מקור וקרדיט :
Hammond, M. et al., (2009). What happens as student teachers who made very good use of ICT during pre-service training enter their 1st year of teaching? Teacher Development, 13(2), 93-106.
מילות מפתח: מורים מתחילים, שילוב טכנולוגיה בהוראה, מתכשרים להוראה.
המאמר תורגם , סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת.
המאמר מתאר מחקר מעקב אחר מורים מתחילים שבמהלך תקופת ההכשרה להוראה עשו שימוש טוב מאוד בטכנולוגיות מידע ותקשורת (( Hammond, M. et al., 2009 במונחים של תדירות השימוש, הגיוון וההתאמה למטרות תוכניות הלימודים. הם גם גילו יכולת של רפלקציה על תרומת השימוש ללמידת תלמידים, והצטיינו גם בהיבטים אחרים של הוראה. השאלה שנשאלה הייתה אם רמת השימוש בשילוב טכנולוגיה בהוראה נמשכה גם בשנת העבודה הראשונה שלהם.
מורים מתחילים - הספרות העוסקת במורים מתחילים מתייחסת לאתגרים העומדים בפניהם: ניהול כיתה ומשמעת, סוציאליזציה לתרבות בית הספר ואימוץ ערכים ודרכי עבודה הנהוגים בו ((Flores,2005. מחקרים מרבים לתאר את הלם המציאות שחשים המתחילים לנוכח המתח הנוצר בין אמונותיהם האישיות על הוראה לבין תפקידם הממשי בבית הספר.תוכניות לתמיכה במורים מתחילים TDA) בבריטניה) נמצאו כמועילות בעיני המורים המתחילים(Hobson et al. 2008).
שימוש ב- ICTבבית הספר - בראייה רחבה לא ניתן עדיין לראות את ההשפעה המצופה על הוראה ולמידה של שימוש בטכנולוגיה ע"י מורים מתחילים(Somekh et al.,2006,.(Reynolds et al., 2003
ייתכנו כמה הסברים לתופעה זו (Fragkouly & Hammond, 2007 ). ברמת בית הספר ייתכן שהדבר נובע מהעדר נגישות למחשבים, ממיקומם ומהעדר תמיכה טכנית. גם תרבות בית הספר והמדיניות הנקוטה בו לא תמיד תומכות בשימוש בטכנולוגיה ((Condie et al., 2007. ההכשרה הניתנת למורים בתחום זה מועטה בדרך כלל. ברמה האישית עשויה תופעה זו לנבוע מחוסר ביטחון של מורים בשימוש בטכנולוגיה, בפער בין גישת ההוראה הכללית שלהם לבין שילוב טכנולוגיה, או כתוצאה מאי-ראיית החשיבות והתרומה שבדבר (Becker, 2000, Proctor et al., 2006). שילוב טכנולוגיה בהוראה מציב בפני המורים אתגר של מעבר לפדגוגיה ממוקדת-לומד (Scrimshaw, 2004). נמצא כי מורים אלה מגלים יותר מחויבות לפדגוגיה חברתית וקונסטרוקטיביסטית (Webb & Cox, 2004). גם ברמת המדיניות ניכרים מבוכה לגבי השימוש בטכנולוגיה, מיעוט הכשרה המכוונת מלמעלה ולחצים סותרים על לוחות הזמנים של בתי הספר ועל תוכנית הלימודים בכללה(Somekh,2004 ).
שימוש בטכנולוגיה בשנת ההוראה הראשונה – הספרות המחקרית העוסקת בשימוש בטכנולוגיה ע"י מורים מתחילים מועטה. המחקרים הקיימים מציעים לראות את השימוש בטכנולוגיה בשנה הראשונה כתהליך של אוריינטציה כללית להוראה בסביבת עבודה שיש בה הזדמנויות ואילוצים שונים ובהם גם
בהקשר הטכנולוגי (Dawson, 2008,Andersson,2006, Slaouti & Burton, 2007).
המחקר – מטרת המחקר הייתה לבדוק מה קורה למתכשרים להוראה המשתמשים שימוש טוב בטכנולוגיה במהלך ההכשרה לאחר שהם נכנסים לשנת ההוראה הראשונה כמורים מתחילים. המחקר נעשה בשני שלבים, המאמר מתאר את השלב השני, שאוכלוסייתו כללה מורים מתחילים.
ממצאי המחקר מוצגים בשלושה נושאים:
א. הרחבת ידע והבנה של ICT - המורים בשנתם הראשונה המשיכו להשתמש בטכנולוגיה באותה רמה בה עשו זאת בשלב ההכשרה לצרכיהם האישיים ולצרכים מקצועיים ובהם, חיפוש חומרים רלוונטיים להוראה באינטרנט, דיווחים מקוונים, הכנת מערכי שיעור, דפי עבודה ומצגות שונות. רוב המתחילים הביעו תחושת בטחון עצמי בשימוש בטכנולוגיה בבית הספר והדגימו התפתחות ידע של תוכניות, מודעות למגוון הקיים והיכרות עם היועצים והתמיכה העומדים לרשותם בתחום.
