לחשוב "חינוך" מחדש ולחנך ל"כאן ועכשיו" מן המבט הקונטמפלטיבי

ארגז, א' (2016). לחשוב "חינוך" מחדש ולחנך ל"כאן ועכשיו" מן המבט הקונטמפלטיבי. דפים, 62, 163-138.

מאמר זה מזמין את הקוראים לחשוב "חינוך" מחדש באמצעות בחינת מושגי היסוד 'תשומת לב', 'מרחב' ו'זמן'. אף שדומה כי מושגים אלה מופשטים, אני טוען במאמר כי ההכרעות שאנו מקבלים באשר להם מגלמות את המהלך החינוכי הדרמטי ביותר המתרחש בבית הספר ובחינוך הגבוה.

המאמר מציג שאלה החותרת תחת הנחות יסוד הנדמות כמובנות מאליהן: לאן יש להפנות את תשומת הלב של התלמיד – פנימה (לגופו ותודעתו), החוצה (אל העולם) או "גם וגם"? החינוך הציבורי מושתת רובו ככולו על הפניית תשומת הלב החוצה.

הכרעה זו מלמדת אותנו מבלי משים שיעור אבסורדי: "כאן ועכשיו", כלומר הזמן והמקום היחידים שאני, את ואתה חיים בהם אינם זמן ומקום ראויים להיות בהם. הכרעה זו מחנכת אותנו כיצד להבין "חינוך", והיא מגבילה את תחומו של המעשה החינוכי באופן שהוא אנטי-חינוכי.

כנגד נקודת מבט זו מתואר במאמר זרם 'החינוך הקונטמפלטיבי' אשר זוכה להכרה גוברת בצפון אמריקה ובאירופה. זרם זה איננו מציע מהלך חינוכי חלופי, אלא מהלך המאזן את החינוך הציבורי באמצעות שילוב של פדגוגיות התבוננות דוגמת מיינדפולנס או כתיבת יומן.

פדגוגיות אלו מבוססות על הפניית תשומת הלב פנימה – ל"כאן ועכשיו", אל תוכני חיינו האישיים ואל הורתם בגוף ובתודעה. חלקו האחרון של המאמר עוסק בהשלכות פדגוגיות ישירות של תפיסה זו על עבודת המורה בכיתה.

המאמר המלא מופיע כקובץ PDF בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

ראו גם:

רק את עצמי ללמד ידעתי: הוראה משמעותית והכשרת מורים משמעותיים