מחקרים חדשים על הטמעת מחשוב 1:1 בכיתות בית הספר
מאת: גלי וינשטין
מילות מפתח:
הטמעת תקשוב בכיתה
למידה מתוקשבת
מחשבים
מחשבים ניידים
סביבות למידה מתוקשבות
סביבות למידה עתירות טכנולוגיה
שילוב מחשב בהוראה
תלמידים
מאת : ד"ר גלי וינשטיין (גרנק) , ינואר 2010
כתב העת: Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 כולו מוקדש להשפעות החינוכיות והלימודיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג'. המחקרים מצאו, שבמבחני קריאה באנגלית וכישורי שפה התלמידים בתבנית ה-1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים.
ראוי לציין שהמחקרים הם כמותיים ולכן סובלים מהפגם הידוע: לא ניתן לכמת את החינוך. כמוכן, בכיתה בעלת מחשבים ניידים 1:1 התלמידים מפגרים לעומת כיתה רגילה במיומנויות של החזקת עיפרון ודף – מיומנויותרגילות ואלמנטאריות שכל תלמיד צריך לדעת אותן לחיים. לתלמידים ישנה בעיה לבצע מבחנים בכתב יד ובעיה כללית בכתב היד. בנוסף המחקרים החדשים סובלים מפגמים נוספים שיפורטו להלן.
האם להשקיע בתוכניות חינוך מודרניות או בתוכניות מחשוב מודרניות?
יישום מיזמים חינוכיים מודרניים עולה לפעמים אותו מחיר כמו ההטמעה של טכנולוגיות מחשוב (למשל Computer microworlds ) בבתי הספר. אולם יש המאמינים, שטכנולוגיות מחשב משופרות יובילו להישגים לימודיים טובים יותר בבתי הספר וכך ישפרו את ההוראה של המורים. מאמינים שטכנולוגיות אלה יובילו גם לשיפור ניכר במיומנויות אצל התלמידים ולמנהיגות חינוכית. בקיצור, המחשוב יגרום לטרנספורמציה בחינוך (transforming education). אמונות אלה הובילו להשקעות בטכנולוגיות חינוכיות בסכומים של מיליארדי דולרים בארה"ב.
ישנן דרכים רבות שבהן מחשבים יכולים להיות מוטמעים בבתי הספר: במעבדות, בספריות ובמספרים בודדים בצידי הכיתה. כאשר כבר מטמיעים מחשבים בכיתות והפרויקט עלה הון תועפות בסופו של דבר, המורים בסביבות כיתה מסורתית החלו מדווחים שהם משתמשים במחשבים במשך זמן מועט בכל יום.
הנימוק שניתן לפער, שבין הגידול הדרמטי בנוכחות המחשבים בבתי הספר לשימוש הלא רב יחסית במחשבים אלה על ידי המורים והתלמידים בכיתות, הוא שאין מספיק מחשבים לכל תלמיד. הטכנולוגיה לא נמצאת בכל מקום. לכן הגו פתרון שנקרא פרויקט המחשוב 1:1 - מחשוב "1 ל-1" בטכנולוגיה של K-12: דחפו מחשב נייד לכל תלמיד. פרויקט המחשוב 1:1 הראשון היה בסידני אוסטרליה ב-1989.
(12-K פירושו המערכת בארה"ב, אוסטרליה וקנדה האנגלית: Kindergarten (גיל 4 עד 6) ועד כיתה י"ב, כלומר הכיתה ה-12).
קמו יוזמות כמו של אינטל: World Ahead Program ו-One Laptop Per Child. יוזמות אלה נועדו לחבר את בתי הספר בעולם השלישי למחשבים ניידים זולים. כאן. אולם בחברה שלנו הילדים הם מה שנקרא digital native - הם בבית עם המחשב הנייד ונולדו לתוכו. אבל ההתלהבות ממחשוב ה-1:1 הייתה גדולה. החלו לפתח את מודל המחשוב 1:1 K-12 כך שיחברו כיתות ומורים למחשב ראשי ולניידים.
