חשיבה מחדש על הוראה: כיצד יכולים מנהיגים בתחום החינוך לאפשר שימוש בטכנולוגיה ליצירת לימודים שיתופיים

Center for Digital Education (2018). Rethinking teaching: How K-12 and higher education leaders can facilitate collaborative learning with technology

טכנולוגיה. זאת ה-מילה של התקופה הנוכחית, בחינוך ובתחומים אחרים. אבל כיצד משלבים אותה בבתי הספר ומשתמשים בה בצורה ראויה ויעילה? בדו"ח מיוחד של המרכז לחינוך דיגיטלי בארה"ב ניסו להשיב על שאלה זו.

לפי מחברי הדו"ח מפברואר 2018, כדי להשיג חינוך טכנולוגי יעיל יש לשנות את המיקוד: במקום להתחיל עם התלמידים – שכיום נולדו לתוך התרבות הטכנולוגית ולכן מיטיבים להשתמש בה – יש להתמקד דווקא במבוגרים המלמדים אותם. ההכשרה המקצועית הדרושה להם אינה הכשרה מסורתית שבה יושבים אנשי ההוראה ולומדים חומר באופן פאסיבי; לכן, יש להעניק להם את ההזדמנות לקחת סיכונים, לשתף פעולה זה עם זה ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי המאפשר ליצור סביבת לימודים מותאמת אישית.

לקריאה נוספת

מורים, תלמידים והוריהם בהטמעת שינוי טכנולוגי: שימוש במערכת משו"ב לניהול למידה

בתי ספר בארה"ב עם מערכות הערכה מתוקשבות אנליטיות

האסטרטגיות המועילות ביותר להכשרת עובדי הוראה להשתמש בטכנולוגיה:

ספקו להם תמיכה טכנית – אבל זו רק ההתחלה. הבסיס לכל הוא הכשרת מורים לשימוש בכלים דיגיטליים תוך מתן תמיכה צמודה כאשר דברים משבשים. ואולם בסיס זה הוא רק ההתחלה, ולא ניתן להסתפק בידע טכני.

הדגישו את התרבות. אימוץ טכנולוגיה אינו מתרחש בחלל ריק. הוא דורש תמיכה בלקיחת סיכויים, נכונות של מנהלים להתנסות בדברים חדשים ומחויבות של מורים ומחנכים לעבור הכשרה מקצועית מתמדת.

התקדמו לאט כדי להתקדם מהר. עודדו מחנכים בכל הזדמנות אפשרית להסתגל לטכנולוגיה בקצב שלהם, כך שאלה המסתגלים במהירות ומאמצים בזריזות שינויים טכנולוגיים (early adaptors) יוכלו לשמש דוגמה ולעודד את עמיתיהם להתנסות בעצמם. פעולה בדרך זו דורשת זמן, אבל היא יכולה לשנות את תרבות העבודה בדרכים אותנטיות יותר.

חברו בין אנשים. הכשרה מקצועית היא מאתגרת במיוחד בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות חינוך קטנים כאשר מורים בתחומים שונים אינם מקבלים את ההזדמנות לשתף פעולה זה עם זה. השימוש בטכנולוגיה כדי לחבר את המורים לעמיתיהם המלמדים אותם מקצועות במוסדות אחרים יכול לעודד חדשנות.

עודדו השתלמות מקצועית. הכשרה מובנית במקום ומתן נקודות זכות ותגמולים אחרים על השתלמות מקצועית יכולים לעודד מחנכים לפתח מיומנויות תוך כדי הוראה.

פשוט התחילו. כמו עם תלמידים, גם מחנכים לומדים בצורה הטובה ביותר תוך כדי עשייה – ולכן יש לעודדם לשלב פעילויות דיגיטליות בהוראתם היומיומית. שימוש שגרתי ויומיומי בטכנולוגיה הוא הדרך הטובה ביותר לפתח תרבות טכנולוגית בבית הספר.

הכיתה המקושרת (Connected Classroom)

רבות מן האפשרויות לשילוב טכנולוגיה בחינוך לא היו קיימות עד לפני עשור. ואולם, גם הטכנולוגיה המשוכללת ביותר תוכל להיות טובה ויעילה רק במידה שהמורים האחראים על השימוש בה יידעו את מלאכתם. על מורים אלה לשלוט במיומנויות הדרושות להצלחה בשוק העבודה העתידי ובדרכים להקנות מיומנויות אלה לתלמידיהם. הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת אינן הרצאות פרונטליות אל שימוש בתשתית טכנולוגית המאפשרת לתלמידים לשתף פעולה בינם לבין עצמם ולתרגל דרכים חדשות לפתרון בעיות.

