לכיתה.

נשירת תלמידים

בהגדרתה, נשירת תלמידים מבית ספר נגרמת על ידי שלושה מניעים מרכזיים:

1) שחיקה נפשית: התלמידים לא עומדים, או לא מעוניינים לעמוד, בדרישות בית הספר.

2) גישה צינית: פיתוח תחושת סלידה, ריחוק והתנתקות מהחברים, מהפעילויות החינוכיות ומהתרבות הבית ספרית.

3) ירידה בהישגים אישיים: חוסר רצון להשתתף בכיתה, להכין שיעורי בית, ללמוד למבחנים ולהגיע להישגים (Salmela-Aro et al., 2009).

גורמים נוספים שהוזכרו כמזרזי נשירת תלמידי תיכון הם: הגעה מרקע סוציו-אקונומי נמוך, קשיי שפה, בעיות נפשיות (כגון: דיכאון, הערכה עצמית ירודה, עוינות לסביבה), התנהגויות בעייתיות (למשל, שימוש בסמים או באלכוהול, נטיות התאבדותיות), תחושת ניכור וזרות וחשק עז להיות באינטרנט ככל האפשר (Aypay, 2012; Shoda & Titloye, 2019).

תלמידים בסכנת נשירה נוטים להתקפות-זעם, לאגרסיביות ולהתבודדות ומתאפיינים בחוסר נכונות לטפח מערכות יחסים בתוך ומחוץ לבית הספר. חוסר הרצון ללמוד וללכת לבית הספר עלול להוביל לחוסר קבלה עצמית, אדישות, מוטיבציה נמוכה, בריחה מהמציאות באמצעות אלכוהול וסמים ואף התדרדרות לפשע (Rahmati, 2015).

התמכרות לאינטרנט

הפלטפורמה האינטרנטית זמינה עבור תלמידים מטלפונים סלולאריים וממחשבים ויכולה להציע לתלמידים שחשים לחץ, מתח וחוסר שביעות רצון בבית הספר מרחב עצמאי ומשחרר. שארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) טרם הכיר בהתמכרות לאינטרנט כהפרעה נפשית, שימוש מוגזם או כפייתי באינטרנט מסווג בספרות התיאורטית כאובססיה התנהגותית, כדחף עז להשתמש באינטרנט וכחוסר יכולת לשלוט בזמן. כל אלו עלולים להוביל להזנחת החיים, המחויבויות ומערכות היחסים שמחוץ למחשב ולרמות גבוהות של בדידות, מתח, לחץ וזעם (Jiang et al., 2018).

ההתמכרות לאינטרנט יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון פעולות אשר נעשות בתדירות גבוהה מאוד, כגון התעסקות במשחקי וידאו, גלישה במגוון אתרים, שיטוט ברשתות חברתיות וכניסה לאתרים פורנוגראפיים (Venkatesh, 2019). ההתמכרויות הקשות ביותר נצפות בעיקר בקרב מתבגרים בגיל 12-19 וצעירים בני 20-29 (Anderson et al., 2017).

בדרך כלל, צרכני אינטרנט כפייתיים מזניחים צרכים בסיסיים, כמו: אכילה, שינה, היגיינה והתעמלות – רק בכדי להרוויח זמן בעולם הוירטואלי. חמור מכך, בגיל ההתבגרות, התמכרות לאינטרנט משפיעה לרעה על הבריאות, ומובילה לחוסר שינה, אובדן זהות, אגרסיביות, עבריינות, צריכת סמים ואלכוהול, נטיות אובדניות ואף להשפיע על התפתחות המוח (Jiang et al., 2018).

