ימים מקוונים לפיתוח קהילה מקצועית: בית הספר לפיתוח מקצועי כמזמן יוזמות
אוסטר, ע' וקליגר, א' (2012). ימים מקוונים לפיתוח קהילה מקצועית: בית הספר לפיתוח מקצועי כמזמן יוזמות. בתוך א' קליגר וע' הופמן (עורכים), הכול עניין של יוזמה: יוזמות מקדמות פיתוח מקצועי במערכי שותפות מכללה-שדה (עמ' 119-101). תל אביב: מכון מופ"ת.
תהליך הכשרת הסטודנטים במכללה האקדמית בית ברל מתקיים במערך שותפות (PDS) בין בתי הספר המאמנים לבין המכללה. פיתוח מקצועי של כלל השותפים נעשה בכמה מסגרות, שאחת מהן היא פיתוח יוזמות חינוכיות. בשנת תשס"ה הצטרף תיכון "הרצוג" בכפר סבא למערך ה-PDS, שפעל כבר חמש שנים לפני כן בבתי ספר אחרים בעיר. המטרות והיעדים של מערך ה-PDS נקבעו בשיתוף הנהלת בית הספר, המורים החונכים וצוות המכללה. המטרות שגובשו נועדו לקדם את האינטרסים ההדדיים של המכללה ושל בית הספר, תוך קידום צרכיו הייחודיים של כל אחד מהם.
אחד היתרונות המובהקים של מערך ה-PDS הוא שהוא מאפשר ומעודד מעורבות והכשרה מקצועית של מורים במסגרות של קהילות לומדים. בקהילה לומדת מתקיים שיתוף בידע פדגוגי ודיסציפלינרי, ומתקיימים תהליכים כמו רפלקציה, גישור בין פרקטיקה לתאוריה, חקר הוראה ובניית פעילויות ויוזמות במסגרת מערך בית הספר. הפיתוח המקצועי של כלל השותפים כקהילה לומדת נעשה בכמה מסגרות פעולה: ישיבות צוות (קהילה לומדת), פרויקטים, יוזמות והשתלמויות משותפות.
הנושאים והפעילויות שנדונו בישיבות בתיכון "הרצוג" נבחרו במשותף, ומתוך כוונה שגם המכללה וגם הסטודנטים יצאו נשכרים מתהליכי הלמידה. דגם ישיבות הצוות כלל ארבעה מרכיבים: בנייה משותפת של פעילויות, נושאי העשרה שנועדו להרחיב את הידע הדיסציפלינרי-דידקטי, סוגיות פדגוגיות כמו תיעוד של שיעור וניתוחו, ועניינים שוטפים בבית הספר. במסגרת מערך ה-PDS מתקיימות יוזמות שונות, שהן מעין "שיאים" של מערך השותפות. היוזמות כוללות שיטות הוראה-למידה חדשניות, רעיונות חדשים או חומרי למידה לא שגרתיים, המקדמים את המעשה החינוכי או עונים על צורך ייחודי של התלמידים. תכליתן של היוזמות היא לשפר את תהליכי ההוראה-למידה ולהגביר את הסקרנות ואת המוטיבציה בקרב התלמידים.
במסגרת זו פותחו מטלות מקוונות במסגרת יום מקוון לכיתות י'-י"א. יום מקוון הוא יום שבו הלמידה של התלמידים נעשית מרחוק. היום המקוון פורץ את גבולות הזמן והמקום, תוך כדי אינטראקציה עם עמיתים ועם מורים, המתקיימת ברשת. ביום המקוון נשארים התלמידים בביתם ומבצעים מטלות מקוונות במקצועות שונים בתחומי המדעים המדויקים, מדעי הרוח, מדעי החברה והטבע. התלמידים שולחים את המטלות למורים לבדיקה ולדיון באמצעות אתר האינטרנט של בית הספר. המורים שוהים באותו יום בבית הספר כדי לדון עם עמיתיהם בסוגיות הפדגוגיות השונות העולות במהלכו, עונים לשאלות התלמידים בקבוצות דיון (פורומים) ונותנים תמיכה פדגוגית וטכנית. יום זה מאפשר לבית הספר להציג את פעילותו ולקדם את עצמו בפני הקהילה ואף בפני התקשורת המקומית והארצית שתוזמן לשם סיקור המהלך.
כדי שהיום המקוון יוכתר בהצלחה יש להכינו היטב מבחינה ארגונית ופדגוגית. מן הרגע שנבחר תאריך ליום המקוון יש לקבוע לוח זמנים מדוקדק להעלאת חומרים לאתר, ויש להנחות מורים בכתיבת המטלות ובהערכת התוצרים, ולסייע להם במידת הצורך בהכנת המטלות ברמה הטכנית ובמציאת חומרים מתאימים לשכבת הגיל הרלוונטית. כמו כן יש להכין דף עדכון להורים על סדר היום הצפוי, להסביר לתלמידים מהו יום מקוון ומה מטרותיו, ולסייע להם מבחינה טכנית (כניסה למטלה, השתתפו בפורום וכדומה).