ב. כיצד משתמשים המתחילים ב- ICT ומדוע?- רוב השיעורים ששילבו טכנולוגיה התנהלו בכיתה. היה שימוש נרחב במיוחד בלוח אינטראקטיבי(IWB). המורים גם הכינו חומרי למידה מתוקשבים מראש לשימוש התלמידים(דפי עבודה, תמונות, חומרים קוליים). נצפו תלמידים שהשתמשו בתוכנת מצגות, ב-desk top, במאגרי המידע של תמונות ושרטוטים ועוד. המורים המתחילים דווחו כי זמן התכנון התקצר למרות התרחבות ההיקף הנדרש תודות להרחבת הידע והביטחון שלהם בתחום. חלק מהמורים דיווח שהשימוש בטכנולוגיה האריך את זמן תכנון ההוראה שלהם.
המורים מנו סיבות שונות לשימוש שהם עושים במחשב בהוראה במונחים של הרציונל לשימוש, תגובות תלמידים ומחשבות על הוראה טובה או שיעור טוב. הרציונל כלל הישגים שונים בתהליך ההוראה ובהם, השהיית תשומת הלב של התלמידים על הנלמד, שיפור התנהגות התלמידים, היענות לבעלי סגנון למידה ויזואלי, הסברים והדגמות טובים יותר. סיבה נוספת הייתה החיסכון בעבודה ובזמן (למשל, זמן כתיבה על הלוח) שכן אחסון אלקטרוני של חומרי למידה ומקורות והנגישות אליהם קלים יותר. המורים דווחו על תגובות חיוביות של התלמידים ללמידה עם מחשב, על התלהבות ועניין רב. הוראה טובה, לדעת המתחילים, היא הוראה היוצרת מעורבות של התלמיד בשיעור דבר שהושג באמצעים הטכנולוגיים. שימוש במחשב הביא לדעתם גם למחויבות ללמידה ממוקדת-לומד שיש בה גם אינטראקטיביות, גיוון, הנעה ורלוונטיות.
ג. משתנים מעודדים /מעכבים שימוש ב-ICT בקרב מורים מתחילים – מתוך המחקר עלו כמה גורמים המעודדים או עלולים לעכב שימוש בטכנולוגיה בהוראה:
-תוכניות קליטה הממוקדות בהדרכה על חומרות ותוכנות קיימים והיכרות עם הנהלים לשימוש בהם בבית הספר,
- חשיפה למדיניות בית הספר בנושא שילוב טכנולוגיה בהוראה,
- הציפיות והתרבויות הקיימות בבית הספר בעניין השימוש באמצעים טכנולוגיים בהוראה. בית ספר שאינו ערוך לשימוש בטכנולוגיה ואין בו עידוד לצפייה במורים ותיקים המדגימים זאת לא מקדם את המורים המתחילים בתחום ולהיפך.
-מורים מתחילים משתמשים להרגשתם בטכנולוגיה יותר ממורים אחרים בזכות גילם הצעיר, ההיחשפות לכך בתקופת בהכשרה, הביטחון העצמי וההתלהבות הרבים יותר.
- רמת המקורות המצויים בסביבת העבודה והנגישות/אי-הנגישות לציוד במונחים של חדרי הכיתות המתאימים, קבלת מחשבים אישיים, ולוח זמנים מאפשר ועוד.
-תחושת המחויבות לשימוש בטכנולוגיה מתוך אמונה שתהייה לכך השפעה חיובית על איכות ההוראה ועל למידת התלמידים.
- מידת ההכשרה והאימון שנעשו ורמת החונכות שקבלו ומקבלים סטודנטים ומורים מתחילים.
במחקר נמצא כי מורים מתחילים שהצליחו בעבודה עם מחשב בזמן ההכשרה ממשיכים בכך בהצלחה גם בשנת עבודתם הראשונה בבית הספר, הם עושים זאת בדרכים דומות אם כי בתנאי התפתחות שונים. היו מורים מתחילים שעבודתם התאפיינה בכך שהם קבלו מחשב נייד ונגישות קלה לעבודה, הדרכה וליווי מתאימים לגבי מדיניות השימוש בטכנולוגיה, הכרה בכשירויותיהם האישיות ועידוד לשתף בהם מורים אחרים, והזמנות לצפות בדיגום של מורים אחרים העושים שימוש טוב בטכנולוגיה. התוצאות היו שהידע שלהם בתחום גדל, הביטחון העצמי התחזק והתקיימו יותר שגרות ויותר הזדמנויות כיתתיות ופרטניות בעבודה. לעומתם, היו מורים מתחילים שעבודתם התאפיינה במציאות של משאבים מוגבלים בבית הספר, בהעדר הדרכה לגבי מדיניות ונהלים, ובאי-הזמנתם לתרום לפיתוח השימוש בטכנולוגיה. התוצאות היו החמצת הזדמנויות ליצירת מעורבות של תלמידים וצורך למצוא פיצוי בהיבטים אחרים של הוראה בבית הספר.