הספרות התיאורטית מוצאת ארבעה מרכיבי אישיות בולטים שמאפיינים תלמידים שמדווחים על רמות גבוהות של התמכרות לאינטרנט:

1) רגשי-קוגניטיבי: תלמיד שחושב כל הזמן על לחזור למצב מקוון, רואה בחיים ללא אינטרנט כמשעממים, ריקניים ו"מבאסים", נוטה להרגיש אשם, מדוכא, מצוברח או זועם כאשר נאלץ לוותר על זמן מסך, נרגע רק כאשר חוזר למצב מקוון ומבלה זמן נוסף באינטרנט כדי לחוש סיפוק.

2) בעיית ניהול זמן: תלמיד שמאבד תחושת זמן במצב מקוון, לא מכיר בהשלכות של לשבת מול המסך שעות ארוכות, לא מצליח לצמצם את זמן המסך, מבלה זמן רב יותר באינטרנט מאשר תיכנן או  נכשל בלימודים עקב זמן ארוך במחשב.

3) הזנחת חיים חברתיים: תלמיד מרכז את מירב משאביו ומאמציו לצריכת אינטרנט, וכתוצאה מכך מוותר על פיתוח יחסים חברתיים (מחוץ למחשב).

4)  חוסר אמינות בנוגע לשימוש באינטרנט: תלמיד שמשקר באובססיביות לגבי השימוש באינטרנט.

מתודולוגיה

230 תלמידי תיכון, מתוכם 26% בנים ו-74% בנות, הלומדים במערכת החינוך הציבורית בערים גדולות בצפון (גדנסק), מרכז (ורשה) ודרום (קרקוב) פולין ענו על שאלון אנונימי בו נשאלו לגבי מאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים, הישגיהם הלימודיים ומערכות היחסים שלהם בבית הספר ובבית. במקביל, הנשאלים נדרשו לפרט על אודות הרגלי השימוש שלהם באינטרנט.

מידת ההתמכרות לאינטרנט נמדדה בעזרת שאלון בן 22 סעיפים שבו התבקשו התלמידים לדרג את הסכמתם, בסולם של 1 עד 6, בנוגע להיבטים הקשורים לחיי חברה, לימודים ואינטרנט. כמו כן, התלמידים התבקשו לתאר מילולית האם, כיצד ועד כמה האינטרנט ממלא את הרצונות, השאיפות, הדחפים והאובססיות שלהם. השאלון איפשר לחוקרים לבחון את הקונפליקטים האישיים של התלמידים, את קשייהם בבית ספר ואת יחסיהם עם חבריהם ומוריהם – ולהשוות את כל אלו להרגלי צריכת האינטרנט שלהם.

ממצאים וניתוח

בחינת התשובות של 230 התלמידים חשפה שבעה דפוסי התנהגות מרכזיים, המוצגים להלן לפי סדר עוצמת השפעתם, אשר רווחו בקרב תלמידים שהשתמשו באינטרנט בצורה כפייתית. אמנם, לא הוכח שההתמכרות לאינטרנט היא שדחפה את התלמידים לדפוסי ההתנהגות האלו באופן ישיר. אבל, נמצאה התאמה מובהקת בין תלמידים שהתמכרו לאינטרנט לבין תלמידים שהעידו על עצמם שהם מזדהים עם האמרות הבאות:

• אובדן עניין בבית הספר
• חוסר רצון ללמוד
• חוסר רצון להצליח
• חוסר רצון להכין שיעורי בית
• שעמום, עייפות וכעס על מורים בבית הספר
• חוסר נכונות להצליח בלימודים עקב מתחים עם ההורים
• אי הרשאה להשתמש באינטרנט בבית הספר
• רצון לנוח ולהנות

עוד נמצא שהתמכרותם ההולכת וגוברת של צעירים לאינטרנט מתודלקת על ידי מניעי אישיות פנימיים ומניעים בינאישיים חיצוניים:

1) גורמי אישיות – מאפייניו האישיים של התלמיד. למשל, יכולת השליטה העצמית שלו, מידת האימפולסיביות, העוינות והרגזנות שלו וטיב הערכתו העצמית. הערכה עצמית ירודה, עלולה להוביל לבריחה לאינטרנט.

2) גורמים בינאישיים – התמיכה החברתית לה זוכה, או לא זוכה, התלמיד משפיעה, במידה רבה, על נכונותו לברוח לאינטרנט ברגעי קושי וביומיום. ומכאן, מתבגרים שחסרה להם תמיכה רגשית ופסיכולוגית, של חברים, אחים, הורים ומורים, נמצאים בקבוצת סיכון להתמכרות לאינטרנט. שכן, אותם תלמידים נוטים לחפש באינטרנט תחושות של ביטחון, הזדהות או שייכות לקבוצה.

דיון

ככל שהתמסרות הרגשית והקוגנטיבית של התלמיד לאינטרנט גבוהה יותר, כך עולים סיכוייו לנשור מהלימודים. תלמידים שהשתמשו באופן כפייתי ברשתות חברתיות, נטו לחוש חוסר עניין בלימודים, כמו גם קנאה וחרדה חברתית. תלמידים שנמצאו כמשתמשי אינטרנט כרוניים, בעיקר אלו שלא השתמשו מעולם באינטרנט למטרות לימודיות, הוגדרו כבעלי סיכון לבעיות בריאותיות ואי-הצלחה בעולם האקדמי.

מבחינה מגדרית, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין בנים לבין בנות מבחינת התמכרות לאינטרנט. עם זאת, דווח כי בנים משקרים יותר לגבי השימוש שעשו באינטרנט, תלויים יותר באינטרנט ואף אינם מודעים לתלותם המחריפה.

לבסוף, לאור חשיבותו הגוברת של סוגיית ההתמכרות לאינטרנט והתלות ההולכת וגוברת של צעירים במידע ובטכנולוגיה דיגיטליים, במחקר עתידי מומלץ יהיה לשים דגש על הקשר בין נשירת תלמידים לבין התמכרות לאינטרנט גם בקרב שכבות גיל צעירות יותר, כמו כיתות ד'-ט', ולהשוות בין אוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך לבין אלו מרקע סוציו-אקונומי גבוה. בנוסף, כדאי יהיה להמשיך לחקור נושא זה באמצעות ראיונות עומק.

ביבליוגרפיה

Anderson, E. L.; Steen, E.; Stavropoulos, V. (2017). Internet use and Problematic Internet Use: A systematic review of longitudinal research trends in adolescence and emergent adulthood. International Journal of Adolescence and Youth. 22, 4, 430–454

Aypay, A. (2012). Secondary School Burnout Scale. Educational Sciences: Theory & Practice, 12(2), 782 – 787

Fumero, A., Marrero, R. J., Voltes, D., & Pénate, W. (2018). Personal and social factors involved in Internet addiction among adolescents: A meta-analysis. Computers in Human Behaviour, 86, 387 - 400

Jiang, Q., Huang, X., & Tao, R. (2018). Examining factors influencing internet addiction and adolescent risk behaviours among excessive Internet users. Health Communication, 33(12), 1434 - 1444

Rahmati, Z. (2015). The study of academic burnout in students with high and low level of self-efficacy. Social and Behavioural Sciences, 171, 49 - 55

Salmela-Aro, K., Upadyaya, K., Hakkarainen, K., Lonka, K., & Alho, K. (2016). The dark side of Internet use: Two longitudinal studies of excessive internet use, depressive symptoms, school burnout and engagement among finnish early and late adolescents. Journal of Youth and Adolescence, 46, 2, 343 – 357

Shoda, M. A., & Titiloye, M. A. (2019). Perceived stress and coping mechanism among medical students of University of Ibadan, Nigeria. Acta Scientific Nutritional Health, 3(9), 128 - 134.

Venkatesh, V., Sykes, T. A., Chan, F. K. Y., Thong, J. Y. L. & Hu, P. (2019). Children's Internet Addiction, Family-to-Work Conflict, and Job Outcomes: A Study of Parent–Child Dyads. MIS Quarterly, 43, 3, 903–927