מטלות מקוונות כאמצעי לבדיקת התפתחות מקצועית של מורים

אוסטר, ענת ואביבה קליגר. "מטלות מקוונות כאמצעי לבדיקת התפתחות מקצועית של מורים". מתוך: חן, דוד וגילה קורץ (עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה, תשע"א. 247- 279.

סיכום עיקרי הממצאים של המאמר:

החיים בעולם מתוקשב, המשתנה במהירות והמאופיין בחדירה של טכנולוגיות מידע, מושפעים בתחומים רבים. מציאות זו מחייבת להתמודד עם אתגרים חדשים, כולל האתגר החינוכי. ממחקר שנעשה על שילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת במערכת החינוך בישראל עולה, כי המורים הם הגורם החשוב ביותר להצלחה או לכישלון של רפורמות חינוכיות (מיודוסר ואחרים, 2000). מרבית בתי הספר אימצו מדיניות שבמסגרתה המורים מקבלים הכשרה בשימוש בתקשוב וביישומיו בהוראה, אבל מימוש המדיניות לא היה משביע רצון. כדי לממש את המדיניות יש לפתח השתלמויות לפיתוח מקצועי, שלא רק יעסקו בהכרת כלים טכנולוגיים אלא ישכילו גם לשלב כלים אלו עם ידע תוכן פדגוגי.

עד כה לא נחקרה סוגיית ההתפתחות המקצועית בסביבה מקוונת בהקשר של האיכות והשילוב של סוגי הידע הנדרשים בפיתוח מטלות מקוונות שהמורים מפתחים. מחקר זה עוסק בפיתוח מקצועי של מורים בסביבה מקוונת, וייחודו הוא בבדיקת איכות המטלות שפיתחו המורים במהלך כמה שנים ובבדיקה של שילובי הידע השונים בעזרת מחוון דיגיטלי ייחודי.

רקע תיאורטי: פיתוח מקצועי של מורים להוראה מקוונת

פעמים רבות השימוש בטכנולוגיה בבית הספר הוא טכני, ולא ברור הרציונל הפדגוגי המנחה אותו (Fishman, 2004). רוב הפעילויות שהמורים מפתחים, הקיימות באתרים החינוכיים, מתבססות על גלישה באתרי הרשת השונים, איסוף מידע ועיבודו ברמה פשוטה. רק מעטים מהאתרים החינוכיים מעודדים התנהגויות לימודיות מורכבות, הדורשות למידה בהקשר חברתי ושיתופי (Miodusar & Nachmias, 2002; Rochelle, 2000). הטמעה משמעותית יכולה להיווצר, על פי פישמן ועמיתיו, כאשר התרבות הבית-ספרית מעודדת שימוש משמעותי בתקשוב ותומכת בהכנסת פדגוגיות חדשניות (Fishman, 2002).

היתרונות של שילוב התקשוב בפיתוח מקצועי של צוותי ההוראה והניהול הם: למידה מכל מקום ובכל זמן, השתתפות בקהילות מקצועיות לומדות, נגישות למשאבי ידע מקוונים, והתנסות בתהליכי למידה מעודכנים כבסיס ליישום בכיתות (מט"ח, 2006).
המורים לומדים בצורה מיטבית על ידי עשייה, רפלקציה, שיתוף פעולה עם מורים אחרים, מעקב צמוד אחר עשייתם של הלומדים, ושיתוף עמיתים (Darling-Hammond, 1998). פיתוח מקצועי של המורים מביא להעצמה בהיותו מכוון להעלאת הידע של המורה, לפיתוח המסוגלות העצמית שלו בשימוש באינטרנט ובפיתוח והפקה של חומרי למידה מקוונים, ולשיפור יכולתו להתאים את ההוראה והאמצעים הטכנולוגיים לתנאים של כיתתו. המורה נדרש להפנים ולשלוט בתיאוריות פדגוגיות, הקשורות בהפקת תכנים וחומרי למידה בכלל וחומרי למידה מקוונים בפרט (יוסיפון, 2004; Tan, 2007; Timmerman, 2007; Watson, 2006).

כדי לחולל שינוי בהטמעת טכנולוגיה בהוראה יש לבדוק מהם מרכיבי הידע שיש לטפח ולכלול בפיתוח המקצועי של המורים. המושג TPACK-Technological Pedagogical Content Knowledge מבטא את המרחב שנוצר בין הידע הטכנולוגי, הידע הפדגוגי וידע התוכן. מושג זה מבוסס על הרעיון של שולמן, שכל מורה צריך להיות בעל ידע תוכן פדגוגי. שילוב של טכנולוגיה פדגוגיה בנושא מסוים צריך להביא בחשבון את השילוב הדינאמי בין המרכיבים ואת תחומי החפיפה ביניהם.

כדי שהמורים יהיו מסוגלים לשלב בין סוגי הידע השונים, הנדרשים בפיתוח מטלות מקוונות ובהוראה בכלל, יש לפתח השתלמויות למורים בתחומי הדעת השונים, שיעסקו לא רק בהכרת הכלים הטכנולוגיים אלא גם באופן שילובם בתחומי הדעת, ושיביאו ללמידה משמעותית של התלמידים.

מאפייני מטלה מקוונת:

המטלות הניתנות לתלמידים בני דור הרשת צריכות להיות רלוונטיות, חדשניות ואטרקטיביות. הלמידה המקוונת לא באה להחליף את דרך הלמידה המסורתית, אלא להראות פן מחודש, מאתגר, הנותן ללומד אפשרות לפתח למידה עצמית, המקושרת אל המידע ברשת האינטרנט. מטלה לימודית מקוונת היא שיעור ברשת, המתנהל כלמידה עצמית או כלמידה בצוות, ומשולבים בה פיתוח חשיבה וכישורים מידעניים מתוקשבים (רותם ופלד, 2008).

המטלה המקוונת צריכה להיות דינאמית, מאתגרת את התלמיד ומאפשרת את הבנת התכנים באמצעות יצירת קישורים מתאימים (סלנט, 2007). מטלה לימודית מקוונת מתממשת בסביבת למידה שיש בה כלים מקוונים, באמצעות הרשת, המבטיחים כמה דברים (אור מאיר, 2005; סלנט, 2007; רותם ופלד, 2008): נגישות למידע; אחזור מידע על פי הקשר והצורך; תקשורת בין אישית לצורכי לימוד והעצמה אישיים; קלט ועיבוד של מידע בטקסט דיגיטלי במגוון אופנים; פלט מידע יצירתי באמצעות טקסט דיגיטלי (ביטוי אישי בתוצר אישי או קבוצתי).

מחוון להערכת איכות של מטלות מקוונות:
קיימים מחוונים רבים להערכת מטלות מקוונות, הבודקים היבטים שונים שלהן. אולם, לא מצאו החוקרות מחוון דינאמי ודיגיטלי להערכת איכותן של מטלות מקוונות, המקיף את כל ההיבטים שצריכים להילקח בחשבון (ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי וידע טכנולוגי). לכן, התאימו החוקרות מחוון דיגיטלי לבדיקת איכותן של מטלות, שנבנה על בסיס כלי לאפיון ולהערכה של מטלות מקוונות – "המגליתי" (רותם, 2006).

השערות המחקר

1. ההנחיה תחולל שינוי בהתפתחות המקצועית של המורים, שיתבטא באיכות המטלות המקוונות ובקידומו של שילוב הידע הטכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי (TPACK).
2. לזמן יש אפקט חיובי על ההתפתחות המקצועית של המורים: איכות המטלות של מורים, המפתחים מטלות מקוונות לאורך זמן, תעלה.

מתודולוגיה

אוכלוסיית המחקר: נבדקו 53 מטלות מקוונות, שפיתחו 14 מורים בבית ספר תיכון אחד, במקצועות לימוד שונים.
שיטת המחקר וכלי המחקר: מחקר זה אימץ את הגישה המשלבת בין המחקר הכמותי למחקר האיכותני. כלי המחקר הכמותי כלל מחוון דיגיטלי לניתוח מטלות מקוונות, וכלי המחקר האיכותני כלל ראיונות חצי-מובנים עם המורים, שפיתחו מטלות מקוונות במהלך השנים 2001- 2007.

ממצאים

השפעת ההנחיה על איכות המטלות המקוונות ועל ההתפתחות המקצועית של המורים:

מתוצאות המחקר עולה כי מורים שקיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר ממורים שלא קיבלו הנחיה בחמישה ממדים מתוך שבעה: ידע פדגוגי, מתודיקה ייחודית למקצוע (ידע תוכן פדגוגי), יישום הוראה בסביבה מקוונת, מקוריות וייצוגים, ושימוש במטלה המקוונת.
הציונים הממוצעים הסופיים של המטלה אצל מורים שקיבלו הנחיה היו גבוהים יותר מאשר אצל מורים שלא קיבלו הנחיה.
השפעת הזמן על איכות המטלה ועל ההתפתחות המקצועית של המורים:
כדי למדוד את השפעת הזמן על ההתפתחות המקצועית של המורים חולק המחקר לשתי תקופות: 2001-2004, 2005-2007. בתקופת הזמן הראשונה רכשו המורים מיומנויות טכנולוגיות, שסייעו בפיתוח המטלות המקוונות. בתקופת הזמן השנייה המשיכו לפתח מטלות מקוונות והטמיעו את המיומנויות הטכנולוגיות שרכשו.

השערת המחקר השנייה, שלפיה לזמן יש אפקט חיובי על התפתחותו המקצועית של המורה, אכן אוששה, וניכרת עלייה בכל ציוני המורים בין התקופה הראשונה לשנייה.

ראיונות מורים

תרומת המטלה המקוונת לפיתוח המקצועי:

הפיתוח המקצועי של המורים נבחן בהיבטים שונים: ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ו- TPACK.

ידע טכנולוגי- בתחום הידע הטכנולוגי דיווחו המורים על התפתחות ורכישה של מיומנויות שונות. תוך כדי בניית המטלות נחשפו המורים לעולם חדש- עולם הטכנולוגיה. חלקם לא היו מודעים טרם לכן לאפשרויות הנרחבות שהטכנולוגיה מעמידה לרשותם.

ידע פדגוגי- המורים העידו שההתפתחות המקצועית שלהם בתחום זה עברה שינוי משמעותי בהיבטים שונים, כגון פיתוח מטלה מורכבת, התאמת המטלה לאוכלוסיית התלמידים, והגדרת ובהירות מטרותיה של המטלה המקוונת.

ידע תוכן פדגוגי- המורים הפעילו שיקולי דעת, האם המטלה המקוונת תהיה חלק מתוכנית הליבה או בגדר העשרה, וניסו לגוון את דרכי ההוראה, להתאימן לתחום הדעת ולמנף את העשייה בעזרת הטכנולוגיה.

היבטים נוספים שעלו מראיונות המורים:

אפקט הזמן- המורים ראו בצבירת ניסיון גורם משמעותי, שהשפיע על איכות המטלות שבנו ועל התפתחותם המקצועית.
העצמה אישית- פיתוח המטלות המקוונות הביא להעצמה אישית של המורים בכיוונים השונים. המורים חשו כי הם יוצאים מהשגרה ושהקשר שלהם עם התלמידים מתפתח לכיוונים אחרים מאלו שהכירו, דבר שהעלה את תחושת הערך שלהם כמורים
תכנון של בניית המטלה המקוונת- המורים הציבו לעצמם בעיקר מטרות בתחום התוכן והפדגוגיה, ופחות בתחום הידע הטכנולוגי. לעתים, בשלב מתקדם של התכנון, הם התייחסו גם לידע הטכנולוגי.
קשיים שעלו בעת בניית המטלה וביום המקוון- המורים ציינו קשיים שונים בעת פיתוח המטלה, כגון: הזמן הרב הכרוך בהכנתה, קושי במציאת חומרים מתאימים לנושא ולאוכלוסיית התלמידים, קושי בעבודה ללא צוות, אי ניצול יעיל של זמן, קושי בהפעלת היום המקוון עצמו, קשיים טכניים וקשיים הנוגעים לתלמידים.

דיון

אפקט ההנחיה על ההתפתחות המקצועית של המורים:
ההנחיה ניתנה למורים בשלבים שונים של כתיבת המטלה המקוונת: לפני כתיבתה, בתחילתה ובמהלכה. ההנחיה הייתה ממוסדת ואו פרטנית, בתחום של ידע טכנולוגי כמו עבודה בתוכנות Office ואיתור מידע, וניתנה דהן על ידי מומחים והן על ידי עמיתים.
מכיוון שההנחיה ניתנה בתחום הידע הטכנולוגי, יש גם לבדוק האם ההתפתחות המקצועית של המורים לאורך זמן באה לידי ביטוי רק בשיפור הידע הטכנולוגי, או שמא חל שינוי בכיוון שילובו של הידע הטכנולוגי עם סוגי ידע אחרים.

תרומת ההנחיה לאיכות המטלות המקוונות:

מהממצאים עולה כי יש להנחיה אפקט חיובי מובהק, בעוצמה גבוהה, רק עבור חלק מהממדים התורמים להתפתחות מקצועית של מורים. בחינה מעמיקה של ממדי ההערכה נותנת תמונה ברובה לגבי התחומים, שבהם תרמה ההנחיה בתחום הטכנולוגי להתפתחות המקצועית של המורים המתבטאת גם בשילוב של סוגי הידע השונים:

* דידקטיקה כללית (ידע פדגוגי)- מורים שקיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר בחמישה קריטריונים (מתוך שמונה) שמרכיבים את הממד של דידקטיקה כללית: פיתוח מיומנויות מידעניות, עידוד יצירתיות, זימון למידה משמעותית, קריאות ובהירות השפה, ומקורות המתאימים למשימה. לעומת זאת, המורים אשר לא קיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר בתחום האינטראקטיביות ומענה לשונות התלמידים.

המורים סבורים שבתחום הידע הפדגוגי חלה ההתפתחות המקצועית הרבה ביותר, בעיקר בנושאים של מורכבות המטלה, התאמת המטלה לאוכלוסיית התלמידים והגדרת מטרותיה.