לפתע הבינו שלא היו מספיק מחקרים בסדר גודל מקיף שיעריכו את ההוראה והלמידה בסביבות מחשוב אינטנסיביות אלה. ישנם מחקרים שהחלו להצביע על בילוי פחות זמן מול הטלוויזיה ויותר זמן שהושקע בשעורי בית כתוצאה מטכנולוגית המחשב הנייד בבית הספר. אולם מחקרים אלה הם מוזרים משום מה. הילד עבר מהטלוויזיה למחשב הנייד... עבר מתכנים לימודיים בטלוויזיה לתכנים לימודיים במחשב הנייד. אם כך מה הרווחנו מכך שנתנו לילד מחשב נייד פרטי משלו?
ואז החלו המחקרים שמקשרים בין הישגי התלמידים לבין נוכחות תוכניות המחשוב 1:1. הגיעו מחקרים שמצאו שיפור בכישורי קריאה ובכישורים מילוליים כתוצאה מהטמעת תוכניות מחשוב 1:1. אולם המחקרים לא בדקו כישורים אחרים, כמו למשל כתיבה בעיפרון, ציור על דף (שכמובן המחשב דיכא).
בהינתן הצלחה זו בכישורי קריאה אצל התלמידים, המחשוב 1:1 לכד את דמיונם של מקבלי ההחלטות בארה"ב, שחיפשו כל דרך לבצע רפורמות בחינוך. הם חשבו כיצד לסגור פערים ולשפר את ביצועי בתי הספר הנחשלים. בנוסף מספר מנהיגים פוליטיים בארה"ב הציעו שאם נספק לכל תלמיד מחשב, הדבר יתרום לשגשוג הכלכלי לטווח ארוך. כך ההבטחה של מחשוב 1:1 החלה קורמת עור וגידים. כמעט 50% מהממונים על החינוך המחוזי בארה"ב דווחו שהם מתכוונים לרכוש רכיבי מחשוב לכל תלמיד במחוז שלהם עד שנת 2011.
בכל זאת , בשנים האחרונות נשמעה לא מעט ביקורת כנגד יוזמות מחשוב 1:1. באחד המאמרים בקובץ ביקורת זו כונתה בשם הכולל: Techno critique. לארי קובן Larry Cuban ממצא את עיקר הביקורת ב-2006 והוא אומר על מהפכת המחשוב 1:1 "למהפכת הניידים אין בגדים". טיעון זה מכונה ה"מלך עירום". קובן מזהיר את תומכי ה-1:1 מלבצע טענות מוזרות אודות למידה משופרת, הוראה טובה יותר, ותלמידים שאחר כך יקבלו משרות בעלות שכר גבוה יותר כתוצאה מתלמידים ומורים שהיה להם מחשב נייד 1:1. הוא מאשים את תומכי השיטה בשלהוב הציפיות מהטכנולוגיה ובכך שהם מטעים וטועים מהשימוש במחשוב ומהציפיות מהמחשבים. קובן סבור שאם נצייד כל תלמיד ומורה עם מחשב הדבר לא יגרום למהפכה בהוראה ולא יעלה את רמת הציונים בלימודים ובמבחנים. הוא סבור שדווקא שיטות הוראה חדישות יגרמו לתוצאות אלה. דווקא גישה שנוטה לפתרון בעיות והוראה פרטנית היא הגישה הנכונה לדעת קובן (2003).
המחקרים החדשים מינואר 2010 מראים שהביצועים של התלמידים בתוכניות המחשוב 1:1 עולים על הביצועים של התלמידים בני גילם בכיתות מסורתיות. תלמידים שהשתתפו בדו"ח של מחשוב 1:1 מדווחים על הישגים גבוהים יותר ומעורבות גבוהה יותר. כל זאת לפי הממצאים של המחקרים שפורסמו בכתב העת: Journal of Technology Learning and Assessment על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג'. כל המחקרים אשר בגיליון ינואר בדקו לא איך משתמשים בטכנולוגיה בכיתה אלא את ההשפעה של מחשוב 1:1 על הישגי התלמידים. בהמשך נתבונן במגבלות של מחקרים אלה, שהרי הממצאים הם מוגבלים בהיקפם.
הניסוי במסצ'וסטס: הכמות ולא האיכות
מחקר אחד בוצע בתוכנית פיילוט של מחשבים 1:1 בכיתות בבית ספר במסצ'וסטס.
