מטקסט להיפר-טקסט – על הכתיבה ועל הקריאה במרחב הסייברי
מאת: מירה טנצר
מקור וקרדיט : טנצר , מירה . "מטקסט להיפר-טקסט – על הכתיבה ועל הקריאה במרחב הסייברי ," כנס מדעי : העברית שפה חיה , מכללת אורנים , 5-6 בפברואר 2007.
סיפור עלילתי, המופיע בטקסט מודפס, הוא בעל מבנה "שטוח" – הסיפור מתחיל בעמוד הראשון ומסתיים באחרון, ומסלול הקריאה הוא ליניארי. מתקיים מעין חוזה לא כתוב בין הכותב לקורא – חוזה הנוגע לשפת הטקסט, לאופן הקריאה ולפורמט. בהתייחסו לעלילה, מגדיר גם אריסטו (בפרק השביעי של "פואטיקה", מצוטט ב- Landow 1992b) את שרירותן של נקודות ההתחלה והסיום בעלילה.
השפה האינטרנטית שונה בתכלית מן השפה הכתובה המודפסת: ראשית, היא מושתתת על היפר-טקסט – אובייקטים הקשורים ביניהם באמצעות "לינקים", דבר המבטל את הליניאריות של מסלול הקריאה. שנית, המורפולוגיה של הרשת מוצאת את ביטויה לא רק במבנה טכנולוגי אלא במבנה הרעיוני והתוכני, ומשפיעה על אופן הכתיבה, הצגת המידע, ואופן הקריאה והקליטה (למשל, 1998Lowe, and Hall, ; Hang, 2002 Man, 2002;). רצף הקריאה אינו מוכתב מראש ואינו ידוע לכותב. המושג "התקדמות" מאבד את משמעותו המקורית בסביבה שאיננה ליניארית. אמנם אפשר להתייחס גם אל הספר המודפס כ"פתוח", כפי שמתייחסים Barthes ו- Foucault (אצל Landow, 1992a) אך לדעתי, השוני בין טקסט מודפס להיפרטקסט האינטרנטי אינו רק כמותי, אלא איכותי.
הרשת מזמנת "קצוות פתוחים" ושילובם של תכנים חיצוניים, שמקורם אינו בכותב. בטקסט אינטרנטי הכתיבה, כמו גם הקריאה, הן אסוציאטיביות במהותן ומתרחשות גם ללא תלות באופיו או בלמדנותו והשכלתו של הקורא. בנוסף, השוני מחייב את הקורא להפעיל מיומנויות מידעניות-ביקורתיות בעת אחזור המידע (למשל: Hang, 2002). הסביבה הממוחשבתמזמנת פורמט שונה של קריאה, והסגנון המולטי-מדיאלי, שבו ה"טקסט" אינו עשוי רק ממילים אלא גם מאובייקטים ויזואליים, קוליים וסרטונים ("היפרמדיה") - מחייבים קריאה וכתיבה מסוג אחר ותובעים קיומו של חוזה חדש בין הכותב לקורא.
מה עושה הסביבה האינטרנטית, ההיפר-טקסטואלית, למרחק בין "המסמן" (המילה) ל"מסומן", לדבר עצמו? האומנם המרחק גדל ומועשר, כפי שמרמז הביטוי "היפר-טקסט", או שמא מצטמצם? ואולי הוא משתנה איכותית ונעשה מימד בסביבה חדשה?
הכתיבה האינטרנטית היא תחום התובעאפוא גיבוש כללים חדשים למושג "כתיבה" והתמחות המושתתת על תכנים שונים (למשל: School of Literature, Communication & Culture, 2006). תפקידו של הקורא באינטרנט משתנה באופן מהותי והוא הופך להיות גורם פעיל ומחולל ביצירה עצמה – בין אם מדובר ביצירה אמנותית – "נט-ארט", בשירה – E-poetry, בסיפורת, באמנות וידאו, או בתכנים לימודיים.
האינטרנט מאפשר לקורא להיות גם "קורא-מגיב" או "קורא-מעיר-מבקר", והאפשרות להפיץ את התגובה שלו מרחיבה את המשמעות של המושג "קריאה".
לדעתי, לכל אלה יש השלכות משמעותיות גם על אמות המידה שבהן ניתן להעריך את היצירה, והן אינן זהות לאלה המשמשות אותנו בהערכת יצירה ספרותית מודפסת.
ההרצאה עוסקת במורפולוגיה של הרשת ובמאפייני השפה האינטרנטית, בהשוואה לשפה הטקסטואלית, כפי שהם מוצאים את ביטוים ביצירות שונות במספר סוגות. הדוגמאות יכללו גם התנסות אישית בכתיבה אינטרנטית.
References
Hang, C., (2002). An Eye of Information Retrival in HyperText Systems. (URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/cuihang/index.htm).
Landow, G.P., (1992a). The Definition of Hypertext and Its History as a Concept, URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/jhup/history.html#1 (in "Hypertext and Hypermedia", URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/defineov.html)
Landow, G.P., (1992b). Hypertext and the Aristotelian Conception of Plot. URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/fiction/aristotle.html.
Lowe, D. and Hall, W., (1998). Hypermedia & the Web.An Engineering Approach. John Wiley & Sons.
Man, L., (2002), HyperText & Information Retrival & Web Mining, Web Site. URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/lanman/index.htm.
School of Literature, Communication & Culture, Web Site, (2006). URL: http://idt.gatech.edu/admissions/index.php
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya