ניהול מידע אישי ולמידה – עבודת דוקטורט

הרדוף-יפה, ש' (2013). ניהול מידע אישי ולמידה. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.

בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מואץ, שבו הטכנולוגיה הולכת והופכת מרכזית בחיי היום-יום של עוד ועוד בני אדם, כאשר כלים חדישים וטכנולוגיות ניידות מאפשרים להם לשאת עמם מידע, לגשת אליו ולהשתמש בו בכל מקום ובכל זמן (2008, Jones). בני אדם במהלך פעילויותיהם – לימודים עבודה ופנאי – בבית, במשרד, ברחוב או בכל מקום אחר שבו הם נמצאים, משתמשים במידע הזמין ברשת או במרחבי מידע אישיים משלהם. ברגמן (2005) הגדיר ניהול מידע אישי כפעילות שבה אדם שומר ומארגן את פריטי המידע שלו על מנת לאחזר אותם מאוחר יותר. הוא מצא, כי משתמשים מנהלים מידע אישי על בסיס עקרונות סובייקטיביים, בניגוד לדרך של ארגון מאגרי מידע אחרים וציבוריים. למעשה, ניהול מידע אישי כולל ארגון מגוון רחב של פעילויות יומיומיות באמצעות איסוף, ארגון, תחזוקה, אחזור ושיתוף מידע (Teevan, Jones & Bederson, 2006).

במהלך ניהול מידע אישי המשתמשים יוצרים מרחבי מידע אישיים, שבהם נאספים פריטי מידע ששמרו וארגנו במרוצת הזמן (2005, Bruce). יצירה וארגון של מרחבי מידע אישיים רבים ונרחבים הם נדבך נוסף בשינוי המתמשך ביחסי הגומלין בין האדם לבין המידע בעידן הידע. שינוי זה מתאפיין בזמינות מידע, בפיזור מידע, בריבוי מידע ובהיפר-טקסטואליות של מידע (חן, 1999; סלומון, 2000). ניהול מידע אישי הופך לפעילות חיונית ומרכזית בתהליך הלמידה, ולאחת האוריינויות החדשות שלהן נדרש לומד כיום (Mioduser, Nachmias & Forkosh-Baruch, 2008). מחקר זה בוחן את הסוגיה של ניהול מידע אישי, שהיא כיום תופעה בולטת בחיי האדם הלומד, ומלווה כל אדם המשתמש במחשב אישי או נייד (כגון מחשב נישא או טלפון חכם [phone smart]). המחקר מנסה להתמודד עם השאלות העולות ביחס למשמעויות המגוונות של ניהול מידע אישי כפעילות גומלין של הלומד עם מידע במהלך הלמידה.

מטרת המחקר

מטרת המחקר היא לבחון כיצד ניהול מידע אישי דיגיטלי ובנייה של מרחבי מידע אישיים על ידי תלמידים מהווה התמודדות חדשה בתהליך הלמידה בעידן הנוכחי. המחקר בוחן את האתגרים הכרוכים בניהול מידע אישי אצל התלמידים, תוך שימת דגש על המשמעות של פעילויות ניהול ובנייה של מרחבי מידע אישיים במהלך ביצוען של מטלות למידה. המחקר נועד לרדת לעומקן של המשמעויות הגלומות בקיום ובניהול של מרחבי מידע אישיים דיגיטליים בתהליך הלמידה; לעמוד על הזיקות של מאפייני התלמיד למאפיינים של ניהול מידע אישי, ולבסוף, לבחון את הזיקות של מאפייני סביבת הלמידה למאפיינים של ניהול מידע אישי.

שאלות המחקר

לצורך עריכת המחקר, נבנתה מסגרת מושגית המתייחסת לשלוש קבוצות של מאפיינים, כשהמרכזית שבהן מתארת ניהול מידע אישי על היבטיו השונים, ושתי קבוצות נוספות מציגות מאפיינים שונים של תלמידים ומאפיינים שונים של סביבות למידה, לרבות הזיקות של מאפיינים אלה להיבטים שונים של ניהול מידע אישי. מתוך המסגרת המושגית עולות שלוש שאלות מרכזיות:

1. מהן המשמעויות שבקיומו ובניהולו של מרחב מידע אישי דיגיטלי בתהליך הלמידה?
2. מהן הזיקות של מאפייני התלמיד למאפיינים של מרחב המידע האישי שלו?
3. מהן הזיקות של מאפייני סביבת הלמידה למאפיינים של מרחבי המידע האישי של תלמידים?

