מחקר פעולה בהקשר של רפורמה חינוכית – סקירת מחקרים

Somekh, B., Zeichner, K. (2009). Action research for educational reform: Remodeling action research theories and practices in local contexts, Educational Action Research, 17(1), 5-21.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: מחקר פעולה, רפורמה חינוכית

מחקר פעולה בעולם גלובלי – המושג מחקר פעולה הוא מושג רחב המאכלס ערכים נורמטיביים נוגדים: אלה של החוקר ואלה של איש המעשה. בבתי ספר (גן – יב') קיים הרצון להשמיט מפעילות זו את המונח "מחקר", בעוד שבמוסדות השכלה גבוהים יותר יש אי-נוחות ביחס למונח "פעולה". כותבי המאמר מסתייגים מהנטיות לשנות את המונח וממליצים להשתמש בו מתוך מודעות לשילוב של שני היבטים אלה. השינויים המהירים שכל קהילייה חווה בעידן הגלובליזציה וביתר שאת במאה ה-21, מבטאים תמונת עולם שבו רעיונות ואידיאולוגיות, אנשים וסחורות, דימויים ומסרים, טכנולוגיות וטכניקות מצויים בתנועה מתמדת, בד בבד עם התחושה של סדר וארגון הקיימת בכל מדינה – "a world of flows" (Appadurai, 2001). ניתן לראות את תנועת מחקרי הפעולה , גם בשדה החינוך, כתוצר של עולם זה שהתפשט במדינות רבות החל מן המחצית הראשונה של המאה ה-20. זוהי מתודולוגיה המעוגנת בערכים ובתרבות של החוקרים-המשתתפים שנוקטים בה והיא גמישה ונענית למאפיינים מקומיים.

מסגרת לניתוח פרקטיקות של מחקרי פעולה בהקשרים מקומיים בתוך העולם הגלובלי- דרכי מחקר הפעולה הנקוטות היום עוצבו ע"י שורשי הרעיון בראשית התפתחותו. אחד מפרקי המאמר סוקר את השורשים האלה כבסיס לתזה שמציגים הכותבים (6 -9 במאמר) שכוללת מסגרת המוצעת ובה שמונה ממדים:

1) מטרות מחקר הפעולה – למשל, רצון להבין טוב יותר ולשפר את הפרקטיקה או את הקשרי העבודה, רצון ליצור ידע שימושי לאנשי חינוך אחרים ורצון לתרום ליתר שוויון ודמוקרטיה(Noffke, 1997); 2) מאפיינים הקשריים של מחקר הפעולה – למשל, מחקר פעולה איש או קבוצתי, בקבוצות קטנות או רחבות, על בסיס מכנה משותף של ידע, מובילי מחק וכדו'; 3) תפיסת המורים והלמידה שלהם-למשל, כפועלים בדפוסי סמכות היררכיים מוכרים תוך תפיסת יכולותיהם כמוגבלות או מתוך כבוד לידע המורים ולחשיבות של הפקדת אוטונומיה ופיקוח בידיהם ועוד; 4) נותן/י החסות למחקר - למשל, המורים עצמם, מחוזות בתי הספר, איגודי מורים, אוניברסיטאות, קרנות עצמאיות, ממשלות ועוד; 5) התמריצים לביצוע מחקרי פעולה - מעבר לערך האינטרינסי מדובר בתמריצים חיצוניים אפשריים. למשל, הקצאת זמן במשרה, מתן אפשרות לפגישות בזמן העבודה בבית-הספר, נגישות לאקרדיטציה אקדמית, קידום בתארים אקדמיים ועוד; 6) צורת החקר – יש כמה המשגות של תהליך מחקר הפעולה שמורים עשו בהן שימוש ומדווחים בספרות . למשל, גרסת מחקר פעולה ספיראלי המתמקד בשאלת מחקר אחר לעומת התמקדות בו זמנית בכמה שאלות מחקר; 7) היחס בין מחקר הפעולה לבין מחקרים אחרים – למשל, שימוש במושגים, בשאלות ובתפיסות ממחקרים קיימים כנקודת מוצא או, שימוש במחקרים קיימים כמקורות ולצורכי היוועצות, או אי יצירת קשר עם מחקרים אחרים; 8) דרכי הצגת המחקר לאחרים –למשל, הצגות בלתי-פורמליות בבתי הספר, הרצאות בכנסים, דיווחים כתובים ועוד.

