טיפוח חיים של הצלחה: חזון של צדק חברתי בחינוך

Grant, A.C. (2012). Cultivating flourishing lives: A robust social justice vision of education, American Educational Research Journal, 49(5), 910-934.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מאמר זה מתייחס למטרת החינוך במאה ה-21 וקורא להשהיית תשומת הלב לנושא שמרבים לעשות בו אך חזון חינוכי דל בצדו – סטנדרטים לאומיים, בתי ספר ממומנים ציבורי ,שאינם נענים לדרישות שונות של המערכת המממנת, קישור בין הישגי תלמידים לבין הערכת מורים ושתיקה סביב נושאים של צדק חברתי, אתיקה והעדר ייצוג לבני קבוצות שוליים בתחומים שונים. המאמר מצטרף לאחרים המעלים שאלות בדבר מטרת/מטרות החינוך בחברה דמוקרטית.

טיפוח – ל"טיפול" כמילה וכמושג יש היסטוריה ושכיחות גבוהות בחינוך. זוהי פעולה של השקעת זמן ותשומת לב לשיפור עצמי או אחרים. זוהי עבודת המורה עם תלמידיו, במיוחד במצבים מאתגרים כשהמורה צריך לשקול את השפעת תגובותיו על התלמידים ולגלות רגישות לצרכיהם ולדרכים הנכונות לניהול הכיתה ( Garrison Institute, 2010). זהו גם ענף בפסיכולוגיה חיובית שעניינו פיתוח תפקוד פסיכולוגי אנושי חיובי המוביל להבנה מדעית ורגשית כדי להצמיח אנשים, משפחות וקהיליות בעלי שאיפות ולהפוך את החיים למספקים וממלאים (Seligman & Csikszentmihalyi, 2000, Ben-Shahar, 2009). "טיפוח" משמעותו שימוש בחינוך ליברלי ככלי להכשרת תלמידים לאזרחות גלובלית, להכנתם לעולם שבו הם חיים ע"י פיתוח יכולת לבחינת העצמי, יכולת לראות את העצמי לא רק כאזרח של מקום אלא כבן אנוש המחויב לבני אנוש אחרים ויכולת לחשוב כיצד זה להיות בנעלים של אחר, להיות קורא אינטליגנטי של הסיפור של האחר ולהבין את הרגשות, הרצונות והשאיפות של האחר (Nussbaum, 1997). במאמר זה "טיפוח" מתייחס לדרכים ולכלים להכנת לומדים לשגשג/להצליח בחייהם (Gibson & Grant, 2009, Grant & Sleeter, 2009).

הצלחה/שגשוג – הכוונה במאמר לחיים של התנסות בחכמה, ביופי ובטובת הכלל. הכותב רואה שמחת החיים כנלווית לשגשוג האישי, שעניינו בכך שאנשים נותנים משמעות ומובן להיבטים חשובים בחייהם (Brighouse, 2005). שגשוג הוא אחד מחמש המטרות המרכזיות של החינוך המערבי בצד, אוטונומיה אישית, יכולת לתרום לחברה ולכלכלה, כשירות דמוקרטית ויכולת של שיתופיות. הרעיון של שגשוג אישי כמטרה מרכזית עולה בקנה אחד עם הטיעון שמחויבות אתית לטיפוח החיים המשגשגים של התלמידים מכירה בכך שתלמידים הם יותר מהציונים, היכולות או התעסוקה העתידית שלהם, הם אזרחים דמוקרטיים ובני אדם (Gibson & Grant, 2009).

חינוך לצדק חברתי – בהקשר זה בוחן הכותב מגמות בחינוך רב-תרבותי לצדק חברתי. לטענתו בחלק מהתחומים המתייחסים למעורבות בין גזעית יש התקדמות( למשל, השיגים בית-ספריים, עוני עירוני ולאימות) ובאחרים - ההתקדמות מועטה ביותר עד אפסית. המחבר סוקר עקרונות של רב-תרבותיות וצדק חברתי שהם חלק מתיאוריה שהוא פיתח על חינוך המכיל את כל התלמידים תוך התבססות על מחקר מקיף שערך בארה"ב. לתיאוריה החינוכית התומכת בחינוך רב תרבותי לצדק חברתי שני מקורות: 1) חקר ההיסטוריה והתרבות של אפרו-אמריקאים והמאבק של בני קבוצות שוליים אחרות, כפרטים וכקבוצות, בתוך ומחוץ לתנועות של זכויות האדם; ההתנסויות (מחקר, הוראה וכתיבה) של אנשי הרב-תרבותיות העובדים עם בתי ספר, מכללות , משפחות וקהיליות, שואפים לשוויון ולחרות ופועלים לטובת צדק חברתי; 2) התנסויות של הכותב עצמו כמורה, כמנהל וכמרצה במסגרות חינוכיות בכל הרמות.
טיפוח חיים משגשגים: פרקטיקות ליבה לחנוך לצדק חברתי – (א) מודעות / הערכה עצמית של האדם עצמו לאמונות, לערכים ולמסורות שלו; היכולות הרפלקטיביות של המורה לנתח את עצמו ואת עשייתו בצורה ביקורתית (Jersild, 1955,Zeichner & Liston, 1996, Palmer, 2007 ); בחינה עצמית סוקרטית (Nussbaum, 1997 ), התקדמות אל מעבר הרפלקציה העצמית לבחינה רחבה של מה שקורה.