הסטודנטים מן המכללה המתנסים בבית הספר נטלו חלק מרכזי ביוזמת היום המקוון. הם השתתפו בכל אחד משלבי ההכנה והביצוע ועזרו בכמה תחומים: כתיבת המטלות המקוונות בשיתוף המורים החונכים והמדריכות הפדגוגיות, סיוע טכני למורים שאינם אורייני מחשב, וסיוע לתלמידים. ערב היום המקוון עלו המטלות לאתר האינטרנט של בית הספר בליווי הנחיות מפורטות לביצוען. נבנתה מערכת שעות ייחודית לכל כיתה, שכללה שלוש מטלות מקוונות במקצועות שונים. במהלך היום המקוון הגיעו המורים והסטודנטים לבית הספר והעניקו תמיכה פדגוגית וטכנית לתלמידים דרך קבוצות דיון של מקצועות הלימוד באתר בית הספר. במהלך היום המקוון ואחריו בדקו המורים והסטודנטים את המטלות ששלחו התלמידים.
אחד ממאפייני ה-PDS הוא מחקר של ההוראה ושל העבודה בשדה. כדי לחקור את עבודתן, השתמשו המחברות במחוון הבוחן מטלת לימוד מקוונת על פי קריטריונים (ממדים) שנחלקו לשתי קבוצות: רשות וחובה. המאפיינים של הרשות הם אלה: מקוריות וייצוגים, למידה שיתופית, למידה ברמת חשיבה גבוהה ומתן מענה לשונות, שימוש במטלה המקוונת בהקשרים חדשים. המאפיינים של ממדי החובה הם אלה: מרכיבי המטלה הלימודית, דידקטיקה כללית (ידע פדגוגי), ידע תוכן פדגוגי, ידע תוכן טכנולוגי. ממדי החובה הם הליבה של המטלה. בשלב זה, אף על פי שהמחברות מייחסות חשיבות גם לממדי הרשות, טרם כללו אותם בליבה, שכן צריך זמן נוסף להתאמת סביבת הלימוד של בית הספר ולהרחבת שליטתם של המורים בטכנולוגיות הרלוונטיות.
ממשובי התלמידים עולה כי הם חשו שהפיקו תועלת במובנים שונים. היו גם תלמידים שחשו כי לא למדו דברים חדשים אך דומה כי רוב התלמידים לא זו בלבד רק שלמדו תוכני לימוד חדשים, אלא גם פיתחו את המיומנויות הטכנולוגיות שלהם. מעדויות המורים עולה תרומתן הייחודית של המטלות המקוונות לתלמידי בית הספר. יחד עם זאת עולה כי מטלות מקוונות אינן מתאימות לכל המורים והתלמידים. בנוסף היו מורים שחשו שהיום המקוון חיזק את הקשר שלהם עם התלמידים.
היום המקוון ופיתוח המטלות הקשורות בו היו מנוף לפיתוח המקצועי של כל אחד משותפי היוזמה: מורים, סטודנטים, תלמידים וצוות המכללה. הסטודנטים למדו כיצד לפתח מטלות מקוונות ומהם שיקולי הדעת הפדגוגיים בסביבת למידה מקוונת. הם התנסו בעבודת צוות עם עמיתים ולמדו על הקשיים של למידה מרחוק. הסטודנטים המיומנים בתחום היו שותפים שווים גם בכך שתרמו ליוזמה ולפיתוח המקצועי של הקהילה על ידי הנחיית חלק מן המורים שפיתחו את המטלות המקוונות, בעיקר בתחום הטכנולוגי, כגון עזרה בבניית קישורים, סיוע בעיצוב סופי של המטלה, שימוש בפורום, שימוש בסיסי בכלי Office ועיצוב תמונות. בתחומי דעת כמו מדעי החברה ומדעי המחשב סייעו הסטודנטים גם בבחירת תכנים ובפיתוח המטלות עצמן.
בניית המטלות המקוונות תרמה לפיתוח המקצועי של המורים בהיבטים שונים. בתחום הידע הטכנולוגי רכשו המורים מיומנויות חדשות ומגוונות, כמו יצירת קישורים, עיצוב מטלה מקוונת, בניית מצגת ועוד. מורים שרצו בכך קיבלו סיוע בבניית המטלות המקוונות מסטודנטים, ממדריכות פדגוגיות, ממומחים חיצוניים (חלקם מהמכללה) ומעמיתים. השערת המחברות הייתה שלהנחיה ולעזרה זו תהיה השפעה על איכות המטלות המקוונות, ואכן הן מצאו מתאם חיובי מובהק בין ההנחיה לבין מרבית המדדים של איכות המטלה. אצל מורים שקיבלו הנחיה הציונים הממוצעים הסופיים היו גבוהים יותר ממורים שלא קיבלו הנחייה, והדבר ניכר בכל מדדי ההערכה של המחוון – מדדי החובה והרשות וההערכה הכללית.