ניתוח המאמרים – וריאציות של מחקר פעולה

המגוון של דפוסי מחקרי פעולה המפורטים להלן נגזרו מתוך התמקדות בעיצוב תיאוריות ופרקטיקות של מחקרי פעולה כהיענות לתרביות מקומיות שונות בעולם גלובאלי. לעיתים מדובר במתן שם אחר למחקרי פעולה אבל תוך שמירת המאפיין החשוב של פריצת הגבולות/שילוב בין פעולה לבין מחקר:

1) מחקר פעולה בתקופות של שינוי ואי-שקט פוליטי – מחקר פעולה נושא אופי פוליטי כשיש שינוי ממשלתי רדיקלי היוצר תקוות, לעתים שאינן ברות-מימוש, לשיפור. מחקר פעולה הנשען על ערכים של ביקורתיות ושחרור עשוי לשמש נקודת התחלה למימוש החזון. הנושא של העצמת מורים במערכת חינוכית שעוברת רפורמה עולה במחקרי פעולה שנעשו במדינות שונות שהתנסו בשינוי פוליטי מהיר.

 דוגמאות: א. נמיביה ( Mayumbelo & Nyambe, 1990, Dahlstrom, 1999) - מחקר בעל שני מוקדים: 1. העצמת מורים ו-2. בניית בסיס ידע מקומי. המחקר הראה כיצד מחקר פעולה ביקורתי אומץ כאסטרטגיה רשמית להכשרת מורים; ב. דרום אפריקה(Winkler, 2001) - התמקדות במורים שהגיעו מאזורים עניים בעלי תחושה של העדר בטחון תעסוקתי תוך ההתלבטות אם תיאוריה חינוכית "מערבית" תהייה בעלת ערך למורים אלה וכיצד ללמדה מבלי להפחית בערך הידע המעשי שלה, ג. רוסיה (Michalova, et al., 2002). - בניית זהות בהכשרת מורים במדינות מבריה"מ לשעבר במערכת חינוכית בעלת אוריינטציה הומניסטית ודמוקרטית במדינה "חדשה".

2) מחקר פעולה כאמצעי מדינתי לרפורמה חינוכית –דפוס שבלט בארצות דרום מזרח אסיה בעיקר, כתגובה לצורך בעידוד יצירתיות ויזמות בקרב המורים במיוחד בתקופה של תחרות כלכלית גלובלית. דוגמאות: א. סינגפור (Salleh, 2006)– ב-1997 פותח החזון של "בית ספר חושב, אומה לומדת" על פי דה בונו. הוא קודם באמצעות התפתחות מקצועית במטרה לבנות קהיליית מורים רפלקטיביים ולעודד התפתחות יזומת-מורים באמצעות שיתופיות, עבודת צוות ורפלקציה. מ-2000 החלו להתפתח מעגלי למידה כצורה שבהם קבוצות מורים עבדו בשיתוף לזיהוי בעיות ולפיתוח פתרונות לשיפור. מעגלים אלה הם צורה של מחקרי פעולה שהותאמו לתרבות המקומית, ב. יפן (Elliott & Tsai, 2008, Lewis et al., 2009) - ביפן רווחת השיטה של "חקר שיעור" שבה קבוצות מורים ותיקים בוחנים את עבודתם כמרכיב מרכזי בהערכת הוראה והיא דגם שלמחקר פעולה המותאם למקום, שכן יש בו הזדמנות למפגש בין מחשבה חינוכית וערכית מזרחית (קונפוציוס) לבין זו המערבית (דיואי).

