מדיניות לגבי חטיבות הביניים בישראל – תמונת מצב 2010

מקור וקרדיט :  הכנסת, מרכז המחקר והמידע

כבר באמצע שנות ה 80- ניכרה אי-נחת ציבורית מחטיבות-הביניים, על רקע הישגים דלים בתחום האינטגרציה החברתית, ורווחה התחושה שהמבנה אינו משרת את היעדים הפדגוגיים הרבים שנקבעו. עם זאת, משרד  החינוך אינו כופה את המעבר למבנה שש-שנתי הכולל חט"ב ברשויות מקומיות שבהן הרפורמה לא בוצעה או לא הושלמה.  בכל מקרה, אין מדיניות מוצהרת של משרד החינוך לביטול חטיבות-הביניים אלא לכל היותר נסיגה חלקית מהמחויבות להרחבתן לכלל המערכת.

מסקנות צוות העבודה של משרד החינוך, במסגרת התכנון האסטרטגי לשנת  2009 בנושא חטיבות-הביניים

במסמך הסיכום של צוות זה נכתב, בין היתר כי כבר באמצע שנות ה 80- ניכרה אי-נחת ציבורית מחטיבות-הביניים, על רקע הישגים דלים בתחום האינטגרציה החברתית, ורווחה התחושה שהמבנה אינו משרת את היעדים הפדגוגיים הרבים שנקבעו. בהמשך הדברים נכתב כי 20 שנה מאוחר יותר )דהיינו באמצע העשור הראשון של המאה ה(21  –  ובסביבה שונה לחלוטין מבחינה פדגוגית, חברתית, כלכלית ופוליטית – החטיבה נתפסת כ"עקב אכילס" של מערכת החינוך,  ומכאן ש"נדרשת מדיניות חדשה לכיתות ז'–ט' ומתחייבים שינויים במבנה ותפקוד המוסדות".
הצוות קבע כי מוקד הבעיה הוא היעדר מדיניות ומטרות ברורות לכיתות ז'–ט' בתחומים פדגוגיים, חברתיים וארגוניים, בהקשר של קיומן הן כחטיבות-ביניים עצמאיות והן כחטיבות ממוסדות בתוך המסגרת השש-שנתית. אשר לפתרון הרצוי לבעיה זו, במסמך נכתב כי אף שהניסיון הבין-לאומי מוכיח כי סגירת חטיבות-הביניים היא החלופה הטובה ביותר, הצוות מעריך כי צעד זה אינו בר-ביצוע בישראל נוכח המצב התקציבי הקיים ונוכח האתגרים הדמוגרפיים של מערכת החינוך  לפיכך, הפתרון המועדף במצב הנתון הוא לפעול במשולב:  כלפי החטיבות המשולבות במסגרת שש-שנתית מתוך שאיפה שיתפוגגו במבנה השש-שנתי, וכלפי החטיבות העצמאיות – בכוונה לתמוך בהן באתגר שמולו הן ניצבות.
הצוות קבע עוד כי יש להשקיע בבית-הספר עצמו – בניהולו הפדגוגי, הארגוני והחברתי – ולא לייחד השקעות רחבות למעברים עם הכניסה לחטיבת-הביניים ועם היציאה ממנה.