* מתודיקה ייחודית למקצוע (ידע תוכן פדגוגי)- בקריטריונים המרכיבים ממד זה, המורים אשר קיבלו הנחיה הקפידו על ייצוג המידע ודרכי הלימוד יותר ממורים שלא קיבלו הנחיה. המורים שילבו את הידע הטכנולוגי בייצוג דרכי מידע ודרכי הוראה. גם כאן ניכר שלא הטכנולוגיה הובילה את השינוי, אלא הידע הפדגוגי הוביל את הטכנולוגיה.

* יישום הוראה בסביבה מקוונת (ידע טכנולוגי וידע תוכן פדגוגי טכנולוגי)- מורים שקיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר ממורים שלא קיבלו הנחיה בחמישה קריטריונים מתוך השישה, שמרכיבים את ממד יישום ההוראה בסביבה מקוונת. הקריטריונים בהם קיבלו ציון גבוה יותר הם: עמידה בכללי אתיקה ברשת, התמצאות ובהירות הניווט במטלה, עיצוב המטלה בפורמט דיגיטלי, מגוון אמצעי המחשה, וערך מוסף לטקסט הדיגיטלי. על פי הממצאים ניתן לראות שלמורים שקיבלו הנחיה יש ידע טכנולוגי רב יותר וכן ידע בשילוב ידע טכנולוגי עם ידע פדגוגי.

* שימוש במטלה מקוונת- מורים שקיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר מאלו שלא קיבלו הנחיה בשניים מתוך הקריטריונים מתוך השלושה, ואלו הם: משאבים לביצוע המטלה, והתאמה ללמידה בהקשרים נוספים. בקריטריון השלישי, הנחיה למורה, הציונים הן בקרב מקבלי ההנחיה והן בקרב אלו שלא קיבלו הנחיה היו זהים ונמוכים. מזאת ניתן להסיק כי ההנחיה בתחום הטכנולוגי סייעה למורים בפיתוח המטלות המקוונות. עם זאת, יש לשים לב שההנחיה בתחום הידע הטכנולוגי אינה תורמת דיה למורים בשילוב סוגי הידע השונים, וכי ישנו צורך להנחות את המורים בעיקר בשילוב ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי.

השפעת הזמן על ההתפתחות המקצועית של המורים:

ממצאי המחקר מראים אפקט חיובי מובהק של הזמן על איכות המטלות בשני ממדים בלבד: דידקטיקה כללית (ידע פדגוגי) ומתודיקה ייחודית (ידע תוכן פדגוגי). אולם, בתחום הידע הטכנולוגי, לא היה אפקט מובהק שהביא לשיפור. מכאן, לזמן יש אפקט חיובי על ההתפתחות המקצועית של המורים, בעיקר בידע פדגוגי ובידע תוכן פדגוגי.

סיכום
התפתחות מקצועית של מורים נעשתה במהלך השנים מורכבת יותר ודורשת אוריינטציה אינטלקטואלית רחבה במקום ראייה טכנית צרה של כישורים (Darling-Hammond & McLaughlin, 1995). מתוך הממצאים עולה שלהנחיה יש השפעה משמעותית על ההתפתחות המקצועית של המורה, ושהידע הטכנולוגי מסייע בהתפתחות של ידע פדגוגי וידע תוכן פדגוגי אך לא במידה מספקת, ושלכן יש למקד את הנחיית המורים בעיקר בשילוב סוגי הידע השונים. גורם הזמן, ובעיקר צבירת ניסיון ולמידה מתוכו, הינם חשובים, אך הם פחות משמעותיים להתפתחות בתחום הידע הטכנולוגי. הזמן, ועמו הניסיון הנצבר, משמעותיים יותר להתפתחות המקצועית של הידע הפדגוגי ושל ידע התוכן הפדגוגי.

ההנחה הרווחת, לפיה הפדגוגיה עדיין לא פוגשת את הטכנולוגיה (Hui, 2005; Gao, 2006; Ilomaki, 2006), ניתנת כאן לסתירה שכן ראינו בהתפתחות המקצועית של המורים, שהפדגוגיה מתחילה לפגוש את הטכנולוגיה ושהמורים מתחילים ליישם פדגוגיה נכונה בסביבה טכנולוגית מגוונת. ממוצעי הציונים של המטלות מעידים, שעדיין זו ההתחלה ושעדיין יש מה לשפר בתחום ההנחיה, דהיינו- יש לשלב יותר ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי, ויש להמשיך ולהנחות את המורים כדי שיהיו מומחים ב- TPACK.

ראה גם : מאמרים ומחקרים נוספים  על מטלות מקוונות בפורטל מס"ע