החוקרים דווחו על מורים שהסתגלו מהר לטכנולוגיה, חוו השפעה ניכרת על אופן ההוראה שלהם. המספרים הם ממוצעים על פני כיתות. זהו ממוצע באחוזים מכמה כיתות. 80% מהמורים דווחו שהמחשוב השפיע על תוכנית הלימודים שלהם. 60% מהמורים דווחו על שינוי באווירת בית הספר כתוצאה מהכנסת המחשבים ואילו 50% מהמורים האמינו שתפקידם כמורה השתנה כתוצאה מהכנסת המחשבים. 62% אחוז מהמורים היו חיוביים בנוגע לתוכנית המחשוב 1:1, בעוד שפחות מ-10% לא הסכימו איתה. המורים דווחו על כך שהם התרגלו מהר לעבוד עם מחשוב 1:1. מיעוט של מורים נותר מרוצה ממבנה הכיתה שלפני הכנסת המחשוב 1:1. 76% מה-1:1 מורים דווחו שהמוטיבציה של התלמידים החלשים עלתה. רק 2% מהמורים האמינו בדיוק להפך, שהניידים דווקא עודדו מוטיבציה חלשה.
בוצעו תצפיות שאיששו את הדיווחים של המורים בראיונות: המסירות של התלמידים גדלה כאשר היה שימוש בתוכנית פיילוט 1:1. מורים דווחו על עליה בעניין, במוטיבציה ובאיכות העבודה.
המסקנה של החוקרים: הכנסת מחשוב 1:1 יכולה לשנות דרמטית את סביבת הלימוד וההוראה בכיתה. הניסוי, מסכמים החוקרים, מראה על הסתגלות מהירה של המורים ועל השפעה כללית חיובית.
כמובן שבניסויים כמו אלה למורה וגם לתלמיד יש תפקיד מכריע בהצלחת הניסוי. הניסוי תלוי במוכנות המורה לאמץ את הטכנולוגיה, ביכולתו ללמוד את הטכנולוגיה ולהתגבר על הקשיים בהטמעת טכנולוגיה חדשה. כמוכן עליו ללמוד אודות הטכנולוגיה החדשה ולקבל הדרכה מקצועית. עליו לשנות את הגישה לגבי בית הספר והתרבות הבית ספרית והכיתתית. עליו לענות על שאלות כגון: האם יש לקדם ולהעריך טכנולוגית מחשוב בכיתה? עליו לגשר בין האמונות שלו על פדגוגיה והערך של חינוך טכנולוגי והאמונות שלו לגבי תמיכה טכנולוגית בהוראה. המורה קובע מתי לתלמיד יש גישה למחשב במשך יום הלימודים והוא מתאים את חומר הלימוד לסביבת 1:1.
הבעיות. הנתונים הם מבוססי תצפית ושאלון. יש לכן להיזהר מכימות מספרי של השפעות חינוכיות לאחר שמספקים לילדים סביבות עתירות טכנולוגיה. מודדים את ההשפעות בצורה סטטיסטית והדבר עשוי להוביל לכישלון. קשה לכמת מתמטית ערכי חינוך וזה כולל תוכנית פיילוט של מחשוב ה-1:1. הניסויים שבוצעו הם מוגבלים מעצם היותם סטטיסטיים. שואלים מורים שאלות, כמו: האם המוטיבציה של התלמיד עלתה? האם יש שיפור בקריאה של התלמיד ומודדים תשובות ונתונים באחוזים. ולפי זה קובעים מדיניות של השקעה כספית במחשבים 1:1. מסיבה זו קשה ואולי בלתי אפשרי להעריך כמותית את ההשפעות לטווח ארוך של הכנסת מחשוב 1:1 על תלמידים וסביבות לימוד. מאידך, כדי להבין את ההשפעות לטווח ארוך של מחשוב 1:1 מבצעים ניסוי על בסיס quasi experimental study (ניסוי למחצה, לוקחים בחשבון חלק מהמאפיינים הניסויים)שעובד רק על אנליזה כמותית.
ישנו פקטור נוסף: הקצב המהיר שבו הטכנולוגיה מתחלפת. "מחר" ישתמשו באלגוריתם קוונטי ומחשב קוונטי (שמבוסס על שזירה קוונטית ועל קיוביטים) והוא עוד יוכנס לכיתה. לא הספקנו לבדוק את הטכנולוגיה הקודמת וכבר צריך לבדוק טכנולוגיה חדשה. כלומר, לטכנולוגיה יש זמן חיי מדף קצרים בניגוד לשיטות החינוך ולעבודה עם ילדים. לכן צריך להביט על תוצאות הניסויים יותר כעל פוטנציאל אפשרי ליישום מחשוב 1:1, כאשר נמצאו אולי הרבה השפעות חיוביות שנבעו מיישום של מחשוב 1:1. הטכנולוגיה יכולה להיות מבטיחה להוראה, אבל ישנם מכשולים רבים בדרך.
בחינוך ניסיונות השיפור נעשו "to it not by it"
בתי ספר בארה"ב שוקלים איך לשלב טכנולוגיה בצורה הטובה ביותר בכיתות. אבל כאשר עושים זאת עולה החשש שתוכניות אלה לא יניבו את השיפור בתוצאות הלימודים כדי להצדיק את ההוצאות הכספיות. ולכן פונים למחקר כמותי שעוסק בהשפעה של השימוש במחשבים ובודק כמותית במבדקים את הנתונים בכיתות נמוכות. להלן מחקר נוסף שבודק האם שימוש בתוכנית מחשבים 1:1 יכול לשפר את תוצאות ציוני לימוד שפת האנגלית בכיתות הנמוכות . במהלך המעבר לכיתה ד' מכיתה ג' פעמים רבות נתקלים בהאטה בהתפתחות בקריאה ובכתיבה ובלמידת מידע חדש. מה שקרוי באנגלית: Learning To Read/Reading To Learn. כלומר, Fourth grade slump.
כמות ניכרת של תלמידים בארה"ב חווים האטה בכישורי הקריאה במעבר מהכיתות הנמוכות יותר לגבוהות. בעיה זו משבשת את היכולת של התלמיד לרכוש נורמות להתקדמות הקריאה בהמשך לימודיו בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. כתוצאה קשיים מצטברים בכתיבה ובקריאה מחלישים את יכולת הלימוד בהמשך. התופעה כמובן במיוחד נפוצה בשכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות. כמובן שבאזורים שבהם התלמידים באים מרקע אקונומי טוב יותר הם מצליחים לקרוא טוב יותר מאשר בני גילם שבאים מרקע פחות טוב. והבדלים אלה בין העשירים והעניים בולטים במיוחד בכיתה ד'. אולם אם מבוצעים תיקונים בתוכנית ההוראה, בייחוד כאשר הילדים מגעים לכיתה ד', הצניחה שמתרחשת בהישגי הקריאה שלהם יכולה להימנע. תיקון כזה יכול להיות חשיפה מוגברת לטקסטים כתובים שמכילים שפה עשירה, שבה התלמידים לא נתקלים בדרך כלל בסביבתם, בשפת היומיום, אבל שהם חייבים ללמוד כדי למקסם את יכולותיהם הקוגניטיביות.
והנה חשבו על פתרון קסם. המחשב. ב-2008 הציעו רעיון חדש. הבה נרתום טכנולוגיה מבוססת מחשב כדי לספק את החשיפה הדרושה לטקסטים עשירים בשפה. בכך נגביר את הפיתוח של מומחיות השפה העשירה אצל הילדים בכיתה ד' ונשפר את בעיית כיתה ד'.
ואז קמו ה"טכנו ביקורתיים" ואמרו, בחינוך מרבית הניסיונות לשיפור נעשו to it not by it. ניסיונות השיפור לא הלכו לכיוון הערכת פועלם של המורים. ולכן פעלו מעט מאוד לשינוי וחידוש רפורמות בחינוך עצמו. נשאלת השאלה, מדוע יש לבחור דווקא ביוזמת מחשבי 1:1 מבין מגוון הניסיונות שיש לשיפור החינוך? התשובה שניתנת בדרך כלל היא: בגלל החדשנות, השינוי והרפורמה שגלומים בניידים. אולם כך עלולים להפסיד את השיפור בחינוך עצמו.
לעומתם , רבים מחזיקים בהנחה שטכנולוגיה דיגיטאלית יכולה לשמש כאמצעי להגביר את היכולות של התלמידים, כולל קידום יכולות הקריאה. גם באופן כללי וגם בשיפור, כך טוענים החוקרים של המחקר הנדון, לגבי בעיית ה-fourth grade slump. בארה"ב מאז 1996 סוכנויות פדראליות ומדיניות השקיעו יותר מעשרה מיליארד דולר כדי לרכוש ולהטמיע טכנולוגיות מבוססות מחשב בבתי ספר ציבוריים.
