למידת פיזיקה באמצעות משחק בחינוך הקדם יסודי

Ismail, G. A., Pahl, A., & Tschiesner, R. (2022). Play-based physics learning in kindergarten. Education Sciences, 12, 5, 1-23

עיקרי הדברים:

● מאמר זה מתאר מיזם בשם ג'ה דסטו שפיתחו בשווייץ חוקרי מקצועות ה-STEM וחוקרי חינוך לגיל הרך במטרה לשלב הוראת פיזיקה בגני הילדים באמצעות משחק חופשי

● בעולמם הייחודי של הילדים, משחק הוא תחום העיסוק הרציני, מגרש המשחקים משול למקום עבודה ולמעבדת מחקר ניסויית ודווקא בתוך המשחק בכוחם להפגין רצינות, שאפתנות והתמדה

● המשחק מסייע לילדים לשחרר לחץ, ליישב סכסוכים, להבין את החיים ואת הטבע האנושי, להתאים את התנהגותם לסיטואציה, להתגבר על קשיים, להפגין ביצועים, לפתח כושר מנהיגות, להגשים חלומות ולעבוד על ויסות רגשי ואיפוק

● במהלך פעילויות המשלבות בין מדע לבין משחק, חוזה הגננת ברמה ההתפתחותית, החברתית, החישתית, הרגשית והקוגניטיבית של ילדי הגן ומתאימה עבורם את המשך הליווי החינוכי

התנאים הדרושים להצלחת מיזם מדעי-משחקי-לאומי בגני ילדים

● השקעה כספית וניתוב משאבים מצד גורמי הפיקוח והניהול הבכיר

● גיוס גננות לקבוצת מיקוד או הרצת פיילוט בכמה גני ילדים

● הפצת המיזם ושיווקו ברחבי הארץ – בצורה שוויונית

● פיקוח, ייעוץ וליווי מצד חוקרי STEM וחוקרי חינוך בגיל הרך

● התאמת מערכי השיעור לגיל הרך

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא גני ילדים

ילדים משחקים, ילדים לומדים

גישות פדגוגיות-משחקיות דוגלות בשילוב בין משחק עצמאי, חופשי ומהנה לבין הנחיה וליווי פדגוגיים, הנחלת ידע ופיתוח כישורים חברתיים. למרות שהמשחק החופשי נחשב ליעיל במיוחד, מועדף באופן אינטואיטיבי על ידי ילדים ומהווה הזדמנות חשובה ללמידה ממוקדת-נושא, הוא נותר בלתי מוערך ואינו נכלל בתוכניות הלימודים או בהכשרה להוראה קדם יסודית. בתוך המשחק, ילדים מנסים וטועים, שומרים על מוטיבציה, משמרים קשב ושימת לב, מבחינים בדברים חדשים, חותרים לפתרון בעיות ומעבדים תובנות מושכלות (Toub et al., 2016).

במקביל, בזמן שהילדים משחקים, הגננות יכולות להתבונן בהם ולנסות לפענח את המחשבות, הלבטים, הקשיים והמסקנות שלהם. באמצעות כך, בכוחן יהיה לגלות את התמריצים האופטימליים ללמידה עבור כל ילד, את תחומי העניין המרכזיים שלהם ואת חסמיהם.

משחק ילדים שאינו מונחה ומובנה מראש סופו להיכשל. שכן, על הגננת למצוא את האיזון בין מתן עצמאות לבין הצבת גבולות. כמו כן, מבחינה פרקטית, המשחק הפדגוגי מצריך חומרי-גלם וסביבת עבודה שבה הילד יכול לתכנן, להחליט, לבנות, לפרק, להיכשל, לשבור ולהרכיב. חומרי הגלם והחלל הלימודי עתידים ללכוד את תשומת-לבם של הילדים, לעורר את סקרנותם ולהניע אותם לאינטראקציות חברתיות עם קבוצת השווים, לתקשורתיות ולחתירה למסקנות (Pyle, 2018).

מדוע חשוב לתת לילדי הגן לשחק?

לרוב, מבוגרים מגדירים משחק כפעילות המיועדת לשעות הפנאי. ברם, בעולמם הייחודי של הילדים, המשחק הוא תחום העיסוק הרציני, מגרש המשחקים משול למקום עבודה ולמעבדת מחקר ניסויית ודווקא בתוך המשחק בכוחם להפגין רצינות, שאפתנות והתמדה. המשחק מסייע לילדים לשחרר לחץ, ליישב סכסוכים, להבין את החיים ואת הטבע האנושי, להתאים את התנהגותם לסיטואציה, להתגבר על קשיים, להפגין ביצועים, לפתח כושר מנהיגות, להגשים חלומות ולעבוד על ויסות רגשי ואיפוק. ילדים הנמנעים מהשתתפות במשחקים עלולים להפגין קושי או עיכוב בפיתוח מיומנויות מוטוריות, חברתיות או קוגניטיביות (Zosh et al., 2018).

משחקי התפקידים המקובלים ביותר אצל ילדים הם אסטרונאוט, גיבור-על, טייס, כבאי, טבח, מורה, נסיכה או הורה מטפל (לרוב, אימא). במקרים רבים, במרכז העלילה נמצא חפץ אשר מקבל משמעות חדשה בדמיונו של הילד. למשל, שמיכה שמשמשת כגלימה של גיבור-על, מקל שמשול לחרב או שני מקלות אשר מאפשרים דו-קרב סיף מדומיין או קערה שמשמשת כסיר בישול.

פעילות משחקית-פדגוגית אמורה לכלול את ששת המאפיינים הבאים:

1. מטרה פונקציונלית או דמיונית;
2. העמדת פנים;
3. פעלתנות;
4. חזרתיות ו\או גיוון;
5. תחושת כיף;
6. הסקת מסקנות (Silgoris & Almeida, 2019).

למידת מדעים בקרב ילדים

מתוך הבנה כי פיזיקה מבוססת על מושגים מורכבים, משתנים ונרחבים, ברור כי למידתה מצריכה תהליך חישתי וקוגניטיבי מתמשך שבו ילדים לוקחים חלק פעיל. עוד בתקופת הינקות, פעוטות צוברים ידע באמצעות ניסוי וטעייה וזיהוי של יחסי סיבה-תוצאה. או אז, בהגיעם לגילאי 5-4, מסוגלים ילדי הגן לבחון ולהבין חוקים פיזיקליים בסיסיים – תוך כדי תנועה.

מקרה הבוחן

מיזם ג'ה דסטו פותח בשנת 2013 בשווייץ על ידי חוקרי מקצועות ה-STEM וחוקרי חינוך לגיל הרך במטרה לשלב ולקדם למידת מדעים בגני הילדים כמשחק חופשי. כיום, המיזם מיושם בכ-250 גני ילדים בשווייץ ומוכנס לתוכנית הלימודים להכשרת גננות ומורות לגיל הרך. לפי התפיסה המרכזית של המיזם, סביבת הלמידה היא זו שצריכה להניע את הילדים להגיע לתובנות פיזיקליות. המיזם נשען על העקרונות הבאים:

1. בשל מורכבות הנושא, ניתן לרכוש ידע פיזיקלי כחלק מתהליך מתמשך, פרטני וחברתי;
2. ילדים לומדים היטב מתוך ניסיונותיהם הקודמים;
3. למידה מיטבית מתרחשת כאשר הילדים פעילים ומעורבים;
4. הפעילויות המשחקיות צריכות להיות אוטונומיות וחישתיות, אך עדיין לשמור על מסגרת, הליכים ותכנים סדורים;
5. הגננות חייבות ללוות את התהליכים המשחקיים, לתמוך בילדים, להכוונים ולהשיב לשאלות;
6. המשחק החופשי אינו בא על חשבון למידה מוכוונת ופדגוגית.

מבחינה פדגוגית, הצלחתו של המשחק החופשי תלוי בשלל משתנים חיצוניים, כמו: אווירת הלימוד, גודל כיתת הלימוד, חומרי הגלם הקיימים, מספר השעות הפנויות בלוח הזמנים השבועי ויכולת הגננת להבין את תפקידה בזמן המשחק.

עיצוב וניהול החוויה המשחקית

חשוב מאוד לתכנן ולהכין מראש פינה חביבה או אזור מוצהר המיועד למיזם המדעי-משחקי, ולעצבו בהתאם לנושאים החודשיים המוצגים ומוצעים להלן. כאמור, הגננת צריכה לצפות בילדים, לתמרץ ולאתגר אותם, לשים לב לתגובותיהם, להימנע ממתן הנחיות חד-משמעיות ולהעניק משוב בסוף התהליך. יחד עם זאת, על הגננת לגשת לילד שנראה אבוד ולהעניק רמזים נוספים לילדים המבקשים להתעמק עוד יותר. בתוך כך, להלן מוצעות תחנות פיזיקליות-משחקיות אותן ניתן לבנות ולהקים בפינת ההתנסות המדעית בגן הילדים:

1. אולפן הקלטות מוזיקלי - הילדים בוחנים צלילים של כלי הקשה, נשיפה ומיתר, שרים ומקליטים;
2. אולם קולנוע וזרקורים - הילדים מתוודעים לאפקטים של אור וצל ובוחנים השפעות אופטיות של קרבה ומרחק ממקורות אור;
3. פארק מים – בימי הקיץ החמים אפשר להקים מזרקה או בריכה רדודה ולנתח את חלחול, זרימת ותנועת המים באמצעות שימוש בצינורות שקופים, כוסות, דליים ועוד;
4. מטבח קולינרי – הילדים יכולים לצקת, לבחוש ולבשל חומרי גלם ולגלות טעמים חדשים: חריף, מר, מלוח, מתוק, חמוץ ושומני – והשילוב ביניהם;
5. משחק דומינו – לוחות דומינו ענקיים אשר מיטיבים להמחיש את תגובת השרשרת;
6. סניף דואר, טלפוניה ותקשורת – הילדים בוחנים את טבע הקול האנושי ופוטנציאל הארכתו ומתוודעים למכשירים כמו אינטרקום, טלפון, שח-רחוק, וידאו-צ'ט ועוד;
7. אופציות נוספות - חנות אופטיקה, מעלית או תחנת רכבת (DeLuca, 2018).

סיכום וביקורת

מיזם הג'ה דסטו רותם את סקרנותו הטבעית של הילד ואת שאיפתו לצבור חוויות לעולם משחקי המתבסס על חוקים פיזיקליים. במהלך האקט המשחקי, חוזה הגננת ברמה ההתפתחותית, החברתית, החישתית, הרגשית והקוגניטיבית של ילדי הגן ומתאימה עבורם את המשך הליווי החינוכי.

סביבת למידה מבוססת-משחק מאפשרת לילדים למלא תפקידים שונים, להעמיד פנים, לערוך ניסוי וטעיה ולהתנסות בתכנים מלאי-משמעות, מעניינים ומלהיבים. על אף שתהליכים משחקיים צריכים להיות מרחיבי-אופקים, חישתיים ואוטונומיים, הם צריכים להיות מעוצבים ומאורגנים בקפידה.

ברמת המקרו, ככל שמיזמים מדעיים-משחקיים בגני הילדים יתפסו תאוצה, יצטרכו מוסדות ההכשרה להוראת לגיל הרך לכלול את החינוך המדעי-משחקי בתוכנית הלימודים. במקביל, מנגנוני הפיקוח הטכניים, המנהליים והפדגוגיים-מדעיים על תחום זה יצטרכו להתגבש ולהשתכלל. בסופו של תהליך מדעי-משחקי, אמורים הילדים לזהות ולהגדיר תופעות פיזיקליות פשוטות.

רשימת המקורות

DeLuca C. (2018). Assessment in play-based learning. Play-based learning. In: Encyclopedia on Early Childhood Development. A. Pyle (Ed.). Toronto. (Pp: 36-41)

Pyle A. (2018). Negotiating a holistic view on play-based learning. Encyclopedia on Early Childhood Development. Oxford

Sligoris M., Almeida S.C. (2019). Young children's development of scientific knowledge through the combination of teacher-guided play and child-guided play. Journal of Research in Science Teaching, 49, 1569-1593

Toub S.T., Rajan V., Michnick Golinkoff R., Hirsh-Pasek K. (2016). Guided play: A solution to the play versus learning dichotomy. Evolutionary In: Perspectives on Child Development and Education. Geary C.G., Berch D.B. (Eds.) Springer (Pp: 117-141)

Zosh J., Hirsh-Pasek K., Hopkins E., Jensen H., Liu C., Neale D.S., Lynneth Solis L., & Whitebread D. (2018). Accessing the inaccessible: Redefining play as a spectrum. Frontiers in Psychology, 9, 11-24