3) מחקר פעולה כשיתוף (Co-option) בין ממשלות מערביות ומערכות בתי ספר לצורכי פיקוח על המורים – ההשפעות של מדיניות נאו-ליברלית ונאו-שמרנית על מערכות חינוך בעולם (Ball, 2004) יצרו מצב שבו התחזקה התפיסה של מורים כטכנאים או פקידי-חינוך ונחלשה תפיסתם כאנשי מקצוע רפלקטיביים ובעלי יכולת שיפוט בכיתה והכוונה עצמית של התפתחותם המקצועית(Robertson, 2008 ). מחקרי פעולה בתפיסה זו פועלים רק באופן צר כמקדמי רפורמות וכתומכים בבעלות המורים על תהליכי המחקר ותחומיו; לעיתים מזומנות - כדי לבחון את האפקטיביות של שיטות הוראה/ תוכניות לימודים. תגובות המורים ליוזמות אלה שליליות; הן נדחו על ידם כבלתי רצויות (Zeichner, 2003).

4) מחקר פעולה כתנועת רפורמה בהובלת אוניברסיטה – לאוניברסיטאות היתרון של עמידה מחוץ להיררכיה של מערכת החינוך ושל יכולת התערבות "מן הקווים" אך ללא כוח להוביל רפורמות בתוך המערכות. התיעוד של יוזמות כאלה מראה ביטוי ברור של מאפיינים הקשריים של מחקרי הפעולה. שתי דוגמאות :א. אוסטריה, מערכת יציבה מבחינה פוליטית (Altrichter & Posch, 2009) – כחלק מקורס דו-שנתי של התפתחות מקצועית המתקיים מזה 25 שנים, מורים מבצעים מחקרי פעולה בבתי הספר ומתמקדים באתגרים העומדים בפניהם בהוראה. הקורס מאופיין בקשר טוב בין האוניברסיטה לבין משרד החינוך , ב. דרום אפריקה, מערכת המאופיינת במאבק פוליטי גם בדבר תפקיד האוניברסיטה (Robinson & Meerkotter, 2003) – לימודים לתואר שני בחינוך שהשתנו במעבר ממשטר אפרטהייד למשטר הנוכחי. מיקוד מרכזי היה בהעלאת מודעות המתכשרים לקונפליקט הקיים בין פעילויות פוליטיות של מורים לתמיכה בדמוקרטיה ובין התרבות הסמכותית של בתי הספר. מחקרי פעולה שנעשו במשך השנים כוללים מחקרים בעלי אופי פוליטי, דבר השונה מהמקובל בחברות אחרות., ג. סין (Li-Peidong & Laidlaw,2006 ) – מחקר שהמתמקד במחקרי פעולה כחלק מתוכנית הכשרה של מורים לאנגלית כשפה זרה בתהליך שבו הוצבה דרישה שמורים דוברי אנגלית יעבדו בצד מורים סיניים לאנגלית. אחד המאפיינים - סיגול תרבותי ועיצוב מחודש של ערכים ותהליכים של מחקרי הפעולה שהפכו למוקד בשותפות זו. תהליך עיצוב המחקר שילב חוזקות של שתי התרבויות שבמוקד המחקר.

5) מחקר פעולה כרפורמה מקומית לאורך זמן – יש שמחקר הפעולה מאורגן מקומית ע"י המורים עצמם ובהכוונתם כחלק מהתפתחות מקצועית וכחלק ממאמצי רפורמה רחבים יותר. דוגמה: ויסקונסין ארה"ב (Caro-Bruce, 2007 ) – מאמצים לערב מעט מורים סביב הישגים של תלמידי מיעוטים הורחבו לחלק מרכזי בהתפתחות המקצועית המחוזית, שהפכה לחלק מיוזמות רפורמה שונות כמו שיפור התנסויות למידה של תלמידים בעלי נכויות. התמיכה של המורים בתוכנית אפשרה את המשכה למרות קיצוצים תקציביים משמעותיים.

