מחקר :מורי ביה"ס תיכון ותקשוב חינוכי בנורבגיה

Wikan, Gerd and Terje Molster. "Norwegian Secondary School Teachers and ICT". European Journal of Teacher Education, vol. 34, no. 2 (May 2011), pp. 209- 218.

במהלך העשור האחרון נעשו מאמצים לשלב תקשוב חינוכי (ICT-Information and Communication Technology) בכל האספקטים של ההוראה והלמידה ברחבי בתי הספר בנורבגיה ובמדינות רבות נוספות. אולם, על אף מגמה זו מחקרים מראים כי מורים רבים מתקשים עם אימוץ השיטה החדשה, וכי מהפכת ה- ICT מהווה אתגר להתפתחותם המקצועית. המחקר הנוכחי מתמקד בגורמים ברמת המורה, ומתאר כיצד ובאיזו מידה משתמשים המורים בתקשוב חינוכי בתהליך ההוראה. מאמר זה עוסק באופן בו גורמים ומשתנים כגון הנושא הנלמד, ניסיון הוראה, מגדר וגיל משפיעים על השימוש בתקשוב חינוכי בקרב המורים.

מתודולוגיה
המחקר מבוסס הן על מידע איכותני והן על נתונים כמותיים. הנתונים האיכותניים נאספו מקרב קבוצה בת 10 מורים אשר השתתפו בפרויקט שנועד לשפר את התמצאותם והמיומנויות שלהם בשילוב תקשוב חינוכי בתהליך ההוראה. איסוף הנתונים הכמותי התבצע בתחומם של שלושה בתי ספר תיכוניים בעיר האמר (Hamar) שבנורבגיה, באמצעות חלוקת שאלונים שמולאו על ידי 59 מורים.

ממצאי המחקר
שילוב תקשוב חינוכי בהוראה: 93% מן המורים משתמשים בתקשוב חינוכי בתהליך ההוראה. אולם, 60% משתמשים בו פחות מפעם בחודש, בעוד ש- 22% מן המורים נעזרים בו על בסיס יומי. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא כי רבים מן המורים לא מאמינים שהתקשוב החינוכי הינו כלי בעל פוטנציאל אמיתי לשיפור תוצאות הלמידה. לכן עולה השאלה – מדוע עדיין בוחרים המורים לשלב את התקשוב בתהליך החינוך? סיבה אחת אפשרית לזאת היא כי מדובר במדיניות לאומית המחייבת אותם לכך. סיבה נוספת עשויה להיות כי רבים מן המורים מוצאים יתרונות מסוימים בשילוב התקשוב, כגון גישה לחומר לימוד עדכני ומפורט יותר מזה שבספרי הלימוד.
רוב המורים משתמשים ביישומי התקשוב החינוכי על מנת להכין את השיעור. 52% מן המורים שהשתתפו במחקר מבקשים מן התלמידים להשתמש באינטרנט על מנת לחפש מידע במהלך שעות הלימודים בבית הספר ולצרכי הכנת שיעורי בית. לעיתים די רחוקות מבקשים המורים מתלמידיהם להשתמש באופן פעיל במערכת המתוקשבת הבית ספרית, ודרישה נדירה אף יותר היא להציג את מטלת שיעורי הבית בפלטפורמה דיגיטלית. נדמה כי תקשוב חינוכי כמעט ואינו מהווה בידי המורים כלי שנועד לעודד רמה גבוהה יותר של חשיבה ולאפשר לתלמיד להבנות את הידע שלו ולחלוק את עבודותיו עם כל הכיתה (Dons and Bakken, 2003; Passey, 2006).

גורמים ברמת המורה ותקשוב חינוכי:
גיל ומגדר- מחקרים קודמים מצאו כי משתנים כגון גיל ומגדר משפיעים על הגישה כלפי התקשוב החינוכי (Deaney, Ruthven, and Hennessy, 2006; Jamieson-Proctor, 2006). המחקר הנוכחי מאשר באופן חלקי ממצאים אלו: גברים נוטים לייחס לתקשוב החינוכי יותר תועלת וליישמו במידה רבה יותר בתהליך ההוראה מאשר נשים. אולם חשוב להדגיש כי ישנו צורך במחקר נוסף בתחום זה. בנוסף, הגיל משחק אף הוא תפקיד- מן המחקר עולה כי מורים בטווח הגילאים 35-45 משלבים תקשוב חינוכי בתהליך הוראתם בתדירות הגבוהה ביותר. לעומת זאת, 10% בלבד מן המורים מעל גיל 45 ו- 13% מן המורים מתחת לגיל 35 מיישמים תקשוב חינוכי בהוראה.

תחום ההוראה- הנתונים שנאספו במחקר זה מצביעים על כך שנושא ההוראה הינו גורם בעל השפעה על השימוש בתקשוב חינוכי. באופן כללי, נדמה כי מורים מתחום המדעים ומדעי החברה מגלים יותר עניין ורואים את הפוטנציאל הגלום בתקשוב החינוכי מאשר עמיתיהם מתחומי הוראה אחרים. לעומתם, מורים למתמטיקה למשל אינם מוצאים בתקשוב כלי ראשון במעלה לשיפור איכות הוראתם.
כישורים ותחושת ביטחון בתחום התקשוב החינוכי- יכולת ההתמצאות והביטחון של המורה בתחום התקשוב מהווים אף הם גורמים חשובים מאוד המעצבים את תפיסתו בנוגע ליעילות או חוסר היעילות שנושא עמו זה האחרון (Wikan, 2010). 10 המורים שהשתתפו בתכנית ההכשרה שנמשכה כשנתיים רכשו במהלך הזמן את הידע והביטחון ביישום תקשוב חינוכי, ואכן נמצא כי אלו אשר עברו את תהליך ההכשרה הארוך נוטים לשלב את התקשוב החינוכי בהוראתם יותר מאשר אלו שסיימו את תהליך ההכשרה הקצר והסטנדרטי.

מסקנות
מחקר זה מצא כי מורים בבתי הספר התיכוניים בנורבגיה אכן מיישמים את התקשוב החינוכי בהוראתם, אולם מעטים עושים זאת באופן תדיר. רוב המורים עדיין אינם בטוחים בדבר תרומתו של התקשוב החינוכי לחוויית הלמידה וההוראה. הנטייה בקרב מרבית המורים היא להשתמש ב- ICT לטובת השגת מטרות פחות ישירות, כגון איסוף חומר, שיפור איכות מצגות וכולי.
רוב המורים עוברים הכשרה קצרה בתחום התקשוב, ועל כן אין בידם את ההזדמנות לצבור מספיק ידע, כישורים וביטחון בכדי לשלבו בתהליך ההוראה. כמו כן, ממחקר זה עולה כי משתנים כגון גיל, מגדר ונושא ההוראה משפיעים אף הם על מידת השימוש בתקשוב החינוכי.
הכשרה בתחום התקשוב צריכה להיות חלק מתהליך התפתחותם המקצועית של המורים, אשר מצדם זקוקים לזמן בכדי להיווכח כיצד ובאיזו מידה משפר ה- ICT את איכות הוראתם. לכן, עלינו להבין כי שינוי זה הינו תהליך הדרגתי ומורכב עדיין עבור המורים, אבל מדובר על תהליך אשר ייתן אותותיו עם חלוף הזמן.