מי הוא המורה הטוב?

מקור: אתר "קו לחינוך
 
ב"ידיעות אחרונות", 1.11.07, מביא ירון לונדון ידיעה על מחקר השוואתי בין מדינות שונות בעולם, שערכה חברת הייעוץ מקנזי ממנו עולה כי הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים הוא רמת המורים ולא רמת שכרם של המורים, או שיעור ההקצאה לחינוך מתוך התוצר הלאומי, או הצפיפות בכיתות או שיטות ההוראה. העיקר, כך מדגיש המחקר, הוא איכות המורים. המחקר אינו עונה על שאלת השאלות והיא איך משיגים מורים איכותיים. בחברה המערבית וישראל בכללה, איכות מזוהה עם שכר גבוה, אלא שברוב החברות המערביות כולל בישראל, ממשלות אינן מוכנות להשיג מורים טובים במחיר של תשלום שכר יותר גבוה. ולכן בהרבה מדינות החינוך הציבורי מורכב בעיקר ממורים בעלי שכר נמוך הדוחה מהמקצוע צעירים בעלי נתונים אישיים גבוהים. מורים בעלי שכר גבוה יימצאו בעיקר בחינוך הפרטי, או במסגרות ייחודיות של החינוך הציבורי.
 
דרך אחרת להשגת מורים איכותיים היא השכלה. קיימת הנחה שככל שמורים יהיו בעלי השכלה אקדמית יותר משובחת – כך גם תשתבח עבודתם. הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות לנוכח העובדה שארצות בהן השכלת המורים נופלת מזו שבמערב – הישגי התלמידים גבוהים מאלה שבמערב. עובדה זו התגלתה במחקרה של ליפינג מה, חוקרת אמריקאית ממוצא סיני, שהוכיחה כי לא ההשכלה האקדמית, אלא מיומנויות ההוראה הן ש'עושות' מורה טוב. ליפינג מה ניסתה להסביר תופעה תמוהה: תלמידים סיניים מצליחים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה יותר מחבריהם האמריקאים, הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת התיכון, למרות שרמת ההשכלה של המורים הסיניים נמוכה מזו של המורים האמריקאים. מורה סיני הוא בדרך כלל בעל השכלה פורמלית של 11 עד 12 שנים: 9 שנות לימוד בבית הספר היסודי, ועוד שנתיים בסמינר. למורה אמריקני השכלה בת 14 עד 16 שנים, לפעמים יותר. התנאים הפיזיים והעזרים המצויים לרשות המורה האמריקאי טובים יותר, מספר הילדים בכיתה גדול יותר ובכל זאת מצליחים המורים הסיניים להעביר את החומר בצורה טובה יותר. תשובתה של ליפינג מה: המורים הסיניים יודעים מתמטיקה טוב מעמיתיהם האמריקאים. לא מתמטיקה אוניברסיטאית גבוהה, אלא מתמטיקה רלבנטית למה שהם מלמדים. הם מבינים את המושגים בצורה עמוקה יותר, מבינים את הקשיים בחומר האלמנטרי ולכן גם מצליחים להסביר וללמד טוב יותר. השקעה בהקניית מיומנויות הוראה למורים במקום העלאת רף הדרישות האקדמיות הפורמאליות, מחייבת רענון החשיבה בכל נושא הכשרת המורים. החשיבה השלטת כיום במערב ובמערכת החינוך הישראלית היא שאם רוצים מורים טובים יותר מאלה הקיימים במערכת, צריך להעלות את רף הכניסה למקצוע אם על ידי ניפוי, אם על ידי בחינות חוזרות למורים. חשיבה זו, אם להאמין לליפינג מה, ספק אם תפיק מורים יותר טובים.   
 

    לפריט זה התפרסמו 2 תגובות

    נראה לי מאמר טוב

    פורסמה ב 12/05/2009 ע״י אלבין פנינה

    שתי שאלות מתבקשות: 1 האם ליפינג מה כוללת בהשכלה פורמלית גם לימודים לקבלת תעודת הוראה? שהרי בלימודים לקראת קבלת תעודת הוראה לומדים הסטודנטים כחלק מרכזי וחשוב מתכנית הלימודים גם מיומנויות הוראה כולל התנסות בשטח.2. האם לא סביר להניח שמורה שיש לו גם השכלה גבוהה וגם מיומנויות הוראה יהיה מורה יותר טוב? השכלה גבוהה מבטיחה ידע מקיף ומוצק, את המיומנויות יש לרכוש על ידי התנסות בלמידה פעילה וניתוחה במסגרת לימודי התעודה.

    פורסמה ב 20/10/2012 ע״י ד"ר יוסי אבינון
    מה דעתך?
yyya