(ב) שאילת שאלות ביקורתית שיש בה שקלא וטריא והמעודדת ויכוח. שאלות מקדמות חשיבה מנתחת ובחינת זוויות ראייה מנוגדות. ככאלה הן מנוסחות בבהירות ובדיוק וגורמות לשינוי הנוסח ולהבעות בדרכים שונות כדי להבהיר משמעויות והיקף (Paul & Elder, 2007).

(ג) התנסות דמוקרטית בתקופה של הימצאות בצומת של אוטוריטטיביות, אימפריאליזם ורדיפת בצע (Gibson & Grant, 2009,Wolf, 2007), והתמודדות עם הבחירה בין מצב ה לבין הליכה בנתיב של מחויבות מחודשת לאפשרות של קיום קהילייה דמוקרטית אכפתית(West, 2004). בתי ספר אינם דמוקרטיים, רצף קבלת ההחלטות מונחת לרוב מלמעלה למטה, רוב הלימודים אינם מכינים את התלמידים להיות מעורבים בחיים דמוקרטיים ולהבין את מורכבותה של חברה דמוקרטית. חשוב להכיר פעולות דמוקרטיות במקומות ובהקשרים שונים ואת המאבקים שהן מבטאות. התעלמות מהמשמעות האמיתית של דמוקרטיה מעמידה בסכנה חופש וצדק (למשל, סגרגציה בקבלת תלמידים לבתי-ספר).

(ד) פעולה למען שינוי חברתי ו/או פעולה ישירה נגד אלימות. פעולה חברתית היא התנהגות של פרט ו/או קבוצות הכוללת אינטראקציה והתארגנות עם אחרים לקראת רפורמה חברתית. מדובר בהתנגדות להגדרת הדמוקרטיה בארה"ב מבעד לעדשות של שווקים, צרכנות ועושר, ומעבר אל מונחים של התנגדות לאפליה ולדיכוי מסוגים שונים ולטיפוח של חיים משגשגים, דמוקרטיה, בחינה עצמית ושאילת שאלות ביקורתית כנ"ל.

(ה) קני מידה לשיפוט – מדובר ביכולת להעריך עד כמה פעולות מובילות לחיים משגשגים; האם יש כלים היכולים לסייע להחליט אם אכן וכיצד מתקיימים כל העקרונות הנ"ל (בחינה עצמית סוקרטית, שאילת שאלות ביקורתית וכו'), ועד כמה פעולות מסוימות צודקות יותר מאחרות (Walker, 2003). קשה להעריך פרקטיקות ליבה אלה, קשה להבחין בין רטוריקה לבין מעשה. קני מידה עשויים לאפשר להעריך אם מדיניות ומעשה חינוכיים אכן עושים את המוטל עליהם ובאיזו איכות.

לסיכום, הטענה המועלית במאמר היא שבתהליכי החינוך ראוי להתייחס לטיפוח של חיים משגשגים ושחזון של צדק חברתי של החינוך חיוני לצורך זה. המשמעות של חיים משגשגים שונה בין אדם לאדם, וכוללת פרקטיקות ליבה חיוניות. חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לטיפוח חיים משגשגים לתלמידיו בחזון של צדק חברתי יבהיר לעצמו את המשמעות של עשייה זו, יכיר בכך שהתלמידים מעוצבים ע"י ההיסטוריות שלהם ושערכי יסוד, הערכה העצמית, שאילת שאלות ביקורתית, דמוקרטיה, פעילות חברתית וקני מידה לשיפוט העשייה הן פעילויות חיוניות בהקשר זה.

ביבליוגרפיה

Ben-Shahar, T. (2009). The pursuit of perfect: How to stop chasing perfection and start living a richer, happier life, New York, NY: McGraw-Hill Professional.
Brighouse, H. (2005). On education (thinking in action), New York: Routledge.
Garrison Institute, (2010).Contemplation and education Retrieved from: http://www.garrisoninstitute.org/programs.php?type=contemplation_education&proj=ACT American Heritage
Gibson, M.L., & Grant, C.A. (2009). "These are revolutionary times": Human rights, social justice and popular protests, in: T. Chapman & N. Hobbel (Eds.), The practice of freedom: New social justice pedagogy, New York: Routledge, 9-35.
Grant, C.A., & Sleeter, C.E. (2009). Turning on learning: Five approaches for multicultural teaching plans for race, class, gender and disability, (5th ed.), Hoboken, NJ: John Wiley & Sons.
Jersild, A.T. (1955). When teachers face themselves, New York, NY: Bureau of Publications.
Miller, D. (1999). Principles of social justice, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Nussbaum, M.C. (1997). Cultivating humanity: A classical defense of reform in liberal education, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Palmer, P. (2007). The courage to teach: Exploring the inner landscape of a teacher's life, San Francisco, CA: Jossey-Bass.
Paul, R., & Elder, L. (2007). Critical thinking: Concepts and tools, Dillon Beach, CA: Foundation for critical thinking.
Seligman, M.E.P., & Csikszentmihalyi, M. (2000). Positive psychology: An introduction, American Psychologist, 55(1), 5-14.
Walker, M. (2003). Framing social justice in education: What does the "capabilities" approach offer? British Journal of Educational Studies, 51(2), 168-187.
West, C. (2004). Democracy matters: Winning the fight against imperialism, New York, NY: Penguin.
Zeichner, K.M., & Liston, D.P. (1996). Reflective teaching: An introduction, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.