לסיכום, המאמר מתאר חמש "וריאציות" אינדיקאטיביות של מחקרי פעולה שמבטאות, כל אחת, דרך של התאמת מחקרי פעולה למאפיינים תרבותיים ופוליטיים מקומיים, ועדיין כולם מחקרי פעולה שיש בהם שילוב של "מחקר" ושל "פעולה". מאפיין משותף לכל "הווריאציות" הללו הוא החשיבות שכל אחת נותנת להיענות לדחף לפעולה בצד הרצון לקיים תהליך רפלקטיבי של חקר ויצירת ידע. השיתוף בידע ובהתנסות במחקר פעולה, בין מזרח ומערב ובין חוקרים במדינות רבות ובתרבויות שונות, מאפשר תרומה להבנת העולם הדינמי ולמידה ממקומות שונים על תהליך של מימוש רפורמות חינוכיות אפקטיביות.

הניתוח הסוקר מצביע על סיגול של דגמים שלטניים של מחקר פעולה למטרות שונות במגוון רחב של תרבויות והקשרים פוליטיים כולל מקרים שבהם מחקר הפעולה אתגר כוחות נאו-שמרניים שהשפיעו על חברות ותחומים שונים ובהם גם החינוך. ניתן לראות מחקי פועלה כמתודולוגיה חשובה להכנסה/חיזוק של רפורמה בחינוך דווקא בגלל עקרון הליבה של שילוב פעולה עם מחקר המאתגר את שגרות הסטאטוס קוו תוך התאמת להקשרי בתוך הגלובלי.

ביבליוגרפיה

Altrichter, H., & Posch, P. (2009). Action research, professional development and systemic reform, in: S. Noffke & B. Somekh (Eds.), Handbook of educational action research, Thousand Oaks, CA: Sage
Appadurai, A. (2001). Globalization, Durham, NC: Duke University Press.
Ball, S. (2004). Everything for sale: The commodification of everything, Annual Education Lecture, London Institute of Education.
Caro-Bruce, C., et al. (2009). A school district-based action research program in the US., in: S. Noffke & B. Somekh (Eds.), Handbook of educational action research, Thousand Oaks, CA: Sage
Dahlstrom, L. (1999). Toward learner-centered and democratic teacher education in: K. Zeichner & L. Dahlstrom (Eds), Democratic teacher education reform in Africa, Boulder, CO: Westview Press, 47-63.
Elliott, J., & Tsai, C. (2008). What might Confucius have to say about action research? Educational Action Research, 16(4), 569-578.
Lewis, C., et al., (2009). Lesson study as action research, in: S. Noffke & B. Somekh (Eds.), Handbook of educational action research, Thousand Oaks, CA: Sage
Mayumbelo, C., & Nyambe, J. (1990). Critical inquiry into preservice teacher education in: K. Zeichner & L. Dahlstrom (Eds), Democratic teacher education reform in Africa, Boulder, CO: Westview Press.
Noffke, (1997).
Peidong, Li., & Laidlaw, M. (2006). Collaborative inquiry, action research and curriculum development in rural China, Action Research, 4(3), 333-350.
Robertson, S. (2008). Remaking the world: Neo-Liberalism and the transformation of education and teachers' labor, in: M. Compton & L. Weiner (Eds.), the global assault on teaching, teacher and their unions, NY: Palgrave.
Robinson, M., & Meerkotter, D. (2003). 15 years of action research for political and educational emancipation at a South African university, Educational Action Research, 11(3), 447-466.
Salleh, H. (2006). Action research in Singapore education: Constrains and sustainability, Educational Action Research, 14(4), 513-523.
Winkler, G. (2001). Reflection and theory: Conceptualizing the gap between teaching experience and teacher expertise, Educational Action Research, 9(3), 437-449.
Zeichner, K. (2003). Teacher research as professional development for P-12 educations in the US, Educational Action Research, 11(2), 301-325.