מתודולוגיה

זהו מחקר איכותני פנומנולוגי הבוחן את התופעה של ניהול מרחב מידע אישי בתהליך הלמידה כמכלול של מאפיינים המופיעים אצל לומדים שונים, כפי שהם חווים זאת. המתודולוגיה של איסוף הנתונים במחקר הפנומנולוגי ממוקדת בנחקרים שנבחרים באופן מכוון כאינדיבידואלים החווים את התופעה הנבדקת (1998, Creswell; צבר בן-יהושוע, 2001; שקדי, 2003). במחקר התקיימו 41 ראיונות עומק, שבהם תיארו התלמידים הנחקרים את התופעה של ניהול מידע אישי על היבטיה השונים והסבירו את המשמעויות המגוונות של תופעה זו עבורם. אורכם של ראיונות העומק נע בין 40 דקות לשעתיים. הראיונות כולם התקיימו אל מול מסך המחשב האישי של כל אחת ואחד מן המרואיינים, ותוך כדי סיור במרחבי המידע האישי שלהם. נאספו תיאורים של 80 מטלות למידה מסוגים שונים (חקר, ניתוח, השוואה, סיכום, מבחן, תרגיל ויצירה). כמו כן חולץ מידע על פריטי המידע במרחבים האישיים של המרואיינים ועל דרך ארגונם מתוך 25 קובצי נתונים (של 25 מהמרואיינים), וזאת באמצעות סקריפט שנכתב במיוחד לצורך המחקר. קובץ נתונים זה מתאר את הקבצים והתיקיות המצויים במרחבי המידע האישיים של 25 מהמרואיינים, לרבות כתובתם המלאה (full path) ומידע שנאסף על 199,776 קבצים, מתוכם 37,932 קבצים הקשורים ללמידה. נתונים אלו נותחו והם מתארים את היקפם של פריטי המידע במרחבים האישיים ואת המבנה שלהם, את מספר הקבצים, סוג הקבצים והעומק ההייררכי (ממוצע, מינימלי ומקסימלי) שלהם, ואת מספר הקבצים בתיקייה (ממוצע, מינימלי ומקסימלי).

ממצאי המחקר

ממצאי המחקר מעידים, כי הלומדים מייחסים חשיבות רבה למרחב המידע האישי ולניהולו, וכי הוא מהווה צומת מרכזי בתהליך הלמידה. הם משתמשים בו לצורך ניהול הלמידה, ארגון המידע וחשיבה על המידע, ולצורך הנגשתם של פריטי המידע הקשורים ללמידה. מרחבי מידע אישיים הם בעלי היקפים משתנים, אך את כולם מאפיינת מגמה של צמיחה מתמדת. הם נמצאים במחשבים נייחים, במחשבים ניידים וברשת, ומאופיינים במבנים שונים ובאסטרטגיות ניהול מגוונות. במחקר נמצא, כי תלמידים מציבים לעצמם שלוש קבוצות של מטרות בניהול המידע האישי שלהם: מטרות פונקציונליות (קצרות טווח וארוכות טווח), מטרות קוגניטיביות ומטרות אפקטיביות. עוד נמצא, כי ניהול מידע אישי מלווה במיומנויות קוגניטיביות, ומאופיין בפעילות של הבניית ידע מתמשכת באמצעות ארגון של פריטי מידע בתוך מערך ידע קיים, יצירת קשרים סמנטיים, בניית מאגר מידע, אינטראקציה והבניית ידע שיתופית.

אצל רבים מהתלמידים, ניהול של מרחב מידע אישי הוביל להתייחסויות רגשיות, וניכר שהמאמץ הרגשי הכרוך בניהול מידע אישי לעתים מכביד עליהם. עם זאת, ראוי לציין, שאצל אותם התלמידים שחשו, כי מרחב המידע האישי שלהם מתפקד כמאגר שבנו במו ידיהם, לרבות פריטי המידע שבו, היה אפשר לזהות גם תחושות חיוביות של בעלות ושליטה על המרחב, על ארגונו ועל המידע הטמון בו.

ממצאיה של שאלת המחקר הראשונה מצביעים על קיומן של שלוש קבוצות של מיומנויות לניהול מידע אישי – מיומנויות ארגון, מיומנויות אחזור ומיומנויות של בניית מאגר מידע. רכישת המיומנויות אצל משתתפי המחקר נעשתה באחת משלוש הדרכים הבאות: למידה עצמית, למידה מדרכי ארגון המידע במקום העבודה ולמידה מעמיתים או מומחים. אחד הממצאים הבולטים הוא קיומם של סגנונות שונים לניהול המידע האישי אצל התלמידים. במחקר אופיינו ששת הסגנונות האלה: היעיל, המקצוען או ה"פימיסט", הלא-מודע, האגרן או "הברדקיסט", המינימליסט והחרד.

שאלת המחקר השנייה בחנה את הזיקה של מאפייני הלומד לדרך שבה הוא מנהל את המידע האישי שלו, ונמצא, כי קיימים שלושה מאפייני לומד (גיל הלומד; עומס המידע שעמו עליו להתמודד; והאוריינות הטכנולוגית שלו), שיש להם זיקה למאפיינים שונים בניהול המידע האישי. ראוי לציין, כי מבין שלושת המאפיינים, מאפיין הגיל של הלומד הוא בעל הזיקה הבולטת ביותר לניהול מידע אישי; זיקה זו באה לידי ביטוי כמעט בכל המאפיינים של ניהול המידע האישי, כאשר נמצאו הבדלים משמעותיים יותר בין תלמידי תיכון לבין תלמידים לתואר ראשון ותלמידים לתארים מתקדמים.