הפיתוח המקצועי בא לידי ביטוי גם בתחומי הידע הפדגוגי וידע התוכן הפדגוגי. המורים פיתחו מטלות הדורשות רמת מורכבות גבוהה והתאימו את המטלות לאוכלוסיית התלמידים. הם דירגו את חומר הלימוד על פי השתייכותם לנושאי ליבה ולנושאי הרחבה והתנסו בשילוב מגוון דרכי הוראה בתוך המטלות המקוונות. פיתוח המטלות המקוונות חיזק את עבודת הצוות של המורים בינם לבין עצמם ובינם לבין עמיתים שונים, כמו הסטודנטים וצוות המכללה. נוצר שיח מפרה בין המורים לתלמידים, דבר שחיזק את הקשר ביניהם ותרם להעצמתם של המורים.
המטלות המקוונות היו רלוונטיות לתלמידים מכמה היבטים: (1) ניכרה התאמה לדרך החשיבה של בני "דור הרשת" – חשיבה "היפר-טקסטואלית"; (2) המטלות התמקדו בנושאים רלוונטיים לשכבת הגיל, כמו עישון, חיידקים פרוביוטיים, אלכוהול וזהירות בדרכים. חלק מנושאים אלה היו קשורים לתכניות הלימודים הנלמדות בכיתה וחלק היו נושאי העשרה; (3) המטלות אפשרו התנסות בלמידה עצמאית, בעמידה בלוח זמנים ובבחירה בין פעילויות; (4) המטלות אפשרו התנסות בלמידה שיתופית שנבעה מן הצרכים של התלמידים עצמם.
הפיתוח המקצועי של המדריכות הפדגוגיות ושל המקשרת מטעם המכללה התבטא בביצוע מחקר על היוזמה. ממצאי המחקר הראו שהשילוב בין ידע טכנולוגי וידע תוכן פדגוגי בפיתוח מטלות מקוונות עדיין אינו מספק, כלומר, המורים עדיין לא מגיעים למרחב ה-TPACK (technological pedagogical content knowledge) – המרחב שנוצר בין ידי תוכן, ידע פדגוגי וידע טכנולוגי – שבו ישנה משמעות ליישום ההוראה במרחב הטכנולוגי. ממצאים אלה סייעו למדריכים הפדגוגיים לקדם את התהליכים הקשורים לפיתוח מטלות מקוונות ואת הפיתוח המקצועי של כלל השותפים במערך.
אם היו קשיים בהפעלת היוזמה, הם נבעו בעיקר ממשאבי הזמן הגדולים שכל הנוגעים בדבר היו צריכים להשקיע – אולי הרבה מעבר לציפיותיהם בראשית היוזמה. השקעה רבה של זמן אופיינית בכלל ל-PDS, ובעת קיומה של יוזמה הזמן הנדרש רב אף יותר. חלוקת הנטל בין השותפים הייתה יכולה לסייע בהקלת העומס, ויש לחשוב על דרכים לעשות זאת. קושי נוסף שעלה בהקשר זה היה מציאת חומרים הולמים לנושאי המטלות והתאמתם לאוכלוסיית התלמידים. חוסר ידע טכנולוגי אצל חלק מן הסטודנטים והמורים אף הוא יצר קושי שדרש מהם השקעה נוספת.
מן היוזמה שלפנינו עולה כי אין כל ספק שה-PDS משלב בין גורמים היוצרים מערך בעל עוצמה רבה, שיכול להניע שינוי, לא רק בהכשרה של סטודנטים להוראה, אלא גם בגוף מערכת החינוך עצמה – בבתי הספר. ידע פדגוגי, ידע תוכן אקדמי וידע טכנולוגי מצטרפים יחדיו, כשכל אחד מן השותפים תורם לכלל וגם מתפתח באופן יחסי לנקודת המוצא שלו. המחקר שליווה את העשייה תרם להסקת מסקנות ולשיפור בבניית מטלות מקוונות, תוך ראיית נקודות החולשה בשטח, הן בהנחיה הניתנת למורים בפיתוח המטלות המקוונות והן בשילוב הטכנולוגיה במטלות. הידע שהצטבר מפיתוח המטלות המקוונות ומבדיקת איכותן יכול לשמש צוותים נוספים באתרי PDS, למנף את שילוב הטכנולוגיה בתהליכי הוראה-למידה ולקדם את צוותי מערך ה-PDS לידע תוכן-טכנולוגי-פדגוגי (TPACK).
הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת