למידה משמעותית: מה אפשר לעשות?

הרפז, י' (2014). למידה משמעותית: מה אפשר לעשות? ביטאון מכון מופ"ת, 52, 22-20.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

במהלך מאה השנים האחרונות מתנהלת מלחמה על נפשו של החינוך בין שתי גישות. גישה אחת נקראת "תכנית הלימודים במרכז" – יש להתאים את כל התלמידים לתכנית לימודים אחת; גישה אחרת נקראת "הילד במרכז" – יש להתאים לכל ילד תכנית לימודים. בכל עשור, הגישות מצטיידות בתיאוריות חדשות ובקריאות קרב חדשות, והמטוטלת נעה מקוטב אחד לקוטב אחר בהתאם לאקלים השורר בעונה נתונה.

האקלים הנוכחי – אפשר לקרוא לו "אקלים פיני" – נוח יותר לקוטב של "הילד במרכז". נראה שתנועת הרפורמה העולמית של שני העשורים האחרונים וקריאות הקרב שלה – "אחריותיות!", "סטנדרטים!", "תפוקות מדידות!" – איבדו את כוחן, והמטוטלת נעה לאטה אל הקוטב הנגדי. "למידה משמעותית!", "למידה פעילה!", "למידה מוכוונת פרויקטים!" הן קריאות הקרב של הקוטב הזה.

אז מהי למידה משמעותית? למידה משמעותית היא למידה שבה הלומד מארגן את התנסויותיו (ידע, מושגים, מחשבות, רגשות) באמצעות התנסויות חדשות ויוצר תשתית להתנסויות מורכבות יותר בעתיד.

חשבו על זה: מה קורה בכל פעם שאתם חווים למידה משמעותית? אתם מארגנים מחדש את התובנות שלכם ופותחים נתיב לתובנות חדשות, עשירות יותר. למידה משמעותית היא אפוא למידה מעצבת, למידה שמחוללת שינוי בתובנות, בנקודת המבט, בזהות הלומד.

למידה משמעותית היא תהליך מורכב שקשה לתכנן ולהבטיח, אבל אפשר להגדיל את סיכוייו. יש לדאוג לכך שהתכנים יענו על שאלות המעסיקות את התלמידים, יהדהדו הבנות עמומות שלהם, ייגעו במה שמעסיק אותם, יגלו להם דברים חדשים, יתאימו לתכנית החיים שלהם, יתאימו לכישרונותיהם, יאתגרו אותם, ירתקו אותם, יתמכו בהם ויאפשרו להם לבחור בתכנים ולנהל את למידתם.

האם בית הספר יכול לאפשר תנאים חיוניים כאלה ואחרים ללמידה משמעותית? בית הספר הרי נועד להיות חממה ללמידה משמעותית – לתת לה תנאים חיוניים. אם נניח (בתמימות כלשהי) שזהו אכן ייעודו, ברור שהוא לא ממלא אותו.

אז מה עושים? הדבר הראשון, החשוב ביותר, שמנהלים יכולים לעשות הוא לשנות את נקודת המבט שלהם על בית הספר. במקום להסתכל עליו מנקודת מבט מנהלית ולשאול אם הכול מתנהל לפי הכללים, הם יכולים להסתכל עליו מנקודת מבט חינוכית ולשאול אם הכול מאפשר למידה משמעותית; ואם לא, אז לשנות – את מה שאפשר, בתוך בית הספר.

זו, כמובן, אינה נקודת מבט חדשה לגמרי; מנהלים צופים על בית הספר גם מנקודת מבט חינוכית. אך הפעם נסו לצמצם את נקודת המבט החינוכית שלכם ולבחון את בית הספר רק מהזווית הזאת של למידה משמעותית: האם מה שקורה בשיעורים, בטקסים, בטיולים, בשיחות מזדמנות מאפשר לתלמידים למידה משמעותית, למידה שמארגנת מחדש ובאופן פורה את עברם ואת עתידם?
כאשר אתם מסתובבים בבית הספר מצוידים בשאלה כזאת, אתם יכולים לתקן לא מעט דברים ולשפר את הסיכוי של התלמידים להתנסות בלמידה משמעותית – חוויה מעצבת שהם ירצו לשחזר שוב ושוב.