את ההתנסויות החיוביות של מורים בתחום ניתן לייחס לכמה גורמים: נגישות ל-ICT, תפישה ש- ICT מסייע להם להשיג את מטרותיהם כמורים בצורה ייחודית, נטייה להשתמש ב- ICTתוך התבססות על שימוש אישי ואקדמי קודם, תושייה בהתגברות על אילוצים וזיהוי הזדמנויות, הכשרה המערבת דיגום אישי ממנחים במוסד ההכשרה, מחונכים בבית הספר ומעמיתים, תמיכה כללית ועידוד לשימוש ב- ICT בבית הספר.
מה ניתן ללמוד ממחקר מצומצם היקף זה?
א.יש להכשרה השפעה גדולה יותר ממה שנוהגים לחשוב והיא נמשכת לפחות לאורך החודשים הראשונים להוראה ( למשל, Condie, et al., 2007).
ב. מורים מתחילים לומדים ומפתחים את ההוראה ובמקרה זה בתחום ה-ICT (Hobson et al., 2008)
ג. כדאי לשקול מחדש את השימוש ב-ICT בשתי דרכים: 1) ההתקדמות המהירה בתחום, 2) השימוש הנרחב שמורים עושים בלוח אינטראקטיבי(IWB) והפותח פתח לחיזוק הקשר בין ה- ICT לבין גישת ההוראה הממוקדת-לומד.
אמנם המורים המתחילים שהשתמשו בשנתם הראשונה בהוראה ב-ICT עלולים היו לחוש מתח בין המחויבות האישית שלהם לכך לבין הפרקטיקות של עמיתיהם, אך הם גם לא חשו ב"הלם המציאות" ולא יצרו דרמטיזציה של ההתכשרות להוראה ושל תפקיד ה-ICT בה.
ביבליוגרפיה
Andersson, S. (2006).Newly qualified teachers' learning related to their use of ICT: A Swedish perception, British Journal of Educational Technology, 37(5), 665-662.
Becker, H. (2000). Hoe exemplary computer-using teachers differ from other teachers: implications for realizing the potential of computers in schools, Contemporary Issues in Technology and Teacher Education, 1(2), 273-293.
Condie, R.B., et al., (2007). The impact of ICT in schools – a landscape review, Coventry, UK: British Educational Communication and Technology Agency.
Dawson, V. (2008). Use of ICT by early career science teachers in Western Australia, International Journal of Science Education, 30(2), 203-219.
Flores, M. (2005). Mapping new teacher change: Findings from a 2 years study, Teacher Development, 9(3), 389-412.
Fragkouli, E., & Hammond, M. (2007). Issues in developing programmes to support teachers of philology in using ICT in Greek schools: A case study, Journal of In-Service Education, 33(4), 463-477.
Hammond, M. et al., (2009).Why do some student teachers make very good use of ICT? An exploratory case study, Technology, Pedagogy and Education, 18(1), 59-73.
Hobson, A., et al., (2008). Newly qualified teachers' experiences of their first year of teaching: Findings from phase 3 of the becoming a teacher project, London: Department for Children schools and families.
Proctor, R., et al., (2006). ICT integration and teachers' confidence in using ICT for teaching and learning in Queensland state schools, Australian Journal of Educational Technology, 22(4), 511-530.
Reynolds, D., Treharne, D., & Tripp, H. (2003). ICT – the hopes and the reality, British Journal of Educational Technology, 34(2), 151-167.
Scrimshaw, P., (2004). Enabling teachers to make successful use of ICT, Coventry, UK: British Educational CT Agency.
Slaouti, D., & Burton, A. (2007). Opportunities for practice and development: Newly Qualified teachers and the use of ICT in teaching foreign languages in English secondary school contexts, Journal of In-Service Education, 33(4), 405-424.
Somekh, B. (2004). Taking the sociology imagination to school: An analysis of the (lack of) impact of ITC on education system, Technology, Pedagogy and Education, 13(2), 163-179.
Somekh, B., et al., (2006). Evaluation of the ICT Test Bed Project, annual report, Coventry, UK: British Educational CT Agency.
Webb, M., & Cox, M. (2004). A review of pedagogy related to ICT, Technology, Pedagogy and Education, 13(3), 235-286..