הנימוק שעומד מאחורי השקעה זו הוא, שאם משתמשים בצורה מושכלת בטכנולוגיות חדשות, לטכנולוגיות אלה יש הפוטנציאל לחשוף את התלמידים למגוון רחב של שפה לימודית, ביכולתם לספק תבנית כך שהתלמידים יקלטו טקסטים מאתגרים ומעניינים. המחשבים יכולים לעורר את התלמידים לעסוק בסימולציות מבוססות טקסט, שמגרות את העניין שלהם ומעוררות את המוטיבציה שלהם ללמוד. כך המחשבים מספקים מגוון שלם של כלים לבחינת טקסטים כאשר זה מוביל לעירור רעיונות, ארגון המחשבות, כתיבה, מסייע בעריכה ובפרסום עבודותיהם.
החוקרים מודים שהמחקרים אודות טכנולוגיה והקשר שלה לשפה הם לא חד משמעיים. מחקרים מסוימים לא מצאו השפעה על תוצאות הקריאה מהטמעת תוכנות קריאה. נמצא שלתוכנות לימוד קריאה אלה היה אפקט זעום בלבד. מחקר אחר הראה שיש ערך להכנסת מחשב בכיתה ד' לשיפור הכתיבה. תלמידים שהשתמשו במחשב לעתים קרובות יותר לעריכת עבודותיהם דווחו על ציונים גבוהים יותר באנגלית ובכתיבה לעומת תלמידים שהשתמשו פחות במחשב. מחקר זה בוצע ב-2005 על ידי תומכת נלהבת בהטמעת המחשבים ולכן הוא יכול להיות ביאסט – מוטה בתוצאות לכיוון הכנסת המחשבים לכיתות.
בוצעו בנוסף מחקרים רבים. מחקר אחד מראה שגישה לניידים 1:1 הגבירה את ביצועי הכתיבה מ-70% ל-92% בשנה אחת. אבל לא השוו את התוצאות לקבוצת מחקר (תלמידים) דמוגראפית זהה שלא היו להם מחשבים ניידים 1:1. כלומר לא לקחו בחשבון קבוצת בוחן. היו מחקרים שנתנו תוצאות דומות כאשר כן השוו אותם לכיתה דמוגראפית זהה אבל ללא ניידים 1:1.
אולם התוצאות יכולות להצביע על מה שקרוי self-selection של התלמידים בעלי הניידים 1:1. ברגע שבוחרים קבוצת ניסוי בברירה עצמית, והתלמידים יודעים שהם נבחרו לניסוי, מעצם הבחירה שלהם כקבוצת ניסוי, ללא קשר לחיבורם למחשבים הניידים, הם יצליחו יותר בלימודים – קריאה וכתיבה. זאת לעומת הקבוצה הדמוגראפית הזהה בכיתה המקבילה, שלא חוברה למחשבים הניידים ויודעת באופן לא מודע כי לכן עליה להיכשל במבחן. אין מדובר כאן הרי במה שנקרא blind test. כלומר זה לא מבחן טעימה עיוור, שבו אומרים לתלמידים: תטעמו שני משקאות שאתם אינכם יודעים איזה מהם הוא הקוקה קולה ואיזה מהם הוא פפסי קולה ותאמרו איזה משקה יותר טעים. מדובר כאן במבדק גלוי לחלוטין, כאשר כל כיתה יודעת מי מחוברת לניידים. ולכן מעצם היותו גלוי המבדק מוטה.
מחקר מ-2008 השתמש בגישת ה-.quasi experimental study המחקר מצא שבשנה הראשונה הכיתה שבה לא היו ניידים השיגה ציונים טובים יותר. לעומת זאת, בשנה השנייה הכיתה בעלת הניידים השיגה ציונים טובים יותר. המחברים של המחקר לכן הסיקו שהניידים הפריעו ושייקח זמן עד שהמורים והתלמידים יוכלו להטמיע את הטכנולוגיה בקרבם.
בוצע מחקר גדול מאוד בטקסס ב-2008. נבחנו כיתות במשך שלוש שנים, שנתיים ושנה. נמצא שהתלמידים בעלי הניידים השיגו ציונים טובים יותר במיומנויות קריאה ורכישת ידע. בוצעה אנליזה היררכית ונמצאו מספר גורמים, כאשר העיקרי שבהם הוא תלות בחסרון אקונומי וריכוזי עוני בית ספריים. גורמים אלה הצביעו על שיפור גדול יותר בציוני הקריאה אצל התלמידים שהיו להם ניידים, אבל ברמה משמעותית.
כמובן שישנה בעיה עם כל המבדקים האלה. הם בודקים חד צדדית רק ממצא אחד: קריאה וכתיבה. אולם הם מתעלמים ממיומנויות אחרות. בכיתה שמכניסים אליה מחשבים ניידים 1:1 התלמידים מפגרים, לעומת כיתה רגילה, במיומנויות של החזקת עיפרון ודף – מיומנויות רגילות ואלמנטאריות שכל תלמיד צריך לדעת אותן לחיים. יש להם בעיה לבצע מבחנים בכתב יד ובעיה כללית בכתב היד.
המעניין הוא, שהחוקרים מסכמים את המחקרים כתומכים באופן כללי בסביבת עבודה של ניידים 1:1 לתלמידים ומורים חרף התנגדויות אלה.
מחקר על כיתה ד'
בעוד שלמעשה מאות מחקרים אמפיריים בשלושת העשורים האחרונים חקרו את ההשפעות של מחשבים על יכולת הקריאה של תלמידים, ההערכה עדיין נראתה חלקית ובוצעה על גבי טלאים-טלאים.
לכן החוקרים החליטו לבצע מחקר מקיף על פני שנתיים לפי השיטה של quasi experimental study ולבדוק את ההשפעות של הטכנולוגיה והתערבותה בצורה אינטנסיבית – על בסיס שימוש של מחשב לכל תלמיד – על הישגי התלמיד בתחום כישורי השפה.
החוקרים הכניסו תוכנית של מחשבים ניידים 1:1 לכיתה ד' והשוו בין התוצאות של הכיתה הזו לאלו של כיתה מסורתית ללא תוכנית ממוחשבת. אחרי שנתיים של שימוש החוקרים שבו לבדוק את התוצאות הלימודיות בשתי הכיתות. התוצאות הראו שהתלמידים בכיתה הממוחשבת עלו בביצועים לעומת התלמידים שלא היו להם מחשבים ניידים בכיתה המסורתית: במיומנויות כתיבה, בתגובת הקריאה והבחינה של החומר הנקרא.
בממוצע (כלומר המספר מייצג מיצוע על כמה מספרי אחוזים) המורים השתמשו ב-45% מזמן הכיתה בניידים. בשאר הזמן הם למדו בצורה מסורתית. השימוש היה לכתיבה ולחיפוש מידע באינטרנט. התלמידים יצרו מצגות מולטימדיה. התלמידים השתמשו בניידים כדי לכתוב עבודות, גלישה באינטרנט, יצירת מצגות, יצירת לוח שנה אישי, עריכת תצלומים, עבודה עם סרטים, וביצוע חידונים. אחר כך בעדיפות פחותה הם השתמשו במחשב לאמייל ולמשחקים. כנראה הסיבה הייתה איסור על ידי המורים לעשות זאת בגלל משימות בית הספר. התלמידים לקחו את הנייד הביתה והם השתמשו בו למשימות בית הספר ולבידור. בתחילה הם השתמשו בו לכתיבת עבודות, אחר כך לגלישה באינטרנט, עריכת תמונות ובסוף למשחקים. עבודה עם מוזיקה, מסרים מיידים ומצגות היו פחות פופולאריים כעבודת בית.
החוקרים מצאו שכתיבת עבודות, שימוש במאפייני מעבד תמלילים, בדיקת איות ועיבוד המסמכים היה נפוץ. התלמידים חיפשו פעמים רבות באינטרנט מידע בנוגע לנושאים שעליהם הם קראו וכתבו. נצפה גם שהתלמידים הכינו מצגות מולטימדיה. הפעילויות בניידים גם הכילו תגובה לפעילויות הקריאה והכתיבה של התלמידים. התלמידים בנוסף השתמשו בעורכים גראפיים כדי לארגן רעיונות ולסדר את מה שכתבו וקראו. 83.8% מהתלמידים העדיפו לעבוד עם הניידים והם דווחו שעבודת בית הספר נהפכה למעניינת יותר ברגע שהוכנסו הניידים. 72.5% תלמידים דווחו שהם ערכו ותקנו את עבודתם בתדירות גבוהה יותר ברגע שהוכנסו הניידים.
ההתקדמות בציונים של הכיתה בעלת הניידים וזו ללא ניידים הייתה כמעט זהה בשנה הראשונה: 20% עבור הכיתה של הניידים ו-27% עבור הכיתה ללא הניידים. אולם בשנה השנייה של המחקר הקבוצה ללא הניידים איבדה את מרבית ההישגים שלה משנה שעברה בעוד שהקבוצה שהיו לה ניידים אומנם לא התקדמה משמעותית לעומת השנה הראשונה אבל שמרה על הישגיה מהשנה הראשונה. וכך בתום השנה השנייה נהיה פער של 12% כמעט בין הקבוצות לטובת זו עם הניידים. החוקרים משייכים את הנתונים לניידים: חיפוש אחר נתוני רקע באינטרנט למשימות קריאה ולתרגול קריאה.
אמנם אף קבוצה לא חוותה את הצניחה שמתרחשת בכיתה ד', אולם אומרים החוקרים, הקבוצה ללא הניידים חוותה את הצניחה בכיתה ה' ואילו הקבוצה עם הניידים לא חוותה זאת. לדעת החוקרים זה קשור במחשבים הניידים.
ומה ניתן בכל זאת ללמוד מחוברת שלמה שמוקדשת ומקדשת את מחשוב ה-1:1?
על המגבלות של ניסוי כמותי דברנו. פועל יוצא של ניסויים כמותיים הוא שהם אינם יכולים לבדוק השלכות רחבות היקף של פרויקט טכנולוגי. דוגמא אחת היא זו. הטמעת טכנולוגית מחשוב 1:1 עלולה לבוא במקום מיומנויות חושיות והתנסויות בטבע ובמעבדה: התנסויות במעבדה ושעורי מלאכה הם אבני הבניין בלמידה. אם ניידים 1:1 יוטמעו בכיתה, או אז יאמרו: למה להביט בדוגמית דרך מיקרוסקופ? ניתן לראות בדיוק איך הדוגמית נראית בהגדלה ברזולוציה מעולה במחשב ללא מיקרוסקופ ומבלי לזוז מהכסא של הכיתה. ישנה מעבדה וירטואלית שלמה בתוך המחשב – מעבדה שכוללת את הציוד כולו מצולם וזז בסרטי יו טיוב וסרטים אחרים במחשב ברזולוציה מדהימה. חסל היכולת ליצור ולגעת בחומרים. היום המציאות היא וירטואלית לחלוטין. בונים ערים וירטואליות, עושים ניסויים וירטואליים, אמריקה מפוצצת את עיראק במשחק וירטואלי, והסוס הטוריאני קם לתחייה במשחקי מחשב. טסים לגלקסיות אחרות, מבצעים ניסויי מעבדה עם חומרים מסוכנים בעולם הווירטואלי וללא סכנה מיותרת. וכמובן, הכל נעשה בעזרת סימולציות מולטימדיה מדהימות. חסל הטיול השנתי המסורתי, שהוא בעל ערך חינוכי. העיקר שלא צריך לעזוב את הכסא בכיתה כדי לנסוע ולראות את מצדה ואת הגליל. היום גם לא צריך לעזוב את הכסא כדי לראות חור שחור ביקום. אפשר פשוט לגלוש באינטרנט ואפילו לשים מסכה עם אלקטרודות על הראש. האלקטרודות ירגישו את רמת הריכוז והרפיון שלנו במוח והן יעבירו את המידע היישר למחשב. המחשב מיד יגיב חזרה ובהתאם לזה יניע דמויות וירטואליות על המסך. אולי אם נכניס לתוכו סרטון שלנו הוא גם ימקם אותנו בגליל או במצדה ונטייל בטיול שנתי וירטואלי לשם ממש מהכיתה... כך נוכל להרגיש ולחוש מבעד לקסדה כאילו אנחנו איזה לוחם עתיק מימי קדם שנלחם על ראש גבעה אי שם – זה הרי לכאורה הרבה יותר טוב מטיול שנתי עם שקי שינה ויתושים...
yyya
אודה לכם אם תסייעו בידי למצוא מאמרים בנושא :השפעת המיחשוב על המורה תודה