מיהו בעל הדעה ביחסים בין עמיתי מחקר?

מקור: קבוצת דיון בנושא: בין עמיתים – מיהו בעל הדעה?, בתוך שבילי מחקר – רשות המחקר הבין-מכללתית, איגרת מס' 13, הוצאת מכון מופ"ת, עמ' 42-46

במאמר מובאים

עיקרי הדברים:

המשתתפים היו: פרופ' דרורה כפיר, ד"ר רויטל היימן, ופא זידאן, ד"ר אלכס שניידר, פרופ' ברכה פרסקו, ד"ר מדי וליצקר-פולק, נביל סעדה, ד"ר דבי ליפשיץ, ד"ר חרותה ורטהיים ופרופ' מוטי מירון

הצגת הנושא: דילמות אתיות ביחסים בין עמיתים כאשר עמית אחד משמש עורך, יו"ר ועדה או שופט, ועמית אחר משמש חוקר או כותב. במצב זה מצוי עמית אחד בעמדת כוח ביחס לעמית האחר.

הדילמות העולות הן בין המחויבות לבצע עבודה מקצועית ברמה גבוהה לבין קידום העניינים של יחיד או של קבוצה.

ההנחה היא שאתיקה בהגדרתה איננה נקבעת על ידי היחיד, אלא היא מוסכמה חברתית-תרבותית של קהילה. יש להקים מנגנון שיחייב את בעל הכוח, שלחוות דעתו משקל מכריע, לתת דין וחשבון על החלטותיו. "זוהי חובתנו כלפי שני הערכים המרכזיים האמורים לשמש נר לרגלנו: החופש האקדמי והאחריות הפרופסיונלית".

במאמר המלא דיון המציג דוגמאות רבות למצבים בעייתים, נקודות תורפה במערכת יחסים אתיים בין עמיתים והיבטים הנוגעים למערך יחסי הכוחות בין עמיתים.