ארבע המיומנויות הדרושות להצלחה בשוק העבודה העתידי

המיומנויות הדרושות להצלחה בשוק העבודה העתידי הן חשיבה ביקורתית, תקשורת, שיתוף פעולה ויצירתיות (באנגלית מתחילות כל המילים המציינות מיומנויות אלה באותה אות: Critical thinking, Communication, Creativity, Collaboration).

בכיתה מקושרת, הטכנולוגיה יכולה לאפשר:

שיתוף פעולה. התלמידים יכולים ליצור קשר עם עמיתיהם, עם מורים ועם מומחים.

גמישות. כלים כמו סרטוני וידיאו וסיכומי שיעור בענן מאפשרים לתלמידים נגישות לחומרי הלימוד בכל מקום ובכל זמן על פי בחירתם.

לימודים משולבים. תלמידים יכולים להשתמש בכלים דיגיטליים כדי לאסוף חומרים ולשתפם בכיתה, ואז לחזור לעבודה על הפרויקטים שלהם בזמנם החופשי.

קשרים חדשים. שיחות וידיאו יכולות לאפשר למורים ולמחנכים ליצור קשר עם הורים בדרכים חדשות.

להביא את העולם לחדר הכיתה. תלמידים יכולים לשוחח עם מומחים ולשתף פעולה עם עמיתיהם בכיתות אחרות, ואף בערים ובמדינות אחרות ברחבי העולם.

השימוש במערכות לניהול למידה (LMS)

ברחבי ארצות הברית השימוש במערכות לניהול למידה נעשה כמעט בכל בתי הספר ובכל מוסדות החינוך הגבוה. 98% בתי הספר משתמשים בסרטוני וידיאו; 96% מהם מספקים תוכנית לימודים ומשאבים נוספים בצורה טכנולוגית; 90% משתמשים בטכנולוגיה כדי להתאים את ההוראה לצרכים האישיים של כל תלמיד; 77% מציעים קורסים מקוונים או מעורבים; 78% מהתלמידים סבורים כי הטכנולוגיה תורמת ללימודים. גם בחינוך הגבוה השימוש בטכנולוגיה נפוץ ביותר: 99% מהמוסדות משתמשים במערכות לניהול למידה; 85% מאנשי הסגל משתמשים בהם, 56% מהם באופן יומיומי; 83% מהתלמידים משתמשים במערכות לניהול למידה, 56% מהם עושים זאת ברוב הקורסים או בכולם.

אנשי החינוך וההוראה משתמשים במערכות אלה כדי ליצור ולהפיץ תוכן, לפקח על השתתפות תלמידים ולהעריך את ביצועיהם והישגיהם. טכנולוגיית ניהול הלמידה מתפתחת במהירות ונותנת מענה למטרות נוספות שיכולות לסייע למחנכים לעמוד על קצב התקדמותם של התלמידים ולהבין באופן עמוק ומדויק יותר את צרכיו האינדיבידואליים של כל תלמיד בנפרד.

אנליטיקה. מערכות לניהול למידה (Learning Management Systems) מבצעות אינטגרציה של נתוני תלמידים המגיעים ממקורות מגוונים ומסייעות למחנכים לעקוב אחר התקדמותו של כל תלמיד. אוטומציה של התהליך הזה מאפשרת למורים להתאים באופן אישי את ההוראה לצרכים וליכולות של כל תלמיד ולמנהלים לעקוב אחר מגמות כלליות ולזהות חסרים בתוכנית הלימודים או בתמיכה המקצועית.

התאמה אישית. מערכות הדור הבא מאפשרות לתלמידים לקבוע לעצמם יעדי למידה ולהנגיש להם מקורות ומשובים שונים כדי להשיג ולהפגין שליטה במיומנויות ספציפיות.

שיתוף פעולה. מערכות לניהול למידה יכולות לסייע לתלמידים להתחבר זה עם זה ולעבוד עם עמיתים על פרויקטים ספציפיים או לשתף פעולה בקנה מידה רחב יותר: עם כיתות אחרות, עם בתי ספר אחרים וכו'.

שקיפות. נתונים אנליטיים ותובנות יכולים להיות מוצגים לקהלים שונים – מנהלים, הורים ומנהיגים בקהילה, תוך שימוש במחוונים שונים שדורשים מעצבי המדיניות בחינוך (כגון משרד החינוך).