שאלת המחקר השלישית עוסקת בזיקה של מאפייני סביבת הלמידה למאפיינים של ניהול מידע אישי. ממצאי שאלה זו מעידים, כי קיימים הבדלים בין אופן ארגונו של מידע שקשור לעבודה לבין ארגונו של מידע הקשור ללימודים. כן נמצאו הבדלים בין ניהול המידע האישי במשימות הלמידה השונות. הבדלים אלו מתאפיינים בכמות של פריטי המידע שהתלמידים אוספים, בסוג הפריטים, בחשיבות שהם מייחסים להם ואף במאפיינים קוגניטיביים ואפקטיביים המלווים את ניהול המידע האישי בכל משימת למידה בפני עצמה. אפשר להבחין בראיונות, כי המשתנה הבולט עם זיקה לניהול מידע אישי הוא טיב המטלות, וכאשר נתבקשו התלמידים להציג משימת למידה שעבורה ארגנו מידע במרחב המידע האישי, מרביתם הציגו עבודות מחקר, סמינריונים, עבודות תזה ועבודות נוספות שבהן הם נדרשו לאסוף מגוון של פריטי מידע.

מסקנות והשלכות

ניהול מרחבי מידע אישיים מאפשר ללומד ליצור תווך בין הידע שלו לבין כמויות המידע הרבות הזמינות לו ברשת בתוך מרחבי מידע ציבוריים, הפתוחים לכול. ממצאי מחקר זה מעידים, כי אכן מרחבי מידע אישיים הופכים להרחבה של יכולות החשיבה של הלומד; הם מאפשרים לו לחשוב על הידע הגלום בפריטי המידע שאסף, ולארגן, לסנן ולשקף מידע זה במטרה ליצור אינטגרציה חדשה של רעיונות ומשמעויות. זאת ועוד, מרחב המידע האישי של הלומד מהווה חלק בלתי-נפרד מהמערכת הקוגניטיבית שלו. כלומר, בבואנו לנתח חשיבה ולמידה אצל תלמיד – מרחב המידע האישי הוא אחד האובייקטים המרכזיים הלוקחים חלק בקוגניציה המבוזרת שלו כיום (Hutchins, 2001).

ההשלכות של ממצאי המחקר הן בראש ובראשונה הכרה במשמעות ובחשיבות של ניהול מידע אישי ושל ההתמודדות היומיומית של האדם עם מרחבי מידע אישיים, במיוחד במהלך פעילויות המאופיינות בלמידה. העלאת המודעות לניהול מידע אישי כאוריינות חדשה והתבוננות בתהליכי החשיבה והרגשות המלווים אותה, תאפשרנה מימוש של הפוטנציאל הקיים בפעילויות אלו לצורך חשיבת-על, הבניית ידע ותהליכים של רפלקציה וארגון מידע במהלך יצירה ורכישה של ידע. מחקר זה מלמד, כי אנו עומדים כיום בפני אוריינות, שבה אין דרך אחת נכונה, וכי לצורך ניהול מידע אישי נדרשת התאמה מתמדת של כלים ואסטרטגיות למטרות ולנסיבות משתנות. חשיפת התהליכים האלה, המתרחשים במהלך למידה ועבודה על משימות למידה, בפני הלומדים יכולה לעודד אותם לעבור תהליכים של התבוננות עצמית, מודעות, הצבת מטרות, שליטה ובחירה של כלים ואסטרטגיות לארגון המידע שלהם, ובכך לקדם את יכולות ההתמודדות שלהם עם מידע בתהליך מתמשך של הפיכתו לידע.

ביבליוגרפיה

ברגמן, ע. (2005). השימוש במאפיינים סובייקטיביים במערכות לניהול מידע אישי. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.

חן, ד. (1999). בית הספר העתידי "כרמים" – בין תיאוריה למעשה. הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב.

סלומון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה/זמורה ביתן.

צבר בן-יהושוע, נ. (2001). מסורות הזרמים במחקר האיכותי. הוצאת דביר.

שקדי, א. (2003). מילים המנסות לגעת מחקר איכותני – תאוריה ויישום. הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב.

Bruce, H. (2005). Personal, anticipated information need. Information Research, 10(3), 10-13.

Creswell, J. W. (1998). Qualitative inquiry and research design: Choosing among five traditions. Sage Publications, Inc.

Hutchins, E. (2001). Cognition distributed. In Smelser, N. J. & Baltes, P. B. (eds.). International Encyclopedia of the Social and Behavioral Sciences (pp. 2068-2072). Amsterdam: Elsevier.

Jones, W. (2008). Keeping found things found: The study and practice of personal information management. Burlington MA: Morgan Kaufmann.

Mioduser, D., Nachmias, R., & Forkosh-Baruch, A. (2008). New literacies for the knowledge society. In J. Voogt & G. Knezek (eds.). International Handbook of Information Technology in Primary and Secondary Education (pp. 23-42). New York: Springer.

Teevan, J., Jones, W. and Bederson B. B. (2006). Personal information management. Communications of the ACM, 49(1), 40-43.

לעבודת הדוקטורט באתר מרכז המידע הבין-מכללתי